קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת פיצויים לניצול שואה עקב אזרחות זרה: מבוא וטענות הצדדים מתי תישלל הזכאות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ('החוק') בגין אזרחותו של ניצול-השואה בתקופת הנרדפות? בערר שלפנינו לא התעוררה מחלוקת בשאלת נרדפותה של העוררת, אלא בשאלה אם זכאותה הפוטנציאלית של העוררת, בגין נרדפותה, נשללת בשל אזרחותה הבריטית. המשיבה טוענת, בהסתמך על פנקס הקהילות, כי הגליית משפחתה של העוררת לאיטליה, במגמה להעבירה לברגן-בלזן, מעידה על אזרחות איטלקית או בריטית. המשיבה המציאה מסמכים מן הצלב האדום, בהם מצוינים לכאורה פרטי זיהוי של העוררת והוריה, בצירוף כיתוב בדבר אזרחות אנגלית. העוררת הצביעה בתגובתה על הבדלים לא-מעטים בין פרטיה המדויקים לבין הפרטים שצוינו במסמכים שצירפה המשיבה. העוררת הוסיפה והפנתה לפסיקה שלפיה קיימת נטייה חזקה שלא לשלול זכאות בגין אזרחות, ולתת לניצולי-השואה ליהנות אפילו מספק דחוק. עוד טענה העוררת כי פנתה לשגרירות הבריטית בבקשה לאישור בדבר אזרחות או היעדרה, ולא זכתה למענה. אחיה, שניסה לזכות בהכרה בריטית באזרחותו על יסוד קורות משפחתו בשואה, נדחה על הסף. בנסיבות אלו, העוררת טוענת כי המשיבה לא הרימה את הנטל להוכיח את אזרחותה הנטענת. דיון והכרעה די בספק בדבר התייחסותם לעוררת של המסמכים שצירפה המשיבה, כמפורט בתגובת העוררת מיום 28.4.09, ובשים לב לפסיקה שצורפה לתגובה, כדי להביא לדחיית עמדתה של המשיבה ביחס לעוררת דנן. אולם, תוצאה זו מתחייבת בעיקר מן הגישה העקרונית שתותווה להלן, שיסודה בפסיקה שהוזכרה על ידי העוררת. יש לצפות כי גישה עקרונית זו, אם לא תשונה בהליך ערעורי, תנחה להבא את המשיבה. על ידי כך ייחסכו עיכובים במימוש זכאותם של ניצולי-שואה, והליכים משפטיים מיותרים. חוק הפיצויים הגרמני, Bundesentschadigungsgesetz (BEG; להלן: 'החוק הגרמני'), שבתבחיניו תלויה הזכאות לפי החוק, קובע בענייננו כלהלן: 160. פיצוי לחסרי נתינות ולפליטים במשמעות אמנת ג'נבה (1) הנרדף, שהיה חסר נתינות או פליט עלפי אמנת ג'נבה מיום ה-28.7.1951 ביום שנכנס החוק לתקפו, ובגין הנזק שנגרם לו אינו זוכה לסעד שוטף על ידי מדינה כלשהי או ארגון בין-מדיני, או לא נסעד באמצעות הסדר כספי, זכאי לפיצויים בגין נזק לגוף ובריאות ובגין נזק לחירות. (2) הזכאות על פי פסקה 1 נזקפת גם לנרדף שכחסר נתינות או כפליט ברוח אמנת ג'נבה רכש לעצמו אזרחות חדשה בתום הרדיפות. [וע 1311/00 עזריאל זמרי ואח' נ' הרשות המוסמכת, , מיום 13.11.02, לפי תרגום הנוטריון מיכאל פפה. ההדגשה הוספה] תכלית ההסדר החקיקתי הגרמני האמור, כעולה ממילות החוק הגרמני שהודגשו לעיל, וכפי שבואר גם ב-ע"א (ת"א) 3054/03 כליפה רועה נ' הרשות המוסמכת , מיום 4.2.08 - היא למנוע כפל-תגמול של נרדף אשר אזרחותו מעניקה לו זכאות אפקטיבית לתגמול, לפי הסכמים בין גרמניה למדינת אזרחותו. אף שהסעיף הנזכר בחוק הגרמני אינו מנוסח בלשון של החרגה בגין אזרחות, אלא בלשון של דרישת-סף של חוסר-אזרחות - יש לפרשו וליישמו לפי מהותו ותכליתו להעניק תגמולים לנרדפים; אלא אם כן הוענקה להם זכאות לתגמולים במתכונת אחרת, כגון מכוח הסכם בין גרמניה למדינת אזרחותם. בפרספקטיבה מהותית ותכליתית זו, יש לפרש וליישם את דרישת-הסף האמורה כהחרגה מן הכלל של זכאות בגין נרדפות. כפועל-יוצא מן האמור לעיל, הנטל להוכיח כי ניצול-שואה מוחרג מתחולת החוק, ואינו זכאי לתגמולים, חרף נרדפותו, בשל אזרחותו - הוא על הטוען לאותה החרגה. כך מתחייב מאופייה של כל טענת החרגה; וכך מתחייב במיוחד בפירושו וביישומו של החוק הנדון, שעליו נאמר: "חוקים אלה ייעודם הוא להיטיב עם הנכה... ועל דרך זה יפורשו ויוחֲלו" [דנ"א 11196/03 גרנות נ' הרשות המוסמכת מיום 9.10.05, פסקה 36]. יוטעם כי שאלת אזרחותו של אדם היא מן השאלות שלגביהן קיימת פררוגטיבה טבועה של מדינת האזרחות. אין זה סביר, ואין זה ראוי מבחינת היחסים הנאותים בין המדינות, כי רשות שיפוטית של מדינה אחת תקבע כי פלוני הוא (או היה) אזרח של מדינה אחרת, בניגוד לעמדתה של המדינה האחרת. מובן כי קביעה כזו גם לא תכובד על ידי המדינה האחרת, וממילא לא תוליד לאותו אדם זכאות כלשהי לפי דיני המדינה האחרת. משוועדה זו, או כל בית משפט ישראלי אחר, אינם מוסמכים לקבוע את אזרחותה הבריטית של העוררת, באופן העשוי להקנות לה זכות לתגמולים לפי החוק הבריטי בגין נרדפותה - אין אנו רשאים גם לקבוע את אזרחותה הבריטית, לצורך שלילת זכאותה לתגמולים לפי החוק הישראלי. לאור המקובץ, לא תישמע טענה להחרגת זכאותו של נרדף לתגמולים על יסוד מסמכים היסטוריים - אלא על יסוד תעודה רשמית של מדינת האזרחות הנטענת, המוכיחה כי ניצול-השואה הנדון אכן היה אזרח של אותה מדינה; והוכחה נאותה כי עקב כך הייתה לו זכאות אפקטיבית לתגמולים מאותה מדינה בגין נרדפותו. הגורם המצופה להביא ראיות כאלה הוא המשיבה. כך מתחייב מקביעתנו לעיל בדבר אופייה של הטענה כטענת-החרגה, שהנטל להוכיחה הוא על הטוען. כך מתחייב גם מיתרונה היחסי של המשיבה, לעומת ניצולי-השואה, בתור רשות ממשלתית - שיש לה, מטבעה ככזו, נגישות עדיפה לרשויות של מדינות-חוץ. אם המשיבה חושדת כי נרדף התובע תגמולים הוא אזרח של מדינת-חוץ, שחוקיה מקנים לו זכאות אפקטיבית לתגמולים בגין נרדפותו - תיכבד המשיבה ותמציא אסמכתאות ברורות על כך מאת מדינת-החוץ הרלבנטית, כתנאי מוקדם להחלטה על דחיית תביעתו. קבלת טענות להחרגת זכאות לתגמולים עקב אזרחותו של הנרדף, חרף היעדרה של זכאות אפקטיבית חלופית - מעוררת בעיה קשה של אפליה בין קבוצות של נרדפים, ללא טעם העשוי להצדיק הבחנה ביניהם [עניין כליפה הנזכר, פסקאות 16-17]. גם מטעם זה, אפוא, לא תישמע טענת המשיבה כי יש לשלול זכאות לתגמולים מטעמים הנוגעים לאזרחותם של הנרדפים, בהיעדר הוכחות נאותות בדבר זכאות חלופית כאמור לעיל. סיכומו של דבר: הדלת לקבלת תגמולים בגין הנרדפות ממדינת ישראל לא תיסגר, בשל החרגת האזרחות העולה מסעיף 160 בחוק הגרמני - אלא אם תצביע המשיבה על דלת חלופית פתוחה, שהנרדף מוזמן להיכנס בה ולממש דרכה זכאות לתגמולים ממדינת אזרחותו; או, למצער, שהנרדף היה מוזמן לעשות כן, וקיפח את זכאותו בשל מחדליו-הוא. סיכום זכאותו של נרדף לתגמולים לפי החוק לא תישלל, מחמת אזרחותו והוראתו של סעיף 160 בחוק הגרמני, אלא אם תמציא המשיבה אישור רשמי של מדינת האזרחות על אזרחותו של הנרדף, בצירוף הוכחה ברורה כי נגזרה מאזרחות זו זכאות אפקטיבית לתגמולים בגין הנרדפות. לפיכך, ובהיעדר אסמכתאות מספיקות בדבר התקיימות יסודות אלה אצל העוררת, הערר מתקבל; במובן זה שהעוררת תוכר כזכאית לתגמולים לפי החוק. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, בנקודה משפטית בלבד. פיצוייםמשרד הפניםאזרחותניצולי שואה