קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרישה מוקדמת מהעבודה בעירייה: השופט עמירם רבינוביץ 1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (עב 2037/05 ; , השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר דניאל לוי וגב' צפורה נטל), בו התקבלה תביעת המשיבה נגד המערערת (להלן : העירייה), ונפסק כי המשיבה זכאית לפרוש פרישה מוקדמת מעבודתה תוך קבלת הטבות הפרישה שפורטו במכתב העירייה מיום 18.4.2004 (להלן : מכתב העירייה או המכתב). הרקע העובדתי 2. המשיבה, עובדת סוציאלית בהכשרתה, מועסקת במחלקת הרווחה בעירייה בתפקיד פקידת סעד לחוק הנוער החל משנת 1970 ועד היום. 3. ביום 18.4.2004 פרסמה העירייה מכתב שהופנה לכלל עובדיה. מפאת חשיבותו של מסמך זה לעניינו נביאו כלשונו : "עובד/ת יקר/ה בימים אלו נתבקשנו ע"י משרד הפנים לבצע תוכנית הבראה וזאת עקב מצבה הכספי הקשה של עיריית צפת. במסגרת תוכנית זו התחלנו במס' צעדים אשר הביאו לשינויים מידיים והם צמצום השעות הנוספות וביטול קצובת רכב. לצערנו קיצוצים אלו לא הועילו מספיק ונדרשנו ע"י משרד הפנים לקצץ במס' עובדים. בישיבה שהתקיימה במשרד הפנים סוכם כי עובדים אשר יהיו מעונינים לצאת לפנסיה מוקדמת ו/או פיצויי מוגדלים יקבלו את התנאים כפי שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 1997 ואילו הן [כך במקור - ע.ר.] התנאים : 1. עובד/ת הפורש/ת מרצון ו/או מפוטר/ת ממשרתו/ה בשל ביטול משרתו/ה זכאי/ת לפיצוי פיטורין לפי המפורט להלן... העירייה אינה מעונינת לסיים את עבודתם של מס' עובדים שלא עפ"י רצונם, אך עם זאת הכל תלוי במס' עובדים שיחליטו לפרוש ו/או לסיים את עבודתם בעירייה. תנאים אלו לא יחזרו וכל עובד/ת אשר מעוניין/ת לצאת מתבקש/ת לפנות בדחיפות לאגף משאבי אנוש" (ההדגשות הוספו - ע.ר.). 4. יוער, כי במכתב העירייה פורטו הטבות הפרישה להן זכאים העובדים המבקשים לפרוש מעבודתם ואלה כללו, בין היתר, זכאות לפיצויי פיטורים מוגדלים או הגדלת הגמלה החודשית, חודשי הסתגלות וזכאות לדרגת פרישה, הכל בהתאם למסלול הפרישה. 5. סמוך למועד בו פורסם מכתב העירייה פנתה המשיבה לעירייה וביקשה לפרוש בהתאם לתנאים המפורטים במכתב העירייה. במענה לפנייה זו כתבה העירייה למשיבה כי היא אינה זכאית לפרוש במסגרת תוכנית ההבראה שפורטה במכתב העירייה וזאת בשל "חוסר כ"א במחלקה". 6. לאור האמור, הגישה המשיבה תביעה נגד העירייה, ובה ביקשה כי יוצהר, כי הינה זכאית לפרוש פרישה מוקדמת תוך קבלת הטבות הפרישה המפורטות במכתב העירייה. 7. עמדתה של העירייה בבית הדין האזורי הייתה, כי פרישתה המוקדמת של המשיבה וזכאותה לקבלת הטבות הפרישה המפורטות במכתב העירייה מותנית בכך שהמשיבה תעמוד בתנאים הקבועים בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מחודש מאי 1997 (להלן : חוזר המנכ"ל) אליו מפנה מכתב העירייה. מכיוון שבחוזר המנכ"ל מותנית הפרישה המוקדמת בביטול המשרה ומשלא ניתן לבטל את משרתה של המשיבה, לא רשאית המשיבה לפרוש מעבודתה בהתאם למכתב העירייה המאמץ את תנאי חוזר המנכ"ל. 8. יובהר, כי חוזר המנכ"ל אליו הפנתה העירייה הוא חוזר מיום 19.5.1997 שנושאו "פרישת עובדים בגין צמצומים ועדוד פרישה מרצון". בגוף החוזר נכתבו הדברים הבאים : "לאור החלטת הממשלה על הפחתה בשיא כוח האדם ברשויות המקומיות והצורך לעודד פרישתם מרצון ובהסכמה של עובדים, מפורטים בזאת קריטריונים ייחודיים להטבות פרישה התקפות עד ליום 30.9.97...פרישת עובדים בהתאם להטבות הרשומות מטה תהיינה בגין משרות שיפונו. הפרישה טעונה אישור הממונה על כ"א ברשומ"ק במשרד הפנים" (ההדגשות הוספו - ע.ר.). בהמשך הדברים מפורטות הטבות הפרישה להן זכאים עובדים הפורשים מכוח חוזר המנכ"ל. הטבות הפרישה זהות להטבות הפרישה שפורטו במכתב העירייה. פסק דינו של בית הדין האזורי 9. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה. בית הדין האזורי עמד על ההבדלים בין התנאים המפורטים בחוזר המנכ"ל ובין התנאים המפורטים במכתב העירייה וקבע כי חלק מהתנאים המפורטים בחוזר המנכ"ל אינם מוזכרים במכתב העירייה. המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי לאור השוני בתנאים הייתה כי : "הצעתה של הנתבעת [העירייה - ע.ר.], לא היתה בדיוק על פי תנאי חוזר המנכ"ל". 10. לאור קביעה זו פנה בית הדין לשאלה, האם התנאי לקבלת ההטבות המפורטות בחוזר במנכ"ל שעניינו ביטול המשרה מצוי במכתב העירייה. בעניין זה קבע בית הדין האזורי כי לפי לשון המכתב התנאי בדבר ביטול המשרה רלוונטי רק לעובדים המפוטרים מעבודתם ולא לעובדים המבקשים לפרוש מרצון דוגמת המשיבה ובנקודה זו שונה מכתב העירייה מחוזר המנכ"ל. תנא דמסייע לפרשנות זו מצא בית הדין האזורי בעובדה שמכתב העירייה נשלח לכלל עובדי העירייה ולאו דווקא לאלה שמשרתם עשויה להיות מבוטלת. 11. בית הדין האזורי הוסיף וקבע כי מכתב העירייה היה "הצעה" כמשמעות מונח זה בחוק החוזים [חלק כללי], תשל"ג - 1973 (להלן : חוק החוזים), וכי משקיבלה המשיבה את ההצעה נכרת חוזה מחייב בין הצדדים. על פי פסיקת בית הדין האזורי העירייה אינה רשאית לחזור בה מהחוזה שנכרת בין הצדדים. טענות הצדדים בערעור 12. בערעורה טענה העירייה, כי מחומר הראיות עולה, כי המשיבה עצמה ידעה, כי פרישתה כפופה לתנאים המפורטים בחוזר המנכ"ל, לרבות התנאי בדבר ביטול המשרה, וכי הפרשנות שניתנה למכתב על ידי בית הדין האזורי מנוגדת ללשונו ולתכליתו. בהקשר זה נטען על ידי העירייה כי מהרישא למכתב ניתן ללמוד כי מטרתו קיצוץ הוצאותיה, וכי פרשנות לפיה תתאפשר פרישת עובדים ללא ביטול משרתם תוך מתן הטבות פרישה נוגדת תכלית זו. לטענת העירייה, גם העובדה כי המכתב נשלח לכלל עובדי העירייה אין בה כדי להעיד כי כוונתה הייתה להעניק הטבות הפרישה לעובדים גם ללא ביטול משרתם. 13. ביחס לקביעת בית הדין האזורי, לפיה מכתב העירייה מהווה "הצעה", טענה העירייה, כי מכתב זו אינו בגדר "הצעה", אלא הודעה לעובדים בדבר האפשרות לפרוש, זאת בכפוף לכך שהעובד עמד בתנאים הקבועים במכתב ובכפוף לשיקול דעת העירייה. העירייה הדגישה, כי גם אם יקבע כי המכתב מהווה "הצעה", הרי שלא נכרת חוזה בין הצדדים בהעדר קיבול מצד המשיבה. בעניין זה טענה העירייה, כי המשיבה לא קיבלה את התנאים המפורטים במכתב, אלא ביקשה לפרוש בתנאים אחרים מאלה המפורטים במכתב. 14. העירייה הדגישה בסיכומיה, כי הינה כפופה להוראות משרד הפנים, וכי אין היא רשאית ליתן לעובד הטבות פרישה שלא בהתאם לתנאים המפורטים בחוזר המנכ"ל. 15. המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, תוך שהיא מדגישה כי הצעת עירייה כפי שמצאה ביטויה במכתב העירייה אינה זהה לחוזר המנכ"ל, וכי העירייה מחוייבת לאפשר לה לפרוש בהתאם לתנאים המפורטים במכתב העירייה המהווה "הצעה". המשיבה הוסיפה וטענה כי פרישתה גם ללא ביטול משרתה תביא לחסכון בעלויות העירייה, וכי קיבלה את הטבות הפרישה המפורטות במכתב העירייה ככתבן ולא ביקשה לשנותן. 16. מדינת ישראל אשר התייצבה בהליך, תמכה בערעורה של העירייה, תוך שעמדה על מעמדה של העירייה כגוף מתוקצב הכפוף למנגנוני בקרה שונים, לרבות מנגנון הבקרה הקבוע בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 (להלן : חוק יסודות התקציב), ולפיו פרישת עובד מעבודתו שלא בהתאם לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה כפופה לאישור הממונה של השכר. המדינה הוסיפה וטענה כי העירייה אינה רשאית לאשר פרישת עובדים שלא לפי התנאים הקבועים בחוזר המנכ"ל המאפשר פרישת עובדים בתנאים מועדפים ושתכליתו הייתה לסייע לרשויות המקומיות לצמצם גרעונות כספיים. 17. בהתייחסה למקרה הנוכחי טענה המדינה, כי משרתה של המשיבה - פקידת סעד לחוק הנוער - מוגדרת כמשרה יעודית שאינה ניתנת לביטול, ומטעם זה אין רשאית המשיבה לפרוש מכוח חוזר המנכ"ל המתנה מתן ההטבות הכלולות בו בביטול המשרה של העובד הפורש. 18. קודם שנבוא לגופו של עניין נציין, כי לאחר שהתקיים הדיון בערעור נערך משא ומתן ממושך בין הצדדים במטרה להגיע להסכמה אשר תייתר את ההכרעה בערעור. משלא צלחו המגעים לפשרה נפנה להכרעה בערעור. הכרעה 19. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים כפי שמצאו ביטוים בכתב ובעל פה ולכלל החומר שהונח בפנינו אנו סבורים כי דין ערעור העירייה להתקבל. הטעמים להכרעתנו יובאו להלן. מכתב העירייה מאמץ את חוזר המנכ"ל על תנאיו במלואו 20. אנו סבורים כי הקביעה, לפיה העירייה ביקשה להעניק לעובדיה האפשרות לפרוש מעבודתם בתנאים שונים מאלה הקבועים בחוזר המנכ"ל אינה עולה מלשונו של מכתב העירייה ואינה עומדת בקנה אחד עם תכליתו. 21. על תכלית המכתב והרקע שהביא לכתיבתו למדים אנו מהפתיח למכתב ובו נכתבו הדברים הבאים : "בימים אלו נתבקשנו ע"י משרד הפנים לבצע תוכנית הבראה וזאת עקב מצבה הכספי הקשה של עיריית צפת. במסגרת תוכנית זו התחלנו במס' צעדים אשר הביאו לשינויים מידיים והם צמצום השעות הנוספות וביטול קצובת רכב. לצערנו קיצוצים אלו לא הועילו מספיק ונדרשנו ע"י משרד הפנים לקצץ במס' עובדים. בישיבה שהתקיימה במשרד הפנים סוכם כי עובדים אשר יהיו מעונינים לצאת לפנסיה מוקדמת ו/או פיצויי מוגדלים יקבלו את התנאים כפי שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 1997" (ההדגשות הוספו - ע.ר). 22. עיננו הרואות, הרקע להוצאת המכתב היה דרישת משרד הפנים לבצע תוכנית הבראה עקב המשבר הכלכלי אליו נקלעה העירייה. בהמשך המכתב צוין מפורשות, כי עובדים המבקשים לפרוש פרישה מוקדמת מעבודתו או לקבל פיצויי פיטורים מוגדלים יוכלו לקבל את הטבות הפרישה המפורטות בחוזר המנכ"ל. לא יכול להיות ספק, כי קבלת הטבות הפרישה כמפורט במכתב העירייה מותנית בעמידה בתנאים הקבועים בחוזר המנכ"ל, לרבות עמידה בתנאי בדבר ביטול המשרה של העובד הפורש. גם אם לא צוינו כל התנאים והפרטים לפרישה מוקדמת במכתב העירייה כפי שפורטו בחוזר המנכ"ל, אזי לאור ההפנייה המפורשת אליו, לא ניתן לומר, כי העירייה ביקשה ליתן את הטבות הפרישה ללא עמידה בתנאים המפורטים בחוזר המנכ"ל. יתר על כן, התנאי הרלוונטי למחלוקת בין הצדדים - ביטול המשרה - נזכר גם נזכר במפורש בסעיף 1 למכתב בזו הלשון : . עובד/ת הפורש/ת מרצון ו/או מפוטר/ת ממשרתו/ה בשל ביטול משרתו/ה זכאי/ת לפיצוי פיטורין לפי המפורט להלן". 23. יוער, כי בפסיקתו לפיה מכתב העירייה מאפשר פרישה מוקדמת של עובדים ללא ביטול משרתם נשען בית הדין במידה רבה על המשפט המפורט לעיל. בית הדין האזורי הסיק מלשון משפט זה כי כוונת העירייה הייתה להציב את התנאי בדבר ביטול המשרה רק לעובדים המפוטרים מעבודתם. פירוש זה אינו מתיישב עם לשון הכתוב לא מבחינה דקדוקית ולא מבחינה תחבירית ויתרה מזו אף לא עם תכליתו. קריאה נכונה של משפט זה אינה יכולה שלא להוביל למסקנה כי התנאי של ביטול המשרה מתייחס לכל חלופות דרכי הפרישה - פיטורים ופרישה מרצון לפנסיה מוקדמת. 24. כאמור, אנו סבורים כי למכתב העירייה אין קיום משל עצמו והוא נשען כל כולו על הוראות חוזר המנכ"ל העוסק בפרישה מוקדמת של עובדים ברשויות המקומיות במסגרת תכנית הבראה שנועדה לשקם את מצבן הכלכלי של רשויות מקומיות. 25. לאור המסקנה אליה הגענו, ולפיה מכתב העירייה מאמץ את חוזר המנכ"ל על תנאיו וסייגיו, פטורים אנו מלדון בשאלה האם מכתב זה מהווה "הצעה" כמשמעות מונח זה בחוק החוזים, והאם המשיבה קיבלה הצעה זו באופן שניתן לומר כי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים. יחד עם זה נציין, כי גם אם מכתב זה מהווה הצעה הרי שמדובר בהצעה המותנית בתנאי והתנאי הוא - ביטול המשרה. העירייה אינה רשאית להעניק הטבות פרישה ללא אישור המדינה 26. בית הדין האזורי הקדיש פרק נפרד בפסיקתו לשאלת היחס בין העירייה למדינה. בעניין זה פסק בית הדין האזורי כי פסק הדין נוגע אך ליחסים שבין המשיבה לעירייה וכי "אם הצעתה של הנתבעת [העירייה - ע.ר] שהופנתה (גם) לתובעת [המשיבה - ע.ר.] בדבר תנאי הפרישה חרגה ממה שמשרד הפנים התכוון - הרי שייתכן שמשרד הפנים לא יהיה חייב לשפות את הנתבעת על ההוצאות שייגרמו לה כתוצאה מקבלת ההצעה על ידי התובעת". 27. קביעה זו של בית הדין האזורי עומדת בניגוד ללשונו של סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב הקובע מפורשות כי העירייה בהיותה גוף מתוקצב אינה רשאית להסכים על תנאי פרישה "אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר". לשונו של סעיף זה ופרשנותו כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה עקבית של בתי הדין לעבודה אוסרת על העירייה להציע תנאי הפרישה החורגים מהמקובל לגבי עובדי מדינה ללא אישורו של הממונה על השכר - אליו הואצלה סמכות השר. איסור זה חל גם במערכת היחסים שבין המשיבה לעירייה. בהמשך נקבע בסעיף 29(ב) לחוק יסודות התקציב כי הסדר שאינו עומד בתנאי ס"ק (א) בטל. 28. בנסיבות אלה, גם אם פרשנות מכתב העירייה הייתה מובילה למסקנה כי העירייה התכוונה לאפשר פרישת עובדים ללא ביטול משרתם - ואיננו פוסקים כך כפי שפורט לעיל - החלטה זו של העירייה לא יכלה לעמוד מבלי שנתקבל אישור המדינה לכך, וזאת לאור הוראותיו סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. 29. בהקשר זה יש לציין כי בפני בית הדין האזורי עמדה תעודת עובד ציבור מאת מר ישראל שפיצר, מנהל האגף לכ"א ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים, בה נכתב כי תנאי לפרישת עובדים ברשויות המקומיות במסגרת תוכנית ההבראה היה ביטול משרתם. סוף דבר 30. מכל הטעמים דלעיל הגענו לכלל מסקנה כי ערעור העירייה מתקבל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ההוצאות שנפסקו לחובת העירייה בבית הדין האזורי מבוטלות. ככל ששילמה העירייה למשיבה הוצאות אלה, על המשיבה להחזירן לעירייה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד בו שולמו לה ועד מועד השבתם. אנו מותירים לשיקול דעתה של העירייה את השאלה האם לגבות מן המשיבה את ההוצאות שנפסקו.פרישה מוקדמתפרישהעירייה