טענת זיוף חתימה נטל ההוכחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת זיוף חתימה נטל ההוכחה: מבוא התובעת לגרסתה, קיבלה לידיה שקים של הנתבע במסגרת עסקה למכירת דודי שמש מול חברה הקשורה אליה.עסקינן בשקים אשר הנתבע דיווח על גניבתם שנה קודם לעסקה הנ"ל. הנתבע טוען טענת "זיוף" וגניבה של השיקים !.לאור טענת הגניבה והזיוף עבר הנטל אל שכמה של התובעת להראות כי השקים נחתמו על ידי הנתבע בעצמו. מכאן המחלוקת בין הצדדים. ראשית ההליך בתיק הוצל"פ שפתחה התובעת נגד הנתבע ונגד אדרי שמעון וזאת לביצוע שלושה שיקים, על סך כולל של 45,985 ₪. הנפרעת בשקים הינו חברת י.א.ר.ש ניהול פרויקטים בע"מ (להלן: "חברת י.א.ר.ש"), השקים נחזים להיות בחתימת הנתבע, להלן תיאור השקים: שיק שמספרו 50699307, ע"ס 9,680 ₪, זמ"פ 20.8.2004, על גב השיק חותמת התובעת, וכן חותמת חברת י.א.ר.ש, בצד שמאל למעלה רשום א.שמעון ומספר 513405. השיק חולל מהסיבה מוגבל + אכ"מ. (להלן: "השיק הראשון"). שיק שמספרו 50699309, ע"ס 12,180 ₪, זמ"פ 31.8.2004, על גב השיק חותמת התובעת, וכן חותמת חברת י.א.ר.ש. השיק חולל מהסיבה מוגבל + אכ"מ. (להלן: "השיק השני"). שיק שמספרו 50699306, ע"ס 9,680 ₪, זמ"פ 5.9.2004, על גב השיק חותמת התובעת, וכן חותמת חברת י.א.ר.ש. בצד שמאל למעלה רשום א.שמעון ומספר 513405. השיק חולל מהסיבה מוגבל + אכ"מ. (להלן: "השיק השלישי"). טענות התובעת ראשית ,בבקשת הביצוע, טענה התובעת כי היא אוחזת בשקים, בחתימת הנתבע ובהסבת אדרי שמעון (להלן: "מר אדרי"). כי השיקים חוללו על ידי הבנק הנימשך וכן כי הוגשו לביצוע לאחר ששלחה הודעת דרישה, והודעת חילול באין פרעון. שנית בתצהירו של מנהל התובעת מר רמי ברזילי (להלן: "מר ברזילי"), טענה כי קיבלה את השקים מידי שמעון אדרי. כמו כן ציין מר ברזילי כי הוא ביצע שיחה טלפונית עם הנתבע ואישר מולו כי השיקים נרשמו על-ידו וכי הוא מתכוון לפרוע אותם. שלישית בדיון מיום 27.10.2008 עת נחקר רמי ברזילי, שינה את גרסתו באשר לנסיבות קבלת השקים, וטען כי בתקופה הרלוונטית הוא שימש גם כבעלים של חברה נוספת שעסקה בניכיון שקים, חברה בשם "לנה חלפים" (להלן: "חברת לנה"). לטענתו היה חיב שמעון אדרי כספים לחברת לנה, חוב לפרעונו מסר השקים נשוא התביעה. כך לטענתו ,לאחר קבלת השקים לידיו שילם באמצעותם לתובעת, בעסקה במסגרתה רכש דודי שמש, והציג חשבונית מס מס' 100010 מיום 1.7.2004 לפיה תמורת הציוד שולם באמצעות 3 השקים נשוא כתב התביעה, החשבונית מסומנת ת/1. רביעית בסיכומיה, טענה כי חוות הדעת של הגרפולוגית המומחית מטעמה, הגב כבירי, (להלן: "גרפולוגית התובעת"), קבעה חד משמעית כי השקים נחתמו על-ידי הנתבע. כמו כן טוענת כי שקים מאותה סדרה נידונו בת"א 77413/04 (להלן: ההליך הקודם") שם הוגשה חוות דעת גרפולוג אשר אישרה כי החתימה אינה מזויפת, ועל יסוד חוות הדעת ניתן פס"ד נגד הנתבע. טענות הנתבע במסגרת התנגדותו לביצוע שיקים , טען הנתבע כי השקים נגנבו ממשרדו, חלקם נגנבו חתומים על-ידו וחלקם ריקים. הנתבע צירף את תלונתו במשטרה בעניין זה מיום 2.9.2003. כמו כן מציין כי לא הוא רשם את השקים נשוא התביעה דנן, וכי החתימה עליהם אינה חתימתו. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית, במסגרתו צירף את חוות הדעת של הגרפולוג המומחה מטעמו, מר חגג (להלן: "גרפולוג הנתבע"), לפיה קיימת סבירות גבוהה ביותר כי החתימות על השקים אינן חתימות הנתבע. כמו כן צירף הנתבע חוות דעת של ד"ר אביטל גנתון, ד"ר לפסיכולוגיה פיזיולוגית ומומחה לפוליגרף (להלן: "המומחה לפוליגרף"), לפיה בבדיקת פוליגרף נמצא כי הנתבע ,לא הוא שמילא את השקים ולא הוא שחתם עליהם. בחקירתו בדיון מיום 27.10.2008 טען הנתבע כי שמעון אדרי עבד אצלו כמנהל, הן בחברת האיטום והן בחברת י.א.ר.ש. אשר נמצאת גם היא בבעלותו, כך שכמנהל הייתה למר אדרי גישה לפנקסי השיקים והוא כנראה זה שגנב אותם, אולם תלונה במשטרה נגד מר אדרי לא הוגשה שכן מדובר באח של אשתו. בסיכומיו טוען הנתבע כי גרפולוגית התובעת כלל לא קבעה כי החתימות על השקים הן החתימות של הנתבע, אלא שערכה השוואה אחת בלבד, זאת מול חתימה רביעית היא החתימה על שיק רביעי אשר לא הוצג לה במקור. בכך יש לטענתו כדי לפגום בחוות דעתה ועל-כן אין לייחס לה כל משקל. דיון מעמדה של התובעת כאוחזת בשטר ראשית הדיון יתמקד בשאלת מעמדה החוקי של התובעת כאוחזת בשקים. באשר לאחיזה ע"פ דיני השטרות, ולטענה כי מדובר בשיקים למוכ"ז ראו פקודת השטרות[נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"): סעיף 1 לפקודה מגדיר כך: "אוחז - מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או של שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז." כאשר סעיף 7(ג) לפקודה קובע: "שטר בר- פירעון למוכ"ז הוא שטר שנאמר בו כך, או שטר שההיסב היחיד או האחרון שעליו, הוא היסב על החלק." וגם סעיף 33(א) לפקודה מוסיף לעניין זה וקובע: "היסב על החלק אינו מפרש שום נסב, ושטר שהוסב כך הוא בר פירעון למוכ"ז." לסיכום, מאחר ובגב שלושת השקים היסב על החלק, היא החתימה של המושך, מדובר בשיקים למוכ"ז. מאחר ושיק למוכ"ז סיחורו במסירה לפי הוראת סעיף 30 (ב) לפקודה, אזי התובעת אוחזת בשקים מכוח דיני השטרות. הפגם החפצי - טענת הזיוף בלב המחלוקת בין הצדדים עומדת שאלת זיוף החתימה על גבי השקים, כאמור בעניין זה העידו גרפולוגית התובעת, גרפולוג הנתבע, מומחה הפוליגרף והנתבע בעצמו. יודגש, כי נוכח טען זיוף חתימות המושך שהעלה הנתבע, עבר הנטל אל התובעת לשלול את טענת הזיוף כאמור, זאת לא עשתה!. חוות הדעת של הגרפולוגית מטעמה אינה רלוונטית ואף יותר מכך לוקה בחסר. ראשית לא בחנה הגרפולוגית את הסוגיה שבמחלוקת והיא האם הנתבע הוא זה שחתם על השקים, אלא כל שערכה היה השוואה לחתימה על שיק אחר, וגם זאת עשתה באמצעות צילום של השיק האחר , שכן השיק מושא ההשוואה לא נמסר לה במקור. לשון אחרת., השוותה החתימות שבמחלוקת אל חתימה שאינה ברת השוואה באשר לא נבחנה במקורה. בעניין זה העידה הגרפולוגית, בדיון מיום 27.10.2008, שם בעמוד 2 שורה 12 לפרטיכל: "ש. למה לא קיבלת את השיק המקורי לבדיקה? ת. לא יודעת. עבר הרבה זמן. אני תמיד מבקשת מקור. לא יודעת למה. בנוסף לא זימנה אליה הגרפולוגית את הנתבע לשם בחינת חתימותיו ולא בחנה חתימות שלו על מסמכים היסטוריים לשם השוואה. גם בעניין זה העידה הגרפולוגית, בדיון מיום 27.10.2008, שם בעמוד 5 שורה 14 לפרטיכל: "ש. האם נכון שלא זימנת את הנתבע בתיק זה כדי לבדוק האם הכתב שלו הוא הכתב על השקים ? ת. ראשית, הוא לא בצד שלנו, ולא היתה לי גישה אליו. יוצא כי הגרפולוגית ערכה בדיקה סתמית ולא רלוונטית לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת. לאור מסקנתי זו הרי שטענת התובעת לעניין חתימת הנתבע על הצ'קים שבמחלוקת אינה מבוססת דיה. התובעת כשלה בהרמת הנטל הרובץ עליה להוכחת חתימת הנתבע על הצ'קים שבמחלוקת . באשר להגנה ,זאת נתמכה בחוות דעתו של גרפולוג הנתבע, לפיה קיימת סבירות גבוהה ביותר כי החתימות על השקים אינן חתימות הנתבע. חוות דעתו של גרפולוג הנתבע התבצעה בצורה מקצועית ביותר, תוך בדיקה של השקים המקוריים ומולם לשם השוואה בחן את דוגמאות חתימותיו המקוריות של הנתבע על מסמכים שונים מהשנים 1999, 2000, 2002 ו- 2004. כמו כן ביצע בחינה של חתימות הנתבע באמצעות הכתבות בזמן אמת. גרפולוג הנתבע נחקר על חוות דעתו בדיון מיום 27.10.2008, שם הציג גרסה אחידה וברורה אשר תמכה בחוות דעתו. בנוסף כאמור צירף הנתבע את חוות דעתו של המומחה לפוליגרף, אשר ביצע בדיקת פוליגרף לנתבע בהתבסס על עימותו מול השקים נשוא המחלוקת ותוך בדיקת מדדיו בעת שאלות בדבר חתימותיו על השקים. הנתבע השיב בשלילה לשאלות כך שעמד על גרסתו לפיה לא הוא חתם על השקים. מבלי לקבוע מסמרות בעניין חוות דעת המומחה לפוליגרף, אקבע כי לאור עדותו של הנתבע ולאור חוות הדעת של הגרפולוג מטעמו הוכיח הנתבע את זיוף חתימתו על גבי השקים. מסקנה: לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים שבפני מסקנתי היא , כי הנתבע אינו חב בעבור השקים. לעניין זה מקבלת את טענתו בדבר זיוף חתימתו . לאור מסקנה זו הרי שהשיקים נשוא התביעה נגועים פגם חפצי !,לעניין זה ראו סעיפים 22 ו-23 לפקודת השטרות לאמור: 22. (א) אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה. 23. (א) חתימה על שטר שהיא מזויפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכול בכפוף להוראות פקודה זו. ראו לעניין זה, שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה 7, שם בעמוד 367: "וגם אוחז כשורה לא יהא זכאי לתבוע את פירעונו מהאדם שחתימתו זויפה." ראו גם, יואל זוסמן, דיני שטרות, מהדורה 6, שם בעמוד 251: "שטר שנגנב מהנפרע והגנב מזייף חתימת הנפרע ומסב את השטר, הנסב אינו קונה כל זכות בשטר אפילו נתן בתום לב ערך בעדו." יובהר כי התובעת לא טענה במסגרת תביעתה השטרית כי השיקים נחתמו על ידי צד ג בחתימה בהרשאה, - זאת בהתייחס למצב אפשרי לפיו חתם שמעון אדרי למעשה על השקים לאחר שנטל אותם מהנתבע. יובהר כי התובעת הציגה למעשה גרסאות סותרות באשר לנסיבות קבלת השיק! כאשר בתצהיר של מר ברזילי טען כי קיבל את השקים כמנהל בתובעת - "ענק החלפים, ואילו בדיון בפני טען כי קיבל את השקים כמנהל בחברת לנה ואז ביצע עסקה עם התובעת. אלא שגם לקבלת השיקים על ידי חברת לנה חלפים לא המציא כל אסמכתא שתעיד ממי קיבל אותם ותמורת מה. לעניין זה העלה טענה סתמית ולא יותר. בנסיבות אלו ולאור העובדה כי התובעת קיבלה את השקים מידי מר ברזילי אשר שימש אצלה כמנהל, ואשר קשור אליה בזיקה קרובה של מנהל, אזי ובהתייחסות של מעבר לנדרש, חזקה על התובעת כי הייתה מודעת לסיכונים שבקבלת השיקים נשוא התביעה. סוף דבר לאור הפגם החפצי שדבק בשקים, לאור זיוף חתימת מושך השיקים, דוחה התביעה. התובעת תשא בהוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק , ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל. מורה על מחיקת הנתבע כחייב מס' 1 מתיק הוצאה לפועל 0103990077. הערובה שהפקיד הנתבע בגזברות בית המשפט תושב לו בצירוף פירותיה , באמצעות בא כוחו עו"ד עמרם רן.נטל ההוכחהמסמכיםזיוף חתימהזיוף