קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדה רפואית של מבטחים: השופט שמואל צור 1. הוועדה הרפואית לעררים של קרנות הפנסיה (המשיבה מס' 2; להלן - הוועדה הרפואית) קבעה בהחלטה מיום 19.9.04 כי אין הצדקה להכיר במערער כ"נכה" לפי תקנון מבטחים (המשיבה מס' 1; להלן - מבטחים) בעקבות תאונת עבודה שארעה לו בשנת 1988. בקשר לך הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי להצהיר כי יש להכיר בו כ"נכה" לפי תקנון מבטחים מאז שנת 1988. בית הדין האזורי בחיפה (השופטת אביטל רימון - קפלן; עב' 245/05) , דחה תביעה זו. על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש הערעור שבפנינו. הרקע העובדתי ועקרי ההליכים 2. המערער, יליד שנת 1938, היה קצין מכונה ראשון בצי הסוחר מאז שנת 1974 והיה מבוטח בפנסיה מקיפה במבטחים מאז שנת 1975. 3. ביום 19.4.88 נפגע המערער בתאונה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) כתאונת עבודה. המוסד אישר למערער נכות זמנית ומיום 1.1.89 נקבעה נכות קבועה של 0%. לטענת המערער, מאותו מועד (1.1.89) הוא מקבל מהמוסד גמלת נכות כללית. 4. בשנת 1989 הגיש המערער תביעה למבטחים להכיר בו כנכה לפי תקנון מבטחים. ביום 28.3.89 החליטה ועדה רפואית של מבטחים כי אין סיבה מספקת להפסקת עבודתו של המערער וכי הוא מסוגל להמשיך בה. המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לוועדת הערעורים לפי תקנון מבטחים. בדיון בפני ועדת הערעורים הסכים המערער להיבדק על ידי הוועדה הרפואית העליונה של מבטחים ואף זו קבעה כי אין סיבה לפסול אותו מעבודה על כלי שיט וכי אין לו נכות תפקודית (החלטה מיום 12.2.90). ועדת הערעורים - בפניה היה ערעורו של המערער - אימצה את החלטת הוועדה הרפואית ודחתה את הערעור (החלטה מיום 22.4.09). 5. בעקבות החלטה זו הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי בחיפה בה ביקש להכיר בו כ"נכה" לפי תקנון מבטחים (תיק עב' 600036/90) . בית הדין האזורי (כב' השופט מיכאל שפיצר) דחה את התביעה (פסק דין מיום 18.12.03). המערער הגיש ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין של בית הדין האזורי (תיק ע"ע 1034/04), במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה - "יועבר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים של הקרנות הוותיקות בהסדר. הוועדה תדון מחדש בעניינו של המערער בשאלת היות המערער נכה ושאלת דרגת הנכות על פי תקנון מבטחים בעת הרלבנטית. הוועדה תתייחס במנומק למסמכים הבאים: חוות דעת ד"ר ארגוב מיום 21.8.89; חוות דעת ד"ר ברנדייס מיום 27.1.89 ו-16.11.89; ארבעת האישורים של פרופ' שפר ופרופ' עוזי נווה. כן תתייחס הוועדה לדו"ח הוועדה הרפואית על פי חוק הספנות שפסלה את המערער מלחזור ולשרת כימאי. המערער יהיה רשאי להמציא לוועדה כל חומר רפואי נוסף באשר לתקופה הרלבנטית, ובלבד שימציא העתקו קודם לכן למבטחים. המערער יהיה רשאי לפנות לבית הדין האזורי באשר להחלטת הוועדה בהתאם לתקנון". הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין של בית הדין הארצי. 6. בהתאם לפסק הדין האמור, הועבר עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית (היא המשיבה מס' 2 בפנינו). בפני הוועדה הובאו כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים. הוועדה בדקה את המערער ואף היפנתה אותו לבדיקה על ידי מומחה רפואי מתחום הפסיכיאטריה, הוא ד"ר ברעם. בהחלטתה מיום 19.9.04 סקרה הוועדה הרפואית את ההסטוריה הרפואית של המערער והחליטה לאמור: "לאחר עיון בחומר שהועמד לרשותה לרבות מכתביהם של פרו' שפר מ-21.10.88, 13,1.89, 6.10.99, 17.11.89, ד"ר נווה 17.7.92, 10.7.92, פרופ' ארגוב 27.11.89, ד"ר ברנדס 16.9.88, חוו"ד ד"ר ברנדס 27.1.89, 16.11.89, ראיון ובדיקת הנבדק קובעת הועדה שסביר להניח שבתקופה בין אפריל 1988 - 1992 לא היה מסוגל לעבוד במקצועו כימאי לפי התקנות וזאת בעיקר עקב הבעיה הנפשית והטיפול התרופתי בה. מאידך, מסוגל בנתונים שלו לכל עבודה שאינה דורשת עירנות מוגברת ביותר, בהתאם לכישוריו מאז 1992 ולמעשה עד היום מכיוון שלא היה ככל הנראה צורך בטיפול תרופתי וגם אין עדות כדברי ד"ר ברעם לפסיכופתולוגיה המצדיקה נכות רפואית. לכן אין הצדקה לקביעת נכות". בקשר להחלטה זו של הוועדה הרפואית הגיש המערער את תביעתו בבית הדין האזורי. 7. במסגרת הדיון בבית הדין האזורי הוצגו לוועדה הרפואית שאלות הבהרה והוועדה הרפואית ענתה עליהן. פירוט השאלות ותשובת הוועדה מופיע בסעיפים 13 - 14 לפסק דינו של בית הדין האזורי. עיקר תשובת הוועדה הרפואית היתה שתאונת העבודה שארעה למערער בעבר לא גרמה לו נכות מלאה או חלקית ושהוא מתאים לעבודות "לפי יכולתו" אך לא לשרות בים. כמו כן השיבה הוועדה, בין היתר, כי תאונת העבודה גרמה למערער הפרעה הסתגלותית נפשית שאין בה נכות תפקודית. 8. בבית הדין האזורי טען המערער כי לפי הסכם הימאים הוא זכאי לגמלת נכות בשיעור 100% ותוספת נכות תפקודית בשל פסילתו לשירות בים. לטענתו, אין הוא מנוע מלתבוע זכויות לפי הסכם הימאים בשל ההליכים המשפטיים הקודמים שהתקיימו בעניינו. לטענתו, הקביעה בדבר היותו של אדם "נכה" לפי תקנון מבטחים מסורה לבית הדין ולא לוועדה הרפואית. לטענתו, יש לתת עדיפות לדעתם של המומחים הרפואיים מטעמו על פני דעת הרופאים של הוועדה הרפואית. לטענתו, לאחר שנפסל מלעבוד בים ועד ליציאתו לפנסיית זיקנה, לא הוצעו לו עבודות ביבשה שהן בבחינת "עבודה מתאימה אחרת". 9. באותו דיון טענה מבטחים, בין היתר, כי מסגרת הדיון בוועדה הרפואית בעניינו של המערער נקבעה בפסק דינו של בית הדין הארצי בתיק ע"ע 1034/04 ולפיה יש לבחון את זכויותיו של המערער לפנסיית נכות לפי תקנון מבטחים ולא לפי הסכם הימאים. לעצם העניין טענה מבטחים כי בתי הדין לעבודה אינם מתערבים בהחלטות של ועדות רפואיות אלא במקרים קיצוניים בהם יש טעות מהותית הגלויה על פניה. לטענת מבטחים, הוועדה הרפואית היא המוסמכת לקבוע את כושרו של העובד ואת מידת יכולתו והתאמתו לעבודה ואין היא קובעת דרגת נכות. לטענת מבטחים, בית הדין לעבודה אינו מוסמך לקבוע דרגת נכות. 10. בית הדין האזורי קבע כי אין לקבל את טענות המערער לזכויות מכח הסכם הימאים. בית הדין האזורי ציין כי עניין זה הוכרע עוד בפסק הדין הקודם בעניינו של המערער לגביו הוגש ערעור לבית הדין הארצי בו נקבע - בהסכמת הצדדים - כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית אשר תבדוק את זכויותיו לפי תקנות מבטחים ולא מעבר לכך. אשר להחלטת הוועדה הרפואית עצמה קבע בית הדין האזורי כי בית הדין לא ממיר את שיקול דעת הוועדה בשיקול דעתו ומסגרת הביקורת שלו על החלטותיה היא משפטית בלבד. בית הדין ציין כי לא הוא המוסמך לקבוע אם עובד הוא נכה אלא הוועדה הרפואית. בית הדין ציין כי הוועדה הרפואית לא חרגה מסמכותה בקביעתה כי המערער התאים לעבודה אחרת ולכן הוא אינו עונה להגדרת "נכה" בתקנון מבטחים. בית הדין לא מצא כל פגם בהחלטת הוועדה ובמסקנותיה אשר פעלה בגדר סמכויותיה, ובהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי. בית הדין ציין כי הוועדה הרפואית התייחסה לכל החומר הרפואי שהיה בפניה, תוך פירוט מדוקדק של חומר זה (ראו סעיפים 31 - 32 לפסק הדין). בית הדין עמד בפרוטרוט על מהלכי דיוניה, החלטתה והנמקתה של הוועדה הרפואית (סעיפים 33 - 38 לפסק הדין) ובסופו של דבר דחה את תביעת המערער ואישר את החלטת הוועדה הרפואית. 11. בערעור בפנינו חוזר המערער על עיקר טענותיו בבית הדין האזורי ומוסיף כי היה מקום לקבל את תביעתו להכיר בו כנכה לפי תקנון מבטחים על יסוד החלטות הוועדה הרפואית לעניינו ימאים והחלטות המוסד לביטוח לאומי. לטענתו, הרופאים בוועדה הרפואית אינם בעלי מיומנות והסמכה לפסוק בשאלת כושרו לעבודה כימאי. לטענתו, העבודה שהוצעה לו בבקרת טיב ומיון והפעלת עמדת קופאי בחניון אינה "עבודה מתאימה אחרת" השקולה כנגד תפקידיו כימאי. לטענתו, לא היה מקום להעניק לוועדה הרפואית סמכויות רחבות "מעבר לרפואיות" שלא לפי ההלכה הפסוקה. לטענתו, הוא עמד במבחנים הקבועים בתקנון מבטחים לעניין הגדרת "נכה" ולא התקיימו התנאים לקיומה של "עבודה מתאימה אחרת". לטענתו, בית הדין לעבודה הוא המוסמך לקבוע מי עונה על הגרת "נכה" לפי תקנון מבטחים. מבטחים חזרה על עיקר טענותיה בבית הדין האזורי והרחיבה אותן אף בפנינו. 12. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, לפסק דינו של בית הדין האזורי, להשתלשלות ההליכים הממושכת בעניינו של המערער עד כה ולכלל נסיבות העניין, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי ראוי פסק דינו להתאשר מטעמיו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. מעבר לצורך נעמוד להלן על מספר נקודות שעלו בדיון בפנינו. 13. תביעתו של המערער היתה והינה להכיר בו כ"נכה" לפי תקנון מבטחים. תביעה זו היא מסגרת הדיון שהונחה בפני בית הדין האזורי בהליך הראשון שם, בערעור הראשון בפנינו ובהליך השני. במיוחד יש לציין כי מסגרת הדיון בבית הדין האזורי בהליך השני - אשר על פסק דינו הוגש הערעור שבפנינו - נקבעה על ידי בית הדין הארצי בערעור על פסק הדין הראשון. מסגרת דיון זו נקבעה בהסכמה. מסגרת דיון זו קבעה במפורש כי עניינו של המערער ייבדק שוב על ידי הוועדה הרפואית לעררים של קרנות הפנסיה (המשיבה מס' 2 בפנינו) על פי תקנון מבטחים. לא היתה אפוא לבית הדין האזורי כל סמכות לסטות ממסגרת זו ולהיזקק לטענות המערער לזכויות לפי הסכם הימאים או לפי חוק הביטוח הלאומי או לזיקה להחלטות רפואיות של גופים אלה. הוועדה הרפואית שבדקה את עניינו של המערער היתה אוטונומית בפעולתה והיא בלבד הוסכמה לבחון את תביעתו של המערער להכרה בו כנכה לפי תקנון מבטחים, כפי שעשתה. 14. תקנה 43 לתקנון מבטחים קובעת לאמור: "נכה - פירושו - אדם שנפגע כושרו לעבוד תקופה של שלושה חודשים לפחות, ואשר כתוצאה מכך אין הוא מסוגל מחמת מצב בריאותו הגופני או הנפשי להמשיך ולעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת מבלי שתיגרם הרעה במצב בריאותו הכל כפי שיקבע על ידי הוועדה הרפואית". תביעתו של המערער היתה כלפי מבטחים ולכן גם מטעם זה אך מובן הוא שעניינו צריך להתברר לפי תקנון מבטחים והגופים המוסמכים הפועלים מכוחו. 15. הוועדה הרפואית של מבטחים - כמו הוועדה הרפואית של קרנות הפנסיה (היא המשיבה מס' 2) - הוא הגורם המוסמך הבלעדי לקבוע האם מצב בריאותו של עובד מאפשר לו להמשיך לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. לפי תקנה 43 אין כל צורך לקבוע דרגת נכות והשאלה היחידה אליה צריכה הוועדה להתייחס היא שאלת מסוגלותו של העובד להמשיך בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. החלטת הוועדה הרפואית בעניין זה היא מקצועית - רפואית עם היבט של בחינת יכולת תעסוקתית. החלטה זו אינה קובעת בהכרח את הפרופיל הרפואי או התפקודי של העובד לכל דבר ועניין אחרים זולת לעניין הוראות סעיף 43 לתקנון מבטחים. 16. הוראת סעיף 43 לתקנון בדבר מסוגלותו של העובד ל"עבודה מתאימה אחרת" לא נועדה למצוא לעובד מקום עבודה חילופי השקול לתפקידו הקודם מבחינה תפקודית או מבחינה יוקרתית, אלא לבחון את האפשרות להמשך עבודתו בעבודה אחרת כלשהי המתאימה למצבו הבריאותי או הנפשי. הדגש כאן הוא על עבודה המתאימה למצב הרפואי ולא בהכרח לעבודה המתאימה לתפקודו הקודם של העובד. אם נמצא כי מבחינה רפואית מתאים העובד להמשיך בעבודה "אחרת" , כי אז אין הוא עונה להגדרת "נכה". אם נמצא כך, כי אז ימשיך העובד בעבודתו במסגרת מגבלותיו הרפואיות, שהרי תמיד יש להעדיף את המשך העבודה על פני אי עבודה וכבר לימדונו חכמינו כי כל עבודה מכבדת את בעליה. 17. הביקורת השיפוטית על החלטות הוועדה הרפואית מוגבלת. בית הדין לעבודה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הוועדה הרפואית ואין לו כלים משל עצמו להגיע למסקנות מקצועיות אחרות משלה. הביקורת השיפוטית של בית הדין לעבודה מתמצית בבחינת תקינות ההליך, בהקפדה על קיום מסגרת הדיון המוסמכת, בעמידה על כך שכל החומר הרפואי מצוי בפני הוועדה, בהקפדה על בדיקת העובד ובקיום דיון ענייני מסודר המשתקף בצורה נאותה בהחלטתה. כפי שעלה בפירוט רב מפסק דינו של בית הדין האזורי, נבחנה החלטת הוועדה בעניינו של המערער לפניי ולפנים ונמצא שלא נפל בה כל פגם ושהיא התקבלה בצורה מסודרת, עניינית ומקצועית למהדרין. צדק איפוא בית הדין האזורי בדחותו את תביעת המערער ואף אנו מוצאים כי דין תביעתו וערעורו להידחות. 18. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור. המערער יישא בהוצאות מבטחים בערעור בסכום של 5,000 ש"ח.רפואהפנסיהועדה רפואית (ערעור)ערעורמבטחים (פנסיה)ועדה רפואית