מחלה טרשתית בשירות הצבאי

מחלה טרשתית בשירות הצבאי רקע ועובדות המערער יליד 12.10.50, שירת בצה"ל מ-19.11.68 ועד 1.1.95. המערער הגיש תביעה לקצין התגמולים בגין מחלת לב טרשתית, בא לקה לדבריו, במהלך השירות ועקב השירות. קצין התגמולים דחה את התביעה בתאריך 15.5.03 - ומכאן הערעור שבפנינו. כפי שעולה מתצהירו של המערער מתאריך 7.11.02, הנסיבות ותנאי השירות שגרמו להופעת המחלה הם: "תפריט רווי שומן שתרם להתפתחות המחלה (שירות בסיני מ-1969 עד 1978), תפקיד פיקודי שביצעתי במשך 23 שנים ביחידות שדה מבצעיות, שדרש אחריות גבוהה מאוד, עמידה בלוח זמנים בתנאי לחץ קשים ביותר, עומס ומתח עבודה מלווה בהתרגשות, עבודה סביב השעון, תנאי חירום של אותם ימים - מלחמת יום כיפור, מלחמת התשה בסיני, מבצע שלג וכו'". המערער לא הגיש חוות דעת רפואית בדבר הקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי לבין מחלתו. ב"כ המשיב הגיש את חוות דעתו של ד"ר שלמה עמיקם מתאריך 13.4.03 וכמו כן הגיש את תיקו הרפואי של המערער. כל אחד מן הצדדים סיכם בע"פ. המערער מייחס את מחלתו לתנאי השירות הצבאי, כפי שפורטו בתצהירו. כמו כן, מציין המערער בתצהירו כי במהלך השירות נערכו לו כמה מבדקים: "ב-31.10.90 ביצעתי מבחן מאמץ שהיה תקין בגבול העליון של הנורמה, שהיה מלווה בכאבים בחזה ואז הומלץ על מבחן מאמץ נוסף. ב-3.2.91 ביצעתי מבחן מאמץ שבו התלוננתי שוב על כאבים בחזה. ב-28.11.94 עשיתי מבחן מאמץ נוסף שהיה מלווה בכאבים בחזה והמבחן יצא חיובי". מעיון בתיקו הרפואי של המערער ובמסמכים שצורפו לתצהירו, עולה כי בתאריך 31.10.90 ביצע לראשונה מבחן מאמץ - ארגומטריה, שהופסק בגלל עייפות. בסיכום הבדיקה נרשם "בדיקה תקינה בגבול העליון של הנורמה". ד"ר וייס (עורך המבחן) ממליץ "לחזור על מבחן המאמץ בעתיד הקרוב". בתיקו הרפואי של המערער נמצא מסמך המעיד על ביצוע מבחן מאמץ בתאריך 3.2.91. בחוות דעתו הרפואית של ד"ר עמיקם מ-13.4.03, נאמר לגבי השנה הרלוונטית "מיפוי לב במאמץ בשנת 1991 היה תקין". כמו כן, מציין ד"ר עמיקם בחוות דעתו לענין מצבו של המערער בשנת 91' סוכם ש"אין צורך בבדיקות נוספות או טיפול". בבדיקות גופניות תקופתיות שנערכו למערער במהלך שירותו הצבאי, נמצא שרמת הכולסטרול בדם אצלו גבוהה, הומלץ על דיאטה דלת כולסטרול. ב-3.2.91 נמצאה רמת כולסטרול 301 מ"ג אחוז וטריגליצרידים 184 מ"ג אחוז. כמו כן, נמצא אצלו לחץ דם בשכיבה 140/100. התלונן על כאבים בחזה בזמן ההתאוששות ממאמץ, הופנה למיפוי לב במאמץ, הומלץ על מעקב לחץ דם ועל דיאטה דלת כולסטרול. ולענין המבדקים שבוצעו בשנת 94', נמצא מסמך של ד"ר ש. עמיקם מתאריך 4.11.94, בו נקבע: "לפי האנמנזה, המדובר בתעוקת לב יציבה מזה מספר שנים. בארגומטריה יש עדות לאי ספיקה כלילית במאמץ. לפיכך, נראה שיש צורך בצנטור של העורקים הכליליים להערכת מצב. מוזמן אצלנו לצנטור ב-11.12.94 של העורקים הכליליים ברמב"ם, מחלקה קרדיולוגית". במסמך המכונה "סיכום בדיקת עזר מתאריך 28.11.94", נקבע בסיכום מבחן הארגומטריה "המבחן חיובי אך לא ניתן להתחייב..." (בצילום המסמך אין המשך משפט). בחוות דעתו של ד"ר עמיקם מתאריך 13.4.03 נאמר לגבי מצבו של המערער בשנת 1994: "בעת בדיקות לפני פרישה בתאריך 28.11.94, במרכז לבדיקות תקופתיות: עישן בעבר כ-20 סיגריות ליום, הפסיק לעשן לפני 15 שנה, לא שומר על דיאטה, מספר על כאבים בחזה בזמן מאמץ גופני, חייב לעצור בגלל כאבים ברגליים, הכאבים בחזה כבר זמן רב, נעשה מיפוי לב שהיה תקין". ולסיכום מצבו של המערער, קובע ד"ר עמיקם בחוות דעתו: "...הוא מייחס את מחלת הלב שלו לדיאטת עתירת שומן רווי שהיתה בתפריט האוכל הצבאי ומהסטרס ודוחק עבודה שגרם לדלקת בעורקים הכליליים, דבר שהתפתח לטרשת עורקים. הוא היה בתפקיד פיקודי שכלל סטרס יום ולילה במשך שנות השירות. אין כל עדות מדעית שסטרס או צורת חיים זו או אחרת גורמת למחלה ממנה סובל התובע, דהיינו מחלת לב טרשתית. הוא לא לקה באוטם שריר הלב, המחלה שהתפתחה אצלו וגרמה לתסמונת אנגינוטית הרבה לאחר שחרורו מצה"ל קשורה לגורמי הסיכון שקיננו בו: יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה ואין לה כל קשר לשירותו בצבא". דיון ומסקנות אין מחלוקת בין הצדדים בדבר נסיבות שירותו הצבאי של המערער. כמו כן, אין גם מחלוקת כי המערער נבדק במהלך השירות, בין השנים 1990 ל-1994 וכי התלונן על כאבים בחזה. במבחן מאמץ שנערך בתאריך 28.11.94, התוצאה היתה חיובית. כמו כן, אין גם מחלוקת בין הצדדים כי לאחר שחרורו של המערער מצה"ל בשנים 2000-2002 נקבע כי המערער סובל ממחלה כלילית בשני כלי דם. ד"ר עמיקם בחוות דעתו הרפואית מתאריך 13.4.03 קובע: "אצל התובע התפתחה תעוקת לב לאחר שחרורו מהצבא על רקע של מחלת לב כלילית טרשתית והוא עבר צנטור לב עם בלון וסטנטים. אמנם גם בעת שירותו התלונן על כאבים בחזה, אך בבדיקות לא נמצאה עדות אובייקטיבית לקיום מחלת לב איסכמית, אך נתגלו אצלו היפרליפידמיה ויתר לחץ דם..." אין גם מחלוקת בין הצדדים כי המערער לא הצביע על אירוע חריג או שרשרת אירועים חריגה שאירעה בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה. כאמור, ד"ר עמיקם, מומחה למחלות לב שנתן חוות דעת רפואית מטעם המשיב, קבע כי המחלה שהתפתחה אצלו וגרמה לתסמונת אנגינוטית, התפתחה הרבה לאחר שחרורו מצה"ל והיא קשורה לגורמי הסיכון שקיננו בו, יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה ואין לה כל קשר לשירותו בצבא. כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק דין זה, המערער לא הגיש חוות דעת רפואית נגדית, למרות שהוסבר לו במהלך הדיון ואף בשלב הסיכומים (וזאת לפנים משורת הדין) כי בהעדר חוות דעת רפואית, יקשה עליו להוכיח את הקשר הסיבתי שבין מחלתו לבין השירות. המערער בסיכומיו מסתמך על מאמר שפורסם באינטרנט בשם "דרך הלב" מאת ד"ר ירון גרשוביץ, פיזיולוג מומחה במאמץ ובשיקום לב. אנו קובעים כי לא ניתן להסתמך על האמור במאמר זה - אין הוא יכול לשמש במקום חוות דעת רפואית - המומחה אינו רופא. כמו כן, טוען המערער כי ישנן סתירות בין האמור בחוות דעתו של ד"ר עמיקם לבין האמור במסמך שנערך על ידו במהלך השירות בתאריך 4.11.94. לאחר עיון בשני המסמכים שנערכו ע"י ד"ר עמיקם, עולה לכאורה סתירה: במסמך מתאריך 4.11.94 נקבע "לפי האנמנזה המדובר בתעוקת לב יציבה מזה מספר שנים"; ואילו בחוות דעתו מתאריך 13.4.03 נקבע "אצל התובע התפתחה תעוקת לב לאחר שחרורו מהצבא...". אמנם, כפי שראינו, יש סתירה בין המימצאים שנקבעו ע"י ד"ר עמיקם בכל אחד מן המסמכים, אך הואיל ואנו מתבססים בהכרעתנו בערעור זה על ההלכה שנפסקה בפסק דין בע"א 472/89, כפי שיפורט להלן, אין אנו מוצאים כי יש להכריע בסתירה הנ"ל. ב"כ המשיב בסיכומיו הסתמך על ההלכה שנקבעה בערעור אזרחי 472/89 קצין התגמולים נ' אברהם רוט פד"י מ"ה(5) עמ' 203 (הציטוט מעמ' 214), בו נקבע: "אין די בתנאים הכלליים של השירות כדי להעביר את נטל הראיה... על המערער להצביע על אירוע או שרשרת אירועים חריגה ומיוחסת בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה". ועוד אומר ב"כ המשיב: "זוהי ההלכה המחייבת בענין המבדילה ו/או המבחינה בין שירות קצר לשירות ארוך. בענייננו אין אפילו טענה לאירוע חריג, בודאי לא בסמיכות זמנים, וזה בדיוק המצב בו הפסיקה קבעה כי לא ניתן בדרך זו להרים את הנטל". עוד טוען ב"כ המשיב כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה של הקשר הסיבתי כוון שלא הגיש חוות דעת רפואית. לטענת ב"כ המשיב, מחלת הלב הטרשתית התפתחה בשלב מסוים לאחר השירות, מפנה לחוות דעתו של ד"ר עמיקם בעמ' 2 ומכל מקום שהמחלה התפתחה על רקע גורמי סיכון כגון לחץ דם, כולסטרול גבוה ועישון בעברו של המערער. לאחר ששקלנו את טענות המערער ואת טענות המשיב ולאחר שעיינו בתיקו הרפואי של המערער, אנו מחליטים לקבל את עמדת ב"כ המשיב, המבוססת על "הלכת רוט". אנו קובעים כי לא היה, וגם לא נטען ע"י ב"כ המערער, שהיה אירוע חריג ויוצא דופן בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה. בפסק הדין בע"א 472/89 נקבע בפסקה 11: "...כאשר מדובר בשירות קצר, (סדיר,מילואים), ניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופני בהם שרוי החיל, הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה. כאשר מדובר בשירות ארוך וממושך, אין די בתנאים הכלליים של השירות כדי להעביר את נטל הראיה כאמור. העברתו של נטל זה מוצדקת מקום בו מצביע התובע על אירוע או שרשרת אירועים חריגה ומיוחדת בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה. בהעדר נסיבות מיוחדות שכאלה בשירות הצבאי, הסמוכות לפרוץ המחלה, אין שום הצדקה לחזקה הראיתית האמורה...". אנו קובעים כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי לבין השירות ולכן אנו מחליטים לדחות הערעור. אין צו להוצאות. למערער זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מיום המצאת פסה"ד. עינייםצבארפואהרשתית (עין)שירות צבאי