קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העדר נימוק ועדה רפואית לנפגעי איבה: השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם; בל 2049/08), אשר קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב אחר על מנת שתמלא אחר הוראת פסק הדין מיום 19.2.08. על כך הגיש המערער בקשת רשות ערעור ומשהרשות ניתנה הערעור הובא בפנינו. 2. הרקע העובדתי כפי שהובא על ידי בית הדין האזורי: "1. המשיב, נפגע ביום 19.1.96, בפעולת איבה, בעת היותו מאבטח. אירוע זה הוכר ע"י המשיב כפגיעת פעולה איבה. 2. ביום 3.10.06 הגיש המשיב תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום תגמולי נכות על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. 3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 8.7.07 קבעה למשיב 0% נכות צמיתה. 4. המשיב הגיש ערר על החלטה זו. וועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 14.10.07, קבעה למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור של 19%, בגין סעיפי ליקוי 29(10) המפנה לסעיף 34ב', ובגין סעיף ליקוי 34א(ב). 5. המוסד לביטוח לאומי הגיש לבית הדין ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.10.07. בפסק דין שניתן ביום 19.2.08 (ע"י כב' השופט סופר תיק בל' 2981/07) נקבע, כי קביעת הוועדה הרפואית לעררים עומדת בניגוד להוראות הפרק הרביעי שבתקנות, הקובע, כי דרגת הנכות במחלות הנפש ותגובות נפשיות מכל הסוגים, תקבע לפי סעיף ליקוי אחד, שמייצג את מכלול הסימפטומים, לפיכך הוחזר עניינו של המשיב לוועדה על מנת שתדון שנית בנכותו של המשיב, תוך התייחסות להוראות הפרק הרביעי לתקנות, לעניין קביעת דרגת נכות בנושא הפרעות נפשיות (ולהלן - "פסק דין). 6. ביום 1.6.08, התכנסה הוועדה, בעקבות הוראות פסק הדין ונתנה החלטתה, לפיה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 19% לפי סעיפי הליקוי 34א (ב) ו- 29(6)II. 3. ההליך בבית הדין האזורי על החלטה זו של הועדה הרפואית לעררים הגיש המוסד ערעור בפני בית הדין האזורי כשטענותיו היו, כי הועדה סטתה מן ההוראות שבפסק הדין מיום 19.2.08 (להלן גם - פסק הדין הראשון) וכי טעתה בכך ששינתה את סעיפי הליקוי מהחלטה הקודמת ללא כל הנמקה, ולמעשה העניקה למערער שבפנינו כפל נכויות. המערער שבפנינו השיב בבית הדין האזורי, כי הועדה פעלה כדין וכל טענות המוסד הינן טענות שברפואה שאין בסמכות בית הדין להתערב בהן. בית הדין האזורי קבע, כי הועדה לא נימקה את החלטתה כראוי ולכן קיבל את הערעור ואף קבע, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב אחר. על כך, כאמור הערעור שבפנינו. 4. בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני הסכימו באי כוח הצדדים לסכם טענותיהם בפני וכי טענותיהם שנרשמו בפרוטוקול יהוו סיכומים בכתב והתיק יועבר למתן פסק דין על ידי המותב. 5. בא כוח המערער טען, כי הועדה לעררים מושא הערעור מלאה אחר הוראת פסק הדין בכך שהודתה, כי טעתה בכך שבוועדה הקודמת יישמה את התקנות בדבר קביעת דרגת נכות לנפגעי העבודה ולא על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. ולכן לא הייתה בפניה ההערה המקדימה שבפרק הרביעי, שלא ניתן לקבוע נכות לפי שני סעיפי הליקוי שבפרק הרביעי, אולם משהוועדה סבורה, כי המערער סובל הן מליקוי נפשי והן מליקוי נוירולוגי, במצטבר, קבעה את הנכות שלו הן על פי סעיף ליקוי נפשי והן על פי סעיף ליקוי נוירולוגי ובכך הביאה לידי ביטוי את דעתה הרפואית על מצבו של המערער. באת כוח המוסד טענה, לעומתו, כי על הוועדה היה לנמק מדוע שינתה את סעיף הליקוי ואין די בטענת הטעות. עליה להבהיר מדוע היא סבורה שסעיף הליקוי החדש תואם את מצבו הרפואי של המערער. כן טענה באת כוח המוסד, כי זה המקרה המצדיק החזרה לוועדה רפואית בהרכב אחר. 6. דין והכרעה למקרא פרוטוקול הוועדה הרפואית, מושא הערעור שבפנינו, ניתן להבין את הלך מחשבתה הרפואית כי יש להעניק למערער נכות בגין שני סעיפי ליקוי. אולם כשם כשהמבוטח טוען פעמים רבות, כי על הוועדה לנמק ולפרט את מסקנותיה על מנת שיבין את העומד מאחוריהן, כך גם המוסד רשאי לבקש כי כאשר הועדה מחליטה לשנות סעיף ליקוי, ינתן הסבר רפואי מפורט יותר. ומאחר והחלטת הוועדה גופא היא לאקונית ואין בה כל הסבר לשינוי הסעיף, כאמור, אכן היה מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתבהיר את עמדתה הרפואית. והמחלוקת בין באי כוח הצדדים היא האם היה מקום להחזיר זאת לוועדה בהרכב אחר. בעניין זה מקובלת עלינו עמדתו של בא כוח המערער כי דווקא כאשר ועדה מתבקשת להבהיר את דעתה, יש להחזיר לאותה ועדה ולא לוועדה בהרכב אחר, כמו כן לא הובאו בפנינו נסיבות חריגות המצדיקות העברת עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. 7. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לאותה וועדה שדנה בעניינו, על מנת שתבהיר ותנמק את החלטתה זאת לאור הוראת פסק הדין הראשון מיום 19.2.08. 8. סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו בכך שעניינו של המערער יוחזר לאותה וועדה שדנה בעניינו בנסיבות אלה - אין צו להוצאות.רפואהנפגעי פעולות איבהועדה רפואית