נפילה מסולם בגן ילדים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה מסולם בגן ילדים: השאלות העומדות לדיון הן: האם אחראיות הנתבעות או מי מהן לתאונה שארעה לתובע בעת היותו בגן ילדים? אם כן; מהו סכום הפיצויים שעל האחראית לקרות התאונה לשלם לתובע? כללי: בעלי הדין: התובע הינו קטין יליד 5.1.2000. הנתבע 1 הינו גוף סטטוטורי שבמסגרת תפקידו מפקח על בתי הספר וגני הילדים. הנתבעת 2 הינה חברה ביטוח, אשר עובר לתאונה ביטחה את הנתבע 1 מפני אחריותה לתלמידים בבתי ספר ובגנים. הנתבעת 3 הינה עיריה אשר הוקמה ופועלת כדין, אשר, לטענת התובע, "שימשה כמעבידה ו/או מעסיקה ו/או שלוחה של המורים במוסד החינוך בו היה התובע עובר לתאונה ו/או היתה אחראית למבנה בגן ולמתקנים וכל המצוי בו". הנתבעת 4 ביטחה את הנתבעת 3 מפני אחריותה כלפי תלמידים בבתי ספר ובגנים. התאונה: ביום 2.12.04 בשעה 11:00 לערך שהה התובע בחצר המשחקים אצל הנתבע 1. בעת ששהה התובע במגרש המשחקים נחבל התובע בידו השמאלית ונגרם לו שבר בידו. טענות הצדדים: לטענת התובע, השבר בידו נגרם לו כתוצאה מכך שהוא עלה על סולם שגובהו למעלה מ-2 מ'. לטענת התובע, התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותן של הנתבעות, עקב כך שהתקינו בגן מתקן משחקים (סולם) מסוכן, ולא השגיחו על התובע. לטענת הנתבעות, לא חלה עליהן כל אחריות לקרות התאונה, שכן נפילה של ילדים הינה בגדר הסיכון הרגיל של ילדים קטנים. העדויות: מטעם התובע העידה אך ורק אמו. התובע לא המציא חוות דעת רפואית ולא המציא חוות דעת של מומחה לבטיחות על מנת על להוכיח את טענתו שמתקן המשחקים היה מסוכן. טרם החקירה הנגדית של אם התובע התנגדו ב"כ הנתבעות לכל עדות שמיעה. לגבי המסמכים הרפואיים הסכימו ב"כ הנתבעות לקבילותם לגבי הממצאים הרפואיים הכלולים בהם, אך לא לגבי תיאור התאונה הנקוב בהם. אמו של התובע נחקרה חקירה שכנגד. הנתבעות לא הביאו עדים מטעמן. הסיכומים: ב"כ התובע צירף לסיכומיו מסמכים שלא הוגשו לבית המשפט בשלב ההוכחות. מעשה זה הינו מעשה פסול, ואם לא היה מדובר בתביעה של קטין, היה דבר זה מקבל ביטוי בפסיקת ההוצאות. בכל אופן, לא אתייחס בפסק הדין לכל טענה אשר מבוססת על המסמכים אותם צירף ב"כ התובע לסיכומיו שלא כדין, ולכל טענה עובדתית הכלולה במסמכים הרפואיים, טענות להן התנגדו ב"כ הנתבעות. טוען התובע בסיכומיו כדלקמן (בקיזוז טענות המבוססות על המסמכים שצירף לתצהיריו שלא כדין): התובע לא רצה להעיד במשפטו מאחר וזכרונו של הקטין מאותו אירוע תאונה אינו חד, והקטין חושש מהמעמד של העדות; אמו של התובע כשרה להעיד, ועדותה היא עדות יחידה של בעל דין; מגרסת האם עולה שהתובע נפל מגובה רב; הנתבעות לא העידו עדים שיכלו להעיד אותם, כגון הגננת או הסייעת; לתובע נגרם נזק ראייתי מכך שהנתבעות לא הביאו עדים מטעמן; התובע הצליח להוכיח את רשלנות הנתבעות, והמתקן הוא מתקן מסוכן; בעת התאונה לא היה פיקוח במקום התאונה; הוכח הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין התאונה; יש לפצות את התובע בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניידות ובגין נזק שאינו נזק ממון. טוענות נתבעות 1 ו-2 בסיכומיהן כדלקמן: עדות האם הינה עדות יחידה; מעדות האם לא ניתן להוכיח את רשלנות הנתבעות טוענות הנתבעות 3 ו-4 בסיכומיהן כדלקמן: לא הוכחה היריבות בין התובע לבין הנתבעות; התובע לא הביא ראיות להוכחת הרשלנות; התובע לא הוכיח את נזקיו. דיון ומסקנות: היריבות בין הצדדים: לענין היריבות בין בעלי הדין הצהירה אם התובע בסעיפים 3 עד 7 לתצהירה. אם התובע לא נחקרה על סעיפים אלו בתצהירה, ולכן אני קובע שאכן יש יריבות בין התובע לבין הנתבעות. שאלת האחריות: לענין האחריות הצהירה התובעת בתצהירה כדלקמן: ביום 2.12.04 בשעה 11:00 או בסמוך לכך שהה בני בפעילות בחצר המשחקים בגן אצל הנתבעת 1. בעוד בני עלה על סולם שגובהו יותר מ-2 מטר (להלן-"הסולם"), נפל בני על ידו השמאלית. כתוצאה מהנפילה החזקה שבר בני את ידו השמאלית (להלן-"התאונה"). מדובר בסולם שאינו תקני למשחקי שעשועי ילדים וגבוה מעל המותר. ממדידת הסולם עולה שגובהו הוא כ-2.2 מטר בניגוד לטענת הגננת שטענה באוזניה שגובה הסולם הינו 1.5 מטר. במקום לא היה באותה עת פיקוח של מי מהגננת ו/או הסייעות במקום שיפקחו ו/או ימנעו עליית בני לגובה כה רב. בחקירתה הנגדית של אם התובע עולות העובדות כדלקמן: אמו של התובע לא ראתה את התאונה, ולא נכחה בגן בעת התאונה; יש בידי ב"כ התובע חוו"ד שהסולם לא תקני; אם התובע לא מדדה את הסולם; אם התובע יודעת בוודאות שלא היה פיקוח, למרות שלא ראתה את התאונה. מדבריה נראה שהיא מסיקה עובדה זו מעצם קרות התאונה, כך שעדות זו היא עדות סברה; מתחת לסולם היה חול ים, אך לא בעובי מספיק; מכל האמור לעיל עולה כדלקמן: אם התובע לא ראתה את התאונה. אינה יודעת לאיזה גובה טיפס התובע על הסולם, ולכן לא ניתן לדעת אם הגננת או הסייעות התרשלו. גם המסמך אותו בקש התובע לצרף למסגרת ראיותיו אינו יכול להועיל לו, שכן גם במסמך זה לא נרשם מה היה הגובה בסולם אליו הגיע התובע; סבור אני שאם התובע לא דייקה בדבריה שעת שאמרה שיש בידי ב"כ התובע חוו"ד שהסולם מסוכן, שכן אם היתה חוות דעת כזו בידיו, היה מגיש אותה לתיק בית המשפט. סביר מאד להניח שעקב כך שלא נותרו לתובע אחוזי נכות לצמיתות כתוצאה מן התאונה, לא טרח התובע לקבל חוו"ד של מומחה לבטיחות; אם התובע לא בדקה את גובה הסולם, כך שאין לקבל את עדותה לגבי גובה הסולם; מהתמונה שצורפה לכתב התביעה עולה שמתחת לסולם הונח חול ים, על מנת לרכך במידה ניכרת את המכה שעלול לקבל ילד אם יפול מעל הסולם; אם אמו של התובע לא נכחה בעת האירוע, אינה יכולה לדעת אם בעת התאונה היה פיקוח בחצר או לא. העובדה שהיתה תאונה לתובע אינה מעידה שלא היה פיקוח בחצר, שכן תאונה יכולה לקרות גם אם יש פיקוח בחצר. הגננת או הסייעת אינה חייבת להיות בכל מקום בחצר בו זמנית, ודבר זה אינו אפשרי. כמו שהורה יכול להימצא בבית, אך לא החדר בו מצוי ילדו, וילדו יכול להיפצע בחדר האחר, כך גם במקרה שלפנינו. בנסיבות אלו אין להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעדו" לצורך העברת נטל הראיה, שכן נסיבות הענין לא מתיישבות עם אי נקיטת אמצעי זהירות מאשר עם נקיטת אמצעי זהירות. אם אלך לשיטתו של ב"כ התובע שצירף את תצהירי התשובה לשאלון, שם נכתב במפורש שבעת התאונה היה פיקוח של הגננת והסייעת בחצר בעת שהילדים היו מחוץ לכתת הלימוד, הרי מתוך הראיות שב"כ התובע צירף לסיכומיו עולה שבנסיבות הענין לא היתה כל רשלנות מצד הנתבעות. אמנם הנתבעות לא הביאו ראיות מטעמן, אך הן אינן צריכות לדאוג להשלמת ראיות התובע. סבור אני שעל התובע היה להזמין לעדות את הגננת ואת הסייעת, כאשר כל פרטיהן היו בידיו, על מנת לחקור אותן על נסיבות התאונה. ב"כ התובע העדיף שלא להזמינן לעדות, מכיוון שבתצהירי התשובה לשאלון שצירף לסיכומיו שלא כדין עולה שהגננת והסייעת היו בחצר בעת התאונה. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהתובע לא הוכיח את אחריות הנתבעות לתאונה, ודין התביעה להידחות. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעות. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. קטיניםתאונות נפילהנפילה מגובה / מסולםנפילהתאונות בגן ילדיםגן ילדים / פעוטון / משפחתון