השתתפות עצמית בתביעה שנדחתה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת תשלום השתתפות עצמית של המבוטח בתביעה שנדחתה: רקע ועובדות 1. האם יש לראות בהוצאות משפט סבירות, שהוציאה מבטחת, ליישוב תביעה כנגד מבוטח, על פי הקבוע בפוליסה לביטוח צד שלישי, חלק מ"תגמולי הביטוח" ומהם, להכיר בניכוי שיעור "ההשתתפות העצמית" של המבוטח. זו השאלה המשפטית העומדת ביסוד פסק הדין. 2. הנתבעת, עירייה הפועלת כדין, הייתה מבוטחת בתקופה הרלוונטית לתביעה זו אצל התובעת בביטוח צד שלישי על פי תנאי הפוליסה שצילומה צורף לראיות התביעה (להלן: "הפוליסה"). ביום 13.10.93 התרחש מקרה ביטוח שבעקבותיו הוגשה תביעה כנגד הנתבעת בבית משפט השלום בחיפה (ת.א 9552/99). הנתבעת העבירה את הטיפול בתביעה לידה של התובעת כמבטחת, וזו האחרונה מינתה לנתבעת עורך דין שייצג אותה בהליך המשפטי. בעקבות הגשת התביעה נשאה התובעת בהוצאות לצורך הטיפול בהליך המשפטי ושילמה שכר טרחה לעו"ד, שכ"ט למומחים וחוקרים. בסיומו של ההליך ניתן פסק דין מנומק אשר דחה את התביעה ללא צו להוצאות. 3. התביעה היא לתשלום סכום ההשתתפות העצמית בסך 2,000$, אשר נקבע בפוליסה וזאת לאחר שהנתבעת סירבה לשלם בטענה כי אין לחייבה בתשלום סכום ההשתתפות העצמית, שכן התביעה נגדה נדחתה. 4. ביום 5.9.08 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו פסק הדין בתיק זה יינתן על בסיס החומר שבתיק בנוסף לסיכומים שיוגשו ע"י הצדדים. ביום 07.09.08 ניתנה להסכמה זו תוקף של החלטה. לאחר שהוגשו הסיכומים הובא התיק בפני ועת להכריע במחלקת שבין הצדדים. דיון 5. בהתאם לתנאים הכללים של הפוליסה נקבע בפרק העוסק בהשתתפות עצמית כדלקמן: "...הסכום בו ישא המבוטח מתוך סכום השיפוי וההוצאות שישולמו עקב נזק המכוסה לפי פוליסה זו..." נזק מוגדר: "...מקרה ביטוח או סדרת מקרי ביטוח הנובעים ממקור אחד או מסיבה מקורית אחת..." ברשימת הפוליסה נקבע: "... המובטח ישא בעצמו ב - 2,000$ מכל נזק..." 6. עיינתי בפסיקה בנושא הנדון ונראה כי הסוגיה הנדונה לא זכתה להכרעה מחייבת, לא בפסיקת בית המשפט העליון, אף לא בפסיקת בתי המשפט המחוזיים. לעומת זאת הסוגיה חזרה ונדונה בפסיקת בתי משפט השלום ועוררה מחלוקת פוסקים. מצד אחד מצאתי פסקי דין המצדדים בחיוב בהשתתפות העצמית ת.א. (שלום חיפה) 20378/06 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עירית תמרה , שניתן ע"י כבוד השופט לבנוני, פסק דינו של כב' השופט יצחק כהן בת"א (חיפה) 2221/99 - המגן חב' לביטוח נ' מועצה מקומית עילבון. , כב' השופט סובל בת"א (תל-אביב-יפו) 29975/03 - פניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' נחושתן חברה להשקעות בע"מ. , כב' השופטת פרוסט-פרנקל בת"א (תל-אביב-יפו) 758475/02 - כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' זמר הנדסה וניהול ש.מ.א ואח'. , כב' השופט קליין בת"א (תל-אביב-יפו) 72151/04 - איילון בע"מ - חברה לבטוח נ' ריפס משה ואח'. , וכב' השופט בכר בת"א (תל-אביב-יפו) 22018/01 - הפניקס הישראלי-חברה לבטוח בע"מ נ' מורג ייזום והשקעות. ). מנגד מצויים פסקי דין הדוגלים בהשקפה שונה אשר אינה מצדדת בחיוב בהשתתפות עצמית בנסיבות דומות כאשר ביסוד השקפתם של שופטים אלו מונח התמריץ והאינטרס לעודד את המבוטח לשתף פעולה עם המבטחת (ראה: כב' השופט אטדגי בת"א (תל-אביב-יפו) 192377/02 - הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' לביא מנחם. , כב' השופט בר-עם בת"א (ירושלים) 4095/03 - המגן חברה לביטוח בע"מ נ' קסלמן וקסלמן רואה חשבון ואח'. , וכב' השופטת ברק-נבו בת"א (תל-אביב-יפו) 709896/05 - הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' לייבוביץ בני. ). 7. לאחר שבחנתי את הפסיקה ונימוקיה השונים וכן לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי הכף נוטה לחובת הנתבעת וכי יש לחייב את המבוטח בתשלום השתתפות עצמית, בין אם התביעה מתקבלת, ובין אם היא נדחית. אבהיר מסקנתי זו. היקף חבותה של מבטחת, בכלל והמבטחת בענייננו, בפרט, נגזר בראש ובראשונה מהפוליסה אשר פרשנותה נעשית, כעיקרון, על-פי הכללים הרגילים החלים ביחס לפרשנות חוזים, קרי - באמצעות עמידה על אומד דעתם של הצדדים. הפוליסה, ככל חוזה, מתפרשת על פי תכליתה הסובייקטיבית והאובייקטיבית. בהעדר תכלית סובייקטיבית, שהרי לא נטען לנסיבות מיוחדות בעניינם של הצדדים, יש לפרש את הפוליסה על פי תכליתה האובייקטיבית וזו מוסקת מתוך אופייה ומהותה של העסקה שנקשרה בין הצדדים, נלמדת מסוג החוזה, נגזרת מהגיונו ומוסקת מלשונו. התכלית נקבעת על פי מבחן אובייקטיבי, המושפע מעיקרון תום הלב וממערכת הערכים שהוא מבטא ונגזרת משיקולים של הגיון ומשיקולי יעילות עסקית ושיקולי שכל ישר של אנשי עסקים סבירים והוגנים (ראה: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991), פ"ד מט(2) 265, 313). יחד עם זאת, כולל חוזה הביטוח מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו מחוזים אחרים. בשל המאפיינים האלה, הפסיקה התוותה כללים מסוימים לפרשנות פוליסת ביטוח, ובהם הכלל לפיו בפירוש הפוליסה יש לשאוף לכיבוד ציפיותיו הסבירות של המבוטח (ראה: ת"א (ירושלים) 4095/03 - המגן חברה לביטוח בע"מ נ' קסלמן וקסלמן רואה חשבון ואח' . ). 8. בענייננו הצדדים התנו בפוליסה כי יש הנתבעת תשא בעצמה ב - 2,000$. אין חולק בדבר קרות מקרי הביטוח וזאת לנוכח הגדרתו בפוליסה והגשת התובענה כנגד הנתבעת. למרות טענות הנתבעת, אין בית משפט זה יכול להסכים לטענה כי לא נגרם נזק כספי, בשל התממשות הסיכון נשוא מקרה הביטוח. למרות שהנתבעת לא נמצאה חייבת בתובענה ולא הוטל עליה כל חיוב כספי בגינה, הוצאו הוצאות כספיות לא מבוטלות ע"י התובעת על מנת להגיע לאותה תוצאה. ביסוד עיקרון ההשתתפות העצמית מונחים שלושה טעמים עיקריים. ראשית, חיובו של המבוטח בדמי השתתפות עצמית יוצר זהות אינטרסים בין הצדדים לחוזה הביטוח, ומעודד את המבוטח לנקוט באמצעי זהירות למניעת התרחשותו של מקרה הביטוח. שנית, שחרור המבטח מעולן של התביעות הקטנות, הנופלות לגדרו של סכום ההשתתפות, מביא לחסכון ניכר באמצעים, שכן עלויות הטיפול בתביעה הן בחלקן הגדול עלויות קבועות שאינן תלויות בסכום הנזק הנתבע. שלישית, שכיחותם של מקרי ביטוח בהם נגרם נזק קל בלבד לרכוש המבוטח היא רבה. הטלת אחריות על המבטח במקרים אלה הייתה גורמת לגידול ניכר בדמי הביטוח שלא לצורך, שכן רוב המבוטחים מסוגלים להתמודד עם נזקים קלים כאמור בכוחות עצמם (ראה: י. אליאס, דיני ביטוח [מהדורה ראשונה, תשס"ב - 2002] עמ' 103). 9. מרגע שהמבוטח מחליט ל"הפעיל" את פוליסת הביטוח שבידו עליו לנהוג בהתאם לתנאיה ולשלם את ההשתתפות העצמית הכלולה בה. אין חולק כי אלמלא הביטוח הייתה הנתבעת חייבת לשכור עורכי דין, ולהתחייב בעלויות נוספות המתחייבות מהגנתה. מכוח פוליסת הביטוח היא הייתה זכאית, דרך עיקרון, כי המבטחת תשפה אותה בגין הוצאות אלו, ללא כל קשר לחיובה הצפוי בגין התביעה עצמה. משמע, אם התביעה הייתה מתקבלת על התובעת היה לכסות הן את החיוב והן את הוצאות ההגנה, שמוגדרות כ"הוצאות דין וטורח". אם התביעה הייתה נדחית, על התובעת היה לכסות רק את אותן הוצאות הגנה. הוצאות המשפט הן בסופו של דבר הוצאותיו של המבוטח והן מכוסות על ידי המבטח בין אם עלה בידי המבוטח לזכות במשפט ובין אם לא, והפרקטיקה הנוהגת לא נועדה אלא לחסוך בירוקרטיה מסורבלת בהתחשבנות שבין המבוטח והמבטח. משום כך החיוב בהשתתפות העצמית, גם מקום בו נדחתה התביעה, מעלה כי יש לראות את המבטח כמי ששיפה את המבוטח, ועל כן מתממש חיוב המבוטח לשלם למבטח את ההשתתפות העצמית לפי חוזה הביטוח (ראה: פסק דינו של כב' השופט יצחק כהן ב-ת.א. (חי') 2221/99 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית עילבון, ). 10. לאור כל האמור ולאחר שבחנתי את הפסיקה וכן את נסיבות המקרה שלפני, עמדתי הינה כדעת פסקי הדין, המחייבים את המבוטח בתשלום השתתפות עצמית, בין אם התביעה מתקבלת, ובין אם היא נדחית. התוצאה 11. אשר על כן, התביעה מתקבלת במלואה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 8,860 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (13.02.07) ועד מועד התשלום המלא בפועל, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,200 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים ישולמו תוך 30 יום. השתתפות עצמית