אחריות בעל רכב לתאונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות בעל רכב לתאונה:



תביעה זו עוסקת בנזקי רכוש שנגרמו לרכב השייך לתובעת (נזקים הידועים בכינויים: "נזקי פח").
השאלה שעומדת להכרעה, היא האם הנתבע, שהוא הבעלים של הרכב הפוגע ומי שהתיר את השימוש בו, אחראי לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה, למרות שהנתבע לא נהג ברכב הפוגע בזמן התאונה, אלא אחד מעובדיו.


3. אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות:-

א. התאונה ארעה ביום 05.09.2005, כאשר ברכב השייך לתובעת, שהינו רכב מסוג יונדאי גטס (להלן: "יונדאי"), נהגה גברת ששמה מוריה וברכב השייך לנתבע, שהינו רכב מסוג טרקטור (להלן: "הטרקטור") נהג עובד של הנתבע, שזהותו אינה ידועה.

ב. התאונה ארעה בעת שאחד מעובדי הנתבע – השתמש בטרקטור, בהסכמתו של הנתבע ולמענו.

ג. מעדותה של הגב' מוריה, אשר נשמעה בדיון שהתקיים ביום 14.01.08, הוברר שהתאונה ארעה בכניסה לקיבוץ יוטבתה, ליד שער הקיבוץ, כאשר הגב' מוריה נהגה ביונדאי, נעמדה מאחורי הטרקטור, במרחק של 5 עד 6 מ', המתינה לפתיחתו של השער החשמלי, ולפתע הטרקטור נסע (בטעות) אחורנית, במקום לנסוע קדימה וכתוצאה פגע ביונדאי וגרם לו נזקים.

הגב' מוריה ציינה בעדותה שסמוך לאחר קרות התאונה התנצל בפניה נהג הטרקטור.

ד. הנתבע לא הביא כל ראיה מטעמו לעניין נסיבות התרחשות התאונה, והסתפק כאמור בהעלאת טענה אחת ויחידה, לפיה – הוא אינו אחראי לפצות את התובעת, מאחר והוא לא היה זה שנהג בטרקטור בזמן התאונה.

ה. בדיון שהתקיים ביום 14.01.08 הצהיר ב"כ הנתבע לפרוטוקול, כי בכוונתו לעשות בדיקה, מול הנתבע, תוך נסיון למסור פרטים, לגבי זהות הנהג שנהג בטרקטור, במועד התאונה.

כב' הרשם כפכפי אף נתן החלטה המורה לב"כ הנתבע להודיע בתוך 20 ימים: "האם ברשות הנתבע פרטים מזהים אודות הנהג" שנהג בטרקטור.

ו. במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 1.6.2009, אישר הנתבע שלא טרח לבצע כל בדיקה, באשר לזהות הנהג שנהג בטרקטור בזמן התאונה, ולשיטתו מדובר באחד מתוך שלושה אנשים, שעובדים עבורו. הנתבע אישר בעדותו, כי הוא אפילו לא טרח לשאול אף אחד מעובדיו, באם מי מהם היה מעורב בתאונה, נשוא התובענה.

ביהמ"ש התרשם שהנתבע יכל, אם רק היה רוצה בכך, לאתר את הנהג שנהג בטרקטור בזמן התאונה, תוך מאמצים מינימאליים, ואולם הנתבע בחר שלא לעשות כן מטעמים השמורים עימו (אשר אינם ברורים לביהמ"ש).

ז. המדובר בתובענה בסדר דין מהיר, במסגרתה צירפו בעלי הדין, לכתבי הטענות מטעמם, את כל המסמכים שהם מתכוונים להסתמך עליהם. המסמכים התקבלו כראיה, מבלי שאף אחד מבעלי הדין הביע הסתייגות לגבי קבילותם.

יצויין עוד כי הנתבע אף לא ביקש לחקור את מי מעורכי המסמכים, וגם לא את המומחה מטעם התובעת.

ז. עפ"י חווה"ד שצורפה לכתב התביעה, הנזק הישיר שנגרם ליונדאי, עומד על סך של 16,632 ₪, ובצירוף 3,857 ₪ (במעוגל) בגין ירידת ערך וכן סך של 1,490 ₪ בגין שכר טרחת שמאי (לא כולל מע"מ) ובסה"כ- 21,979 ₪.

4. מכל המקובץ עולה שהתובעת הוכיחה, ברמה הדרושה במשפט אזרחי, כי נהג הטרקטור, אחראי לנזקים שנגרמו ליונדאי ובסך של 21,979 ₪.

5. השאלה היחידה שבמחלוקת נוגעת לאחריותו של הנתבע, שהוא הבעלים של הטרקטור, ואשר התיר לאחד מעובדיו להשתמש בטרקטור, בזמן שארעה התאונה.

6. התובעת טוענת בכתב תביעתה, בין היתר, כי התאונה נגרמה בשל רשלנותו של הנתבע ו/או בשל פזיזותו ו/או חוסר זהירותו בכך שלא מנע את התאונה: "למרות שיכול וחייב היה לעשות כן" (סעיף 6.7 לכתב התביעה) ו"לא עשה דבר למניעת התאונה למרות שיכול וחייב היה לעשות" (סעיף 6.8 לכתב התביעה).

בסעיף 8 לכתב התביעה טוענת התובעת, כי הנתבע חייב לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה, בין היתר בשל אחריותו "לגרם התאונה ומכח היותו המחזיק ו/או הנהג ו/או הבעלים ו/או מתיר השימוש" של הטרקטור.

התובעת טוענת להיפוך נטל הראיה, לאור כך שנראה שנזקי התובעת מתיישבים יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה (ראה סעיפים 4 ו- 5 לכתב התביעה).

7. הנתבע לא צירף לכתב ההגנה מטעמו תצהיר, כמתחייב מתקנה 214 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ואף נמנע מהגשת תצהירים של עדים מטעמו.

בהתחשב באמור בתקנה 214 ג' הנ"ל ("תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו לא יוגש אלא ברשות בית המשפט") הגיעו הצדדים להסכמה, במועד ישיבת ההוכחות, לפיה הנתבע יעיד בעדות ראשית, ללא תצהיר.

לאור כך שעדותו הראשית של הנתבע הייתה קצרה ביותר, אביא להלן ציטוט מלא מתוך עדותו הראשית של הנתבע: -
"אתה אומר לי שנטען בכתב התביעה שאני הייתי הבעלים של טרקטור מ.ר. 582204, אני אומר שנכון. לשאלה אם מלבד זאת, נטען שהיתה תאונה של הטרקטור הזה עם רכב אחר שפרטיו מצויים בכתב התביעה, אני אומר שאני לא הייתי מעורב בתאונה. אני לא יודע מי נהג. יש לי כמה אנשים שעובדים אצלי ואני לא יודע מי עבד על הטרקטור באותו זמן".

8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני קובע שיש להטיל על הנתבע אחריות לקרות התאונה, מכוח העניינים שיפורטו להלן:-


תחולת הדין.
אחריותו של הנתבע ברשלנות, כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
אחריותו השילוחית של הנתבע כמעבידו של הנהג וכבעלים של הרכב.
שיקולים של צדק.

להלן אפרט, לגבי כל אחד מיסודות האחריות המיוחסים לנתבע.

9. תחולת הדין

ככלל, לפי דיני הנזיקין, אדם אחראי לעוולתו שלו בלבד ואינו אחראי לעוולות הזולת. בהתאמה, כאשר מתרחשת תאונת דרכים, האדם אשר נהג ברכב המעורב בתאונה, הוא על פי רב הגורם אליו יש לפנות בטענות לגבי הדרך שבה נעשה שימוש ברכב. ענין של יום -יום הוא שבעל רכב מתיר לאחר לנהוג ברכבו, יהא זה מעביד, בן משפחה, מכר וכיוצ"ב. אם מתרחשת תאונה כאשר הנהג ברכב אינו הבעלים, בעל הדין הנכון (ולעתים – הבלעדי) הוא הנהג עצמו.ב

לכלל שתואר לעיל קיימים חריגים (לדוגמא ניתן למצוא בפקודת הנזיקין, הוראות המחייבות מעביד באחריות למעשי עובד).

10. כשם שבנזיקין אדם אחראי בדרך כלל לעוולתו שלו בלבד, גם בדין הפלילי אחראי אדם ככלל רק למעשיו ומחדליו הוא. גם כאן, לכלל יש חריגים.

בדיני התעבורה ניתן למצוא הוראה מיוחדת לענין אחריות בעלים של רכב, לעבירות הנעשות ברכב, גם אם הוא לא נהג ברכב בזמן התאונה. סעיף 27 ב' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע:
"27ב. אחריות בעל הרכב
(א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה ... זולת אם הוכיח מי נהג ברכב... או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם".

הוראה זו מאפשרת הטלת אחריות פלילית על אדם, גם אם אינו מי שביצע את העבירה בפועל.
 
11. הגיונו של סעיף 27 ב' הוסבר על ידי כב' השופט ברק (כתארו אז) בפסק הדין שניתן בע"פ 3027/90 - חברת מודיעים בינוי ופיתוח נ' מדינת ישראל פ"ד מה (4), 364, באופן הבא: -
"ביסוד אחריות זו מונחת הגישה כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה, ובכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו - או אחר ברשותו - נוהג ברכב... כאשר לבעל הרכב מספר ניכר של כלי רכב, יש הנחה כי בעל הרכב יודע מיהו הנוהג וצריך לדעת לזהותו...עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו, כאילו נהג ברכב"
12. בדיני התעבורה מוטל אפוא הנטל על כתפי בעל הרכב, להוכיח  מי נהג ברכב.

המשמעות של אי הרמת הנטל לפי סעיף 27 ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] היא הטלת אחריות פלילית. במקרה כזה האחריות הפלילית, שתוטל על כתפי הבעלים, אינה אחריות שילוחית, כי אם אחריות ישירה.

"אכן, עניין לנו באחריות פלילית אישית, בעלת אופי מוחלט. האחריות היא מוחלטת, שכן הבעלים אחראי בגין עבירה שנעברה ברכב, למרות שהוא עצמו לא נהג ברכב." (ראה פסק הדין הנ"ל בעניין חברת מודיעים בינוי).

13. הגיון דומה חל מבחינת קל וחומר גם בדיני הנזיקין. בעליו של רכב נמצא בעמדה הטובה ביותר לדעת את זהותו של נהג הרכב. בין אם יש לאותו בעלים רכב אחד ויחיד ובין אם יש לו מספר רכבים. ודאי, אם מדובר במעביד שיש לו מס' כלי רכב, שהוא מוסר אותם לשימוש עובדיו.
 
בתי המשפט החילו בדין האזרחי לא פעם את החזקה העובדתית לפיה, בהעדר הוכחה סותרת, הנוהג ברכב הוא בעליו. אם לא נסתרה החזקה, תוטל אחריות אזרחית על בעל הרכב גם אם יתכן שהבעלים לא נהג ברכב במועד התאונה.

כך למשל בע"א 31/85 - בדיר איברהים ואח' נ' טסה נתנאל ואח' פ"ד מג (2), 81, שעסק בתאונת "פגע וברח", דחה בית המשפט המחוזי תביעת פיצויים לאחר שקבע בין השאר כי התביעה לא הרימה את הנטל להוכיח מי הוא אשר נהג ברכב הפוגע בזמן התאונה. בית המשפט העליון הפך הכרעה זו תוך שקבע כי הנטל להוכחת זהותו של נהג הרכב מוטל על בעליו או מחזיקו. תוך כך הפנה בית המשפט העליון לחזקה הנזכרת בפקודת התעבורה כהמחשה לשיקולים העומדים בבסיס החזקה.

סיכומה של נקודה זו - כאשר מתרחשת תאונה בה מעורב רכב שבבעלות מעביד, דרך המלך בה על המעביד לילך, היא למסור את פרטיו של מי שהחזיק ברכב במועד הרלוונטי ועליו להוכיח מי נהג ברכב או החזיק בו בזמן אירוע התאונה. אם לא יעשה כן, בדרך כלל לא יוכל להתנער מאחריותו לנזקים שנגרמו באמצעות הרכב שבבעלותו. בהעדר ראיות אחרות מוחזק הנתבע, שהוא הבעלים של הטרקטור, כמי שיש בידו נתונים לגבי זהות הנהג בזמן התאונה והוא בחר שלא להביאם בפני בית המשפט. משלא הוכיח הנתבע מי נהג ברכב במועד התאונה, יש לומר כי הנתבע אחראי לעוולות שנעשו ברכב, כשם שהיה יכול להיות אחראי לעבירות תנועה/תעבורה שנעשו בו [ראה בעניין זה פסק הדין של כב' השופטת תמר אברהמי בתיק א' 18497/04 סינגלור בע"מ נ' מ.כ.ת אוטו רנט בע"מ ואח' (שלום-ת"א) – פורסם באתר נבו].
 
14. אחריותו של הנתבע ברשלנות, כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין

כזכור, התובעת טוענת בתביעתה שהתאונה נגרמה בשל רשלנותו של הנתבע ו/או בשל פזיזותו ו/או חוסר זהירותו בכך שלא עשה דבר למניעת התאונה, "למרות שיכול וחייב היה לעשות כן".

הנתבע לא טען דבר בעניין הרשלנות המיוחסת לו כמעביד או בעניין הרשלנות המיוחסת לנהג הטרקטור.

התובעת עמדה כאמור בנטל להוכיח את אשמו של נהג הטרקטור.

משהוכח כי הטרקטור הוא אשר פגע ביונדאי, מועבר אל הבעלים או מחזיק של הטרקטור (הכוונה לנתבע - ע.ר.) הנטל להוכיח כי למרות הפגיעה ביונדאי, אין לראות בו אחראי לנזקים שנגרמו. במילים אחרות, ניתן גם לומר כי לתובעת לא היתה ידיעה ויכולת לדעת, במועד הרלוונטי, מה היו הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה עליו ונראה שפגיעתו של הטרקטור ביונדאי מתיישבת יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.

עוד ניתן להזכיר את הכלל הרגיל לפיו כל בעל דין הטוען טענה מהותית לגרסתו במשפט, הוא הנושא בנטל השכנוע להוכחת אותה טענה, ואם בגמר גבית העדויות מתברר כי טענה פלונית לא הוכחה כדי שכנועו של בית המשפט, יפסוק בית המשפט נגד אותו בעל דין שעליו היה להוכיח אותה טענה.

בענייננו כאמור, הנתבע לא מסר כל גרסה כיצד בחר את העובד שנהג בטרקטור, האם מדובר בעובד מיומן ואם כן מהי הכשרתו בנהיגה בטרקטור, האם יש לו רישיון נהיגה בטרקטור, באיזה אופן פיקח על העובד, אילו הסברים הוא נתן לנהג הטרקטור בקשר עם השימוש בטרקטור וכיוצ"ב. הנתבע לא טען ולא הוכיח טענה המפריכה את רשלנות נהג הטרקטור או את רשלנותו – שלו עצמו וכן לא העלה כל טענה המלמדת על ניתוק קשר סיבתי בין מעשיו לבין הנזק שנגרם ליונדאי.

לאור האמור לעיל יש לקבוע כי בהעדר מידע על זהותו של נהג הטרקטור - בעליו של הרכב (הנתבע), אחראי לשיפויה של התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה.

15. אחריותו השילוחית של הנתבע כמעבידו של הנהג וכבעלים של הרכב.

חבות זו מבוססת על סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), שכותרתו: "חבות מעביד" שם נקבע, בין היתר:
"(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו –
(1) אם הרשה או אישרר את המעשה;
(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו...
...
(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד.

(ג) לענין סעיף זה, מעשה - לרבות מחדל".

כאמור, קיימים שלושה תנאים לקיומה של חבות מצד המעביד ואלו הם:
א. קיומם של יחסי עובד מעביד.
ב. ביצוע העוולה על ידי העובד.
ג. ביצוע העוולה תוך כדי העבודה - למען המעביד.

על פי סעיף 13 לפקודה, חלה אחריות על מעביד למעשה עובדו, שנעשה תוך כדי עבודתו, כך שלתובע שניזוק, מובטחת האפשרות לתבוע גם את המעביד, המהווה ברוב המקרים "כיס עמוק" יותר מהעובד.

המחוקק אימץ את "מבחן הביצוע" במסגרת הסייג בסעיף 13(ב) על פיו, רק אם הפעולה בוצעה "תוך כדי עבודתו של העובד", ישא המעביד באחריות.

על פי סעיף 16 לפקודה, קביעת אחריותו השילוחית של המעביד אינה פוטרת את אחריותו הישירה של העובד לתאונה, אלא מתווספת אליה. ככלל, כאשר מעשה עובד תוך כדי עבודתו, גרם נזק לצד ג', המעביד הוא שישא במלוא הנזק. הטעם לכך הוא שהעובד מבצע עבודתו לטובת מעבידו הנהנה ממנה, לכן ראוי שהמעביד ישא בנזקים שהעובד גורם להם בעת שליחות מטעמו.

ראה לדוגמא ההחלטה שניתנה בת"א (שלום ת"א) 221687/02 פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח נ' בן דוד בן מוחה, , בו הכיר ביהמ"ש באחריותו של המעביד לנזקי הרכוש שנגרמו לרכב האחר, גם במקרה שבו רכב המעביד נלקח ע"י העובד, ללא רשות, ובניגוד להוראות המעביד, לצורך קניית סיגריות.

כאמור, מכל האמור לעיל, אני קובע שהתובעת הרימה את הנטל להוכיח שהנתבע אחראי כלפיה, לפי סעיף 13 לפקודה.


16. שיקולים של צדק

כאמור, גם משיקולים של צדק יש להגיע למסקנה שהמעביד חב כלפי צד ג' שניזוק, שהרי בכל אותם ימים בהם ביצעו עובדיו, עבודות הכרוכות בנהיגה בטרקטור, למען הנתבע, אשר הפיק תועלת מהעבודה, ופירותיה העשירו אותו.

לכן, גם משיקולי הצדק נראה, שאם נגרם נזק, כתוצאה מהשימוש בטרקטור, ישא בו הנתבע.

17. סוף דבר

מכל המקובץ עולה כי יש לחייב את הנתבע לשאת בנזקי התובעת.

לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 21,979 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.11.2005 (מועד מתן חוות הדעת של השמאי) ועד לתשלום המלא בפועל.



כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בשיעור האגרה ששולמה ע"י התובעת וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מהסכומים שנפסקו לעיל (לאחר שיערוך הסכום ליום מתן פסק הדין) ובתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות מפעיל חוף

  2. אחריות ביחד ולחוד

  3. אחריות על התחשמלות

  4. אחריות לתאונת שרשרת

  5. אחריות משרד הרישוי

  6. אחריות על סולם פגום

  7. אחריות הנוסעים ברכב

  8. אחריות מדריך טיולים לתאונות

  9. ערעור בשאלת האחריות

  10. אחריות משלח בינלאומי

  11. אחריות בעל רכב לתאונה

  12. אחריות מכון בדיקת רכב

  13. התיישנות ביטוח אחריות

  14. אחריות מפעיל בריכה לנזק

  15. אחריות נמל אשדוד לנזקים

  16. אחריות מוסך לנזקים לרכב

  17. אחריות חברת שילוח מטענים

  18. אחריות מע''צ לתאונת דרכים

  19. אחריות מוסך לגניבת מכונית

  20. אחריות מארגן טיול לתאונה

  21. אחריות על בטיחות בהופעות

  22. אחריות על נזקי גשם בחקלאות

  23. תאונת דרכים אחריות חברת ביטוח לפצות

  24. אחריות על נזקים למטען ימי

  25. אחריות על התחשמלות של עובד

  26. חלוקת אחריות על תאונת עבודה

  27. אחריות שוכר עסק ללא רישיון

  28. אחריות העירייה לתחזק פסלים

  29. אחריות ההורים לתאונות ילדים

  30. אחריות מדריך רכיבה על סוסים

  31. אחריות חברת הביטוח של המזיק

  32. אחריות על תאונה בשוק העירוני

  33. אחריות לתאונת עבודה עם מכונה

  34. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  35. אחריות בעל הרכב לעבירות תנועה

  36. הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים

  37. אחריות מפקח פרויקט בנייה לנזקים

  38. אחריות העירייה למפגעים בתחומה

  39. אחריות נהג הרכב שנכנסו בו מאחור

  40. אחריות העירייה לפיקוח על מפגעים

  41. אחריות בעל מקרקעין לתאונה בשטחו

  42. אחריות על נזילה בצינורות הבניין

  43. אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

  44. אחריות סוכנות נסיעות לבעיות בטיול

  45. אחריות המינהל לעיכוב בעבודות פיתוח

  46. אחריות העירייה על כתם שמן על הכביש

  47. קריסת עץ על בית - אחריות חברת החשמל

  48. תביעת פיצויים בגין אחריות על התאבדות

  49. אחריות מוביל אווירי לגניבה של עובד

  50. בעיה במנוע רכב חדש עם אחריות ל-3 שנים

  51. אחריות עירייה ורשויות לתאונות בגנים ציבוריים

  52. אחריות מוגברת על המעביד בתאונת עבודה

  53. אחריות המעסיק על עבירת לכלוך של עובד

  54. אחריות מדריך טיולים של ילדים בבית ספר

  55. אחריות המעסיק למניעת חשיפת עובדים לשמש

  56. ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות

  57. אחריות חברת תעופה - פיצוי על טיול מאורגן

  58. הסכם היסוד הגדיר את תחומי האחריות של הצדדים

  59. אחריות על נזקים לרכב עקב ירידת מחסום בחניון

  60. חלוקת אחריות בין נהגים 60% - 40% תאונת דרכים

  61. האם יש אחריות לרכב נדחף קדימה על ידי רכב מאחור ?

  62. ערעור לעליון על חלוקת אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  63. עדות חמקנית, בלתי כנה תוך ניסיון ל"גמד" אחריות לתאונה

  64. לחברות השכרת רכב אחריות לפיצוי צדדי ג' כתוצאה מתאונות דרכים

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון