ביטול החלטת הממונה על עבודת נשים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול החלטת הממונה על עבודת נשים:

מבוא


לבית הדין הוגשה תביעה של אגודת אכסניות הנוער (להלן גם: האגודה או אנ"א), כנגד החלטת המפקחת על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת מיום 7.5.06, אשר לא התירה את פיטוריה של הגב' שרון מאיר בזמן הריונה (להלן: ההחלטה). מנגד - הגישה הגב' שרון מאיר תביעה נגדית כנגד האגודה בגין פיטוריה, ובגין זכויות אחרות. יובהר כי אף שהתביעה העיקרית הוכתרה בכותרת "כתב תביעה", מדובר למעשה בערעור על החלטת הממונה, על כל המשתמע מכך, כשעל בית הדין להכריע בשאלה האם נפלו בהחלטתה פגמים המצדיקים את התערבות בית הדין.
ע"פ החלטת בית הדין מיום 20/1/08, פוצל הדיון בתיק זה, באופן שהדיון קויים בשאלת החלטת הממונה (כאשר הגב' שרון הינה משיבה נוספת בתיק), ונקבע כי רק לאחר ההכרעה תתבררנה זכויותיה של הגב' שרון ביחסיה עם האגודה (תיק ע"ב 2150.1). להלן החלטת בית הדין מיום 20/1/08 :

"לאחר דיון שנערך בתיק, ולאור מורכבותו הרינו מחליטים להפריד את שתי התביעות באופן הבא:
בית הדין ישמע תחילה את הערעור על החלטת המפקחת בעניין הפיטורין.
רק לאחר מתן פסק הדין בתיק העיקרי, יקבע מועד לדיון בתיק התביעה שכנגד.
לצורך הדיון בערעור על החלטת המפקחת, יקבע מועד קצר לדיון לשמיעת העדים הרלבנטים.
בית הדין מבהיר כי מדובר בערעור על החלטה מנהלית על כל המשמעות שיש לה, וכי התצהירים והחקירות יתייחסו אך ורק לעניין התנהלות שבפני המפקחת, והאם היו פגמים בהתנהלותה במתן החלטתה..."
לאור זאת יתייחס פס"ד חלקי זה, לעניין החלטת המפקחת, ובהתאם להודעת הגב' שרון, כמפורט בסיפא של פס"ד זה, יקבע אופן המשך ניהול התיק.


יובהר כבר עתה כי בהתאם לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים"), הסמכות להתיר פיטוריה של עובדת בהריון, במקרה בו הוכח כי פיטוריה אינם בקשר להריונה, נתונה לשר התעשייה המסחר והתעסוקה. סמכות זו הואצלה על ידו לממונה על חוק עבודת נשים. לפיכך, על אף שכתב התביעה ושאר כתבי הטענות בתיק זה מתייחסים לנתבעת 1 בלשון "מפקחת", מדובר למעשה ב"ממונה" (אשר נתנה את ההחלטה ולא ל"מפקחת" אשר גבתה את העדויות מטעם שני הצדדים, עובר למתן ההחלטה).



2. העובדות הרלוונטיות לעניינו, בתמצית:


אנ"א הינה עמותה, שהוקמה בשנת 1937 כאגודה עותומאנית, והיא פועלת מאז ועד היום בחסות משרד החינוך, לעידוד החינוך, לקידום התיירות והתגייסות לפרוייקטים לאומיים. לשם כך, התובעת מקימה , מפתחת ומנהלת רשת של אכסניות נוער המונה כ-25 אכסניות נוער ובתי הארחה בישראל. המשרד הראשי של רשת אנ"א נמצא בירושלים ובין מחלקותיה נמצאת גם יחידת המחשב, שתפקידה בין היתר, לדאוג לתקינות תפקוד מערכות המחשב הפועלות במשרד הראשי ובכל האכסניות ברשת אנ"א.
הגב' שרון מאיר (להלן גם: "הגב' מאיר") הועסקה על ידי האגודה בין השנים 1998-2000. במהלך תקופה זו הגב' מאיר הרתה, יצאה לשמירת הריון וילדה את ילדה הבכור. לאחר מכן הפסיקה הגב' שרון את עבודתה באגודה, ואך לאחר כארבע שנים, שבה לעבוד אצלה, החל מחודש יולי 2004.
הגב' מאיר עבדה ביחידת המחשוב של האגודה. כעולה מעיון ב"כתב המינוי והודעה על תנאי עבודה" שהוצא לגב' מאיר בחודש אוגוסט 2004 (נספח א' לכתב התביעה), הועסקה הגב' מאיר במשרה של "עוזר אחראי מיחשוב במטה אנ"א".
לטענת הגב' מאיר, כל העובדים באגודה, לרבות המנכ"ל, מר דגול (להלן: "מר דגול" ו/או "מנכ"ל האגודה") והסמנכ"ל מר רפי אלקובי (להלן:"מר אלקובי" ו/או "סמנכ"ל האגודה"), כבר מהחודש הראשון, זאת כיוון שבאותה עת היא היתה חולה ונאלצה להגיש אישורים רפואיים, בהם צויינה עובדת היותה בהריון (ראה עמ' 39 לפרוטוקול שורות 20-23). לטענת מר דגול, נודע לו על הריונה של הגב' מאיר, באמצע חודש פברואר (כשבוע לפני פגישה שנערכה בין הצדדים, בה סוכם ביניהם, כאמור, על הפסקת עבודתה של הגב' מאיר ביום 15.6.06).
ביום 26/2/06 התקיימה פגישה בין מר דגול לבין הגב' מאיר. לטענת הגב' מאיר, במסגרת פגישה זו , העלה מר דגול בפני הגב' מאיר את התלונות בקשר לתפקוד יחידת המחשב עקב היעדרויותיה. בהתאם לכך, דובר ביניהם על סיום עבודתה של הגב' מאיר באגודה (לאחר שניתן על כך אישור של ועד העובדים), כאשר הודעה על כך תימסר על ידי מר דגול בישיבת הצוות שתתקיים באותו היום.
ואכן, כעולה מסיכום ישיבת הצוות מיום 26/2/06 (נספח י' לכתב התביעה), התקיימה באותו יום ישיבת צוות, בה השתתפו בין היתר, מנכ"ל התובעת- מר אורי דגול, סמנכ"ל התובעת- מר רפי אלקובי (להלן: "מר אלקובי" ו/או "סמנכ"ל התובעת") והגב' מאיר. עיון בסיכום הישיבה מעלה כי במסגרת ישיבה זו, עדכן מר דגול את הנוכחים בעובדה כי הגב' מאיר מפסיקה את עבודתה באגודה. וכך נכתב בסיכום הישיבה:

"- מחלקת מחשב – דני עוזב את אנ"א, יש ניסיון למצוא פתרון להשאירו. שרון עוזבת, עדיין מדברים על מועד....."

לאחר אותה ישיבה, זומנה הגב' מאיר למשרדו של מר דגול, כהמשך שיחה לשיחה שהתקיימה, כאמור, בין הצדדים, בבוקר אותו היום. בפגישה זו השתתף גם מר אלקובי, סמנכ"ל האגודה.

כעולה מסיכום ישיבה זו (נספח יא לכתב התביעה) סוכם בין הצדדים, בין היתר, כי הגב' מאיר תסיים את עבודתה ביום 15.6.06. (ראה סיכום פגישה מיום 27/2/06. התאריך נכתב כך במקור- י.ש.)

ביום 28/2/06 כתבה הגב' מאיר מייל למר דגול, עם העתק למר אלקובי ולוועד
העובדים. מפאת חשיבות הדברים יובא להלן תוכנו, כלשונו:

"1. ביום א' ה- 26.2.06 לאחר שובי מחופשת מחלה הכוללת אישפוז בבי"ח, ובעודי תחת טיפל תרופתי מסיבי הופתעתי לקבל זימון לחדרך.

2. תחת לחץ רב מצידך וללא אפשרות לשהות לצורך חשיבה, אולצתי לחתום על מכתב פנימי בינינו, המהווה "הסכמה" על הפסקת עבודתי ביום 15.6.06 באנ"א
וזאת כאשר אני בחודש הרביעי להריוני.

3. הריני מודיעה כי אני חוזרת בי מחתימתי המאולצת על מכתב זה – ומבחינתי הוא בטל ומבוטל.

בכבוד רב,
שרון מאיר"



לאור זאת, פנתה הגב' מאיר, ביום 9/3/06, באמצעות ב"כ, לגב' רקבה מקובר, עו"ד, הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, בבקשה דחופה לקבלת היתר לפיטורי עובדת (נספח י"ג לכתב התביעה- להלן:"הבקשה").
בעקבות הגשת בקשה זו, נשלח ממשרד הממונה, בקשה למילוי פרטי מעסיק ועובדת, אשר כללה דרישה להמציא מסמכים המגבים את הסיבות לפיטורין. טפסים אלו הוחזרו למשרדי הממונה, במילוי הפרטים הרלוונטים, ביום 15/3/06.
לאחר השלמת הבקשה, נשלחו לצדדים, ביום 21/3/08, זימונים למתן עדות בפני המפקחת, הגב' שרית יהודאי (להלן:"המפקחת" ו/או "גב' יהודאי"). האגודה זומנה לתאריך 4/4/06 בשעה 11:30 והגב' מאיר זומנה באותו מועד בשעה 12:00.
כיוון שמר דגול אמור היה להתייצב במועד הנ"ל למתן עדות בבית המשפט המחוזי בירושלים (ראה נספח ג' 2 לכתב התשובה מטעם הממונה), שלח ב"כ האגודה לממונה, ביום 22/3/06, פקס ובו בקשה "להקדים את מועד מתן העדות ליום מוקדם יותר, ואם אופציה זו אינה אפשרית, אזי נבקש לקבוע תאריך אחר בכל ההקדם האפשרי . לצורך כך, מוכן מר אורי דגול להגיע למתן עדות גם במשרדכם בתל-אביב, באם זה יועל לקביעת המוקד המוקדם האפשרי".
לבסוף מועד החקירה של מר דגול נדחה לתאריך 6.4.06, בעוד שהגב' מאיר נחקרה במועד המקורי, אליו זומנה, דהיינו ביום 4.4.06.
לטענת הממונה, בשל השינוי בסדר הבאת העדויות בפני המפקחת , הועבר לגב' מאיר פרוטוקול חקירתו של מר דגול לתגובת הגב' מאיר (נספח כד לכתב התביעה).
ביום 24.4.06 נתנה הגב' מאיר לממונה את תגובתה.

ביום 9/4/06 שלח ב"כ האגודה פקס נוסף למפקחת ובו הבהיר, פעם נוספת, כי ההיתר המבוקש הינו מיום הגשת הבקשה . ביום 1/5/06 פנה ב"כ האגודה שוב לממונה לזירוז מתן החלטתה.


בתאריך 7/5/06 ניתנה החלטת הממונה, לפיה, כאמור, לא ניתן היתר לפטר את הגב' מאיר.

משהתקבלה החלטת הממונה באגודה, פנה מר דגול , טלפונית, לממונה, ובה הביע את מורת רוחו מההחלטה ומהכתוב בה. הממונה, בתגובה, הזמינה אותו להעלות את הדברים על הכתב על מנת שתוכל להתייחס לדברים ולהגיב בהתאם.


יום 14/5/06 העלה מר דגול את טענותיו על הכתב, במכתב שהגיע אל הממונה ביום 15/5/06 (ראה נספח יט לכתב התביעה). מענה למכתב זה ניתן על ידי הממונה ביום 25/5/06, ובו הבהירה הממונה למר דגול כי איננה משמשת ערכאת ערעור על החלטותיה, תוך שהיא מתייחסת גם לטענותיו של מר דגול. (ראה נספח כ' לכתב התביעה).
ביום 28/5/06 שלח מר דגול לממונה, תשובה מפורטת (המשתרעת על פני 6 עמודים) למכתבה הנ"ל (נספח כא לכתב התביעה). אולם, עמדת הממונה נותרה בעינה (כעולה ממכתב תשובתה מיום 30/5/06- נספח כב לכתב התביעה).לפיכך, הגישה האגודה, כאמור, ביום 22/6/06, תביעה לבית דין זה, לביטול החלטת הממונה.


3. העדים:

מטעם האגודה העידו:מר אורי דגול, מנכ"ל האגודה.
מטעם הממונה העידו: הגב' חיה חוגי (הממונה) והגב' שרית יהודאי (המפקחת) ומטעם הנתבעת 2 העידה: הגב' שרון מאיר בעצמה.

4. המקור הנורמטיבי:
א. במקרה שלפנינו מדובר בעובדת אשר הועסקה אצל מעסיק, למעלה משישה חודשים. על כן, הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים") חלות על מערכת יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
ב. סעיף 9 לחוק עבודת נשים קובע:
"9(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.

(ב) היה המעביד קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

(ג) (1) לא יפטר מעביד עובדת בחופשת לידה, בימי העדרה מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או במשך תקופה של ארבעים וחמישה ימים לאחר תום חופשת הלידה או ימי ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בפסקה זו. (2) .... "

מטרתו העיקרית של סעיף 9 הנ"ל, כפי שהוגדרה לא אחת בפסיקה, הינה להגן על האישה העובדת בתקופת הריונה. בתקופה זו, עשוי המעביד להפיק מעובדת זו פחות תועלת. לפיכך, סעיף זה בא להגן עליה מפני חשיפתה להרעת תנאיה ופיטוריה (ראה דב"ע נו/8-3 ורדה אלול - פנינה רוזנבלום פד"ע ל-86 מח' 81-3 אבנר קופל סוכנות לביטוח - עדי וויס ארלוביץ פד"ע כ' 57 וכן ובעיקר ע"ע 1353/02 מרגלית אפלבוים - ניצה הולצמן .

5. דיון והכרעה:

א. ההגנה הניתנת כאמור לעובדת, עפ"י החוק, הינה הגנה מוחלטת, אשר אף השר עצמו (או למי שהואצלה לו סמכותו - לממונה) – אינו רשאי לשלול מעובדת הגנה זו על ידי מתן היתר לפיטורין. לפיכך, רק במקרה שבו הוכח לממונה כי סיבת הפיטורים אינה הריונה או בקשר להריונה – ניתן להתיר פיטוריה.
ראה: תב"ע ת"א מט/ 793– 3 דלתא בע"מ - ענת אברג'יל ומפקח העבודה הראשי, פד"ע כא, נב; דב"ע(ארצי) לו 78-3 רחל פאלק – מדינת ישראל, פד"ע ט, 197.; ע"ע (ארצי) 1334/02 הלי נוסצקי – מדינת ישראל-משרד החינוך, התרבות והספורט, .

ב. ההחלטה להתיר פיטוריה של עובדת, במקרים האמורים לעיל, הינה עניין שבשיקול דעת השר (ומשסמכותו הואצלה כאמור לממונה, מסור עתה שיקול דעת זה לממונה). במסגרת שיקולים אלו יובאו בחשבון מכלול מערכת יחסי העבודה בין הצדדים בפרט ובמקום העבודה בכלל ובהליכים שהובילו לפיטורים.
ראה: דב"ע (ארצי) מ"ט1 3-133 רחל שלום – ברית התנועה הקיבוצית, פד"ע כ"א 262.

ג. יובהר כי החלטת הממונה הינה החלטה מינהלית-שלטונית, שאין בית הדין משמש כערכאת ערעור על החלטותיה. כמו"כ אין הוא ממיר את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הממונה, כל עוד פועלת הרשות במסגרת סמכותה. יחד עם זאת, בית הדין מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטותיה, ובוחן את סבירות ההחלטה, בהתאם לעקרונות המשפט המינהלי.

ראה: דב"ע (ארצי) מט/131-3 רחל שלום - ברית התנועה הקיבוצית, פד"ע כא 262; ע"ע (ארצי) 307/99 אופיר טורס בע"מ - זהבה גולדנברג חייט ואח', פד"ע לח 170.

ד. במסגרת אותה ביקורת שיפוטית, על בית הדין לבחון "אם ועד כמה לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני , או האם הובאו בחשבון השיקולים הרלוונטיים לעניין...בית הדין לא ימיר את שיקולי הרשות המוסמכת לשנותה, כל עוד פעולתה, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בתום לב ובמסגרת המסכות על פי דין...".
ראה: ע"ע (ארצי) 307/99 אופיר טורס בע"מ - זהבה גולדנברג חייט ואח',שם, פסקה 10.

ה. במקרה שלפנינו ולאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, העדויות והראיות שהוצגו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי החלטת הממונה שלא להתיר פיטורי התובעת, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ומלווה בפגמים מנהליים, היורדים לשורשם של דברים עד כדי ביטול ההחלטה מיסודה.



להלן נסקור את אותם פגמים (העיקריים שבהם):


1. הפיכת סדר הבאת הראיות:
אין חולק כי הן לדברי הממונה והן לדברי המפקחת, ההליך הנהוג בחקירות מעין אלו, הוא שהמעביד יעיד לפני העובדת (ראה עמ' 13 לפרוטוקול שורות 2-3 ועמ' 26 שורה 14, עמ' 30 שורה 1).
יחד עם זאת, במקרה שלפנינו, סדר הבאת הראיות התהפך, באופן שהמעביד העיד לאחר עדות העובדת. לא ניתן הסבר מניח את הדעת להיפוך הסדר כאמור, מלבד העובדה שהמזכירה היא זו שמזמנת וזו שאחראית על היומן (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 4-6) ומשלא התאפשר להקדים כנראה את העדות, כפי שביקש ב"כ האגודה – נדחתה עדותו של מר דגול, לאחר עדותה של הגב' מאיר.

אין אנו מקבלים עמדתה זו של הממונה לעניין זה. ראשית, סדר הבאת הראיות אינו דבר של מה בכך, אלא יש בו כדי לאפשר כי הצדק גם יעשה וגם יראה. שנית, הטלת ה"אחריות" לעניין זה, על המזכירה אינו ראוי. אף אם זה מתפקידה של המזכירה, באופן טכני, לזמן את הצדדים למתן עדות, הרי שהתנהלות תקינה של רשות שלטונית, מחייבת כי יהיו קריטריונים ברורים וסדורים, כיצד יש לנהוג במקרה של דחיית עדותו של אחד הצדדים וכיצד הדבר משפיע על עדותו של הצד האחר והדבר מצוי, מטבע הדברים, באחריותה של הממונה. מצופה היה, במקרה שלפנינו, כי משלא ניתן היה להקדים את עדותו של מר דגול, הרי שצריך היה לדחות בהתאמה גם את עדותה של הגב' מאיר, תוך שמירה על סדר הבאת הראיות בנוהל הרגיל.


2. תנאי חקירה:

מהעדויות עולה כי בתה הקטנה של המפקחת (בת קרוב ל-8 באותה עת- ראה עמ' 21 לפרוטוקול שורות 20-24) נכחה בעת מתן עדותו של מר דגול בפני המפקחת (עמ' 18 שורות 6-7). אין מקום להכביר במילים לעובדה שאין זה תקין ואין זה ראוי כי בהליך מעין זה תהא נוכחותו של אדם נוסף בחדר, שאינו נוגע לעניין, ובוודאי לא נוכחותה של ילדה בגיל שכזה, הן בשל תוכן הדברים העשויים לעלות (לעיתים אינטימיים) והן בשל ה"לחץ", חוסר הריכוז, מידת איפוק מוגברת, שהדבר עשוי להטיל על הנחקר. זאת בנוסף ל"לחץ" הזמנים ההתחלתי, אליו נקלע מר דגול, כאשר עם הגעתו לחקירה, המזכירה הפנתה את תשומת ליבו שזמנה של המפקחת דוחק. יש לציין כי גם המפקחת עצמה העידה בפנינו כי:
"ש.ת. מאז המקרה הבת שלי לא נכחה במקום עבודתי" (עמ' 22 לפרוטוקול שורה 11).

3. אי הצגת המסמכים בפני הנחקר:

לטענת מר דגול, המפקחת לא הציגה בפניו את המסמכים עליהם הסתמכה ו/או אשר אחזה בידה (לרבות המייל בדבר מינויה כביכול של הגב' מאיר למנהלת מחלקה). המפקחת עצמה העידה כי אינה מציינת בפרוטוקול החקירה את המסמכים אותם היא מציגה:
ש. תראי לי איפה רשום שאת כותבת שאת מראה לו מסמך, והוא מתייחס אליו.
ת. זה לא רשום. אני לא רושמת. אני בדרך כלל לא רושמת שאני מציגה מסמכים... (ראה עמ' 13 לפרוטוקול שורות 18-19)
לשאלת בית הדין:
"ש. אז איך נדע שבאמת הצגת לו את המסמך. השיבה המפקחת:
ת. לאחר התיק הזה התחלתי לכתוב. (ראה עמ' 14 לפרוטוקול שורות 1-2)

הנה כי כן, במקרה שלפנינו, מתעורר ספק באשר למסמכים שהוצגו למר דגול בעת חקירתו, על אף שמדובר במסמכים, אשר לפחות בחלקם, הממונה הסתמכה עליהם, בהחלטתה.

4. מתן אפשרות תגובה לעובדת על חקירתו של מר דגול:

אין חולק כי לא הועבר לעיונו של מר דגול פרוטוקול עדותה של הגב' מאיר ו/או תגובתה. זאת בניגוד, למתן זכות תגובה שניתן לגב' מאיר לדברי מר דגול, כפי שנכתבו בפרוטוקול החקירה, אשר הועבר לעיונה של הגב' מאיר (בנוסף לבקשת התובעת למתן היתר לפיטורי העובדת, אשר הועבר אף הוא לעיונה ותגובתה של הגב' מאיר). הסבר לכך ניתן על ידי הממונה והמפקחת בשל חילופי סדר הבאת הראיות כאמור.
גם הסבר זה אינו מקובל עלינו, ויש בו כדי לחזק את עמדתנו הנ"ל כי יש בהיפוך סדר הבאת הראיות, כפי שנעשה בעניין שלפנינו, משום פגם מהותי הפוגם בתקינותו של ההליך עצמו, כפי שניתן להיווכח גם מעדותה של הממונה בעניין זה:
"ת. אני לא יודעת כי לא הייתי בזמן אמת. הנוהל הוא כאשר עולים מהעדויות טיעונים חדשים שלא היו קודם לכן הברים מובאים לידיעת הצדדים לצורך התייחסות. במידה ולא עולים טיעונים חדשים הדברים אל נשלחים משום שיש כבר התייחסות.
ש. האם פרט לעדות של מר דגול הוא נחשף פעם נוספת לאי אילו מהטענות של גב' מאיר.
ת. אני לא זוכרת, אני חושבת שרק עם צילום התיק, אחרי ההחלטה."(ההדגשה לא במקור י.ש.)(עמ' 30 שורות 5-9)

יוער כי במצב דברים אלו, בו לא נחשף מר דגול לפרטי עדותה של הגב' מאיר ולמסמכים הרלוונטיים- אין מקום לקבל את טענתה של הממונה, כי היה למר דגול, כחודש ימים להמציא את תגובתו ו/או מסמכים נוספים (שכן החלטתה ניתנה כחודש ימים לאחר מתן עדותו), שכן אין זה מתקבל על הדעת לדרוש מאדם שיגיב לדברים אשר לא הובאו בפניו תחילה.

כאמור, סקרנו לעיל, אך את הפגמים העיקריים שמצאנו בתהליך קבלת ההחלטה ואשר די בהם כדי להצדיק התערבותנו , תוך ביטול החלטת הממונה בשל אותם פגמים.
לאור כל האמור לעיל, משקבענו כאמור, כי דין ההחלטה להתבטל, יקבע עתה מועד לדיון על מנת לשמוע את יתר העדויות מטעם הצדדים על מנת להכריע לגופו של עניין האם היה מקום ליתן היתר לפיטוריה של הגב' מאיר באותן נסיבות וכן לדון בתביעתה של הגב' מאיר כנגד האגודה, במסגרת כתב התביעה שכנגד ( ע"ב 2150.1/06).



7. סוף דבר


לאור הפגמים שתוארו – הערעור מתקבל באופן שהחלטת הממונה מתבטלת.
הממונה תישא בהוצאות האגודה בסך של 2,000 ₪ + מע"מ כשכ"ט עו"ד, וכן תשלם לגב' שרון מאיר בסך של 500 ₪.
לאור זאת, נשארת השאלה האם נותרו לגב' שרון זכויות שטרם שולמו לה בגין תקופת עבודתה באגודה, סכומים שטרם שולמו לה, ושאינם קשורים להחלטת הממונה (שבוטלה).

בנקודה זו, ומשהמחלוקת העיקרית הוכרעה, יודיעו ב"כ האגודה והגב' שרון, האם ניתן לסיים את התיק ללא צורך בהתדיינות נוספת. ככל שיודיעו כי ישנן מחלוקות הטעונות הכרעה, יודיעו מהן השאלות שבמחלוקת, ויקבע מועד נוסף להוכחות בתביעתה של הגב' שרון כנגד האגודה.

נמצאו 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. ביטול הודעת תשלום הקנס המנהלי
2. הגדלת שכר פיקטיבית
3. בקשה לעיון מחדש בהחלטה
4. הודעת חילול שיק
5. ניכוי קצבת ילד נכה בתאונת דרכים
6. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ
7. שבר בפיקת הברך - אחוזי נכות
8. צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא
9. הגדרת עבודת כפיים
10. אחריות עורך דין על הפניית תיק לעורך דין אחר
11. חניית נכים בחניון ציבורי
12. נכסים שאינם ברי עיקול
13. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב
14. הפרת הסכם שכירות קיוסק
15. ערעור על נכות תפקודית
16. התיישנות תביעה כספית במקרקעין
17. היתר לפיצול סעדים
18. סמכות הבורר לאחר מתן פסק בוררות
19. החלקה עקב נזילת מים במטבח
20. אחריות אישית על חובות חברה בפירוק
21. שווי הרכישה ויום הרכישה
22. פיצויים על נזקי מלחמה
23. תביעה נגד חברת הוט
24. בקשה להבהרת החלטה
25. הוכחת תביעת נזיקין
26. אנמנזה רפואית כראיה
27. פיצויים על מעצר מנהלי
28. תפיסת רכב שלא רשום על שם החייב
29. דמי אבטלה לאישה שעובדת אצל בעלה
30. כספים שנותרו אצל כונס נכסים לאחר מימוש הנכס
31. בקשה למתן ערובה להוצאות
32. הודעה לצד שלישי בחו''ל
33. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה
34. מעצר מחדש עד תום ההליכים
35. תביעה לתשלום רווחים משותפות
36. זיכוי מעבירת אי ציות להוראות שוטר
37. צו מניעה זמני נגד השמדת עדר צאן
38. תשלום פנסיה לגרושה
39. תביעה נגד המכרז של המדינה
40. זכויות קריינים ברשות השידור
41. עסקאות נוגדות
42. מה נחשב להרעת תנאי עבודה
43. תאונת עבודה בגן חיות
44. ארנונה תחנות דלק
45. הוצאה לחופשה ללא תשלום במקום השעיה
46. צו הפסקה מנהלי בגין הפרת החוק
47. הצהרה על הכנסות מדמי שכירות
48. ערר על אי הפעלת תקנה 15
49. זכות במקרקעין
50. הלוואה כנגד שיעבוד דירה
51. חישוב הפסדי השתכרות - עובד בשחור
52. פינוי דייר מוגן מעסק בשל נטישה
53. קיזוז חוב לבנק
54. סמכות הבורר לתקן פסק בוררות
55. סמכות עניינית שירותי סיעוד
56. בקשה לאישור חוזה אחיד
57. ביטוח צאן
58. האם הלכה של בית המשפט העליון מחייבת את בית הדין הארצי לעבודה
59. נפילת שער כדורגל על ילד
60. חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני
61. קניינו של אדם
62. פשיטת רגל של ניצול שואה
63. פיצוי חלקי על הפרת חוזה
64. הטבה לצרכים מיוחדים למשפחות חיילים שנספו במערכה
65. עיכוב ביצוע פסק דין בנושא התמודדות במכרז
66. סמכות לתת סעד זמני בבוררות
67. אמצעים פסולים בחקירת הנאשם
68. ביטוח הלוואה בבנק
69. הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט
70. הימנעות מהרשעה
71. תביעה על התקנת דלת פלדלת
72. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית
73. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס
74. בקשה לביטול החלטה שניתנה בהסכמה
75. איסור הורדת תמונות פדופיליה באינטרנט
76. תנאי קבלה למושבים
77. מכות בעבודה - תאונת עבודה
78. שינוי ייעוד קרקע חקלאית מינהל
79. בקשה למחיקת עיקול מקרקעין
80. תביעה נגזרת
81. בקשת מעצר לפי חוק ההסגרה
82. התבטאויות נגד הציבור הערבי בישראל
83. הקלה בעונש על נהיגה בזמן פסילה
84. החמרת מצב נפשי בצבא
85. ליקויים ברכוש המשותף
86. אי ספיקת לב בעבודה
87. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים
88. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת נאמן
89. תיקון כתב תביעה
90. תום לב הקונה
91. צו מבית משפט - בעלות על תכולת דירה
92. חישוב משכורת קובעת לפנסיה עובדי משרד החוץ
93. קצבת שאירים לאלמנה שהתחתנה מחדש והתגרשה
94. הסכם עבודות שיפוץ כביש
95. ילד הזקוק להשגחה מתמדת
96. הרחבת חובת גילוי מסמכים
97. פיצוי מלא על הפקעה ללא ניכוי 25%
98. בקשה לדחיית אגרה ופטור מעירבון
99. החלטת ועדת המעקב
100. עיכוב מימוש צ'ק





תוכן עניינים

תאונות דרכים
תאונת אופנוע
דיני תעבורה
דריסת הולך רגל
מוות בתאונת דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות ילדים
תאונה בשטח ציבורי
נזקי גוף
דיני בנקאות
רישוי עסקים
דיני מכרזים
תביעה ייצוגית
דיני מיסים
הוצאה לפועל

מוצרים פגומים
חומרים מסוכנים
תקיפה
תקיפת כלב
לשון הרע
נזקי רכוש
פוליסות ביטוח
פגיעה בעבודה
מחלות מקצוע
נכות כללית
הגנת הצרכן
ארנונה
קרן פנסיה
דיני שטרות
משפט פלילי
פשיטת רגל

קצבת ניידות
נפגעי איבה
נפגעי פוליו
נפגעי גזזת
דיני עבודה
דיני חוזים
משפט מסחרי
נדל"ן / מקרקעין
ליקויי בניה
ירושה צוואה
משרד הביטחון
נישואין - גירושין
דיני מזונות
הסכם ממון
משמורת קטינים
תכנון ובניה




א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

רקע תחתון