קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב תקופת עבודה כוללת בקרן פנסיה: השופט עמירם רבינוביץ פתח דבר 1. ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 3063/04; , השופטת אריאלה גילצר - כץ), בו נקבע כי ההסכם בדבר שמירת רציפות זכויות הגמלה שנחתם בין המרכז לשלטון מקומי ובין קרנות הפנסיה (להלן - הסכם הרציפות) אינו חל על המשיב מס' 1 (להלן - מר שטיינמן), וכי המערערת (להלן - נתיב) לא תביא בחשבון את תקופת עבודתו של מר שטיינמן בעיריית תל אביב (להלן גם - העירייה) לצורך חישוב קצבת הזקנה שלו (להלן - קצבת הזיקנה או הקיצבה). תמצית התשתית העובדות 2. עיקרי העובדות כפי שהם עולים מפסק דינו של בית הדין האזורי הם אלה: א. מר שטיינמן, יליד 1938, עבד כמנכ"ל חברת דיור לעולה ב.פ בע"מ החל מיום 1.3.1980 ועד לפרישתו מעבודתו ביום 1.6.2003. במסגרת עבודתו היה מר שטיינמן עמית בקרן הפנסיה המקיפה של נתיב ב. קודם לכן בין השנים 1966 - 1975 עבד מר שטיינמן כגזבר העירייה. במסגרת עבודתו בעירייה היה מבוטח מר שטיינמן בפנסיה תקציבית. אין חולק, כי עם סיום עבודתו שילמה העירייה למר שטיינמן פיצויי פיטורים. כמו כן אין חולק כי בגין תקופת עבודתו בעירייה שנמשכה פחות מעשר שנים לא זכאי מר שטיינמן לגמלה. ג. בין החודשים יולי 1975 לאוקטובר 1978 עבד מר שטיינמן בפקר פלדה בע"מ ונמנה עם עמיתי פנסיית היסוד של המשיבה מס' 2 (להלן - מבטחים). בגין תקופת חברותו של מר שטיינמן במבטחים צבר מר שטיינמן פנסיה בשיעור 7.54% ממשכורתו הקובעת. ד. סמוך למועד פרישתו חישבה נתיב את שיעור הפנסיה החודשית לה יהיה זכאי מר שטיינמן ועל פי חישוב זה צפוי היה שיעור הפנסיה מנתיב לעמוד על 63%. ה. חרף האמור, החל מיום 1.6.03 מקבל מר שטיינמן קצבת זיקנה משותפת מנתיב וממבטחים בשיעור 52.60%, כאשר נתיב היא הקרן המשלמת ומבטחים היא הקרן המשתתפת. לטענת נתיב, בחישוב הראשוני של שיעור הפנסיה לו זכאי מר שטיינמן לא הובאה בטעות בחשבון תקופת עבודתו בעירייה . ההליך בבית הדין האזורי 3. בעקבות החלטת נתיב, לפיה יעמוד שיעור קצבתו על 52.6%, הגיש מר שטיינמן תביעה לבית הדין האזורי. בתביעה שהגיש טען מר שטיינמן כי הסכם הרציפות עליו הסתמכה נתיב בחישוב זכויותיו אינו חל עליו. מר שטיינמן סמך ידיו, בין היתר, על ההוראה הקבועה בסעיף 28 להסכם הרציפות, ולפיה : "הסכם זה לא יחול אם קבל עובד הטבות פרישה או הוציא את הכספים המגיעים לו מקרן". בנסיבות אלה ומשלא חל הסכם הרציפות יש לחשב, לטענת מר שטיינמן, את "התקופה הכוללת" כמשמעות מונח זה בתקנון נתיב (להלן - התקופה הכוללת) רק החל ממועד הצטרפותו למבטחים. 4. מר שטיינמן הוסיף וטען כי הסכם הרציפות לא חל עליו גם מהטעמים הבאים: תכליתו של הסכם הרציפות הייתה להיטיב עם העובד, ולכן נתונה בידי העובד הבחירה, אם ליהנות ממנו או לא, ואין לראותו כהסכם הכופה את הרציפות על העובד ; הסכם הרציפות אינו חלק מהמערכת ההסכמית שחלה על מר שטיינמן, שכן מרכז השלטון המקומי שהינו צד להסכם הרציפות אינו מייצג את העירייה והעירייה לא הייתה צד להסכם הרציפות עד לשנת 1981, היינו זמן רב לאחר סיום עבודתו בה ; נתיב הציגה בפני מר שטיינמן מצג, לפיו יהיה זכאי לפנסיה בשיעור 63%, ולכן היא מנועה מלהסתמך על הסכם הרציפות ; במועד הצטרפותו לנתיב לא נזכר כלל הסכם הרציפות בתקנון נתיב, ולכן אין הוראותיו המקפחות חלות עליו. 5. עיקרי טענות נתיב בבית הדין האזורי היו אלה: בין קרנות הפנסיה למרכז השלטון המקומי נחתם הסכם רציפות שהינו הסכם קיבוצי כללי שאינו בא לקפח זכויות ; זכויותיו של מר שטיינמן נגזרות מהוראות התקנון במועד פרישתו, ולכן גם עם הוסף הסכם הרציפות לתקנון לאחר מועד הצטרפותו של מר שטיינמן לנתיב אין בכך כדי לגרוע מתחולתו במקרים המתאימים ; הטענה כי מרכז השלטון המקומי לא יצג את העירייה במועד החתימה על הסכם הרציפות לא הוכחה על ידי מר שטיינמן ; משקיבל מר שטיינמן פיצויי פיטורים מעיריית תל אביב, כאשר סיים את עבודתו שם, גרע מזכויות הפנסיה להן היה זכאי מתקופת עבודתו בעירייה, אך אין בכך כדי להוציאו מתחולת ההסכם ; בעת עריכת הדו"חות השנתיים לא היה בידי נתיב מלוא המידע לעריכת חישוב מדוייק. 6. מבטחים טענה בבית הדין האזורי, כי מאחר ומר שטיינמן אינו דורש כל סעד ממנה ומאחר שהתביעה אינה נוגעת לזכויות מר שטיינמן במבטחים, היא משאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית הדין. אם יקבע כי הזכויות שצבר מר שטיינמן בקרן הפנסיה של מבטחים הינן זכויות "לא תורמות" - תחזיר מבטחים את הכספים שנצברו אצלה לפי תקנות פנסיית יסוד שלה. פסיקת בית הדין האזורי 7. בית הדין האזורי פסק לעניין המחלוקת בין הצדדים את הדברים הבאים: א. הוראות תקנון קרן הפנסיה מהווה הסכם בין הקרן לבין כל אחד מחבריה וזכויות וחובות של עמית בקרן נחתכות אך ורק על פי הקבוע בתקנון הקרן. ב. בשל העובדה שהסכמי פנסיה צופים פני עתיד, יש לקחת בחשבון, בדרך כלל, את השינויים והתמורות העוברים על המשק במשך השנים הרבות שהסכמים אלה הינם ברי תוקף. ג. על פי סעיף 25א לתקנון נתיב בחישוב קיצבת הפרישה לה זכאי מר שטיינמן יש להביא בחשבון גם תקופות בהן לא הופרשו כספים לקרן הפנסיה. דרך חישוב זו מביאה להפחתת שיעור הגימלה, אך היא מחוייבת המציאות לאור אופין של קרנות הפנסיה. ד. על מנת שיחול סעיף 25א לתקנון נתיב גם על התקופה בה עבד בעיריית תל אביב, יש לבחון האם הסכם הרציפות חל על מר שטיינמן. ה. סעיף 106(א) לתקנון נתיב קובע כי הסדרי הרציפות מהווים חלק בלתי נפרד מהתקנון. ו. על פי סעיף 1 להסכם הרציפות "עובד עובר" הוא עובד שעזב את השירות" באחת הרשויות המקומיות המופיעות ברשימה המצורפת להסכם הרציפות. "שירות" מוגדר כשירות הנושא זכות גימלה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב] התש"ל-1970 (להלן - חוק הגימלאות). מר שטיינמן אינו מוגדר כעובד עובר" מאחר שעבודתו בעירייה אינה מוגדרת כשירות, דהיינו, אינה מקנה לו זכאות לפנסיה על פי חוק הגמלאות. נימוק זה מצדיק קבלת תביעת מר שטיינמן לגבי תקופת עבודתו בעיריית תל אביב. ז. למסקנה זהה ניתן להגיע גם מכח סעיף 28 להסכם הרציפות, לפיו לא יחול ההסכם אם קיבל העובד הטבות פרישה, או הוציא את הכספים המגיעים לו מהקרן. ח. גם הוראת סעיף 25(א)(2) לתקנון מביאה לאותה תוצאה. על פי סעיף זה "הצטרפות לראשונה לקרן" פירושה התאריך המוקדם ביותר שבו רשום לזכותו של מר שטיינמן במועד הפרישה ותק פנסיוני בקרן או בקרן פנסיה אחרת שעימה יש לקרן הסדר רציפות פנסיה. למר שטיינמן לא היה בעת עבודתו בעירייה ותק פנסיוני מזכה בקרן, או בקרן אחרת, משום שבעירייה לא זכאי היה מר שטיינמן לפנסיה עבור עבודה בתקופה הקצרה מעשר שנים. ט. אין נתיב יכולה להסתמך על סעיף 25(א)4)(א) לתקנונה, לפיו מביאים בחשבון גם תקופה בה ויתר העמית על זכות לפנסיה בגין פיצויי פיטורים מקרן פנסיה שעימה יש לקרן הסדר רציפות זכויות פנסיה. סעיף זה הוא סעיף אריתמטי הנושא אופי טכני ולא מהותי ומכל מקום מר שטיינמן לא יכול היה לוותר על זכות פנסיה בעיריית תל אביב שטרם נולדה. במועד סיום עבודתו בעירייה לא הצטברו לזכות מר שטיינמן כספים בקרן או בתוכנית פנסיה ותשלום הכספים נעשה מכוח חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963. י. ההלכות שנקבעו בדב"ע לז/6-6 מבטחים - ינטיס, לא פורסם, , ניתן ביום 9.4.1997 (להלן : הלכת ינטיס) ובדב"ע מד/4-6 פוזמנטיר - מבטחים פד"ע טז, 249 (להלן : הלכת פוזמנטיר) אינן ישימות לענייננו באשר מר שטיינמן לא היה זכאי לכל זכות פנסיונית מעיריית תל אביב. 8. בית הדין האזורי פסק, איפוא, כי לצורך חישוב קצבת הזקנה של מר שטיינמן תחושב "התקופה הכוללת" על פי סעיף 25א(4)(א) לתקנון נתיב החל מעבודתו בפקר פלדה בע"מ בחודש יולי 1976 ולא תיכלל בה תקופת עבודתו בעיריית תל אביב. תמצית טענות מבטחים ונתיב (להלן - קרנות הפנסיה) בערעור 9. לטענת קרנות הפנסיה, הטעות המרכזית של בית הדין האזורי הייתה קביעתו, לפיה הסכם הרציפות לא חל על מר שטיינמן, משום שבמועד סיום עבודתו בעירייה לא התגבשה זכותו לקבל גמלה מעיריית תל אביב. לשיטתן של קרנות הפנסיה, הסכם הרציפות נועד דווקא לאנשים מסוגו של מר שטיינמן, אשר לא צברו די שנות עבודה ברשות מקומית או בקרן פנסיה כדי להיות זכאים לפנסיה מכל גוף בנפרד. במצב דברים זה בא הסכם הרציפות ומאפשר לאנשים מסוג זה לצרף ביחד זכויותיהם מכל גוף בנפרד. 10. ערב סיום עבודתו בעיריית תל אביב, עמדו לזכותו של מר שטיינמן זכויות פנסיוניות, אך מר שטיינמן לא בחר להשאיר זכויות אלה ולהינות מהן בבוא העת על פי הסכם הרציפות. מר שטיינמן העדיף לאחר התייעצות לקבל פיצויי פיטורים מתוך ידיעה ברורה שבכך הוא מוותר על הזכויות הפנסיוניות שצבר בעיריית תל אביב, בהנחה שיהיו לו די שנות ביטוח בעתיד. 11. סעיף 28 להסכם הרציפות אומנם מוציא מחולת ההסכם עובדים אשר קיבלו הטבות פרישה, אך יש לפרש סעיף זה בהתאמה עם סעיף 8(א) להסכם הרציפות כפי שתוקן בשנת 1981 המסדיר מחד את חישוב הפנסיה במקרה בו קיבל העובד הטבת פרישה מהרשות המקומית, ומאידך שולל מעובד זה את ההטבות הגלומות בו. 12. קרנות הפנסיה הדגישו כי גם אם לא תתקבל טענתו של מר שטיינמן ויקבע כי לא חל במקרה זה הסכם הרציפות, אזי הוראות סעיף 25א לתקנון נתיב מביאות לאותה תוצאה. הכלל הוא שעמית צובר 2% פנסיה לשנה. צבירת אחוזי פנסיה מוגדלים היא הטבה, שעל העמית להוכיח שהוא עומד בתנאים לקבלה כגון עליה לארץ בגיל מאוחר וכו'. 13. יוטעם, כי לאחר הדיון בערעור בקשה מבטחים לצרף לתיק בית הדין את הסכם הרציפות המקורי משנת 1975 החל על הרשויות המקומיות, לרבות עיריית תל אביב (להלן - ההסכם המקורי) בעוד שההסכם שהיה מונח בפני בית הדין האזורי היה הסכם הרציפות לאחר תיקונו בשנת 1981 (להלן - ההסכם המתוקן). בבקשה זו תמכה כמובן גם נתיב. תכלית הצירוף הייתה להוכיח, כי למרות שמר שטיינמן יכול היה להקפיא זכויות במועד סיום עבודתו בתפקיד גזבר עיריית תל אביב בחודש ספטמבר 1975, באשר הסכם הרציפות אפשר זאת באותו מועד, הוא בחר לקבל פיצויי פיטורים. בא כוחו של מר שטיינמן התנגד לצירוף מאוחר זה. טענות מר שטיינמן בערעור 14. מר שטיינמן תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי כשהוא מדגיש את הדברים הבאים: (1) השיעור הכולל של הפנסיה לה היה זכאי מר שטיינמן מנתיב וממבטחים גם יחד עולה על 70%. אילו הצטרף מר שטיינמן לנתיב ביום 1.3.80 ללא החלת הסכם הרציפות היה מקבל פנסיה בשיעור גבוה הרבה יותר. (2) הסכם הרציפות חל על מר שטיינמן רק החל מיום תיקונו ב-1.7.81 ולא קודם לכן. יוצא איפוא, שהסכם הרציפות לא חל כלל על מר שטיינמן במועד בו סיים את עבודתו בעיריית תל אביב. (3) מר שטיינמן לא צבר זכויות פנסיוניות מסוג שהוא בעת עבודתו בעיריית תל אביב. (4) גם על פי לשונו של הסכם הרציפות משקיבל מר שטיינמן הטבות פרישה, קרי פיצויי פיטורים לא יחול עליו ההסכם. (5) גם אם נכונה פרשנות נתיב להסכם הרציפות, אזי יש לראות בהוראותיו תנאים מקפחים חוזה אחיד, או תנאים הסותרים את תקנת הציבור. (6) הסכם הרציפות בא להיטיב עם המבוטח אך אין לכפותו עליו, בשעה שהוא מרע את מצבו. במקרה כזה לחבר הקרן זכות הבחירה האם ליהנות מהסכם הרציפות אם לאו. (7) יש מקום לשנות את הלכת ינטיס. (8) הסכם הרציפות, גם אם הוא חל במקרה זה, הוא בבחינת הסכם נסתר, שלא הודע למר שטיינמן. נתון זה בצירוף הנתון לפיו בדו"חות השנתיים הציגה נתיב למר שטיינמן מצג שונה לגבי שיעור הקיצבה העתידי שלו מונעים מנתיב לחשב את קיצבת הפרישה של מר שטיינמן בדרך בה חושבה. דיון והכרעה 15. תחולת הסכם הרציפות על העירייה - ראשית דבר, יש להסיר כמה מכשלות העולות מטיעוני מר שטיינמן לעניין תחולתו של הסכם הרציפות על העירייה. איננו סבורים כי יש לקבל טענתו של מר שטיינמן, לפיה לא חל הסכם הרציפות על העירייה. אנו סבורים כי הסכם הרציפות חל גם חל על העירייה. בהקשר זה יש לציין כי ההסכם המתוקן עליו הסתמך מר שטיינמן עצמו כאשר צרפו כנספח ב' לכתב תביעתו קובע כי מרכז השלטון המקומי שהינו, כאמור, צד להסכם "מייצג את כל הרשויות המקומיות בישראל לרבות העיריות ירושלים, תל אביב וחיפה". סעיף 11 להסכם המתוקן קובע, כי תחילת תוקפם של סעיפי ההסכם המתוקן הוא מיום תחילת תוקפו של ההסכם המקורי אם לא נאמר אחרת בהסכם המתוקן. ההסכם המקורי הוא הסכם קיבוצי וכמוהו ההסכם המתוקן והוכח כי נתיב נהגה בפועל על פי הסכם הרציפות לגבי עובדי העירייה מראשיתו בשנת 1975. לאור האמור, גם אם נסתמך על ההסכם המתוקן - הוא ההסכם שהוצג במהלך הדיון בבית הדין האזורי - תהא המסקנה כי ההסכם חל על העירייה. 16. כאמור, לאחר הדיון בערעור המציאה מבטחים לתיק בית הדין את ההסכם המקורי משנת 1975. המצאת ההסכם ולו במאוחר רק אשרה את נקודת המוצא של בית הדין האזורי ושל נתיב כי הוא חל על עובדי עיריית תל אביב משנת 1975, שכן כבר בהסכם המקורי הוצהר כי לצורך ההסכם מייצג המרכז לשלטון מקומי את כלל הרשויות המקומיות, לרבות העירייה. יוער, כי גם מר שטיינמן לא התכחש לתחולתו של ההסכם על העירייה שהרי, כאמור, הסתמך על ההסכם המתוקן, אלא שהוא טען שתחולתו היא משנת 1981. ברם, נוסחו של ההסכם המתוקן כפי שפורט בסעיף 15 לעיל מעיד על תחולת ההוראות שבהסכם המתוקן החל משנת 1975. יש איפוא לברך על המצאתו של ההסכם המקורי שאיששה דברים שמר שטיינמן העלה ספק באמיתותם, ובכך תרמה להעמדת המחלוקת בין הצדדים על הנתונים הנכונים. מסקנת הדברים היא, כי הסכם הרציפות חל על העירייה החל משנת 1975, היינו בתקופת עבודתו של מר שטיינמן בעירייה. 17. הקביעה כי הסכם הרציפות לא חל על עובדים שהועסקו ברשות מקומית תקופה שאינה עולה על עשר שנים - אנו סבורים גם, כי קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה לא חל הסכם הרציפות על מר שטיינמן מכיוון שתקופת עבודתו שהייתה כאמור פחותה מעשר שנים לא נשאה זכויות גמלה היא שגויה. למר שטיינמן היה ותק פנסיוני מזכה מהיום הראשון שבו נמנה על הסדר הפנסיה התקציבית של העירייה. בכל שנת עבודה שלו בעירייה גדל הוותק הפנסיוני המזכה שלו. אילולא קיבל מר שטיינמן את פיצויי הפיטורים, תקופת הוותק הפנסיוני המזכה שלו בעירייה אף על פי שהיא כשלעצמה לא הייתה מזכה אותו בפנסיה מהעיריה, צירופה לתקופות ביטוח נוספות בנתיב ובמבטחים הייתה מקנה לו פנסיה גם עבור תקופת עבודתו בעיריית תל אביב. מסקנת הדברים היא שהסכם הרציפות ודאי שחל גם על עובדים שצברו פחות מעשר שנים. דווקא לעובדים כאלה הוא נוצר (לעניין תכליתו של הסכם הרציפות ראה : ע"ע 1289/04 בן הרוש - נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ, לא פורסם, , ניתן ביום 13.12.2006). הפועל היוצא של מסקנה זו הוא כי קביעתו של בית הדין האזורי לפיה יחול הסכם הרציפות רק על "עובד אשר עבד או יעבוד למעלה מ-10 שנים ברשות מקומית" מתבטלת. 18. יוטעם, כי קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה למר שטיינמן לא הייתה ברירה בעת שסיים את עבודתו בעירייה, אלא לקבל פיצויי פיטורים היא מוטעית. למר שטיינמן הייתה אפשרות לשמור את זכותו לקיצבה, אלא שהוא בקבלת פיצויי הפיטורים ויתר על זכות זו. 19. משמעות קבלת פיצויי פיטורים עבור תקופת העבודה בעירייה - אחרי שהסרנו אבני נגף אלה נפנה להתייחס לטענה המרכזית של מר שטיינמן, שהיא בפשטות, מדוע אין להביא בחשבון חישוב הקיצבה שלו את תקופת עבודתו בעיריית תל אביב, כאשר לטענת מר שטיינמן עם קבלת פיצויי הפיטורים מן העירייה, פקעה כל זכות שהייתה לו להטבה פנסיונית מעיריית תל אביב. במילים אחרות, לטענת מר שטיינמן, סיום עבודתו בעירייה הותיר אותו ללא כל זכויות פנסיוניות, ולכן אין לצרף תקופה נטולת זכויות פנסיוניות זו לחישוב הפנסיה שלו בתקופות אחרות. מר שטיינמן אף נאחז בסעיף 28 להסכם הרציפות הקובע כאמור כי ההסכם לא יחול כאשר העובד קיבל הטבות פרישה. 20. אכן, ממבט ראשון חישוב המביא בחשבון תקופה בה לא היה העמית מבוטח הן משום שקיבל פיצויי פיטורים, או משום שמשך כספים, או משום שלא הופרשו לו דמי גמולים אינו לכאורה סביר. מן הסתם תישאל השאלה מדוע ישלם העמית עבור "העוגה" כשאינו יכול להינות ממנה. ברם, שיטת חישוב זו מעוגנת שנים הרבה בתקנוני הקרנות, בהסדרי הרציפות למיניהם שההבדלים ביניהם אינם משמעותיים ובפסיקה עקבית רבת שנים של בית דין זה (ראו הלכת ינטיס והלכת פוזמנטיר). מבחינה זו מר שטיינמן מנסה להתפרץ לדלת נעולה. 21. שיטת חישוב זו מבוססת על מספר עקרונות בסיסיים : (1) צבירה של 2% בשנה היא הצבירה הרגילה. כל צבירה גדולה מזו היא חריגה ועל המבקש ליהנות ממנה להוכיח, כי הוא נמנה על אותן קטגוריות שמוצדק להחיל עליהן אחוז פנסיה מוגדל. (2) תקנון קרן הפנסיה מהווה חוזה מחייב בין הקרן לבין עמיתיה (עע 629/97 משה אליאב - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים בע"מ, פד"ע לו 721, להלן : הלכת אליאב, בג"צ 6460/02 משה אליאב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', , ניתן ביום 8.2.2006) משה אליאב) וזכויותיו וחובותיו של העמית נחתכות אך ורק על תקנון הקרן. (3) התקנון אינו חוזה אחיד (ראו הלכת אליאב, עמ' 791-792). (4) שיטת הגמלאות מבוססת על שוויון הדדיות אין מדובר בהסדר ספציפי המתייחס למבוטח זה או אחר. אלא לכלל המבוטחים (דב"ע נא/7-6 זיו - מבטחים פד"ע כ"ג 493; דב"ע מו/8-7; רגינה מונטה - חברת החשמל לישראל בע"מ פד"ע יח' 245). (5) הסכם הרציפות הוא הסכם קיבוצי, ולכן אינו יכול להיות חוזה אחיד (סעיף 23(4) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982). 22. כאמור, שיטת החישוב אותה מבקש מר שטיינמן לבטל מעוגנת הן בתקנוני הקרנות והן בהסכמי הרציפות. שיטה זו אין מקום לשנותה רק משום שהיא פוגעת במר שטיינמן ואולי גם באחרים בודדים דוגמתו. השיטה בנויה לבנה על גבי לבנה, ואין לקעקע את בניין ההסדר הכללי בשל מקרה בודד יהא צודק אשר יהא. 23. שיטה זו מעוגנת בסעיף 25 לתקנון נתיב ובסעיף 8 להסכם הרציפות המקורי והמתוקן, הכל כפי שיפורט להלן. 24. סעיף 25א לתקנון נתיב קובע את הדברים הבאים : "א. בסעיף זה : (1)... (2) 'הצטרפות לראשונה לקרן' פירושו : התאריך המוקדם ביותר שבו רשום או שהיה רשום לזכותו של החבר במועד הפרישה וותק פנסיוני מזכה בקרן ו/או בקרן פנסיה אחרת שעמה יש לקרן הסדר רציפות זכויות פנסיה. (3) 'ותק פנסיוני מזכה' פירושו : החודשים המפורטים להלן : (א) חודש או חודשים שעבורם שולמו דמי תגמולים לקרן בהתאם לתקנות. (ב) חודש או חודשים שהוכרו ע"י הקרן כוותק פנסיוני ; (ג) חודש או חודשים שעבורם החבר קיבל פנסית נכות. (4) 'תקופה כוללת' פירושה : מספר החודשים בכולל מאז הצטרפות לראשונה לקרן ולרבות התקופות המפורטות להלן: (א) תקופה שבעדה קיבל החבר פנסיה, או תשלומים אחרים מתוך ויתור על זכות לפנסיה בגין פיצויי פיטורים מתכנית פנסיה שעמה יש לקרן הסדר רציפות זכויות פנסיה. (ב) תקופת חברות שלגביה הוציא החבר לאחר 1.1.72 את הכספים שהצטברו לזכותו בקרן או בתכנית פנסיה אחרת שעמה יש לקרן הסדר להבטחת רציפות זכויות פנסיה". 25. בהסכם הרציפות המקורי נכתבו לעניין זה דברים אלה: "8.א. שיעור אחוזי הגימלה מטעם קרן יהיה בהתאם לגיל הכניסה לראשונה לקרן או לרשות המקומית ובהתאם לאחוזי הגימלה שנקבעו בתקנון הקרן ; שיעור אחוזי הגימלה מטעם הרשות המקומית בכפיפות להוראות חוק שרות המדינה (גימלאות), יהיה שני אחוז עבור כל שנת שירות. ב. אם לאחר תחילתו של הסכם זה הוציא עובד כספים מקרן או קיבל הטבות פרישה משירות הרשות המקומית ייקבע שיעור אחוזי הגימלה בהתאם לגיל בו נכנס לראשונה לקרן או לרשות מקומית". ובהסכם המתוקן : "8.א. שיעור אחוזי הגימלה מטעם קרן יהיה בהתאם לגיל הכניסה לראשונה לקרן או לרשות מקומית הכל לפי המוקדם יותר ובהתאם לאחוזי הגימלה שנקבעו בתקנות הקרן. הוציא עובד לאחר 1.1.1972 כספים שהקנו לו וותק פנסיוני בקרן...או קיבל הטבות פרישה מרשות מקומית לאחר 1.4.1971 ייקבע שיעור אחוזי הגימלה בהתאם לגיל בו נכנס לראשונה לקרן או לרשות מקומית, הכל לפי המועד המוקדם יותר. שיעור הפנסיה לכל שנת חברות בקרן יהיה השיעור המתקבל מחלוקת אחוזי הפנסיה אותו זכאי היה העובד לקבל אילו נמשכה חברותו בקרן ברציפות מיום כניסתו לראשונה לרשות מקומית או לקרן כאמור הכל לפי המועד המוקדם יותר, במספר השנים מיום תחילת שירותו ברשות מקומית או מיום תחילת חברותו בקרן, הכל כאמור לפי המועד המוקדם יותר, ועד הגיעו לגיל הפרישה...חישוב שיעור הפנסיה לעובד בהתאם לסעיף זה יהיה מכפלת ה'שיעור השנתי הממוצע' במספר שנות החברות בפועל בקרן...למעט התקופה בעדה הוצא כספים מן הקרן כאמור לעיל. ב. שיעור אחוזי הגימלה מטעם הרשות המקומית יהיה שני אחוז מן המשכורת הקובעת של העובד עובר כל שנת שירות בכפיפות להוראות חוק שירות המדינה (גימלאות)". 26. המסקנה המתבקשת מן הסעיפים שצוטטו לעיל היא כי על פי סעיף 8 להסכם הרציפות המקורי והמתוקן יש להביא בחשבון את תקופת עבודת מר שטיינמן בעירייה בחישוב קצבתו כשתקופה זו נכללת בתקופה הכוללת. סעיף 28 להסכם הרציפות מוציא מתחולתו עובדים שקיבלו הטבות פרישה. סעיף זה סותר, לכאורה, את סעיף 8 להסכם הרציפות המביא בחשבון חישוב קצבת הזיקנה את תקופת העבודה בה נכנס העובד לראשונה לקרן או לרשות המקומית. במילים אחרות, יש להביא בחשבון גם את תקופת העבודה שלגביה קיבל העובד הטבות פרישה מהרשות המקומית. נראה כי לפנינו שני כתובים המכחישים זה את זה. נשאלת השאלה, האם יש כתוב שלישי שעשוי להכריע ביניהם. לכאורה, סעיף 25(4)(א) לתקנון נתיב המביא בחשבון "התקופה הכוללת" גם "תקופה שבעדה קיבל החבר תשלומים אחרים מתוך ויתור על זכות לפנסיה בגין פיצויי פיטורים בתוכנית שעימה יש לקרן הסדר רציפות פנסיה", מכריע ביניהם. סעיף זה קובע שיש להביא בחשבון את תקופת עבודת העובד ברשות המקומית "בתקופה הכוללת" חרף איבוד הזכות לפנסיה ברשות המקומית עקב תשלום פיצויי הפיטורים. 27. הויתור על זכות הפנסיה בהמרתה בהטבת פרישה אחרת ובמקרה זה פיצויי פיטורים מותיר את תקופה זו עדיין כברת משמעות לפחות לעניין דרך חישוב קיצבת הפרישה, אף על פי שהזכות המקורית לפנסיה פקעה כתוצאה מהמרתה בתשלום פיצויי הפיטורים. הפקיעה, לכאורה, איננה טוטאלית, בין השאר, אולי משום שהיא הומרה בטובת הנאה אחרת - פיצויי פיטורים - והיא מותירה עקב כך סרח עודף הבא לידי ביטוי בהכללתה בתקופה הכוללת. מכל מקום, הדעת נותנת שאת שני הכתובים הסותרים, לכאורה, זה עם זה ניתן ליישב כפירוש שמציעה נתיב, ולפיו הסדר הרציפות איננו קיים ככל שמבקשים לתבוע מכוחו זכויות בגין תקופת העבודה בעיריית תל אביב, זו מוצתה בהמרתה בפיצויי פיטורים. יחד עם זה, היא קיימת באותו מקום בו נקבע במפורש שהיא קיימת, דהיינו, בנסיבות הקבועות בסעיף 8 להסכם הרציפות ובסעיף 25א(4)(א) לתקנון נתיב. בדרך פרשנית זו שני הסעיפים יכולים לדור בכפיפה אחת ולחיות בשלום. 28. יוטעם, כי סוגייה דומה לסוגיה מושא דיוננו התעוררה בע"ע 327/05 תמרה זסלנסקי - מבטחים, מוסד לביטוח לאומי סוציאלי ואח', טרם פורסם, , ניתן ביום 17.10.2006. באותה פרשה פסק חברי השופט יגאל פליטמן כי לפי לשונה של תקנה 25 לתקנון מבטחים (שזהה בעיקרו של דבר להוראה המקבילה בתקנון נתיב) גם מקום בו קיבל העובד פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודה קודמת תובא בחשבון תקופת עבודה זו בחישוב "התקופה הכוללת" כמשמעות מונח זה בתקנון קרן הפנסיה. לדעתו של השופט פליטמן הצטרף חברי, הנשיא סטיב אדלר. אני מסכים עם פסק דינו של חברי השופט פליטמן ולעיקר הנימוקים שהוא מביא בפסק דין זה. בהקשר זה לא למותר לציין, כי הוראות תקנה 25א(4)(א) לתקנון אינן הוראות חישוביות טכניות גרידא, אלא הוראות בעלות משמעות מהותית. 29. לא מצאתי גם כי ביתר טענותיו של מר שטיינמן, לרבות הטענה כי נתיב מנועה מלהסתמך על הסכם הרציפות שלא אוזכר בתקנונה במועד הצטרפותו לנתיב כדי להביא לדחיית הערעור. דברים אלה נכונים אף לגבי הטענה כי החישוב הראשוני של מבטחים בדבר שיעור הפנסיה לה זכאי מר שטיינמן כפי שמצא ביטויו בדו"חות השנתיים שנשלחו אליו מחייבה וכי נתיב מנועה בנסיבות אלה להסתמך על הסכם הרציפות (ראו לעניין זה ע"ע 1390/04 קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ - מלכה ניצן, לא פורסם, , ניתן ביום 3.4.2006, סעיף 22 לפסק הדין). 30. סוף דבר - הערעור מתקבל. אנו מצהירים כי חישוב נתיב הכולל את תקופת העבודה בעירייה הוא החישוב הנכון. מאחר שמדובר בערעור בעניינו של גמלאי, כל צד ישא בהוצאותיו. כמו כן לאור התוצאה אליה הגענו מתבטלת קביעת בית הדין האזורי בדבר חיובה של נתיב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ככל ששולמו הסכומים למר שטיינמן ישיבם לנתיב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומם למר שטיינמן ועד מועד השבתם לנתיב. פנסיהקרן פנסיה