תוספת תלויים נכות כללית על ילדים מנישואים שניים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת תלויים נכות כללית על ילדים מנישואים שניים: השופט יגאל פליטמן 1. כיצד יש לפרש הביטוי "שני ילדיו הראשונים", המופיע בסעיף 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, בהתייחס לזכאות נכה המקבל קיצבת נכות כללית לתוספת תלויים עבור ילדיו; האם מדובר רק על "שני ילדיו הראשונים", של נכה, על פי סדר לידתם? זוהי השאלה העומדת לפתחנו בערעור שלפנינו. בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציג הציבור מר דב בן דב; בתיק ב"ל 5875/06) , קבע כי המשיב זכאי לתוספת תלויים בגין שני הילדים הראשונים עבורם מתקבלת תוספת תלויים לקצבת נכות, מכוח הקבוע בסעיף 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1996 (להלן - החוק), אשר אינם ילדיו הראשונים כרונולוגית, על פי סדר לידתם. על קביעת בית הדין האזורי הגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד או המערער) את הערעור שלפנינו. המסכת העובדתית 2. התשתית העובדתית הרלוונטית, כפי העולה מפסק הדין האזורי: א. המשיב (להלן - מר כהן או המשיב) זכאי לגמלת נכות מכח הוראות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי. בת זוגו לשעבר של המשיב, גב' נופר בן דוד (להלן - הגב' בן דוד), אף היא מוכרת כנכה ומקבלת גמלת נכות כללית מכוח הוראות פרק ט' לחוק. המשיב והגב' בן דוד התגרשו ואין הם חיים יחד. ב. למשיב שלושה ילדים. הבכורה, ליטל (להלן - ליטל), מבת זוגו לשעבר, הגב' בן דוד, ושני ילדים נוספים, אהרון ובר יוחאי (להלן - אהרון ; בר יוחאי בהתאמה) מאשתו הנוכחית הגב' חדווה כהן. ג. עבור הבת הבכורה ליטל משולמת תוספת תלויים לאם, בת זוגו לשעבר, הגב' בן דוד, לאור נכותה שלה. המשיב מקבל בקצבתו תוספת תלויים עבור אחד מילדיו. המשיב החל לקבל בתקופה מסוימת, תוספת תלויים גם עבור הילד השלישי - בר יוחאי - אולם התשלום הופסק בטענה, כי יש לשלם את התוספת עבור שני הילדים הראשונים של הנכה, לפי סדר לידתם, ואילו בר יוחאי הינו הילד השלישי. ד. כל אחד משלושת הילדים הינו בגדר "ילד" כמשמעותו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי. פסק בית הדין האזורי 3. בית הדין האזורי קבע כי המשיב זכאי לתוספת תלויים גם עבור בנו השלישי בר יוחאי. בית הדין האזורי קבע כי הזכאות לתוספת תלויים אמורה להיבחן באופן אינדבדואלי לגבי כל אחד מבני הזוג, אשר כאמור שניהם נכים הזכאים לקצבת נכות כללית. תוספת התלויים עבור ילדם הראשון של המשיב ובת זוגתו לשעבר, הגב' בן דוד, משתלמת בקצבתה של בת זוגתו לשעבר מכוח היותה נכה. ממילא לא המשיב הוא זה שמקבל את תוספת התלויים עבור הילד הראשון ותוספת זו אינה משתלמת בשל היות המשיב נכה. בפועל מקבל המשיב, מכוח היותו נכה, קצבת תלויים עבור ילד אחד בלבד ועל כן הוא זכאי לתוספת תלויים גם עבור בנו השלישי, בר יוחאי. 4. בית הדין ביסס קביעתו על הנפסק בפרשת טובה פרץ (דב"ע מה/43-0 המוסד לביטוח לאומי - טובה אלול פרץ, פד"ע טז 413, להלן - הלכת טובה פרץ). בעניין זה מדובר היה בשני נכים הזכאים לקצבת נכות שנישאו ולכל אחד מהם היו שני ילדים תלויים. בית דין זה פסק כי היותם של בני הזוג יחידה משפחתית אחת אינה מבטלת את זכאותו האינדבידואלית של כל אחד מבני הזוג לתוספת המשתלמת לו מכוח עצמו עבורו ועבור התלויים בו. טענות הצדדים בערעור 5. המערער, המוסד לביטוח לאומי, סבור, כי יש לפרש את לשונו של סעיף 200(ג)(2) לחוק לעניין ילדיו הראשונים של הנכה באופן בו תינתן התוספת לקצבה רק עבור שני הילדים הראשונים הגדולים ביותר העונים על הגדרת ילד. פרשנות אחרת, כפי שפירש בית הדין האזורי, הינה פרשנות שאינה מתיישבת הן עם לשון החוק והן עם דברי ההסבר. סעיף 200(ג)(2) לחוק אינו מבדיל בין ילד המצוי בחזקת הנכה לבין ילד שאינו מצוי בחזקתו. מקום שלשון החוק הינה ברורה, אין לסטות ממנה ואין להוסיף עליה (ע"א 731/77, 895 מנהל מס שבח מקרקעין - קנדה ישראל, פ"ד לד(4) 785, 792 וכן ע"א 364/80 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים חיפה - פרוסקאואר ו - 2 אח', פ"ד לד (3) 579, 583). בדברי ההסבר לחוק נקבע כי "לא תשולם תוספת תלוי בשל ילד שלישי ואילך". ההתאמות בגובה התוספות, המשתלמות לנכים בשל ילדיהם, הוכנסו בשים לב להגדלת קצבאות הילדים ולהרחבת חוג הזכאים וכמפורט בדברי ההסבר. לאור האמור, המשיב זכאי לתוספת רק עבור שני ילדיו הראשונים, קרי ליטל מנישואיו הקודמים ואהרון מנישואיו הנוכחים. אין זה צודק ליתן למשיב זכאות לקצבה עבור ילדו השלישי - יוחאי. 6. המוסד טען כי בעצם בחינת הזכאות לתוספת לנכה עבור שני הילדים הראשונים כרונולוגית, הגם כי בפועל תוספת זו משולמת לנכה רק עבור ילד אחד, יצא המוסד ידי חובתו לפי הקבוע בסעיף בחוק. באותה מידה שניתן לטעון כי התוספת עבור הילדה הראשונה משולמת מכוח קצבת אימה והמבוטח הנכה אינו זכאי לתוספת עבורה, שכן מדובר בכפל תוספת, כך גם ניתן לטעון ההיפך: כי התוספת משולמת מכוח קצבת המבוטח הנכה, אלא שזו משולמת לידי הילדה הראשונה, באמצעות אימה, שבחזקתה נמצאת הילדה. 7. עוד נטען כי בית הדין האזורי שגה עת החיל במקרים שלפנינו את הנפסק בהלכת טובה פרץ. במובחן מהמקרים שלפנינו, בהלכת טובה פרץ היה מדובר בנסיבות בהם היה לכל אחד מבני הזוג, הזכאים לקצבת הנכות, ילדים משלו, וביחד - ארבעה ילדים חורגים ולא ילדים משותפים. כאשר 'ילדיו הראשונים' של אב נכה אינם גם 'ילדיה הראשונים' של בת זוגתו הנכה תהיה לכל אחד מהם בנפרד זכאות לתוספת בקצבתו עבור ילדיו הראשונים. לשון החוק אינה מתייחסת לילדים הנולדים בכל מסגרת נישואים כילדים חדשים של המבוטח, ושעבורם מגיעה תוספת, אלא מתייחסת לכל הילדים, אשר נולדו למבוטח, מכל אישה, כיחידה אחת לצורך בחינת הזכאות. 8. לטענת המוסד תוצאת פסקי הדין האזוריים לוקה בחוסר שוויון שכן נכה נשוי שהינו אב לארבעה ילדים יהא זכאי לגמלה עבור שני ילדיו הראשונים בלבד ואילו חברו הנכה והנשוי בשנית שהינו אב לשני ילדים מאשתו הראשונה ואב לשני ילדים נוספים מאשתו השנייה, לשיטת בית הדין האזורי, יהא זכאי לגמלה עבור ארבעת ילדיהם המשותפים. דוגמא נוספת בעייתית הינה כאשר מדובר בזוג נשוי שלו ארבעה ילדים ושני בני הזוג מקבלים קצבת נכות כללית, עת בה משולמת תוספת עבור שני ילדים בלבד, כלשון החוק, ואולם אם אותו זוג יתגרש, תוכפל זכאותם והם יקבלו תוספת עבור כל ארבעת ילדיהם, תוצאה אשר אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק. בנוסף קיים חשש כי פרשנותו של בית הדין קמא תביא לתוצאה מעוותת לפיה אם יינשא מבוטח נכה בשלישית אזי גם הוא יהא זכאי לקצבה בגין ילדיו מנישואין אלו וכן הלאה. 9. המשיב לא הגיש מטעמו טיעונים בכתב. בסמוך למועד הדיון בתיק מונה למשיב באת כוח. בדיון שלפנינו טענה בא כוחו כי יש לפרש החוק לטובת המבוטח. ההליכים בבית דין זה 10. בישיבת הערכה מוקדמת בתיק, מיום 14.10.07, הודיע בא כוח המוסד כי תגובתו להצעת בית הדין תוגש תוך 30 יום. ביום 24.9.07 הודיע בא כוח המוסד כי הוא עומד על ערעורו. ביום 28.4.08, לאחר שהתקיים דיון בפני מותב, הורנו למוסד, בהחלטת מותב, להודיע האם הוא עומד על ערעורו לאור הלכת טובה פרץ והמפורט בהחלטה. ביום 18.6.08, השיבנו המוסד כי הוא עומד על ערעורו. אשר על כן נדרשנו לבוא לכלל הכרעה בערעור. דיון והכרעה 11. התכלית סעיף 200(ג)(2) לחוק, לעניין תוספת תלויים בעד הילדים הראשונים, צריך להתפרש על-פי תכליתו. כדי לרדת לעומק תכליתו מן הראוי לעמוד על העקרונות המנחים תשלום תוספת התלויים בכלל. על-פי סעיף 200(ג)(1) לחוק - תשולם לנכה תוספת תלויים בעד בן זוגו. עפ"י סעיף 200(ג)(2) לחוק תשולם לנכה תוספת תלויים בעד ילדיו. הבחינה המשולבת של סעיף 200(ג)(1) ו-(2) לחוק לעניין תוספת תלויים, מעלה, כי בדומה לתשלום המזונות תכליתו בכללותה הינה תמיכה כספית במשפחה. במילים אחרות, תשלום תוספת תלויים בגין בן זוג וילדים נועד לסייע לנכה בקיום המשפחה ובגידול הילדים, נוכח קושי הנכה, עקב נכותו ומיעוט ההכנסה המשפחתית לקיימה, כפי שהדבר ניתן היה להיעשות על ידו אלמלי נכותו. לכן, מסקנת האמור הינה כי תשלום תוספת התלויים לילדים צריך להתפרש בהקשר של היחידה המשפחתית וצרכיה ולא במנותק הימנה. 12. ההגבלות תשלום תוספת התלויים למשפחה כאמור אינה בלתי מותנית ובלתי מוגבלת. לגבי בן הזוג התמיכה מותנית במבחן הכנסה. לגבי ילדים התמיכה מוגבלת לשני הילדים הגדולים ביותר העונים על הגדרת ילד. מעבר לכך לאור הוראות סעיף 320 לחוק, תוספת תלויים מוגבלת בשתי הגבלות כלליות נוספות: ראשית - על פי סעיף 320(א)(1) לחוק "לא תשולם תוספת קיצבה בזכותו של אדם המקבל קיצבה". במילים אחרות אם שני בני הזוג בתא המשפחתי נכים - לא תשולם תוספת קיצבה לכל אחד מהם בעד השני באשר שניהם מקבלי קיצבת נכות. שנית - על פי סעיף 320 (א)(2)לחוק "לא תשולם תוספת קיצבה לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד". במילים אחרות, אם שני בני הזוג ביחידה המשפחתית נכים - רק אחד מהם יהא זכאי לתוספת תלויים לגמלת נכותו בעד ילדיהם ולא שניהם. מן האמור משתמעות שתי מגבלות נוספות: האחת - שבשום מקרה לא תשולם לנכה תוספת תלויים עבור יותר משני ילדים. והשניה - על פני הדברים אלמלי הלכת טובה פרץ מן הראוי היה גם לקבוע, כי בשום מקרה לא תשולם במסגרת אותו תא משפחתי תוספת תלויים בעד יותר משני ילדים. 13. שילוב התכלית וההגבלות לאור האמור, נכה שנולדו לו מאשתו הראשונה שני ילדים, ולאחר מכן הוא מתגרש ממנה ונישא בשנית, ונולדו לו גם מאשתו החדשה שני ילדים נוספים; במקרה שכזה - כשאין גרושתו נכה - הזכאות לתוספת תלויים בעד ילדיו תהא בגין שני ילדיו הראשונים, שנולדו לו מגרושתו. הוא לא יהא זכאי לאותה תוספת בגין שני ילדיו מאשתו השנייה. אולם, אם למשל אשתו השנייה היא נכה כמותו - אין מניעה שתשולם לה תוספת תלויים בעד שני ילדיה מבעלה, בנוסף לתוספת התלויים שתשולם לבעלה בעד שני ילדיו מנישואיו הראשונים. במקרה שכזה, על מנת להבטיח שקצבת התלויים תגיע לילדים, רצוי, כי הגרושה שהילדים בחזקתה תמונה כמקבלת קיצבה לפי סעיף 304 לחוק, לעניין תוספת התלויים. דעתנו האמורה לבחינה נפרדת של זכאות כל יחידה משפחתית נתמכת בפירוש רש"י לתשובת אברהם לדרישת ה' להעלות את בנו יחידו לעולה על אחד ההרים, תשובת אברהם לאותה דרישה הייתה "שני בנים יש לי... זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו..." (בראשית כב, ב, רש"י שם). 14. היישום לאור העיקרון האמור של תשלום תוספת תלויים למשפחה ומגבלותיה כמפורט לעיל, יש לבחון את המקרה שלפנינו. במקרה שלפנינו מדובר בתא משפחתי בו שני בני הזוג נכים ולהם ילדים משותפים, לימים הם התגרשו ובת הזוג הגרושה מקבלת תוספת תלויים לקיצבת הנכות שלה בעד אחד מילדיהם הנמצא בהחזקתה ואילו הגרוש נישא בשנית ונולדו לו שני ילדים. ונשאלת השאלה - מה לגבי בן הזוג הנכה וילדיו בתא המשפחתי החדש שהקים לאחר גירושיו. במקרה שכזה לאור האמור לגבי שילוב התכלית וההגבלות, שני הילדים שנולדו לבעל הנכה מאשתו השניה במסגרת התא המשפחתי החדש שהקים - הינם שני הילדים הראשונים, כל עוד אין הוא מקבל תוספת תלויים בגין ילדים שאינם בהחזקתו, וסך כל תוספת התלויים המשתלמת לו עבור כל ילדיו אינה עולה על תשלום בגין שני ילדים. משכך הם הדברים יש לשלם במקרה שלפנינו תוספת תלויים לבני הזוג בעד ילדיהם בתא המשפחתי החדש שהוקם על ידם, לבל יגרע חלקה של המשפחה החדשה בתשלום תוספת תלויים בעד ילדים, ממשפחה אחרת בה בן הזוג נכה ולזוג שני ילדים. אם ייפסק אחרת משמעות הדבר תהא פגיעה בלתי מוצדקת בתשלום תוספת התלויים ליחידה המשפחתית ובתמיכה הכספית לה היא זקוקה לגידול ילדיהם. למשל, נכה הנשוי לאישה נכה ולו שני ילדים מנישואיו אלה; שלאחר מכן מתגרש ולגרושתו הנכה משולמת תוספת תלויים עבור שני ילדיהם. בחלוף הזמן הוא נישא שנית לאישה שאיננה נכה ולבני הזוג שני ילדים. במקרה שכזה לפי טענת המוסד לא תקום זכאות למשפחתו לתוספת תלויים בעד הילדים, באשר זכאות זו יכולה הייתה לקום לו, רק עבור שני ילדיו הראשונים עבורם מקבלת גרושתו תוספת תלויים. טענה זו אין לקבלה ולא ראוי לפסוק הלכה לאורה. 15. למרות שאין צורך בכך נציין, כי תימוכין לדעתנו כאמור ניתן למצוא מקל וחומר בהלכת טובה פרץ שהמוסד פועל לפיה. על-פי אותה הלכה, יחידה משפחתית של שני נכים גרושים שהתחתנו ימשיכו לקבל כל אחד מהם תוספת תלויים בגין שני הילדים מנישואיהם הקודמים, אף ללא מגבלת תוספת בעד שני ילדים ולא יותר לכל משפחה 16. סוף דבר - הערעור נדחה. תוך 30 יום ישלם המוסד למשיב שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.קטיניםנישואין / חתונהנכותקצבת תלוייםנכות כללית