גמלאות שירות המדינה לעובדי קבלן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלאות שירות המדינה לעובד חוזה קבלנות:

פתח דבר



בפנינו תביעה להכיר במערער כמי שס' 20(ד) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל-1970 חל בעניינו, כמי שבמועד הקובע הועסק על ידי משרד הבינוי והשיכון כיועץ על בסיס חוזה קבלני ולא על פי כתב מינוי.


רקע עובדתי



המערער עלה ארצה ביום 13.4.1991. המערער הועסק כיועץ על בסיס חוזה קבלני בשירות משרד הבינוי והשיכון מיום 19.1.1992 עד ליום 31.12.1993. מיום 2.1.1994 ועד ליום 30.11.1994 הועסק המערער בחוזה מיוחד במשרד הבינוי והשיכון. ביום 1.12.1994 הפך המערער עובד קבוע בשירות המדינה על פי כתב מינוי.


גדר המחלוקת



הפלוגתא שנקבעה היא זו:

האם בנסיבות אלה זכאי המערער לזכויות בהתאם לסעיף 20ד לחוק הגמלאות.

דיון והכרעה



הוראת החוק החולשת על ענייננו היא סעיף 20 (ד) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות") שכותרתו "שיעור קצבת הפרישה":

מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה, לא תפחת קיצבתו מ- %35 ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.

פסק דין



לא היתה מחלוקת כי נתקיימו במערער התנאים האמורים בסעיף ביחס להגיעו לגיל הקבוע לגביו בעת קבלתו לשירות, מועד פרישתו ואי קבלת תשלומים כאמור בסעיף ממדינה אחרת. הצדדים חלוקים ביניהם בעיקר על המועד בו ניתן לראות במערער כמי ש"נתקבל לשירות", וזאת לצורך השאלה האם התקבל לשירות בתוך שנתיים מיום עלייתו ארצה.




כאמור לעיל, מיום 19.1.1992 ועד ליום 31.12.1993 הועסק המערער כיועץ על בסיס חוזה קבלני על ידי משרד הבינוי והשיכון (להלן:"התקופה הרלוונטית"). תקופות עבודתו של התובע בשירות המדינה כעובד ארעי ולאחר מכן עובד קבוע של משרד הבינוי והשיכון החלו לאחר חלוף יותר משנתיים מיום עלייתו ארצה. נמצא, כי המערער יהא זכאי להגדלת קצבתו בשיעור האמור בסעיף רק באם יימצא כי בתקופה הרלוונטית היה בגדר מי ש"נתקבל לשירות". קיום יחסי עובד מעביד בין המערער למדינה בתקופה הרלוונטית הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק לפיכך נדרש לבחנו רק באם ייקבע כי אכן המערער נתקבל לשירות.




לשם בירור המונח "נתקבל לשירות" נזדקק להגדרות שבסעיף 1 לחוק הגמלאות:

"שירות" - שירות כעובד;
"עובד המדינה" - או "עובד" - מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים וכן שוטר וסוהר..



הלכה פסוקה היא משכבר הימים כי אין די בקביעה כי נתקיימו יחסי עובד מעביד בין אדם מסוים לבין המדינה לענין חוק הגמלאות. הגדרת "עובד המדינה" בחוק הגמלאות שהובאה לעיל הינה פרי תיקון לחוק משנת 1967, כך שתחת ההגדרה הקודמת של מי "שהועסק" בשירות המדינה, נקבע כי כעובד מדינה לענין חוק זה ייחשב מי "שנתמנה" לשירות המדינה. הפסיקה למדה משינוי חקיקתי זה כי לא די בכך שאדם הינו עובד של המדינה (בסטטוס כלשהו מבין האפשרויות הקיימות - כגון עובד ארעי, עובד על פי חוזה מיוחד) כדי להכניסו תחת כנפיו של חוק הגמלאות, אלא עליו להתמנות לשירות המדינה על פי חוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המינויים"). כן נפסק כי מינוי מכוח חוק המינויים אינו דקלרטיבי כי אם קונסטיטוטיבי.


"יכול ואדם יהיה עובד מדינה למטרות מסוימות, ולא יהיה "עובד מדינה" למטרת חוק הגמלאות. ייאמר מיד כי אין בכך כדי ליצור מצב המעורר תימה כלשהיא. ממהותה של מערכת גמלאות בשירות המדינה עולה שייתכן וייתכן שיהיו עובדים בשירות המדינה, עובדים זמניים, עובדים על-פי חוזים מיוחדים ועובדים בתנאים מיוחדים, שמעצם תנאי ההתקשרות איתם עולה כי מערכת הגמלאות הכללית אינה תואמת אותם... משבאים לקבוע אם פלוני הוא עובד המדינה לענין חוק הגמלאות, השאלה אינה, אפוא יותר אם בין פלוני לבין המדינה קיימים יחסי עובד-מעביד, אלא אם פלוני "נתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים". "
(דב"ע לב/44-9 יוסף קרואני - מדינת ישראל פד"ע ה 11 (1973)).





כך פסק בית הדין הארצי בענין חסון כי :

העובדים לא עברו את הליך קבלת המינוי של עובד מדינה על פי חוק המינויים והתקשי"ר ולא עברו מכרז, אשר נקבע כמכשיר "להבטיח לציבור שהטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא 'הקרובים ביותר' " [דב"ע מד/ 4 - 20 "חלמיש" חברה ממשלתית עירונית - מועצת פועלי תל-אביב-יפו, פד"ע ט"ו 327 ,320; דב"ע מז/ 3 - 134 ד"ר אחמד משעל - עיריית ירושלים ואח', פד"ע כ' 40 ,35].

חוק המינויים מחייב מכרז פומבי כתנאי למינוי עובד מדינה [לפי האמור בסעיף 19 לחוק המינויים : לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, בין שנתפנתה המשרה ובין שהיא עשויה להתפנות], עמידה בבדיקות רפואיות [סעיף 29 לחוק המינויים] והצהרות אמונים ורכוש [סעיפים 34ו- 35 לחוק המינויים]. יש חשיבות להליך המינוי של עובדי מדינה ואין מקום לוותר עליו. ההלכה הקבועה מימים ימימה היא, כי "המעבר מעובד ארעי או זמני לעובד 'קבוע' אינו אוטומטי" [דב"ע נג/ 3 - 224 ד"ר חשמונאי דרזון - מדינת ישראל - משרד הבריאות, עבודה ארצי, כרך א(664 ,(2; דב"ע מד/ 3-7 יצחק גיא - עירית תל אביב יפו, פד"ע ט"ו, 415 ,409; דב"ע נה/ 4 - 23 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ - ההסתדרות הכללית - מועצת פועלי ירושלים, פד"ע כ"ח 446; עע 300235/98 אבו ג'מאע סולטאן - עיריית רהט, עבודה ארצי, כרך לג (31 ,(16; עע 158/99 ד"ר נאום מילמן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג (31 ,(8] ועל העובד למלא אחר התנאים שנקבעו בחוק המינויים ובתקשי"ר ולעבור את הליך הקבלה לעבודה שנקבע בהם, לרבות מכרז ומבחנים. עוד נפסק, כי מינוי מכוח חוק המינויים אינו דקלרטיבי אלא קונסטיטוטיבי [דב"ע לב/ 9 - 44 יוסף קרואני - מדינת ישראל, פד"ע ה' 16 ,11]. נוסף על כן, הגדרתו של "עובד מדינה" בחוק הגמלאות שהיה בתוקף בשנת 1955, שהייתה מי ש"הועסק" בשירות המדינה, שונתה בתיקון משנת 1967 למי ש"נתמנה" כעובד מדינה [ס"ח תשט"ו - 1955, בע' 134; ס"ח תשכ"ז - 1967 בע' 176, ראה ה"ח תשכ"ו - 1965 ע' 18 ,2; ראה גם דב"ע שן/ 7 - 2 מדינת ישראל - הממונה על הגמלאות - מנדל איזקסון, עבודה ארצי, כרך א(1) 778].
בדומה לעמדת בית הדין קמא הנני מגדיר את חוזה העבודה של העובדים כחוזה לתקופה שנקבע בו ואשר אינו מעניק לעובד קביעות או זכות לפנסיה תקציבית.
(ע"ע 389/99 יעקב חסון נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון דב"ע לט 358 (2003)).
דהיינו, בית הדין הארצי עומד על חשיבות ההליך של קבלת מינוי של עובד מדינה על פי חוק המינויים והתקשי"ר וקובע כי אין לוותר עליו.



בית הדין הארצי חזר על ההלכה הנדונה בענין דברת (ע"ע 273/03 דברת שוואב נ' מדינת ישראל מיום 2/11/06, טרם פורסם (2006)) באמרו כי אף אם ייקבע כי העובדת באותו ענין היתה עובדת מדינה, עדיין אין לקבוע לגביה כי היא:

"אף אם ייקבע, כי דברת הייתה עובדת מדינה כדעת סגנית הנשיא, או עובדת של מעסיקים במשותף של חברת אספקה וביטחון בע"מ, כמעסיקה העיקרית והמדינה כמעסיקה במקרה שהחברה אינה מסוגלת למלא את התחייבויותיה לעובדת, לדעתי, אין לקבוע כי דברת הנה "עובדת קבועה" או עובדת מדינה לפי חוק שירות המדינה מינויים, שכן היא: לא התקבלה לעבודה באמצעות מכרז, לא עבדה בתקן, לא עברה את ההליכים הפורמליים של קבלת עובד לשירות המדינה ולא קיבלה כתב מינוי כעובדת מדינה. כך נפסק על ידנו בעבר בשורה של פסקי דין ובהם בע"ע 388/99 יעקב חסון ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, (טרם פורסם, , ניתן ביום 4/9/03). לאמור "אין להקים למערערים במחי יד מעמד של עובדי מדינה, ואין ניתן להפכם לכאלה באופן "אוטומאטי". הקניית מעמד של "עובדי מדינה" דינה להיעשות לפי דרישות הדין ובמסגרתן כפי שהן באות לידי ביטוי, בין היתר, בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959". כפועל יוצא היא אינה זכאית לזכויות או להטבות האחרות המוקנות לעובדי מדינה, או לחלקם, כגון הזכות לפנסיה תקציבית. היא זכאית לתנאי העבודה שנקבעו בחוזה העבודה האישי שלה ולזכויות שנקבעו בחוקים ובהלכות שעניינן משפט העבודה המגן".
(ע"ע 273/03 דברת שוואב נ' מדינת ישראל מיום 2/11/06, טרם פורסם , (2006))



המערער מביא כאסמכתא את פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין נקש (ע"ע 168/05 נקש נ' מדינת ישראל משרד התקשורת (ניתן ביום 9.4.2006) (2006), להלן:"ענין נקש") בו נפסק ברוב דעות של ארבעת חברי המותב, כנגד דעתו החולקת של כבוד הנשיא אדלר, כי על המערער דשם יחול חוק הגמלאות על אף שלא נתמנה כדין לשירות המדינה לפי חוק המינויים. לטעמנו אין בפסיקה בעניין נקש כדי לשנות את ההלכה הקבועה מימים ימימה בענין אי חלות חוק הגמלאות על עובדי מדינה שלא התמנו לפי חוק המינויים. זאת מאחר שענין נקש צומצם עוד בפסק הדין עצמו לנסיבותיו הספציפיות, בהן המערער שם היה עובד מדינה עוד בטרם הועבר לעבוד כקבלן ברשות הדואר עקב שינויים מבניים. בכך שונה עניינו של המערער דנן מעניינו של המערער בענין נקש ועל כן אין להחיל הלכה זו בענייננו.




כך עולה מפורשות מחוות דעתה של כבוד סגנית הנשיא אלישבע ברק (כתוארה אז):

המערער היה עובד של המדינה. התחלפה המעבידה. רשות הדואר נכנסה לנעלי משרד התקשורת. המערער המשיך להיות באותו סטטוס בו היה כשעבד במדינה. זאת אישר בית המשפט העליון בדיעבד. אשר על כן המערער לא הפסיק להיות עובד. ברי שהוא המשיך לעבוד באותו סטטוס ולכן באותם תנאים בם עבד במדינה. אין לנו לכן צורך לדון בשאלה אם היה על המערער להתמנות על פי חוק המינויים. המערער מונה למשרד התקשורת והוא המשיך לעבוד באותו סטטוס. כל הזכויות שהיו לו בהיותו עובד משרד התקשורת ממשיכים לעמוד לו.
משכך יש להצהיר כי כל הזכויות שהיו לו במעמד זה ממשיכות לעמוד לו. לא היה עליו להתמנות מחדש. אם המערער היה זכאי לפנסיה תקציבית בהיותו עובד המדינה הוא עומדת לו זכות זו בהמשך. (ההדגשות אינן במקור)
התייחסות דומה לנסיבות ספציפיות אלה של המקרה יש בחוות דעתו של נציג המעבידים מר צבי עמית.



זאת ועוד. על כך שענין נקש הינו חריג אשר אינו משנה את ההלכה שנקבעה בענין חסון ניתן ללמוד גם מפסיקת בית הדין הארצי בע"ע 410/06 המוסד לביטוח לאומי נ' פאהום (ניתן ביום 2.11.08) (2008) החוזרת על הלכת חסון ומחזקת את שנקבע בה:

למעשה אין כל ספק שלא התקיימו במשיב כל אותם תנאים המזכים אותו במעמד של קביעות במוסד, ובמיוחד הוא לא קיבל כתב מינוי לפי חוק המינויים, שהוא תנאי מפתח להיותו עובד במעמד קבוע (השוו עע 388/99; עע 389/99 יעקב חסון ואח' - מדינת ישראל; טרם פורסם).

מן הכלל אל הפרט



אין חולק כי בתקופה הרלוונטית התובע לא עבר כלל תהליך של קבלת עובד לשירות המדינה – לא לפי חוק המינויים ואף לא כעובד בחוזה מיוחד, אלא בחוזה כיועץ וקבלן חיצוני. התובע לא קיבל כתב מינוי (כפי שקיבל ב-1.12.1994) או אפילו חוזה מיוחד המגדיר את מעמדו ותנאי העסקתו בנתבע כעובד (כפי שקיבל ב-2.1.1994) ולא נקלט כעובד מדינה בהתאם לכללים הקבועים בדין.




לאור ההלכה הפסוקה בענייננו כמובא לעיל, אין דין המערער כדין מי שנתקבל לשירות בתקופה הרלוונטית מאחר שלא התקבל לעבודה במשרד הבינוי והשיכון לפי חוק המינויים (ונציין כי אף לא בחוזה מיוחד). לא ניתן לראות במערער כמי שנחתם עימו חוזה מיוחד בתקופה הרלוונטית כסעד המבוקש על ידו, שכן קבלתו לעבודה בשירות המדינה לפי חוק המינויים אינה אקט הצהרתי גרידא כי אם קונסטיטוטיבי ואין מדובר במעמד שניתן להכריז עליו באופן רטרואקטיבי.




לאור התוצאה אליה הגענו לא נדרשנו לבחון את שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין המערער למעביד, שכן אף אם ייקבע כי המערער היה בגדר עובד בתקופה הרלוונטית לא יהא בכך כדי להקנות לו זכויות לענין הפנסיה התקציבית לפי חוק הגמלאות כאמור.




משקבענו כי המערער לא היה בגדר עובד אשר נתקבל לשירות לפי חוק המינויים תוך שנתיים מיום העליה, אין הוא בא בגדרי סעיף 20 (ד) לחוק הגמלאות לענין הגדלת קצבתו. נמצא אם כן, עם כל הצער שבדבר, כי דין התביעה להדחות.



אשר על כן, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קבלן לא רשום

  2. ערר רשם הקבלנים

  3. העסקת קבלן עצמאי

  4. הסכם עם קבלן שלד

  5. חוב לקבלן בפירוק

  6. לשון הרע נגד קבלן

  7. רישיון קבלן שירות

  8. תשלום לקבלן פיתוח

  9. ביטול חוזה עם קבלן

  10. מחיקה מפנקס הקבלנים

  11. רטיבות בדירה מקבלן

  12. זכות עיכבון של קבלן

  13. הסכם לרישום קבלנים

  14. חוזה עם קבלן בפירוק

  15. החזר תשלום יתר לקבלן

  16. זכות התיקון של הקבלן

  17. השוואת תנאי עובדי קבלן

  18. העלמת מס של קבלן בניין

  19. פירוק שותפות בין קבלנים

  20. עורך דין רכישת דירה מקבלן

  21. תביעה של קונים נגד קבלן

  22. עובד שכיר או קבלן עצמאי

  23. איחור במסירת דירה מקבלן

  24. בקשה לרישיון קבלן שירות

  25. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  26. קבלן משנה יחסי עובד מעביד

  27. עובד מדינה או קבלן עצמאי

  28. עורך דין קניית דירה מקבלן

  29. תאונת עבודה של קבלן עצמאי

  30. הסכם עם קבלן כפוף למשכנתא

  31. תביעה לפי חוק חוזה קבלנות

  32. ערר על רישום בפנקס הקבלנים

  33. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי

  34. פיצוי מקבלן בגין אי נוחות

  35. התקנת תשתית גז ע''י הקבלן

  36. ליקויים בדירה מקבלן בחולון

  37. יחסי קבלן עצמאי מזמין עבודה

  38. תביעה נגד קבלן - דירה חדשה

  39. רישום קבלנים - עתירה לבג''צ

  40. בקשה לקבלת רישיון קבלן שירות

  41. סכסוך עם קבלן משנה - בוררות

  42. אישור מהבנק לקבלן למכירת דירה

  43. יחסי קבלן לקוח או עובד מעביד

  44. בעיות בריצוף בדירה חדשה מקבלן

  45. סתימה בצנרת בדירה חדשה מקבלן

  46. חשבוניות מס פיקטיביות של קבלן

  47. נטישת קבלן משנה באמצע העבודה

  48. טענת ביצוע עבודה רשלנית של קבלן

  49. תביעה של קבלן עבודות אלומיניום

  50. חשבוניות קבלן שיפוצים לא רשום

  51. הודעת מזמין לקבלן על פגם בעבודה

  52. גמלאות שירות המדינה לעובדי קבלן

  53. תאונת עבודה באתר בניה - רשלנות קבלנים

  54. סכסוך בין מזמין עבודה לבין קבלן

  55. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  56. רכישת מחסן מקבלן - שינויים בגודל

  57. דירה מקבלן שלא נרשמה על שם הקונים

  58. פיצוי מקבלן על אי התקנת קו טלפון

  59. זכויות קבלן עצמאי שעובד לפי עמלות

  60. מסירת דירה לא ראויה למגורים מקבלן

  61. הקשר בין בנק מלווה לבין קבלני משנה

  62. פיטורי עובד קבלן סמוך לפני 9 חודשים

  63. תביעה נגד קבלן במסגרת תביעות קטנות

  64. תביעה כספית לתשלום קבלן לקבלן משנה

  65. ביטול צ'ק לקבלן עקב אי השלמת העבודה

  66. קרבה משפחתית לקבלן בעסקת קומבינציה

  67. איחור במסירת דירה מקבלן של 5 חודשים

  68. קבלן פושט רגל - סכסוך על מקומות חניה

  69. אי תשלום שכר לקבלן ע''י מזמין העבודה

  70. קבלת דירה מקבלן ללא חיבור לחשמל ומים

  71. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי פועלי בניין

  72. תביעה נגד קבלן בגין אי אספקת מחסן בדירה

  73. איחור במסירת דירה מקבלן בעסקת קומבינציה

  74. פיצויי פיטורים לעובד קבלן בחילופי מעבידים

  75. תביעת רוכשי דירות נגד הקבלן בתביעות קטנות

  76. פיצוי בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות קבלנות

  77. אחריות בנק מלווה עקב קשיים כלכליים של הקבלן

  78. כישלון עסקת קומבינציה בגלל קשיים כלכליים של הקבלן

  79. דחיית מועד תשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח

  80. הסכמה חוזית עם קבלן הכוללת הסכמה לביצוע דבר שהוא מעבר לנדרש

  81. תביעה בגין נזקי הוצאות מימון לחברה הקבלנית כתוצאה מעיכובים בתשלום

  82. תשלום לקבלן משנה כאשר לא נערך הסכם בכתב ואף לא הוצאה הזמנת עבודה

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון