קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרעה בסכסוך באמצעות פוליגרף: הצדדים לתביעה וגרסאותיהם 1. התובע הינו עורך דין במקצועו. לטענתו, הנתבע היה חברו במשך שנים; לטענת הנתבע, אין בין השניים יחסי חברות. הנתבע טוען כי הוא עוסק ביחסי ציבור והיחסים בינו לבין התובע היו על רקע מקצועי בלבד. 2. כך או כך, אין מחלוקת שביום 7/10/05 שילם התובע מכספו, בלשכת ההוצאה לפועל בבת ים, סך של 208,018 ש"ח וזאת לצורך סגירת תיק הוצל"פ שהיה תלוי עומד כנגד הנתבע. במסגרת תיק ההוצל"פ הוצא כנגד הנתבע צו עיכוב יציאה מן הארץ, והתשלום שנעשה על ידי התובע הביא להסרת צו זה, כמו גם לסגירת תיק ההוצל"פ. הצדדים חלוקים ביניהם באשר למהות התשלום שביצע התובע עבור הנתבע: האם מדובר בהלוואה, כטענת התובע, או שמא מדובר בהחזר חוב בגין שירותים שניתנו לתובע על ידי הנתבע, כטענת הנתבע. להלן בתמצית גרסת כל צד. 3. התובע טוען כאמור כי הנתבע היה חברו במשך מספר שנים. בשלב כלשהו נקלע הנתבע למצוקה כלכלית. על רקע זה פנה הנתבע לתובע ובקש הלוואה לזמן קצוב, לצורך פירעון תיק ההוצל"פ. התובע טוען כי נאות ליתן לנתבע את ההלוואה האמורה, בתנאי שזו תושב תוך 30 יום מיום נתינתה, ועל סמך הבטחת הנתבע כי הוא צפוי לקבל כספים רבים מעסקאות ברוסיה. חרף ההסכמה המפורשת, ולמרות דרישות חוזרות ונשנות מצד התובע להחזר ההלוואה, זו לא הושבה ולפיכך הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בסדר דין מקוצר, במסגרתה דורש הוא את החזר הכספים שניתנו לטענתו כהלוואה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט. לכתב התביעה צירף התובע מכתב התראה מיום 22/2/07 (להלן : "מכתב ההתראה"); העתק השיק ששולם בלשכת ההוצל"פ; אישור בנק איגוד כי השיק נמשך מחשבונו של התובע; מסמכים מתוך תיק ההוצל"פ וכן חישובי הצמדה וריבית. 4. הנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להתגונן. בתמצית טוען הנתבע כי בינו לבין התובע אין יחסים חבריים; כי ההיכרות ביניהם החלה בשנת 2003 או בסמוך לכך, באמצעות מר גיא דרורי; וכי בעקבות היכרות זו סוכם בין הצדדים שהנתבע יעניק לתובע שירותי יחסי ציבור , הכוללים בין היתר תיווך ו"שידוך" לקוחות, תמורת תשלום חודשי קבוע בסך 20,000 ש"ח חודש לרבות הוצאות משרד, ללא קשר להיקף העבודה שתבוצע בפועל. הנתבע טוען כי פעל בהתאם להסכמה זו ונתן לתובע שירותי יחסי ציבור, לכן זכאי הוא לסך של 280,000 ש"ח (20,000 ש"ח לחודש במכפלת 14 חודש בהם עבד עבור התובע, מחודש דצמבר 2004 ועד חודש ינואר 2006). 5. הנתבע אינו מכחיש כי בחודש אוקטובר 2005 היה תלוי ועומד כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. הנתבע מוסיף וטוען כי פנה אל התובע על מנת שייצגו בתיק ההוצל"פ. הנתבע טוען כי לתובע היה עניין רב לגרום לביטול הצו, על מנת שהנתבע יצא לרוסיה ויקדם את העסקים המשותפים והפוטנציאליים; בנוסף, התובע היה מודע לחוב שלו כלפי הנתבע, בגין השירותים שניתנו לו, ולכן פעל לסילוק החוב בתיק ההוצל"פ, כשהתשלום אמור היה להתקזז מול חובותיו של התובע כלפי הנתבע. 6. הנתבע הכחיש את קיומה של ההלוואה הנטענת; הנתבע ציין שהתובע לא צירף כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על קיומו של הלוואה שכזו. עוד העלה הנתבע תמיהה הכיצד מכתב ההתראה הראשון שנשלח אליו הינו מיום 22/2/07, דהיינו קרוב ל - 16 חודש מהמועד שלטענת התובע אמור היה הנתבע להשיב את ההלוואה. הנתבע טען שכל טענותיו אלו מקבלות משנה תוקף לנוכח העובדה שמדובר בתובע עורך דין, האמור להיות מודע לזכויות ולעגנן בכתב. עד כאן טענות הצדדים, בתמצית, כפי שמופיעות בכתבי הטענות. ההליכים ההחלטות בתיק זה 7. ביום 3/12/07 התנהל דיון בפני כב' השופט כספי בבקשה למחיקת כותרת/מתן רשות להגן. במהלך חקירת גיא דרורי, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כדלקמן, אשר קיבלה תוקף של החלטה (להלן : "ההחלטה הדיונית"): "בשלב זה מקובל עלינו כי התיק יוכרע על סמך בדיקת פוליגרף שתיערך על ידי משרד גוזלן ברזילי המקובל עלינו ואם תוצאות הבדיקה תהיינה חד משמעיות, ועניין זה ייקבע על ידי בית המשפט, תהיינה תוצאות הבדיקה הראיה היחידה והמכרעת בתיק, בכל מקרה אחר תהוונה התוצאות ראיה ככל ראיה אחרת. יוסכם גם כי אחת השאלות במחלוקת הי א כיצד הגיעו המסמכים לתצהירו של הנתבע לידיו של הנתבע." 8. ביום 20/1/08 נבדק הנתבע, בהתאם הסכמה הדיונית שגובשה, במכון גוזלן ברזילי. הנתבע נשאל שלוש שאלות: האם קיבל מסמכים הקשורים לארקדי גאידמק ולבית"ר ירושלים מהתובע? האם מתישהו קיבל הלוואה מהתובע? האם קיבל כספים על חשבון שכר הטרחה המגיע לו מהתובע? הנתבע השיב לשאלות הראשונה והשלישית בחיוב, ובשלילה לשאלה השנייה. הנתבע נמצא דובר אמת בבדיקתו. יצוין כי במכתב הנלווה לבית המשפט, פירט מכון הבדיקה גוזלן ברזילי את הפניות התיאומים שנערכו עם התובע לצורך עריכת בדיקתו. לגרסת מכון גוזלן-ברזילי, המועד שתואם עם התובע נדחה על ידו מספר פעמים, פעם בנימוק שהוא חוזר מחו"ל ודרוש לו זמן התארגנות; ושלוש דחיות נוספות ללא נימוק. 9. בשל הדחיות הרבות בביצוע הבדיקה לתובע, פנה המכון לבית המשפט ובקש לקבל את הנחיותיו. ביום 21/2/08 ניתנה החלטת כב' השופט כספי הקובעת כי במידה והתובע לא יתייצב לבדיקה תוך 20 יום, תמחק התביעה. 10. ביני לביני, ולאחר שבתיק בית המשפט היו מונחות כבר תוצאות בדיקת הנתבע, הגיש התובע בקשה ביום 18/2/08 בה ציין כי בשל בעיות בריאותיות מהן הוא סובל, לא יוכל לערך בדיקת פוליגרף. התובע בקש לחזור בו למעשה מההסכמה הדיונית, בשל אותן בעיות רפואיות, ולהמשיך לשמוע עדויות בתיק זה. ביום 24/2/08 דחה כב' השופט כספי את הבקשה וקבע כי אין קשר בין מצבו הרפואי הנטען של התובע לבין אפשרות קיומה של בדיקת פוליגרף, וזאת מכיוון שציוניי בדיקתו ושקלולם אמורים להביא בחשבון את רף הפיזיולוגי המיוחד שלו. 11. ביום 16/3/08 הגיש התובע בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 21/2/08. ביום 16/3/08 דחתה כב' השופטת פליגלמן את הבקשה וקבעה בין השאר כי על התובע לבצע את הבדיקה. ביום 12/5/08, ומאחר והתובע לא ביצע עד לאותו מועד בדיקה כאמור, הורה כב' השופט כספי על מחיקת התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח. 12. ביני לביני, הגיש התובע בר"ע לבית המשפט המחוזי על החלטת כב' השופטת פליגלמן. בעקבות העובדה שהגשת הבר"ע לא הייתה ידועה לשופט כספי בעת נתן את פסק דינו מיום 12/5/08, מצא הוא לנכון היעתר לבקשת התובע לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, וחייב אותו בתשלום הוצאות בסך 5,000 ש"ח. ביום 26/10/08 נדחתה בקשת רשות הערעור, מבלי להיזקק לתגובת הנתבע. 13. בעקבות החלטה זו של ביהמ"ש המחוזי, הגיש התובע ביום 4/11/08 בקשה להיבדק בפוליגרף, אולם אצל בודק אחר ממכון גוזלן-ברזילי, זאת בשל חששו של התובע שאותו מכון הביע את דעתו שהתובע מתחמק מביצוע הבדיקה. ביום 18/12/08 נעתר כב' השופט כספי לבקשה והפנה את התובע ביצוע הבדיקה במכון "גזית". 14. ביום 13/1/09 נערכה בדיקתו של התובע במכון גזית. התובע נשאל שלוש שאלות: האם התשלום להוצל"פ ניתן בתור הלוואה לנתבע? האם התשלום ניתן על חשבון שכר טרחה לנתבע? האם התובע נתן או אישר לנתבע לקחת את המסמכים הקשורים לשכר טרחת ארקדי גאידמק? התובע השיב בחיוב לשאלה הראשונה ובשלילה לשאלות השנייה והשלישית. התובע נמצא דובר שקר בבדיקה, ראה חוות הדעת של גזית אשר הוגשה וסומנה כבמ/1. 15. בעקבות תוצאות הבדיקה של התובע הוגשו שתי בקשות, האחת מכל צד: הנתבע הגיש בקשה למתן פסק דין על יסוד ההסכמה הדיונית, היות ולטענתו תוצאות הפוליגרף מדברות בעד עצמן; ואילו התובע הגיש בקשה (204249/09) להכריז על תוצאות בדיקת הפוליגרף כבלתי קבילות, להורות על ביצוע בדיקה נוספת ולחלופין להורות על מחיקת התביעה. לטענת התובע, יש לפסול את ממצאי הבדיקה היות והיו כשלים ושגיאות קשות בניסוח שאלות לא נכונות, "שונות עד כדי הטעייה מאלה שהוצגו לתובע", ושאלות מכשילות אלו גרמו להטעייתו של התובע. בבקשתו טען התובע כי השאלות סוכמו מראש בין הצדדים (סעיף 4 לבקשה), ואלה הוחלפו במהלך הבדיקה. 16. הנתבע התנגד לבקשת התובע: בתגובה הראשונה שהגיש טען הנתבע כי התוצאות מדברות בעד עצמן ומלמדות על שיטתו של התובע בתיק זה, לפיה מגיש הוא בקשות בדיעבד על פי התוצאות; בתגובה השנייה שהגיש הנתבע טען הנתבע כי פנה למכון הפוליגרף גזית על מנת לברר את נכונות טענת התובע לפיה השאלות סוכמו מראש: מכון גזית שלל טענה זו של התובע, טען כי לא סוכמו שאלות מראש ודבר זה נוגד כללי המקצוע. תגובת מכון גזית נשלחה עם העתק לתיק בית המשפט, ראה מסמך מיום 9/2/09. יצוין כי התובע התנגד לתגובה הנוספת מטעם הנתבע וטען כי ניסיון הפניה של הנתבע למכון גזית, ללא נטילת רשות מבית המשפט, הינו ניסיון פסול, אגב הגנבת ראיה לתיק בית המשפט. 17. ביום 2/2/09 הגיש התובע בקשה נוספת בתיק זה: בקשה לעיכוב ההליכים עד לאחר סיום חקירת רשויות המס את הנתבע. התובע טוען כי בעצם קיום חקירה זו והטענות העולות ממנה, עולה שהנתבע אינו דובר אמת, גם בכל הקשור להליכים בתיק זה. 18. ככל הנראה, במקביל הליכים המשפטיים שהתנהלו בתיק זה, הגיש התובע תלונה לנציב קבילות השופטים על התנהלות כב' השופט כספי בתיק זה. על כך אני למדה מהחלטת כב' השופט כספי מיום 8/3/09. בהחלטה זו (שתכונה להלן : "החלטת הפסילה") מציין כב' השופט כספי כי התלונה נדחתה, עם זאת המצב מאלץ אותו שלא להמשיך לדון בתיק, ולכן פסל עצמו מלשבת בדין. ביום 9/3/09 קבעה כב' סגנית הנשיאה הגב' שושנה אלמגור כי התיק יועבר לטיפולי. ביום 17/3/09 הודעתי לצדדים כי התיק עבר לטיפולי ומונחות בפניי שלוש בקשות: בקשה למתן פסק דין שהוגשה ע"י הנתבע; בקשה לפסילת תוצאות בדיקת הפוליגרף שהוגשה על ידי התובע; והבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה על ידי התובע. בהחלטתי הנ"ל קבעתי כי החלטתי תנתן על יסוד הכתב תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה. 19. בעקבות החלטתי מיום 17/3/09 הגיש התובע בקשה ביום 31/3/09 בה התבקש בית המשפט לזמן את המומחה ממכון גזית לחקירה. ביום 5/5/09 נעתרתי לבקשה זו. בהחלטתי זו ציינתי בין השאר כי זכותו של צד לחקור מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט. עם זאת ציינתי בהחלטתי שהדיון יתמקד בבדיקה שבוצעה לתובע, ובזו בלבד. ואכן, ביום 15/6/09 התקיים דיון בפניי אליו זומן מר מרדכי גזית (להלן : "גזית"), אשר ביצע את הבדיקה לתובע. בתום הדיון ביקש התובע להגיש את סיכום טענותיו בכתב, וחרף התנגדות ב"כ הנתבע, התרתי לצדדים לעשות כן. משהוגשו הסיכומים, לא נותר לי אלא להכריע בבקשות המונחות בפניי. ההכרעה בבקשות 20. לא מצאתי מקום להידרש לכל אחת משלושת הבקשות בנפרד, היות הנימוקים שהובילו להחלטתי משותפים המה לכל הבקשות. סבורני שאין ממש בטענות התובע, לא בבקשה לפסילת תוצאות הפוליגרף ולא בבקשה לעיכוב הליכים; סבורני שיש מקום ליתן פסק דין על סמך תוצאות הפוליגרף, היות והן חד משמעיות, ולכן דין התביעה להידחות לגופו של עניין, אגב חיוב התובע בהוצאות, אנמק קביעותיי לעיל. 21. לא מצאתי כל ממש בבקשה האחרונה אשר הוגשה על ידי התובע: אין כל קשר בין חקירת רשויות המס, אם וככל שזו אכן מתקיימת, לבין ההליכים נשוא תיק זה. גם אם אניח שכל האמור בבקשה אמת (וזאת לצורכי דיון בלבד), עדיין אין הדבר מחייב את המסקנה שבתיק שבפניי לא אמר הנתבע דברי אמת, זאת בניגוד לממצאי הפוליגרף החד משמעיים המוכיחים אחרת. בנוסף, בבקשה זו הוכיח התובע כי הפוסל במומו פוסל, אם התרעם התובע על ניסיון הנתבע להגניב ראיה לתיק בית המשפט, מדוע בחר לצרף כתבות עיתונאיות על הנתבע, שבינם לבין תיק זה אין ולא כלום? 22. בנוסף, לא מצאתי כל ממש בבקשתו של התובע לפסול את תוצאות הפוליגרף. לא מצאתי בהסכמה הדיונית המקורית רשימת שאלות סגורה ומוסכמת, למעט ההסכמה שתהיה שאלה בעניין מסמכי גידאמק. אין לצד זכות קנויה כי השאלות ינוסחו מראש ובהסכמתו, ודבר זה נתון לשיקול דעת הבודק. עובדה זו הינה מן המפורסמות, ואין צורך בתשובת מכון גזית מיום 9/2/09 כדי לקבוע כך. אציין כי לא ברורה לי טענת התובע לשינוי והטעייה בשאלות: הרי האמת היא אחת, אין אמת מיוחדת לשאלה המנוסחת בצורה אחת ואמת שנייה לשאלה המנוסחת באופן אחר. לב ליבו של הסכסוך הוא נושא ההלוואה או תשלום על חשבון שכר טרחה. בעניין זה נשאל התובע שאלה מפורשת, שאינה משתמעת לשתי פנים (למרות טענת התובע בעניין זה), וגם הנתבע נשאל שאלה מפורשת לעניין זה, שאינה משתמעת לשתי פנים. התובע נמצא דובר שקר בתשובתו לשאלה האם התשלום ניתן כהלוואה; ואילו הנתבע נצא דובר אמת כששלל קבלת הלוואה מהנתבע. מה יותר מפורש מזה? 23. מעבר לכך, חקירת גזית פיזרה כל אבק של ספק בנוגע למהימנות הבדיקה, אם וככל שאבק כזה היה קיים - גזית נשאל והשיב שאין כל פסול בכך שתוצאות בדיקת הנתבע היו מונחות בפניו, ושדבר זה אינו משפיע על תוצאות בדיקתו (עמ' 18 שו' 3); גזית שלל את טענת התובע לפיה השאלות סוכמו מראש (עמ' 11 שו' 26); גזית ציין במפורש שלא הסכים לפעול על פי האמור במכתבו של עו"ד יניב בן שחר (עמ' 12 שו' 2); מעבר לכך, עולה שעו"ד יניב בן שחר הותיר את השאלות המוסכמות כביכול "לשיקולך המקצועי" (ראה במ/4), לפיכך - גם אליבא ד'תובע לא היה סיכום. גזית נשאל אם זהו נוהל מקובל לסכם את השאלות מראש עם הנבדק, והשיב על כך בשלילה, ופירט מדוע במקרה הנדון נוהלה שיחת הטלפון עם ב"כ התובע בנוגע לשאלות. אציין שהתרשמתי שגזית ניסה ללכת לקראת התובע וכעת דבר זה פועל כנגדו (עמ' 19 שו' 21- עד עמ' 20 שו' 6); גזית עמד בחקירתו על כך שהשאלות ששאל היו רלוונטיות לסכסוך, ואין לי אלא להסכים עימו (עמ' 13 שו' 5). אציין כי הדקויות אליהם מכוון התובע אינן נותנות הסבר לתוצאות הבדיקה (ראה ניסיונות התובע להבהיר את עמדתו, עמ' 15 לפרו'). גזית העיד כי בסופו של יום השאלות שנשאלו היו מקובלות על התובע (עמ' 19 שו' 5, עמ' 20 שו' 10). 24. גזית מונה כאמור על ידי בית המשפט. גזית נבחר על ידי בית המשפט לאחר שהתובע בקש שלא להיבדק על ידי המכון המקורי שנקבע, גוזלן ברזילי. צודקת ב"כ הנתבע בסיכומיה שכדי לפסול חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט יש צורך בנימוקים כבדי משקל וחשש לעיוות דין במידה ולא תפסל חוות הדעת (ראה סעיף 18 לסיכומי הנתבע והאסמכתאות הנזכרות שם). לא שוכנעתי כי במקרה הנדון מתקיים טעם המצדיק את פסילת חוות הדעת של גזית. 25. אי לכך, ולנוכח העובדה כי בפניי בית המשפט מונחות שתי חוות דעת המבוססות על שתי הבדיקות שנערכו לתובע מחד ולנתבע מאידך, ומאחר וההסכמה הדיונית הותירה את שיקול הדעת בידי בית המשפט לקבוע את חד משמעיות תוצאות הבדיקה ("... ואם תוצאות הבדיקה תהיינה חד משמעיות, ועניין זה ייקבע על ידי בית המשפט"), מאחר ושוכנעתי כי אכן חד משמעיות המה, אזי על פי ההסכמה הדיונית "תוצאות הבדיקה הראיה היחידה והמכרעת בתיק". לפיכך, יש מקום לדחות את התביעה, על יסוד אותה הסכמה דיונית. ודוק, אין המדובר בפסק דין הניתן במעמד צד אחד אלא בפסק דין הניתן מכוח הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים בראשית הדרך, הסכמה אותה יש לכבד ובית המשפט, כמו גם בית משפט של ערעור, לא ראה כל מקום לבטלה או לסטות ממנה. 26. זה המקום להזכיר את ההלכה הקובעת כי כאשר שני צדדים כורתים ביניהם הסכם מכוחו מסכימים הם כי תבוצע בדיקת פוליגרף, וזאת תכריע בשאלה העומדת ביניהם, אזי בית משפט מכבד את הסכמת הצדדים להליך אזרחי, וזאת בכפוף לכך שהסכם הפוליגרף עצמו עומד בדרישות דיני החוזים. [ראה בעניין זה ע.א. 61/84 ביאזי נ' לוי, פד"י מב' (1) עמ' 446, ורע.א. 6383/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אדיב סרחאן ((לא פורסם) ]. 27. אמנם התובע בסיכומיו בחר להרחיב בנקודה זו , טען כי לא הייתה הסכמה ממשית לביצוע בדיקת הפוליגרף והפנה לפסקי דין אשר התירו חזרה מהסכמה דיונית במקרים מסוימים. סבורני שאין מקום להידרש לטענות אשר העלה התובע במסגרת סיכומיו: טענות אלו נדונו, הוכרעו ונדחו במסגרת הבקשה שהגיש התובע לחזור בו מההסכמה הדיונית. בקשת רשות ערעור אשר הוגשה בעניין זה נדחתה, בין השאר לאור העובדה שהתובע החליט בכל זאת לעמוד בהסכמה הדיונית ולבצע את הבדיקה. כלומר - גם אם לאחר מתן ההסכמה הראשונית חזר בו התובע מהסכמתו, אזי הוא שב ואישרר הסכמה זו כשביצע את בדיקת הפוליגרף חרף הסגותיו. לכן - מנוע התובע מלהעלות טענות אלו בשנית. במאמר מוסגר אציין כי גם לגופו של עניין אין ממש בטענות התובע. האסמכתאות אליהן הפנה דנות בסיטואציות של מצב רפואי מיוחד המונע ביצוע בדיקת פוליגרף, למשל מצב פסיכאטרי שנתמך בחוות דעת רפואית (ראה ע"א 5235/07 חברה לביטוח A.I.G נ' צ'רקוב אלכסנדר, , וכן ההליך בבית המשפט השלום, ת.א 5490/04 צ'רקוב אלכסנדר נ' חברה לביטוחA.I.G , ). בענייננו, לא הוגשה כל חוות דעת רפואית; התובע ידע את גזית בדבר מצבו הרפואי (ראה סעיפים 3-4 בתצהיר התומך לבקשת הפסילה). דבר זה נלקח מן הסתם בחשבון בעת הבדיקה, ובכל מקרה בחר התובע שלא לשאול את גזית דבר בעניין זה. הימנעות זו פועלת לרעת התובע. 28. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם אתעלם ממצאי בדיקות הפוליגרף, הן של התובע והן של הנתבע, אין בראיות ובמסמכים שבפניי דבר המוביל להעדפת גרסת התביעה על פני גרסת ההגנה, גם לא על פי מאזן ההסתברויות הנהוג בדין האזרחי: כזכור תביעה זו הוגשה בסדר דין מקוצר: לתביעה שכזו יש צרף את המסמכים המבססים את הזכות לקבלת הכספים. לא צורף לכתב התביעה הסכם הלוואה; מכתב ההתראה הראשון שצורף הוא כ - 16 חודש לאחר המועד בו אמורה הייתה להיות מוחזרת ההלוואה. אמנם, גם הנתבע לא הציג הסכם המעגן את שכר הטרחה לו הוא טוען. כך נותרים אנו בתיק של "מילה מול מילה", כשהנטל הוא על התובע, בבחינת המוציא מחברו עליו הראייה. משנושא "המילה" הוכרע בהסכמת הצדדים בבדיקת הפוליגרף, אין מקום אלא לדחות את התביעה כאמור. סוף דבר 29. בקשות התובע לעיכוב הליכים ופסילת ממצאי בדיקתו - נדחות. בקשת הנתבע לקבלת פסק דין - מתקבלת. התביעה נדחית לגופה. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בנוסף, ישיב התובע לנתבע את הוצאות בדיקת הפוליגרף שבוצעה על ידו במכון גוזלן ברזילי.פוליגרף (מכונת אמת)סכסוך