חלוקת כספים מעוקלים שהופקדו בבית המשפט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חלוקת כספים מעוקלים שהופקדו בבית המשפט: השאלה העומדת לדיון היא מה הן ההוראות שיש ליתן למבקשת בקשר לכספי מעוקלים בסך 91,448 ₪ המצויים בידיה ואותם הפקידה בקופת בית המשפט (בתוספת שערוך)? כללי: בעלי הדין: המבקשת הינה עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות. הטוענים הינם נושיה של חברת א. מ. פלפלת מעדנים בע"מ ח.פ. 513679209 (להלן-"חב' פלפלת"). צווי העיקול והמחאת הזכות: ביום 27.7.08 ניתן ע"י המוציא לפועל, לבקשת חב' ח.ד. אירועים בע"מ, הטוענת 1, בתיק הוצל"פ 3405026086 בלשכת ההוצל"פ ברמלה צו עיקול על הכספים המוחזקים בידי המבקשת עד לכיסוי חוב בסך 28,903.52 ₪ והמגיעים מהמבקשת לחב' פלפלת. הצו הגיע למבקשת ביום 23.7.08. המבקשת העבירה את הכספים אשר עמדו באותה עת לזכות חב' פלפלת לחשבון מעוקלים, עד אשר תקבל הוראות מבית המשפט. הכספים נותרו בידי המבקשת עד להפקדתם בקופת בית המשפט. ביום 1.9.08 ניתן ע"י המוציא לפועל , לבקשת חב' פלדמן יצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ, הטוענת 2, בתיק הוצל"פ 3405545084 בלשכת ההוצל"פ ברמלה צו עיקול על הכספים המוחזקים ע"י המבקשת עד לכיסוי חוב בסך 131,021 ₪ והמגיעים לחב' פלפלת. הצו הגיע למבקשת ביום 14.9.08. המבקשת העבירה את הכספים אשר עמדו באותה עת לזכות חב' פלפלת לחשבון מעוקלים, עד אשר תקבל הוראות מבית המשפט. הכספים נותרו בידי המבקשת עד להפקדתם בקופת בית המשפט. ביום 23.9.08 ניתן ע"י המוציא לפועל, לבקשת מר אביבי שמעון, הטוען 3, בתיק הוצל"פ 3405725086 בלשכת ההוצל"פ ברמלה, צו עיקול על הכספים המוחזקים ע"י המבקשת לכיסוי חוב בסך 142,125.54 ₪ והמגיעים לחב' פלפלת. הצו הגיע למבקשת ביום 3.10.08. ביום 25.9.08 הגישה הטוענת 2 למבקשת המחאת זכות שנחתמה בין המשיבה 2 לבין חב' פלפלת על הסך 150,000 ₪. המבקשת הבהירה לטוענת 2 באופן חד משמעי כדלקמן: קיימים עיקולים במערכת כנגד חב' פלפלת , ולכן לא ניתן להוציא לפועל את המחאת הזכות; בהתאם לנהלי העירייה וההסכמים החתומים עם הספקים, רק אם גזבר העירייה והיועץ המשפטי מאשרים את המחאת הזכות, ניתן לשלם על פיה. ב"כ הטוענת 2 פנה ללשכת ההוצל"פ על מנת לבטל את העיקול שהוטל ע"י הטוענת 2 על כספי פלפלת. צו זה בוטל ביום 6.10.08. אולם עד אשר ביטל את העיקול ופנה לבקש את הכספים אשר הומחו לכאורה לטוענת 2, ניתן צו העיקול לטובת הטוען 3. כאשר הגיעה הטוענת 2 למבקשת והובהר לה כי קיים עיקול נוסף כנגד חב' פלפלת, חידשה היא את העיקול, על פי צו ראש ההוצל"פ מיום 6.10.08. ביום 2.10.08 ניתן ע"י בימ"ש השלום ברחובות בתי' אז' 1627/08 (בש"א 2434/08) לבקשת בנק דיסקונט, הטוען 4, צו עיקול זמני על הכספים המוחזקים ע"י המבקשת והמגיעים לב' פלפלת. הצו הגיע למבקשת ביום 12.10.08. המבקשת העבירה את הכספים אשר עמדו באותה עת לזכות חב' פלפלת לחשבון מעוקלים, עד אשר תקבל הוראות מבית המשפט. הכספים נותרו בידי המבקשת עד להפקדתם בקופת בית המשפט. ביום 18.12.08 ניתן ע"י המוציא לפועל , לבקשת חב' פלדמן יצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ, הטוענת 2, בתיק הוצל"פ 3408023086 בלשכת ההוצל"פ ברמלה צו עיקול על הכספים המוחזקים ע"י המבקשת עד לכיסוי חוב בסך 92,811.67 ₪ והמגיעים לחב' פלפלת. הצו הגיע למבקשת ביום 24.12.08. המבקשת העבירה את הכספים אשר עמדו באותה עת לזכות חב' פלפלת לחשבון מעוקלים, עד אשר תקבל הוראות מבית המשפט. הכספים נותרו בידי המבקשת עד להפקדתם בבית המשפט. ביום 18.1.09 ניתן ע"י המוציא לפועל, לבקשת חב' ח.ד. אירועים בע"מ, הטוענת 1, בתיק הוצל"פ 3405026086 בלשכת ההוצל"פ ברמלה צו עיקול על הכספים המוחזקים בידי המבקשת עד לכיסוי חוב בסך 117,329.74 ₪ והמגיעים מהמבקשת לחב' פלפלת. הצו הגיע למבקשת ביום 18.1.09. המבקשת העבירה את הכספים אשר עמדו באותה עת לזכות חב' פלפלת לחשבון מעוקלים, עד אשר תקבל הוראות מבית המשפט. הכספים נותרו בידי המבקשת עד להפקדתם בבית המשפט. טענת קיזוז של המבקשת: טוענת המבקשת, כי מסכום הכספים המצויים בידי המבקשת יש לקזז את החוב של חב' פלפלת למבקשת בסך 28,469 ₪ בגין חוב ארנונה שלטים ומים, וזאת עקב זכות קיזוז העומדת למבקשת כלפי חב' פלפלת. כן מבקשת המבקשת שמסכום הכספים המעוקלים ישולמו לה הוצאות המשפט של הליך זה. ערבות בנקאית לביצוע: חב' פלפלת מסרה למבקשת ערבות בנקאית על הסך 41,000 ₪, שמטרתה להבטיח את ביצוע ההסכם שבינה לבין המבקשת (להלן-"הערבות"). המבקשת אינה טוענת למימוש הערבות. מטען הביניים אותו הגישה עולה כי בכוונתה היה להחזיר לחב' פלפלת את כתב הערבות, אלא שהתעורר אצלה ספק אם חלים על הערבות הבנקאית צווי העיקול שניתנו בתיקי ההוצל"פ הנ"ל. הפקדת סכום העיקולים בבית המשפט: בהתאם לטען הביניים סך כל הכספים שבידי המבקשת אשר היה עליה לשלם לחב' פלפלת, ועליהם הוטלו עיקולים הינם 91,448 ₪. ביום 20.1.09 הפקידה המבקשת בקופת בית המשפט את הסך 91,871 ₪. כנראה שסכום זה הוא סכום המעוקלים בתוספת שערוך. ההסכמה הדיונית בין הצדדים: ביום 2.7.09 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה מוסכמת כי יגישו מסמכים, וכי על בית המשפט להכריע בשאלות כדלקמן: האם המחאת הזכות שניתנה ע"י חב' פלפלת לטובת הטוענת 2 מחייבת וברת תוקף בשל העובדה כי ההמחאה נחתמה בחותמת החברה שעל גביה חתימתו של מר אזולאי? האם המחאת הזכות שניתנה ע"י חברת פלפלת לטוענת 2 הינה המחאה על דרך המכר או שהינה על המחאת זכות על דרך השעבוד? האם הערבות הבנקאית המוחזקת בידי המבקשת הינה בגדר מעוקלים שהצדדים בטען הביניים זכאים להיפרע ממנה? האם המבקשת זכאית לקזז את חובה של חב' פלפלת בשל חוב ארנונה שלטים ומים? מי הזכאים להתחלק בסכום של 28,903.52 ₪ שעוקל לפני המחאת הזכות? לאחר ההסכמה הדיונית, הגישו הצדדים את סיכומיהם. דיון ומסקנות: תוקפה של המחאת הזכות: סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 קובע כדלקמן: "זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה." (ההדגשה שלי - י.ז.) לאור הוראה זו יש לבדוק האם בחוזה שנכרת בין המבקשת לבין חב' פלפלת יש הגבלה להמחאת זכותה של חב' פלפלת על פי החוזה לאחרים. סעיף 22(ב) לחוזה שנכרת בין המבקשת לבין חב' פלפלת (צורף לסיכומי המבקשת) נכתב כדלקמן: "הקבלן (חב' פלפלת - י.ז.) לא יהא רשאי להמחות את זכויותיו או חובותיו מכוח ההסכם או חלק מהן לאחר או לאחרים, לרבות המחאת הזכות לקבלת סכומי תמורה ממנו לגורם אחר." משמע מסעיף זה שזכותה של חב' פלפלת להמחאת הזכות לקבלת כספי התמורה מהמבקשת נשללה או הוגבלה לפי ההסכם שבינה לבין המבקשת. אמנם החוזה שבין המבקשת לבין הטוענת 2 צורף רק לסיכומי המבקשת, אך הטענה של ההגבלה על המחאת הזכות כבר נטענה בסעיף 4 לטען הביניים, ואומתה בסעיף 4 לתצהיר שצורף לטען הביניים. מאחר והצדדים הסכימו שלא לחקור עדים, אזי האמור בתצהיר מתקבל כעובדה שהוכחה. לאור הגבלה זו המחאת הזכות אינה תקפה, וכל השאלות עליהם הסכימו ב"כ הצדדים אודות המחאת הזכות אינן רלוונטיות. הערבות הבנקאית: על פי צווי העיקול, הם חלים על "כספים/נכסים/זכויות". האם הערבות הבנקאית נכנסת להגדרה של אחד ממונחים אלו. סבור אני שהתשובה לכך היא שלילית. חב' פלפלת מסרה למבקשת ערבות בנקאית להבטחת ביצוע התחייבויותיה על פי החוזה שביניהן. ההתחייבות היא התחייבות ישירה של הבנק כלפי המבקשת. בנסיבות אלו היריבות היא בין הבנק לבין המבקשת, כך שהערבות אינה נכס של חב' פלפלת אלא נכס של הבנק, אם אין צורך לממש הערבות, או נכס של המבקשת, אם יש צורך לממש הערבות. אמנם, בדרך הטבע, חב' פלפלת הפקידה בטוחות בידי הבנק, לצורך הוצאת הערבות, אך הבטוחה היא נכס של חב' פלפלת שבידי הבנק ולא נכס שבידי המבקשת. על כן סבור אני שהערבות הבנקאית אינה נכללת במסגרת הנכסים עליהם חלים צווי העיקול. זכות הקיזוז של המבקשת: טוענת המבקשת כי היא זכאית לקזז מהסך 91,448 ₪ את סכום החוב אותו חבה חב' פלפלת למבקשת בסך 28,469.80 ₪ בגין ארנונה מים ושלטים, שהם תשלומי חובה. המבקשת מנמקת טענתה זו בשני נימוקים, והם: זכות הקיזוז הנתונה לה על פי החוזה שבינה לבין חב' פלפלת; מכוח פקודת המסים גבייה. סבור אני שיש לדחות את טענתה זו של המבקשת, מהנימוקים כדלקמן: תקנה 226(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי "(א) המבקש יגיש לבית המשפט תצהיר כי — (1) אין הוא תובע שום טובת הנאה בנושא התביעות השנוי במחלוקת מלבד כיסוי תשלומי חובה ששילם או הוצאות שהוציא;" משמע מכך, שהמבקשת לא יכולה לטעון בטען ביניים מאומה על זכותה בכספי המעוקלים, גם לא טענת קיזוז. בסעיף 15 לחוזה שבין המבקשת לבין חב' פלפלת הוסכם כדלקמן: "העירייה תהא רשאית לקזז ולנכות מסכום כלשהו המגיע לקבלן לפי הסכם זה כל סכום בין אם קצוב ובין אם אינו קצוב, שלדעת המנהל מגיע מהקבלן לעירייה, וזאת מבלי לגרוע מכל סעד או תרופה הקיימים לו מכח כל דין או הסכם..." (ההדגשה שלי - י.ז.). בסעיף 2 לחוזה הנ"ל הוגדר המנהל כדלקמן: "מנהלי בתי הספר ו/או מנהל מחלקת חינוך בעירייה ו/או מי שהוסמך על ידם." מנהלי בתי הספר אינם מטפלים בחיובי ארנונה, שלטים ומים. המסקנה העולה מכך היא שזכות הקיזוז הנקובה בסיף 15 לחוזה, אינה מתייחסת לזכות קיזוז של תשלומי חובה למבקשת. סעיפי החוק ופסקי הדין אליהם מתייחסת המבקשת בסיכומיה דנים במקרה של חדלות פרעון או כספי מימוש נכס, אשר בגינו קיים חוב ארנונה. החקיקה והפסיקה אליהם התייחסה המבקשת בסיכומיה אינם דנים במקרה הרגיל בו אין כל הליכי פירוק או פשיטת רגל או חלוקת כספי נכס שמומש בהליך של כינוס נכסים; בתשובותיה לראש ההוצל"פ לא טענה המבקשת כי יש לה זכות קיזוז על כספי העיקול; המבקשת לא נקטה בכל הליך משפטי שהוא לגבות את תשלומי החובה מהמבקשת. מה עוד שלפי חוק ההסדרים, בתנאים מסויימים, יכולה היא לתבוע את תשלומים אלו ממנהלי חב' פלפלת באופן אישי. אשר על כן, אני דוחה את טענת הקיזוז של המבקשת. חלוקת הכספים המעוקלים: בהתאם לאמור לעיל, זכאותם של הטוענים לכספים הינם כדלקמן: לטובת הטוענת 1 צו עיקול להבטחת הסך 117,329.74 ₪. אמנם לטובת הטוענת 1 ניתנו שני צווי עיקול, אך שני צווים אלו נתנו באותו תיק הוצל"פ, ולכן יש להתייחס לסכום הגבוה בלבד, הנקוב בצו שניתן בתאריך המאוחר יותר; לטובת הטוענת 2 שני צווי עיקול להבטחת הסך 223,832.67 ₪. שני צווי עיקול שניתנו בשני תיקי הוצל"פ שונים; לטובת הטוען 3 צו עיקול להבטחת הסך 141,125.54 ₪; לטובת הטוען 4 צו עיקול זמני להבטחת הסך 320,263 ₪. הסכום העומד לחלוקה בין הצדדים הינו 91,871 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. לאור הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 יש לחלק את סכום זה בין הטוענים בחלקים שווים ביניהם, בהתאם לחוב שחבה חב' פלפלת לכל אחד מהם ביחס לכלל החובות לכלל הטוענים. לאור האמור לעיל, החלוקה של הסכום המעוקל הינו כדלקמן: הטוענת 1 זכאית לקבל את הסך 13,431 ₪; הטוענת 2 זכאית לקבל את הסך 25,623 ₪; הטוען 3 זכאי לקבל את הסך 16,155 ₪; הטוען 4 זכאי לקבל את הסך 36,662 ₪ אם יזכה בתביעתו ויינתן צו על ידי גורם מוסמך על פי דין להעברת כספי העיקול לטוען מס' 4. עד למתן צו זה יישארו כספים אלו מופקדים בבית המשפט. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: הטוענת 1 זכאית לקבל את הסך 13,431 ₪, וסכום זה יועבר לה ע"י המזכירות בתוך 30 יום מתוך הכספים המופקדים בקופת בית המשפט. סכום זה ישולם לטוענת 1 על פי תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), תשמ"א-1981. מיד לאחר קבלת סכום זה תדווח הטוענת 1 ללשכת ההוצל"פ על קבלת סכום זה ומועד קבלתו; הטוענת 2 זכאית לקבל את הסך 25,623 ₪, וסכום זה יועבר לה ע"י המזכירות בתוך 30 יום מתוך הכספים המופקדים בקופת בית המשפט. סכום זה ישולם לטוענת 2 על פי תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), תשמ"א-1981. מיד לאחר קבלת סכום זה תדווח הטוענת 1 ללשכת ההוצל"פ על קבלת סכום זה ומועד קבלתו; הטוען 3 זכאי לקבל את הסך 16,155 ₪, וסכום זה יועבר לו ע"י המזכירות בתוך 30 יום מתוך הכספים המופקדים בקופת בית המשפט. סכום זה ישולם לטוען 3 על פי תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), תשמ"א-1981. מיד לאחר קבלת סכום זה תדווח הטוענת 1 ללשכת ההוצל"פ על קבלת סכום זה ומועד קבלתו; הטוען 4 זכאי לקבל את הסך 36,662 אם יזכה בתביעתו ויינתן צו על ידי גורם מוסמך על פי דין להעברת כספי העיקול לטוען מס' 4. עד למתן צו זה יישארו כספים אלו מופקדים בבית המשפט. אם לא יזכה הטוען 4 בתביעתו הנ"ל נגד חב' פלפלת יחולק הסכום הנ"ל בין שלושת הטוענים האחרים על פי יחס החובות ביניהם, בהתאם לעקרונות שקבעתי לעיל. לאור תוצאות פסק הדין ומאחר והמבקשת טענה לזכות קיזוז, אין צו להוצאות. חלוקת כספיםעיקול