קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה ביום שישי של עובדי מדינה: השופט שמואל צור 1. האם עבודתם של המערערים בימי שישי שכונתה "טיוב נתונים" היא עבודה נפרדת המזכה אותם, ככזו, בזכויות נפרדות ושונות מאלה שמקבלים כעובדים קבועים של המשיב? בית הדין האזורי השיב על שאלה זו בשלילה ומכאן הערעור בעניין זה שבפנינו. הרקע העובדתי המערערים הינם עובדי מינהל מקרקעי ישראל (להלן- המשיב) בעבר ובהווה במשרדים שונים ברחבי הארץ. בשנת 1989 יזם המשיב מבצע מיוחד של הפעלת פרוייקט טיוב נתונים (להלן- טיוב נתונים). המבצע החל לאחר שהובהר למשיב, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, כי בסיס הנתונים הממוחשב על פיו מנוהלים המקרקעין אינו מעודכן דיו. מטרות הפרוייקט היו, בין היתר, טיוב נתונים בתיקים כדי להגדיל את אמינות המערכת וגביית חובות עבר. על רקע מציאות זו, בשנת 1990 קיבל המשיב את אישורו של מ"מ נציב שירות המדינה דאז, מר דוד פרלשטיין, להפעלת הפרוייקט וזה הוארך משנה לשנה. כן הוחלט כי עבודת טיוב נתונים תבוצע על ידי עובדי המינהל בימי שישי, כעבודה פרטית נוספת שהתשלום עבורה יבוצע באמצעות גורם אחר - תחילה באמצעות הקרן הקיימת לישראל ולאחר מכן באמצעות חברות כוח אדם שהשתנו מעת לעת. זאת לאחר שהוברר שיש הכרח לבצע את העבודה בימי שישי כדי לא לפגוע בעבודה השוטפת ובשל אילוצים הנובעים מהמערכת הממוחשבת. לצורך כך גויסו המערערים לעבוד בימי שישי, בנוסף לעבודתם הרגילה במהלך השבוע. המערערים התנו את הסכמתם לעבוד בימי שישי בתשלום שעתי גבוה מזה הקבוע בתקשי"ר (125%). בהתאם לכך החליט המשיב כי התשלום המוגדל עבור עבודה בימי שישי יתבסס על שיטת שכר עידוד (פרמיות) שהותאמה במיוחד לפרויקט זה. בפועל, הושפע גובה התשלום מהספק העבודה והיה בממוצע לאורך השנים בשיעור של 300% - 350% מערך שעת עבודה רגילה. 5. בשנת 2002 חתמו המערערים על הסכם עם המשיב להסדרת תשלום התמורה בשל עבודת טיוב הנתונים. התביעה בבית הדין האזורי 6. על רקע הדברים האלה הגישו המערערים תביעה בבית הדין האזורי בירושלים להצהיר כי על עבודתם בימי שישי בטיוב נתונים חלה מערכת היחסים הרגילה של עובד ומעביד. עוד עתרו המערערים להצהיר על זכאותם לזכויות סוציאליות רבות, בנפרד מזכויותיהם הרגילות המגיעות להם במשיב, לטענתם, בשל עבודתם ב"טיוב נתונים" בתקופה שבין השנים 1989-2002. מדובר בתשלום החלק היחסי של פדיון ימי חופשה שנתית, צבירת ימי מחלה על העבודה בימי שישי, הוצאות נסיעה, הפרשות לקרן השתלמות, הפרשות לפנסיה, מכסה שיחות טלפוניות, פיצוי על הפסקת העבודה בשנת 2002 עת הגיעו להסכם ועוד. 7. המערערים טענו, בין היתר, כי עבודת "טיוב הנתונים" הינה עבודה מיוחדת והיא שונה באופן מהותי מעבודתם הרגילה במהלך השבוע. לטענתם, הואיל ומדובר בשתי עבודות נפרדות, הרי שהם זכאים למכלול הזכויות הסוציאליות בשל כל אחת מן העבודות. עוד טענו המערערים כי אין מדובר בהעסקה בשעות נוספות אלא שכרם חושב לפי הספק ממוצע, עד למקסימום של 350%. 8. המשיב לא חלק על טענת המערערים כי העסקתם בימי שישי נעשתה כעובדי המשיב. עם זאת טען המשיב כי העבודה בימי שישי אינה מקנה למערערים זכויות נוספות מעבר לאלה שהם זכאים כעובדיו הרגילים, במיוחד לאור התשלום הגבוה והמוגדל שקיבלו תמורתה. עוד טען המשיב כי מאחר והפרויקט היה חלק בלתי נפרד מתחומי העיסוק של המינהל, הרי שעבודת המערערים הייתה במהותה עבודה בשעות נוספות. כן טען המשיב כי מאחר והמערערים טענו כי היו עובדי מדינה במסגרת עבודתם בימי שישי, יש לקזז את התשלומים ששולמו להם ביתר מעבר ל- 125% ערך שעה, מכל סכום שיפסק להם. פסק דינו של בית הדין האזורי 9. בית הדין האזורי (השופטת יפה שטיין ונציגי ציבור שולמי שמש ושמואל קליינר; עב' 2910/04) , דחה את תביעת המערערים. בית הדין בחן את תבנית העסקתם של המערערים על פי מסכת הראיות שנפרשה בפניו. בית הדין קבע כי עבודתם של המערערים בימי שישי במסגרת "טיוב הנתונים" היתה חלק מתחומי העיסוק הרגיל במינהל, אף אם בימות השבוע האחרים הועסקו במשימות אחרות. עוד קבע בית הדין כי המעסיק מוסמך להטיל על עובדיו ביצוע משימות שונות בתחומי עיסוקו ואין בעובדה זו די כדי לתמוך במסקנה כי מדובר בעבודות נפרדות במהותן. בית הדין הגיע למסקנה, בהסתמך על העדויות שהובאו לפניו, כי המערערים הועסקו למעשה בעבודה נוספת רגילה בתמורה גבוהה באופן משמעותי, על מנת שיאותו להעסקה בימי שישי. כפועל יוצא מכך קיבל בית הדין את עמדת המשיב כי עבודת המערערים בימי שישי לא הייתה עבודה נפרדת במהותה מעבודתם ביתר ימות השבוע ולפיכך אין הם זכאים לזכויות נפרדות בשל עבודתם זו. 10. בית הדין האזורי קבע כי עבודת המערערים בימי שישי היתה עבודה בשעות נוספות. כן נקבע, כי המערערים קיבלו שכר בשיעור מוגדל (300%-350%) עבור עבודתם בימי שישי, בעוד שעבור העסקה רגילה בשעות נוספות הם היו זכאים לכל היותר ל-125%-150% משכרם. בנסיבות אלה, הגיע בית הדין למסקנה כי לא קמה למערערים זכות לקבלת תשלומים וזכויות נוספות בשל עבודה זו. עוד נקבע כי אף אם היו מגיעות למערערים זכויות נוספות הרי, נוכח השכר החריג שקיבלו עבור עבודת טיוב הנתונים, היה מקום לקבל את טענת הקיזוז של המשיב. נוכח דחיית תביעת המערערים, התייתר הדיון בטענת הקיזוז. הערעור 11. בערעור חוזרים המערערים על טענותיהם בבית הדין האזורי כי יש להכיר בעבודתם במסגרת טיוב הנתונים בימי שישי כעבודה שונה, המקנה להם זכויות כספיות וסוציאליות נפרדות. לטענתם, מאפייני העסקתם בימי שישי - לרבות דרך קביעת השכר, העסקה באמצעות גוף שלישי וכיוצא בזה - מעידים על כך שמדובר בעבודה נפרדת מעבודתם הרגילה. כך, השכר בימי שישי לא חושב לפי שעות העבודה של כל עובד, אלא נקבע על ידי המינהל לפי שיטת תחשיב המבוססת על הספק ממוצע של המחוז, לפי סוג התיק שבטיפול, עד למקסימום של 350%. עוד טוענים המערערים כי המשיב עצמו ראה בעבודת טיוב הנתונים עבודה נפרדת, ביקש לסווגה ככזו ובהתאם, קיבל מנציבות שירות המדינה אישור לעבודה פרטית. עוד טוענים המערערים כי השכר המוגדל שקיבלו היה תמריץ להסכמתם להתגייס לפרויקט ביום המנוחה השבועית וכי תשלום מוגדל זה מעולם לא היווה תחליף לזכויות המגיעות להם לפי החוק. כן נטען כי עצם החתימה על הסכם 2002 מעידה על כך שאין מדובר בעבודת שעות נוספות רגילה אלא בעבודה מיוחדת, לגביה מצא אף המשיב לקבוע תנאים מיוחדים. 12. המשיב תומך בפסיקת בית הדין האזורי וטוען כי ערעור המערערים מבוסס - בעיקרו - על תקיפת ממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי. המשיב מוסיף וטוען כי גם אם חלק מהעובדים עסקו בעבודת טיוב הנתונים ובנושאים השונים מאלה של עיסוקם השוטף, אין בכך כדי להרים את נטל ההוכחה כי הם זכאים לזכויות עודפות ביחס לעובדי המדינה אחרים. 13. בתום הדיון בערעור הצענו לצדדים הצעה של פשרה, לה הסכימו המערערים. המשיב הודיע לנו כי אין הוא מקבל את ההצעה. לכן נפנה ונכריע בערעור גופו. דיון והכרעה 14. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים ולחומר שבפנינו, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי ראוי פסק דינו להתאשר, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. נעמוד להלן על מספר נקודות הנוגעות לעניין. פרוייקט "טיוב נתונים" 15. אין בידינו לקבל את טענת המערערים כי עבודתם בימי שישי הייתה עבודה נפרדת ושונה מעבודתם הרגילה במהלך השבוע, עליה הם זכאים לזכויות כעובדים במשרה נוספות. המערערים הועסקו בפרוייקט של טיוב נתונים במטרה לשפר את אמינות המערכת הממחשבת, להעמיק את גביית החובות ולקיים בקרה על נתוני הרישום ופרצלציה. הפרוייקט נמשך שנים רבות והעובדים בו היו עובדי המשיב אשר עסקו, כל אחד, בתחומי עיסוקו השוטפים. הפרוייקט בימי שישי היתה החיונית ביותר, מתוך מטרה להעביר את יתר הפעילויות לעבודה שוטפת במהלך השבוע (מוצג ט' לסיכומי המערערים). 16. בית הדין האזורי קבע ובצדק כי עבודת המערערים בימי שישי הייתה חלק בלתי נפרד מתחומי העיסוק של מנהל מקרקעי ישראל והייתה נחוצה לצורך העבודה השוטפת. בית הדין הגיע למסקנה זו על יסוד הראיות שהיו בפניו ועל יסוד התרשמותו מן העדים שהעידו בפניו ואיננו מוצאים מקום להתערב בה. אין ספק כי מסקנתו של בית הדין האזורי משקפת את מצב הדברים הנכון. קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בתשתית העובדתית שנפרשה בפניו. לא מצאנו מקום לחרוג מן הכלל שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים, במיוחד אלה המבוססים על התרשמות מן העדים. גם המסקנות שהסיק בית הדין האזורי מן העובדות שהובאו בפניו נראות נכונות ומסתברות. 17. אף אנו בדעה, כי המערערים לא הוכיחו שעבודתם בימי שישי הייתה נפרדת ושונה מעבודתם במהלך השבוע. אין לקבל את טענת המערערים כי העסקתם בפרוייקט טיוב הנתונים היתה למעשה העסקה במשרה נוספת, לגביה הם זכאים לזכויות נפרדות מעבר למגיע להם עבור עבודתם הרגילה. מדובר בעבודה נוספת הקשורה לתפקידם המוגדר במסגרת מקום העסקתם, אף אם מעבר לתפקידם המוגדר. מעסיק רשאי להטיל על עובד - בהסכמתו - ביצוע מטלות נוספות שמעבר לתפקידו הרגיל וככל שמטלות אלה הן מתחום פעילות המעסיק, אין לראות בכך העסקה במשרה נוספת. בענייננו המערערים לא הועסקו במשרות תקן אחרות מאלה של תפקידם הרגיל וגם בשל כך לא ניתן לראותם כמועסקים במשרות שונות אלא במתכונת של עבודה נוספת בתמורה המוסכמת. אופן העסקתם של המערערים 18. המערערים טוענים כי אופן העסקתם ודרך קביעת שכרם מעידים על כך שמדובר בעבודה נפרדת. 19. דין טענה זו להידחות. מהעדויות שנשמעו בבית הדין האזורי עולה, כי הסכמת העובדים לעבוד בימי שישי הותנתה בתשלום מוגדל מעבר לזה הקבוע בתקשי"ר. לכן היה צורך למצוא נוסחה מיוחדת של תמורה שהוסכם שתעמוד בשיעור של כ- 350% על בסיס פרמיות. ההסדר קיבל אישור נציבות שירות המדינה (עדותו של מר יעקב הראל, מנהל תחום הדרכה והנדסת יצור במשיב, מיום 29.10.06, עמ' 22 לפרוטוקול). גם המערערים אישרו בעדויותיהם כי מדובר בתשלום גבוה בהרבה משכרם השוטף (עדותו של מר יוסף דהן, אחד המערערים, מיום 10.9.06, עמ' 12 לפרוטוקול). עוד עולה מהעדויות, כי מאחר ולא ניתן היה לשלם את השכר המוגדל במסגרת התשלום השוטף, העבודה תוגדר כעבודה פרטית והתשלום עבורה יבוצע באמצעות גורם חיצוני (סעיף 7 לתצהירו של מר הראל). בנוסף, למשיב היה ברור, כי הסכום המוגדל מגלם בתוכו את כל ההטבות והזכויות המגיעות למערערים ואף הם לא העלו כל דרישה לתשלום מעבר לזה ששולם להם, במהלך כל השנים. 20. זאת ועוד. בשנת 2002 ניתן אישור בכתב, החתום על ידי כל אחד מן המערערים, המסדיר את תנאי ההעסקה ותשלום התמורה בשל עבודת טיוב הנתונים בימי שישי (מוצג ט/1 לסיכומי המערערים). מההסכם עולה, בין היתר, כי המערערים מכירים בכך שהתשלום המוגדל מגלם בתוכו את מלוא הזכויות הסוציאליות (סעיף 4 לאישור). 21. אין חולק כי התעריף המוגדל והמיוחד ששולם למערערים על עבודתם הנוספת עולה על מה שהיה מגיע להם לפי תחשיב של תמורה עבור עבודה בשעות נוספות. משעה שהמערערים הועסקו למעשה בעבודה בשעות נוספות וקיבלו מעבר למה שמגיע להם כחוק עבור עבודה מסוג זה, אין הם זכאים לזכויות נוספות מעבר לכך. 22. סוף דבר - הערעור נדחה. המערערים ישאו בהוצאות המשיב בערעור זה בסכום של 5,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד המצאת פסק הדין ועד יום התשלום בפועל. עובדי מדינה