1. לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 11.12.02. הועדה קבעה את נכותו היציבה של המערער כתוצאה מפגיעה בעבודה מיום 16.8.00 על 5%, לפי סעיף 39(3) (מותאם) למבחנים לדרגות נכות, בגין מצב לאחר תאונת דרכים עם שבר בצלעות 3-10 משמאל ועצם הבריח משמאל. 2. המערער נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה. הוא נדרס על ידי אוטובוס ברכבו על אופניים. בנימוקי הערעור נטען כי נגרמו למערער פגיעות קשות במערכות רבות, (אורתופדיה, א.א.ג, ריאות וגולגולת), כאשר זכותו להיבדק בכל המערכות שנפגעו בתאונה. על פי הנטען, הועדות הרפואיות דנו בבקשת המערער לקביעת דרגת נכותו בחמש ישיבות: 4.10.01, 27.1.02, 13.2.02, 4.4.02 ו-11.12.02, כאשר, על פי הנטען, בהפסקות הארוכות שבין ישיבה לישיבה ממצאי הועדה הלכו ונעלמו ו/או נשכחו. לאחר שתי הישיבות מיום 14.10.01 ו-27.1.02 קבעה הועדה מדרג ראשון, בישיבתה מיום 13.2.02 למערער נכות יציבה בשיעור של 23%, כאשר על החלטה זו ערר המוסד. לטענת ב"כ המערער, הועדה הרפואית לעררים, בישיבתה מיום 4.4.02 לא טרחה לבדוק את תנועות כתף שמאל בהשוואה לכתף ימין, הועדה התעלמה לחלוטין מהממצאים של הועדות הקודמות, מהשברים בזיזים של 2-1 L, 12- D, אשר אפילו ללא הגבלות בתנועות מעניקים נכות לפי תקנה 37(8)(א), למבחנים בשיעור של 5%, קל וחומר כאשר מגבלות בתנועות, אפילו קלות, מעניקות נכות של 10%. ב"כ המערער הוסיף כי הועדה מדרג ראשון, שקבעה למערער נכות בשיעור של 23%, כללה בתוכם 5% נכות על השברים בחוליות, אשר הועדה לעררים מחקה אותם ללא הסבר. בנוסף נטען כי הועדה לא בחנה את צילומי הרנטגן בע"ש מתני שנעשו על פי הפנייתה. עוד נטען כי הועדה טעתה טעות חמורה בקובעה 5% נכות בלבד על עצם הבריח, כאשר החלטה זו סותרת את ממצאיה מישיבתה מיום 4.4.02, על פיהם במספר חלונות בעצם הבריח נראה אי חיבור וכאשר בבדיקה נראית דפורמציה של עצם הבריח משמאל בהשוואה לימין. עוד נטען כי הועדה אף מצאה קיצור עצם. כן נטען כי הועדה לא קבעה נכות בגין הפגיעה בצורת האף והפרעות הנשימה דרך האף, למרות שהמומחה מטעמה מצא שינויים מזעריים בצורת האף החיצוני ונשימה מופחתת במקצת דרך הנחיר השמאלי. על פי הנטען, ממצאים אלו מעניקים 10% נכות לפי סעיף הליקוי 69, בין א' ל-ב', מותאם. עוד נטען כי הועדה לא בדקה את תלונות המערער על חוסר תחושה באצבעות, שנתמכו בתוצאות בדיקה E.M.G. בנוסף נטען כי בפני הועדה הוגש ממצא המעיד על ירידה בכושר השמיעה, כאשר הועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות בשיעור של 5% בגין פגימה זו לפי סעיף 72 למבחנים לדרגות נכות ואילו הועדה לעררים פשוט השמיטה פגימה זו ואף לא הטילה על המומחה מטעמה כל משימה בענין כושר השמיעה, אלא בדיקתו נתבקשה אך ורק בעניין האף. 3. בדיון שקויים בפני כב' הרשמת ולך הודיעה באת כח המוסד כי היא מסכימה להחזיר את עניינו של המערער לועדה לעררים על מנת שתתייחס לתלונות המערער בעניין שמיעה. בנוסף, על מנת שתבחן את צילומי הרנטגן של עמוד השידרה המתני שהיא ביקשה שהמערער יעבור בישיבתה מ-4.4.02 ותבחן האם יש איזה ממצא המתאים ליישום במסגרת סעיף 37(8)(א) למבחנים לדרגות נכות, המדבר על שבר של גוף חוליה שהתרפא (בגין השברים בחוליות הזיזים). 4. ב"כ המערער לא הסתפק בהסכמה שהובאה ועמד על כל יתר נימוקי הערעור. באשר לעצם הבריח הוסיף ב"כ המערער כי על פי ממצאיה של הועדה לעררים עצמה, הואיל וגם הועדה מכירה בכך שהחיבור אינו מושלם, הרי שאין מקום להתאמה, אלא יש לקבוע נכות בשיעור מלא של 10%, על פי סעיף 39, משום שיש גם חפיפה וגם קיצור של העצם. עוד נטען כי הועדה פסלה את חוות דעתו של ד"ר קמחין שבדק את המערער, בעוד ד"ר קמחין פירט מהן המגבלות ואילו הועדה מדברת על פעילות פסיבית ולא אקטיבית. לעניין האף הוסיף עוד כי הועדה מדברת על צלקת "עדינה" ואילו סעיף הליקוי מדבר בצלקת "מכאיבה או מכערת". 5. באת כח המוסד השיבה ליתר נימוקי הערעור. באשר לתחום האורתופדי נטען כי המערער נבדק והועדה הסבירה והתייחסה לחוות דעתו של ד"ר קמחין. כמו כן עיינה הועדה בצילומי כתף שמאל. הוא נבדק בעמוד השידרה ולעניין השברים בצלעות ונקבע שאין נכות. לעניין הריאות אמצה הועדה את חוות דעתו של ד"ר ורסנו, מומחה ריאות ולא קיבלה את מסקנותיו של ד"ר קוט. בתחום א.א.ג. - הועדה ציינה כי יש שינויים מזעריים בצורת האף עם נשימה מופחתת בנחיר שמאל, אך לא קיימת הפרעה תפקודית. סעיף 69(1)ב' למבחנים לדרגות נכות מדבר על שינויים בצורה ניכרת עם הפרעות בנשימה, דבר שלא מתקיים במערער. באשר לעצם הבריח - מסקנתה של הועדה היא שיש חיבור קליני ברור, עם קיצור מה בעצם הבריח. באשר לטענה בדבר חוסר תחושה באצבעות טענה באת כח המוסד כי המערער לא התלונן כלל בפני הועדה על חוסר תחושה באצבעות, אך מכל מקום הועדה בחנה את הידיים ונראה כי הוא עובד בשתיהן. 6. על פי החוק, קביעת דרגת נכות וקביעה בשאלה אם הנכות נובעת מפגיעה בעבודה ובאיזו מידה היא נובעת כך, היא בסמכותה הבלעדית של הועדה הרפואית. (דב"ע לה/345-01 עזיז מועלם נ' המוסד פד"ע ז' 353; דב"ע נד/53-01 דניאל שכנאי נ' המוסד פד"ע כח' 162) בית הדין יתערב במסקנתה רק מקום מקום שנפלה בה טעות משפטית. 7. אבחן להלן את הנושאים שהועלו בנימוקי הערעור שלגביהם לא היתה הסכמה מטעם המוסד, על מנת לקבוע האם אכן נפלה בעניינים אלו טעות משפטית בהחלטת הועדה. באשר לבדיקת התנועתיות בכתף שמאל: אין מקום לטענה כי הועדה לא בדקה את תנועתיות כתף שמאל. הועדה מצאה בבדיקתה תנועות מלאות של פרק הכתף: הרמה פאסיבית מלאה, כולל תנועות סיבוביות אקטיביות, כאשר המערער טוען לכאבים בהרמה מעל 110 מעלות. בנוסף, בישיבתה הנוספת עיינה הועדה בצילומי שתי הכתפיים, כאשר בשמאל נראה מצב לאחר שבר בעצם הבריח אשר התאחה עם מדרגה וחפיפה. באשר לחוות דעתו של ד"ר קמחין, הרי שמשמצאה הועדה תנועות מלאות פאסיביות בבדיקתה היא, די היה בציון השוני בממצאים כדי לצאת ידי חובת הנמקה "עניינית ומנומקת" משדחתה את מסקנותיו. באשר לעצם הבריח: בישיבתה הראשונה מציינת הועדה, לאחר שעיינה בצילום C.T של הכתף, כי מדובר במצב לאחר שבר בעצם הבריח שהתאחה עם חפיפה. הועדה מציינת כי על אף שבמספר חלונות נראה אי חיבור, הרי שבאחרות נראה גישור עם חיבור. העדה מציינת כי באופן קליני אין תנועה באזור השבר ו"אפשר לקבוע שיש חיבור קליני ברור אך כאמור בעמדה של חפיפה וקיצור מה בעצם הבריח". בישיבתה הנוספת מסכמת הועדה כי מדובר במצב שלאחר שבר בעצם הבריח אשר התאחה עם מדרגה וחפיפה וכי נראה כתוצאה מהחפיפה קיצור 1 ס"מ. מסקנתה של הועדה הינה מסקנה רפואית הנסמכת הן על בדיקת המערער והן על תוצאות הבדיקות שעמדו בפינה. בית הדין אינו מתערב במסקנותיה הרפואיות של הועדה, אלא אם נפלה בהן טעות משפטית. לא עולה אי התאמה או סתירה בין ממצאיה של הועדה בעניין פגימה זו לבין סעיף הליקוי שהופעל, באשר סעיף 39(2) למבחנים לדרגות נכות, המעניק 10% נכות, מדבר על אי-התאחות בחלק הפנימי או האמצעי של עצם הבריח, ממצא שלא מתקיים במערער. (יצויין אף כי בועדה מדרג ראשון מ-27.1.02 מדובר על כך שצילום מכוון לעצם הבריח השמאלי מ-5.11.01 מראה על מצב לאחר שבר בשליש האמצעי של עצם הבריח אשר התחבר היטב, תוך קיצור וחפיפה של הקטעים). באשר לחוסר התחושה בידיים: מעיון בפרוטוקול הועדה, על שתי ישיבותיה, עולה כי המערער לא התלונן כלל בפני הועדה בדבר חוסר תחושה באצבעות. (בישיבת הועדה מדרג ראשון מ-14.10.01 התלונן המערער כי אינו יכול לפתוח בקבוק ביד שמאל). למרות זאת התייחסה הועדה בבדיקתה הקלינית לנושא זה וציינה כי השרירים מפותחים בגפה השמאלית וכי לפי מראה הידיים, עובד המערער בשתי הידיים. עם זאת, אין אכן התייחסות של הועדה לבדיקת E.M.G בעניין זה. לפיכך והואיל ועניינו של המערער מוחזר (בגדר ההסכמה שנתנה) לועדה, תתבקש הועדה להתייחס בהקשר זה גם לתוצאות בדיקת ה-E.M.G. באשר לצורת האף והפרעות הנשימה: נוכח ממצאיו של ד"ר סמואל, המומחה ל-א.א.ג שבדק את המערער בהתאם להפניית הועדה, לא נראה כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה בעניין זה. המומחה מצא שינויים "מזעריים" (דהיינו, פחות אף משינויים "בצורה קלה", על פי סעיף 69(1)א למבחנים לדרגות נכות). על אף שד"ר סמואל מצא כי הנשימה מופחתת במקצת דרך הנחיר השמאלי, הרי שלמעשה קבע כי לא קיימת הפרעה תפקודית. בנוסף, באשר לצלקת, נקבע כי אין היא גורמת לדפורמציה. בנסיבות אלו לא סברתי כי היה על הועדה, כטענת ב"כ המערער, להפעיל נכות מותאמת לפי סעיף 69(1) בין א' ל-ב' למבחנים, באשר סעיף א' מדבר על שינויים "בצורה קלה" ללא הפרעות בנשימה (בענייננו, כאמור נמצאו שינויים "מזעריים"), ואילו סעיף ב' מדבר על שינויים בצורה "ניכרת", עם הפרעות בנשימה, ממצאים שלא מתקיימים במערער. באשר לריאות: בהקשר זה לא נטען לטעות בקביעת הועדה ובשים לב להנמקתה לא מצאתי גם כי נפלה טעות שבחוק בעניין זה. סוף דבר: 8. הערעור מתקבל בהתאם להסכמת המוסד ועל פיה, עניינו של המערער מוחזר לועדה הרפואית לעררים, על מנת שתפעל כדלקמן: א. הועדה תתייחס לתלונות המערער בעניין ירידה בשמיעה. ב. הועדה תבחן את צילומי הרנטגן של עמוד השידרה המתני אותם ביקשה שהמערער יעבור (בישיבתה מ-4.4.02). ג. הועדה תבחן האם קיים ממצא המתאים ליישום, לפי סעיף 37(8)(א) למבחנים לדרגות נכות. בנוסף, הועדה תעיין בתוצאות בדיקת E.M.G שנערכה למערער ותבחן האם יש בתוצאות הבדיקה כדי לשנות ממסקנתה של הועדה בעניין יכולת התפקוד של המערער בידיו. 9. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו. 10. בשים לב לתוצאה דלעיל, ישא המוסד בהוצאות המערער ושכ"ט עו"ד לטובת המערער בסך כולל של 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. נכות מעבודהעצם הבריחנכות