קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בנק על הפסד במכרז: 1. התובע פנה אל הבנק הנתבע על מנת שזה ינפיק עבורו ערבות בנקאית שאותה נדרש להגיש ביחד עם הצעה למכרז של מנהל מקרקעי ישראל בקשר לחכירת מגרש לבניה עצמית. 2. לטענת התובע הערבות שנמסרה לו בסופו של דבר הייתה שונה בתנאיה מהתנאים שפורטו בחוברת המכרז ובשל כך נדחתה ההצעה שהגיש, חרף היותה ההצעה הגבוהה ביותר במכרז. השוני, לטענת התובע, הוא שעל פי דרישת המנהל צריכה הייתה ערבות הבנקאית לעמוד לפירעון בתוך 7 ימים ממועד הדרישה בכתב, ואילו בפועל נוסח כתב הערבות כך שהפירעון יהיה בתוך 10 ימים ממועד הדרישה. 3. לטענת התובע, הוא מסר לפקיד הבנק את נוסח הערבות המבוקשת על ידו, אך הנוסח שהוציא הבנק היה שונה. התובע טען כי דחיית הצעתו מקורה באי ההתאמה שבין תנאי הערבות הבנקאית שהנפיק לו הנתבע לבין התנאים שנדרשו על ידי המנהל בחוברת המכרז, ובשל כך הוא תובע מהנתבע את הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל הפסד הזכייה במכרז. נזקים אלה הם לטענת התובע בסכום של 300,000 ₪ וזאת על פי חוות דעת שצירף לתצהיר מטעמו ואשר על פיה טוען התובע להפסד הרווח שהיה צפוי לו, אילו זכה במכרז. 4. הבנק מכחיש את טענות התובע הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק. לטענת הבנק, נמסרו לו הפרטים באופן שהתובע הקריא באוזני פקיד הבנק את הנתונים המבוקשים לערבות הבנקאית מתוך פתק שהחזיק בידו, והנוסח המבוקש של כתב הערבות לא נמסר לפקיד על ידי התובע. 5. לטענת הבנק, הפרטים שנמסרו לפקיד לא כללו את מספר הימים שעד לתשלום (שבעה או עשרה) ואילו נוסח הערבות כפי שהוצא בפועל תואם נוסחים של ערבויות קודמות שנמסרו לתובע בקשר למכרזים דומים, והתובע מעולם לא הצביע על הפגם שנפל כביכול בערבויות האלה ולא דרש את תיקונן. 6. הבנק טוען גם כי הערבות הנוכחית נמסרה לבדיקת התובע, שאישר בחתימתו את התאמתה לדרישותיו, ולא העלה כל טענה בנוגע למועד התשלום שננקב בה. 7. לעניין הנזק, טוען הבנק, כי התובע לא פעל לביטול החלטת המינהל ולהקטנת נזקיו, ובנוסף כי לא עלה בידי התובע להוכיח שלא זכה במכרז אך ורק משום השוני שבין נוסח הערבות שהוצא, לזה שנדרש מלכתחילה במסמכי המכרז. הבנק טוען כי בסופו של דבר לא זכתה במכרז ההצעה הגבוהה ביותר, גם לא הגבוהה ביותר לאחר הצעת התובע, ומכאן שאין כל ודאות לכך שהתובע, שהצעתו אכן הייתה גבוהה ביותר במכרז, היה אכן זוכה במכרז ומסתבר כי שיקולים נוספים הניעו את המנהל בבואו להחליט איזו הצעה תזכה במכרז. 8. בהתאם להצעת התובע, בדיון מיום 19/4/09 הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה לא נחקרו המצהירים על תצהיריהם והצדדים הגישו סיכומים כתובים שמונחים כעת בפניי. 9. בסיכומיו, מפנה ב"כ התובע לשני פסקי הדין שקבעו, לטענתו, רשלנות בנסיבות דומות. בת.א. 9100/07 גריל פיתוח טכני בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, דן בית המשפט בשאלת אחריותו של בנק לנזקים שנגרמו עקב אי התאמת נוסח הערבות הבנקאית שהוציא, לזה שהתבקש. נקבע כי הבנק חב בחובת זהירות מושגית בעניין זה וכי הנפקת ערבת בנקאית שאינה תואמת את נוסח הערבות הנדרש במכרז, נוסח שבאותו מקרה הוגש על ידי התובע לבנק, משמעה הפרת חובת הזהירות המוטלת על הבנק וכי הבנק היה אמור לצפות לכך שפגם בכתב הערבות, כל פגם שהוא, עלול להביא לפסילת ההצעה ולנזקים הנגרמים בשל כך. (ראה במיוחד סעיפים 16 ו - 17 לפסה"ד). למסקנה דומה מגיע גם בית המשפט המחוזי בת"א בת.א 1525/02 מירז תעשיות בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ. 10. המסקנה המשפטית שהגיעו אליה בתי המשפט המחוזיים באותו עניין מקובלת גם עלי ואולם אין בכך ובין עובדות המקרה שבפניי ולא כלום. 11. בעניין גריל שוכנע בית המשפט, עובדתית ועל פי הראיות שהובאו בפניו, כי התובע הביא לבנק עותק מנוסח הערבות כפי שהתבקש בחוברת המכרז, ומסר עותק כזה לפקידת הבנק שטיפלה בהוצאת הערבות. באותו עניין שוכנע בית המשפט, והדבר עולה מפורשות מפסק הדין, כי פקידת הבנק קיבלה את נוסח הערבות זאת, בין היתר, מאחר שפקידת הבנק עצמה העידה "הוא מסר לידי העתק של נוסח הערבות הבנקאית המתבקשת". (ראה הדברים שהובאו מפיה בסעיף 8 לפסק הדין). 12. העובדות שונות לחלוטין במקרה שבפניי. במקרה שבפניי, לא עלה בידי התובע להוכיח כי מסר לפקיד הבנק את נוסח הערבות הבנקאית כפי שצורף לחוברת המכרז. אמנם, התובע טען כי כך עשה אולם אין די בעדות שמסר בתצהירו בעניין הזה. עדותו של התובע, שלא נתמכה בכל ראיה שהיא בעניין זה, היא בגדר עדות יחידה של בעל דין ולא ניתן לקבוע על פיה כי התובע הוכיח נתון זה שהוא מהותי מאוד לתובענה שבפניי. במיוחד הדבר נכון כאשר הצדדים הסכימו לוותר על חקירת המצהירים ובית המשפט נותר לכן ללא אפשרות להעריך את מהימנות הצדדים בחקירה נגדית דבר שיכול היה, אולי, לסייע להכריע בין הגרסאות העובדתיות השונות שמסרו הצדדים בעניין הזה. 13. ואולם, גם לו ניתן היה להגיע למסקנה שהתובע אכן מסר עותק מחוברת המכרז לפקיד הבנק, לא היה הדבר מועיל לתובע. 14. התובע קיבל לידיו את הערבות הבנקאית, עיין בה, ואישר בחתימתו את התאמתה לדרישותיו. עובדה זו ייחודית לתיק שבפניי ושונה לחלוטין מהעובדות שהיו בפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים. שם קבע בית המשפט כי התובע שם לב, מייד כשקיבל לידיו את הערבות הבנקאית, כי נוסחה שונה מהנוסח שנדרש במכרז ואף ציין עובדה זו בפני פקידת הבנק אלא שזו טענה בפניו כי אין כל בעיה בשוני הזה וכי נוסח הערבות כפי שהונפק לו מקובל על משרד השיכון שהוציא את המכרז באותו עניין. 15. מדברים אלה ברור כי חובתו של הבנק, לוודא כי נוסח הערבות הבנקאית תואם את הנוסח שאותו התבקש להנפיק, אינה גורעת מחובתו של מבקש הערבות לבדוק כי זו עומדת בדרישות ותואמת את בקשתו. למסקנה דומה הגיע גם בית המשפט בעניין מירז הנ"ל שם קבע כי "היה מקום לצפות מאבנר כי יבדוק שהנוסח של הערבות הוא כנדרש בתנאי המכרז וכמבוקש על ידי התובעת". (בס' 16 לפסק הדין). התובע במקרה שבפניי לא מילא אחר חובה זו, שכן לו היה בודק את נוסח הערבות שנמסר לו, ועמדו לרשותו שלושה ימים לצורך כך, היה מגלה, בקלות, כי נוסח הערבות שנמסר לו שונה מהנוסח שצורף לחוברת המכרז. 16. חשוב לציין כי בית המשפט המחוזי בירושלים, חרף העובדות שנקבעו על ידו וחרף העובדה שהתובע שם בדק את נוסח הערבות שנמסר לו והתריע על השוני, זקף לחובת התובע שם 40% אשם תורם. 17. מקל וחומר, וכאשר הנסיבות שבפניי שונות, במובן זה שהתובע ככל הנראה כלל לא בדק את נוסח הערבות שקיבל, ועל כל פנים בתצהירו לא נטען כי בדק אותה וגם בא כוחו לא טען אחרת, יש לייחס לתובע 100% אשם תורם. 18. התובע חתם כאמור על נוסח הערבות שקיבל, ובחתימתו אישר "קיבלתי את כתב הערבות, ומאשר את תוכנו". (נספח ד' למוצגי הנתבע). קביעה לפיה אין משמעות לחתימת התובע וכי חרף חתימה זו תתקבל טענת התובע לפיה אין הוא אחראי כלל לבדיקת התנאים שנקבעו בכתב הערבות, היא קביעה שלא ניתן להסכים לה, ואף אינה מתיישבת עם פסקי דין אחרים בשאלות דומות. א. בבג"צ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבניין ופתוח בע"מ נ' עיריית נהריה ואח' פד"י לו (2) 472 תוהה בית המשפט: "כיצד זה לא נתגלתה הטעות שעה שכתב הערבות נמסר על ידי הבנק לעותרת?" (בעמ' 475 לפסה"ד). ב. ובעניין נוסף: "חובתו של מורד היתה לבדוק את כתבי הערבות על מנת לוודא שהם ממלאים אחר דרישות המכרז, בטרם צרפם להצעותיו". ה"פ 388/98 הידרו שירותים צפון 1986 בע"מ נ' איתן מורד ועיריית עפולה, דינים מחוזי כרך לב (5) 722. 19. אמנם, במקרים מסוימים ראו בתי המשפט את הבנק אחראי לפגמים שנפלו בנוסח הערבות וזאת חרף חתימת מקבל הערבות ואולם למסקנה כזו הגיעו בתי המשפט רק כאשר הפגמים היו כאלה שלא ניתן היה לצפות מהלקוח להבחין בהם. כך למשל כאשר חסרה חותמת הבנק או אישור מס הבולים בגינה, (ת.א. (ת"א) 1525/02 מירז הנ"ל), או במקרה שבו הלקוח ראה את הפגם וצייין אותו בפני הבנק אך הבנק ניסה להפיס את דעתו של הלקוח חרף השוני. כמו למשל בת.א. (מחוזי ירושלים) 9100/07 הנ"ל. 20. בנסיבות שבפניי מדובר בהבדל ניכר לעין שצריך היה התובע לראותו בעת שקיבל לידיו את הערבות ואין מקום לפטור את התובע מאחריותו לבדיקת תנאי הערבות. 21. גם לו היה מקום לקבל את טענת התובע, כאילו יש להשית על הבנק אחריות כלשהי בגין השוני בין נוסח הערבות שהוצא לזה שנדרש במכרז, אין מקום לקבל את התביעה וזאת מהטעמים הבאים: 22. הראשון הוא שהתובע לא הוכיח כלל את טענתו לפיה ניסה להניא את המנהל מלדחות את הצעת המכרז שנתן, רק משום השוני במספר הימים שנקוב בערבות. התובע לא הציג כל פניה שנעשתה מטעמו למנהל בעניין הזה, והסתפק בטענה סתמית לפיה נסיונותיו לטעון בפני המנהל שמדובר בפרט שחשיבותו מועטה לא הועלו. מחדל זה של התובע בולט במיוחד בהשוואה להתנהלות התובעת בעניין מירז הנ"ל שם נוהלו הליכים משפטיים כנגד המנהל בניסיון לבטל את פסילת הערבות. 23. בכך כשל התובע מלפעול להקטנת נזקיו. 24. ב"כ הנתבע סקר בסיכומיו הלכות שונות הנוגעות לפגמים בעלי אופי טכני בהצעות שהוגשו למכרז. אין מקום לחזור על כל אלה בפסק הדין כאן ודי לומר כי לאורן של הלכות אלה יש ממש בטענת הנתבע לפיה לא בכדי לא צירף התובע ראיה לפניה כלשהי שעשה למנהל. לו אכן היתה הצעת התובע נדחית אך ורק משום הפגם בערבות הדעת נותנת כי פניות שהיה התובע עושה למנהל בעניין הזה היו עשויות לשנות את החלטת המנהל, בפרט כאשר מדובר בפגם זניח באופן יחסי ובהפרש של 3 ימים בלבד בנוגע למועד פרעון הערבות, ועל כל פנים התובע לא הוכיח כי פנה למנהל בעניין הזה, ובכך כשל מלהקטין את נזקיו. 25. הסיבה השניה שמביאה אותי למסקנה לפיה התובע לא הוכיח את נזקיו היא משום שמנספחי תצהיר התובע, ובעיקר מהמסמכים הנוגעים למכרז, עולה כי ההצעה שזכתה במכרז לא היתה ההצעה הגבוהה ביותר, גם בהתעלם מהצעת התובע שנפסלה. הצעת התובע עמדה על סך של 513,990 ₪, ההצעה הבאה היתה על סך 489,419 ₪ אך גם זו לא זכתה במכרז וההצעה שזכתה בסופו של דבר עמדה על סך של 387,180 ₪ בלבד. 26. הנה כי כן מתברר, כי גובה ההצעה לא היה השיקול הבלעדי להחלטת המנהל בדבר הזכיה במכרז והיו למנהל שיקולים אחרים, נוספים, שלאורם החליט על ההצעה הזוכה. מכאן, שאין כל ודאות בכך שאילולא הפגם בערבות היתה הצעת התובע ההצעה הזוכה. 27. התובע בחר שלא להביא כעד מטעמו נציג כלשהו מהמנהל וטענתו לפיה אילולא הפגם בערבות היתה הצעתו זוכה במכרז, בהיותה ההצעה הגבוהה ביותר, אינה יכולה לעמוד לנוכח העובדה שבסופו של דבר זכתה הצעה שסכומה היה נמוך מסכום ההצעה הגבוהה ביותר (שנותרה לאחר פסילת הצעת התובע). 28. התוצאה מכל האמור לעיל היא, שדין תביעת התובע להדחות. התובע ישא בהוצאות הבנק הנתבע בגין תביעה זו ובגין שכ"ט עו"ד לנתבע בסכום כולל של 20,000 ₪ ומע"מ. מכרזבנק