ביטול פוליסה עקב אי תשלום פרמיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פוליסה עקב אי תשלום פרמיה: רקע מונחת בפני תביעה כספית בסך 811 ₪. אשר הוגשה בסדר דין מהיר. הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") הנפיקה פוליסה לקליבר תקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת").לטענתה, הנתבעת לא שילמה את מלא הפרמיה ומשכך ביטלה התובעת את הפוליסה. לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור עלו בתוהו, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו. הנתבעת הכחישה טענות התובעת מכל וכל. לשיטתה, הפוליסה הופקה ללא ידיעת ו\או הסכמתה ו\או הרשאתה. כל שהיה בין הצדדים הינם מגעים באמצעות סוכן הביטוח אשר הציע לנתבעת לרכוש הפוליסה. במסגרת ההצעה אף הזמינה הנתבעת ביקורת של חברת עמישב בע"מ לצורך בדיקת הצעות הביטוח שהוצעו ובינהן הצעת הבטוח שהוצעה ע"י הסוכן מטעם התובעת נוסף על זאת טענה הנתבעת כי תקופת הביטוח המופיעה בנספח ב' לכתב התביעה הינה מוקדמת מהצעת הביטוח שהוצעה ע"י התובעת שהעתקה צורף כנספח א' לכתב התביעה. הובהר לנציגי התובעת כי הצעת הפוליסה מטעמם תיבחן וכי הסכמה להצעה במידה ותינתן ע"י הנתבעת תישלח לתובעת בכתב, וזו, לטענת הנתבעת מעולם לא ניתנה. בתאריך 5.10.2008 התקיים דיון לפני ממנו נעדרה הנתבעת ובנסיבות העניין נתתי פסק דין כמבוקש לבקשת התובעת על מלא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט. בתאריך 6.11.2008 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבלה את הודעת בית המשפט אודות שינוי מועד הדיון ומשכך לא נכח מי מטעמה בדיון, והנתבעת למדה על שינוי מועד הדיון לראשונה משקיבלה את ההחלטה מתאריך 5.10.2008. לאחר קבלת תגובת התובעת לבקשה זו נתתי החלטה ולפיה פס"ד מבוטל ובתנאי שתופקד ערובה בסך 1800 ₪ לקופת בית המשפט. בתאריך 1.1.2009 הצעתי לצדדים להגיע להסדר ולפיו מתוך הפיקדון יועבר סכום מסוים לתובעת לסילוק סופי ומוחלט של תביעתה והיתרה תוחזר לנתבעת, ובדיון שהתקיים ב17.3.09 חזרתי על הצעתי זו. בתאריך 2.4.09 הגישו הצדדים הודעה משותפת לבית המשפט על פיה מסמיכים הם את בית המשפט לפסוק בעניין הנידון בין הצדדים בדרך של פשרה, דהיינו עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד - 1984. יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.   בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).     כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים. יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337). וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}. גם חז"ל, התלבטו מהי הדרך הנכונה ליישב סכסוכים שהגיעו אל בית הדין וחלקם צידדו בדרך הפשרה. וכך נאמר בגמרה (מסכת סנהדרין, דף ב' עמ' ב'): "ר' יהשוע בן קרחה אומר: מצווה לבצוע (= להביא לידי פשרה) שנאמר:" אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה,ח'] והלא במקום שיש משפט- אין שלום, ובמקום שיש שלום -אין משפט! אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר: זה הביצוע(=פשרה)." אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 720 ₪ כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד. סכום זה יועבר על ידי המזכירות, מתוך הפיקדון, לידי ב"כ התובעת, והיתרה תוחזר לנתבעת.ביטול פוליסהפרמיהפוליסה