קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוספת מים לבשר: רקע וטענות צדדים ביום 14.2.06 הגיש המבקש בקשה לאישור התובענה שבפנינו כתובענה ייצוגית (בש"א 4646/06 ולהלן: "בקשת האישור") וזאת מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"ד- 1984 (להלן - "חוק הגנת הצרכן"). לפי הנטען בבקשת האישור, המבקש רכש מהמשיבים, במהלך שנת 2006, מוצרי בשר מעובד שבהם שיעור מים העולה על המותר בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983 ובתקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מועבד), התשנ"ג- 1993 (להלן:"תקנות הבשר המעובד") בעוד שעל גבי אריזות מוצרי הבשר צוין כי תכולת המים בבשר אינה עולה על 10% ממשקלו הכולל של הבשר.לעומת זאת, בדיקות שערך המבקש במעבדת בקטוכם בע"מ (להלן:"המעבדה") העלו כי תכולת המים עולה על 15% בחלק מהמוצרים אותם מייצרות הנתבעות. לפיכך, טוען המבקש כי בגין מעשים ומחדלים אלה של המשיבים, קמה לו עילת תביעה מכוח סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק הגנת הצרכן. סכום התובענה הייצוגית נאמד בכ- 451,000,000 ₪. סכום התביעה האישית נאמד בכ- 2,682 ₪. ברצוני להבהיר כי, בשלב זה, שלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אין ביהמ"ש נדרש לדון במהות התביעה עצמה ולהכריע במחלוקת, אלא להעריך את סיכויי הצלחתה. טענות המבקש עילת התביעה לטענת המבקש הינה, כי המשיבים הטעו את צרכני הבשר הקפוא באמצעות מצג מטעה על גבי אריזות מוצריהם בכך שכמות המים המוספת למוצרים בפועל, גבוהה מכמות המים המותרת על פי תקנות הבשר המעובד. המבקש טוען כי המשיבים מפרים בכך את ס' 2 לחוק הגנת הצרכן ובפרט את תת ס(1)(2) שבו, הקובעים כי: " (א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;..." המבקש מוסיף כי ע"י גביית מחיר בהתאם למשקל הבשר, הרי שבחישוב מחיר הבשר עפ"י 10% מים שבתוכו יש משום הטעיית הצרכן וגביית מחיר מופקע עבור בשר שמשקלו מורכב ממים רבים מהמותר. המבקש טוען כי המשיבים ניצלו את מצוקת הצרכנים אשר אין באפשרותם בעת רכישת הבשר הקפוא לבחון את כמות המים המוספת בפועל למוצר ובהתאם הם מסתמכים על המצג המופיע על אריזות המוצר. המבקש טוען כי בעשותן כן הפרו המשיבים את הוראות ס' 3(ב) לחוק הגנת הצרכן, הקובע בזו הלשון: "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת, שיש בו ניצול מצוקתו של הצרכן, בורותו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים, או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת". המבקש מוסיף וטוען בבקשתו כי הוספת מים לבשר מעבר לקבוע בתקנות הבשר המעובד, גם מפחיתה מערכו של הבשר וגם מטעה את הצרכן ומנצלת את אי ידיעתו. על המשיבים מוטל לגלות עובדה זו לצרכנים. חומרה יתרה מוצא המבקש בעובדה שעסקינן במוצר אותו מכניס הצרכן לגופו. המבקש טוען כי המשיבים מפרים בכך את ס' 4(א)(1) לחוק הגנת הצרכן שעניינו חובת הגילוי לצרכן, הקובע בזו הלשון: "(א)עוסק חייב לגלות לצרכן - (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;" המבקש טוען כי בשל הנימוקים כפי שהובאו לעיל, עומדת לו עילת תביעה אישית מכוח חוק הגנת הצרכן כנגד כל אחד מהמשיבים שבגינה יכול הוא לתבוע אותם בשמו. את נזקו שפורט לעיל ואותו אמד המבקש בכ- 2,682 ₪, ביסס המבקש על חישוב נזקו הישיר שנגרם מרכישת מספר מוצרי בשר קפוא של המשיבים , זאת ביחס לאחוז המים המוספים מעבר לקבוע בתקנות. המבקש מציג 33 מקרים בהם נתגלו במוצרי המשיבים שרכש במהלך שנת 2006 בבדיקות מעבדה, אחוזי מים מוספים מעל המותר. המבקש צירף אסמכתאות לעניין זה בנספחי הבקשה לאישור תביעה כייצוגית (ראה נספחים ב'- לו'3). בבסיס חישובי הנזק, טען המבקש לעניין דרך חישוב הנזק כי קנה ממוצרי המשיבים במהלך 7 שנים, בין השנים 1999-2006, ולפיכך הכפיל המבקש את ממוצע אומדן הנזק שבוסס על 33 בדיקות המעבדה במספר השבועות בשנה ומספר השנים בהן צרך את המוצרים. בנוסף, הכפיל המבקש את הסכום שקיבל בכ-1.5 קילוגרם בשר קפוא, אותם צרך, כך לטענת המבקש, מידי שבוע בשבוע במהלך התקופה האמורה. המבקש מדגיש בסיכומיו כי ניתן ללמוד מהעובדה שעל המשיבים הוטלו קנסות ע"י משרד הבריאות בגין הוספת מים בכמות החורגת מהמותר בדין כי המשיבים אכן לא מילאו את דרישות החוק כמפורט לעיל (ראה נספחים ה/1 ו-ה/2 לתשובת המבקש לתגובת המשיבים לבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן מוצג ת/2). הקבוצה של הצרכנים, כאמור, מונה מספר רב ובלתי ידוע של חברים אנונימיים, אשר מחד גיסא, הם מהווים קבוצה הומוגנית ואחידה, ומאידך גיסא נזקו של כל אחד מחברי הקבוצה קטן יחסית., וכלשונו "..מדובר בקבוצה מבוזרת של תובעים פוטנציאליים שאין ביניהם חוט מקשר אחר מלבד היותם חברי הקבוצה המיוצגת בתובענה" (ס' 55 לבקשה לאישור התובענה כייצוגית). לדידו, די בכך בכדי לקבוע כי העניין צריך להתדיין בדרך של תובענה ייצוגית. הנזק הקבוצתי לו טוען המבקש עומד על סכום של כ-451,000,000 ₪, לפי הערכתו. המבקש מוסיף ואומר כי הוא ובא כוחו ייצגו את הקבוצה כראוי ובתום לב. השאלות המרכזיות העומדות לחברי הקבוצה, כפי שדורש ס' 8(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן:"חוק תובענות ייצוגיות") הינן: האם המשיבים הפרו כלפי חברי הקבוצה את האיסור שבדין להוסיף למוצרי בשר מתוצרתן מים בשיעור העולה על המותר. האם הם הטעו את חברי הקבוצה ו/או הפרו את חובת הגילוי כלפיהם, בכותבם על אריזות מוצרי הבשר שלהן שכמות המים בהן אינה עולה על 10%. טענות המשיבים המשיבים טוענים כי אין לאשר את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. לטענתם, סיכויי התביעה אינם גבוהים, זאת משום שהמבקש לא הצליח להוכיח את טענתו כי אכן אחוזי המים בבשר גבוהים מהמותר בתקנות הבשר המעובד. המשיבים מפרטים ומנמקים את הפגמים שנתגלו בבקשת המבקש, כדלהלן: ראשית, לא קיימת תשתית ראייתית מספקת לעובדות המהוות את מרכיבי עילת הבקשה. לדידם, מעבדת בקטוכם אינה מעבדה המוסמכת להעניק חוות דעת משפטיות בכלל ולבחון אחוזי מים בבשר בפרט. ראה לעניין זה את חקירתה הנגדית של הגב' שוש אסא (מנהלת תפעולית במעבדה) (פרוטוקול 5.11.08 עמ' 294): .."ש: מדוע סירבת או האם סירבת לתת תצהיר מלכתחילה? ת: לא, העניין הזה של חוות הדעת, אני עכשיו, המעבדה היא מעבדה מוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות והסמכתה (צ.ל. אסמכתא צ.ב.) היא על ביצוע הבדיקות עצמן, לא על חוות הדעת. ואני לא, המעבדה לא נוהגת לתת חוות דעת. כשמעבדה רוצה להיות כזאת שיאפשרו לה לתת חוות דעת, היא צריכה לבקש הסמכה. ש: ואין לה הסמכה למתן חוות דעת? ת: ואני לא מעוניינת בכלל כי אז זה יהיו, אני אעבוד יותר בבתי משפט מאשר בעבודה." לעניין הסמכת המעבדה לבדיקת מים בבשר ראה חקירתה הנגדית של הגב' אסא (פרוטוקול 5/11/08 עמ' 300): .."ש: אם אני אקח את התעודה שאת הוצאת ואגש איתה לרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואשאל אותם- האם מעבדת בקטוכם מוסמכת על ידה לבדוק את הבדיקה הזאת ולהוציא תוצאה לגביה, אני אקבל תשובה- לא, נכון? ת: אני כתבתי לך בתעודה, אתה לא צריך לגשת אליהם, זה כתוב במפורש בתעודה. ש: ז"א מבחינת הרשות זה לא יהיה מוכר התעודה, לא מוסמכת, לא מכירה את התעודה? ת: לא מוסמכת, כי היא לא מופיעה בתעודת ההסמכה. זה כתוב בצורה ברורה בתעודה." וראו גם (פרוטוקול 5/11/08 עמ' 313): "עו"ד בן ארצי: אז אם רק נסכם בקצרה את הנקודה הזאת, אז כמו שגם כתבת במסמך שלך, מעבדת בקטוכם היא לא מוסמכת לבצע בדיקה של מים מוספים? את צריכה להגיד כן או לא. העדה: לא". (הדגשה שלי צ.ב.) ראה לעניין זה רשימת מעבדות מוסמכות לביצוע בדיקות מים בבשר (מוצג נ/4). שנית, כעולה מחקירתה הנגדית של הגב' אסא, הרי שהיא לא קיבלה ולא פיקחה על דגימות הבשר אשר הגיעו למעבדתה לצורך הבדיקות נשוא בקשה זו. המשיבים אף מלינים על העובדה שלא הוצגו על ידי המבקש אסמכתאות המעידות על תיעוד הבדיקות, טיב המוצר בעת הגעתו למעבדה, אופן שימור מצב המוצר בטמפרטורה בה הוא נמכר ברשתות השיווק, ותוצאות בדיקת כלל המוצרים שנשלחו על ידי המבקש לבדיקה. ראה לעניין זה את דבריה של הגב' אסא (פרוטוקול 24/11/08 עמ' 338): .."על סמך מה שכתוב בטופס? היא (פקידת הקבלה במעבדה צ.ב.) לא בודקת את הטמפרטורה של המוצר שהגיע? ת: לא, היא רואה אם הוא קפוא או מקורר וכל זה היא כותבת בטמפרטורה. זה היא כבר כותבת. ש: זה שיקול דעתה? ת: כן, קפוא, מקורר, טמפרטורה אופפת. ש: איזה הכשרה יש לפקידה? ת: הכשרה של הדרכה שלנו, שאנחנו נותנים לה.היא לא, היא לא אקדמאית". (הדגשה שלי צ.ב.) וראו בעמ' 424 לפרוטוקול 4/12/08: "ש: אז אני רואה קפוא כדבר אחד, את רואה קפוא אחרת. בואי נגיד, אם אנחנו מדברים על עניין של מעבדה, על עניין מדעי, לכתוב- קפוא, זה לא כ"כ מקצועי, נראה לי. ת: זה יכול להתפרש כך". (הדגשה שלי צ.ב.) לעניין מהימנות הליך הבדיקה ותוצאותיו (פרוטוקול 4/12/08 עמ' 421): "ש:... האם זה נכון שכדי להגיע לתוצאה מדעית או לתוצאה שאפשר לעמוד מאחוריה, מבחינה סטטיסטית צריך לבנות מצב סטטיסטי כדי להגיע לתוצאה סופית? ת: נכון, במחקר עושים את זה. וכדי לחזור על בדיקה מבחינה סטטיסטית, אנחנו יודעים שבספרות ממליצים על יותר מפעם ויותר מפעמיים וגם על יותר מ-20 פעם, לחזור על בדיקה, אבל זה כשאנחנו עושים ולידציה לשיטת בדיקה. ש: אין בעיה. עכשיו, האם זה יהיה הוגן לומר שבמקרה שלנו על כל מוצר בדקתם מוצר אחד? ת: כן, זה בגדול נכון. אולי דוגמא אחת חזרנו יותר מפעם אחת".(הדגשה שלי צ.ב.) לטענת המשיבים, אפילו אם תתקבל בקשת המבקש, הרי שלא ניתן לייחסה ל-7 השנים שקדמו ליום הגשת התביעה, מאחר והמבקש לא הוכיח כי אכן רכש ממוצרי המשיבים בכל התקופה האמורה, הגם שמקצת מן המשיבים כלל לא פעלו בשוק מוצרי הבשר המעובד לכל אורך התקופה דנא. לדידם, כל שהצליח להוכיח המבקש הוא רכישה סיטונאית של מוצרי בשר במהלך תקופה קצרה בסוף שנת 2005 עד לתחילת שנת 2006. על כל אלה, כך לטענת המשיבים, לא הומצאה ראייה קבילה לכך שבמוצר כלשהו ממוצרי הבשר המעובד של מי מהמשיבים נמצאו מים מוספים מעבר למותר על פי דין וכמסומן על גבי המוצרים. המשיבים טוענים כי לא עומדת למבקש עילת תביעה אישית. לדידם, לא הובאה ראייה לכאורה לכך שהמבקש רכש מוצרים כאמור במהלך התקופה הרלוונטית לבקשה דנא, למעט רכישת המוצרים אשר, לטענתם, נשלחו לבדיקת המעבדה. תוצאות הבדיקה צורפו לבקשה (נספחים ד'1- לו'3 המצורפים לבקשה לאישור התובענה כייצוגית). בנוסף, המבקש לא הרים את נטל הוכחת תנאי תום הלב, מאחר שהמשיבים הטילו ספק בתום ליבו זאת בהתחשב באופן רכישת המוצרים שנעשתה ע"י "שליח" של המבקש במספר סניפי רשתות שיווק במהלך זמן קצר. לטענתם, אין המדובר בתובע תם לב, כי אם ב"תובע מקצועי" אשר יצא למסע צייד אחר ראיות פוטנציאליות לתביעתו הייצוגית ולא ביקש לרכוש מוצרי בשר עבור בני ביתו. לתמיכה בטענתם, מלינים המשיבים על העובדה שהמבקש אינו מהווה לקוח מן המניין, מאחר ורכישות הבשר שביצע היו כוללניות, לא עקביות, וכללו ממוצרי כל יצרניות הבשר המעובד בישראל- דפוס התנהגות אשר אינו מלמד על התנהלות סבירה של לקוח תם לב. כמו כן, ברכישותיו לא הקפיד המבקש על מידת כשרות הבשר, דבר המשפיע על מחיר המוצר. ראה לעניין זה העולה מחקירתו הנגדית של המבקש (פרוטוקול מיום 5/11/08 עמ' 267) ממנה עולה כי המבקש לא היה עקבי ברכישותיו: "עו"ד כרמי: עכשיו מה אם אני אומר לך, אני חייב בעניין הזה להפנות אותך למוצרים שתוכל לראות, עכשיו תראה, המוצר הראשון אני אקח אותך לתמונה שצירפת, לא'1, סטייק עין, כתוב לנו שהוא חלק גלאט, בסדר? המוצר השני שהוא סטייק בקר לתנור שהוא המוצר בשורה השנייה, כתוב עליו גם שהוא חלק גלאט. פשוט אחד יותר יקר , אחד יותר זול, אתה יכול להסביר לי איך אתה קונה למעשה אותו מוצר במחירים שונים? העד: כשאני בא לחנות, אם יש את המוצר הזה- אני קונה אותו, אם הוא איננו- אני קונה את השני כי אנחנו צורכים בשר. אם זה יעלה עוד 10 שקלים או 5 שקלים ואין אלטרנטיבה אחרת, אני קונה אותו. זה הכול. ש: אבל אנחנו, ת: אתה חושב שבשביל 10 שקלים אני אלך ואסע עוד פעם ואחזור ואבזבז את הזמן שלי? ש: אנחנו מדברים על אותה חנות. ת: נכון. אני אומר כשביום מסוים אני בא ויש את הסוג הזה, אז אני קונה אותו, ואם יש את הסוג השני, אני קונה אותו. אם הוא איננו, אני קונה את השני, זה הכל." (הדגשה שלי צ.ב.) המשיבים מוסיפים לעניין חוסר תום ליבו של המבקש את העובדה כי כלל לא פנה אליהם לאחר שנודעו לו תוצאות בדיקות המעבדה. לעניין זה ראו חקירתו הנגדית של המבקש (פרוטוקול 3/9/08 עמ' 81): .."ש: האם לפני שהגשת או שהחלטת להגיש את התובענה הייצוגית, אני שואל אותך שאלה עובדתית גרידא, האם פנית אי פעם במכתב דרישה לחברת מעדני הטלה שבה שטחת בפניה את טענותיך או דרשת פיצוי או כל דבר דומה? השאלה היא כן או לא ברמה העובדתית. ת: התשובה שלא פניתי. אני גם יודע מה הייתה התשובה אם הייתי פונה". לעניין אי בקיאותו של המבקש במוצרי הבשר המעובד אותם הוא רוכש, היפנו ב"כ של המשיבים 8,9 לחקירתו הנגדית של המבקש (פרוטוקול 5/11/08 עמ' 269): "ש: ז"א אתה לא יודע למה נועד חלק מספר 6? (הכוונה היא לכתף 6 - הערה שלי צ.ב.) ת: לא". (הדגשה שלי צ.ב.) למעשה, כך המשיבים, לא פנה המבקש לאף אחת מהמשיבים לאחר שקיבל את תוצאות המעבדה. המבקש אף לא פנה למשרד הבריאות בדרישה לבדיקת מוצרי המשיבים. על כן, כוונת המבקש, כך המשיבים, נתונה הייתה כולה לביסוס תובענה ייצוגית בסכום אסטרונומי ולא למניעת נזק לקבוצת הנפגעים שבשמה הוא טוען היום. דיון והכרעה בקשה זו הוגשה טרם כניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן:"חוק תובענות ייצוגיות"). ס' 45 (ב) לחוק קובע כי: "ההוראות לפי חוק זה, למעט הוראות תקנות בענין אגרות כאמור בסעיף 44, יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט ביום פרסומו של חוק זה". לפיכך, תידון להלן בקשה זו בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות. התביעה הייצוגית הינה כלי משפטי אשר מטרתו הגנה על האינטרס הציבורי, הגנה זו הוסדרה ע"י המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות בצורה של הסדר אחיד ברור ומפורט, החל משנת 2006. תכלית חוק תובענות ייצוגיות, כפי שניתן ללמוד מסעיף המטרה (ס' 1 לחוק), הינה קביעת כללים אחידים בעניין זכות ההגשה והניהול של תובענות ייצוגיות, כדי לשפר את ההגנה על הזכויות. כלומר, המחוקק חפץ לקדם את אכיפת הדין וההרתעה מפני הפרתו, זכות הגישה לערכאות והאפשרות לסעד הולם לנפגעים תוך ניהול יעיל והוגן של התביעות. כלי משפטי זה נועד על מנת לשרת תובע ייצוגי בשם קבוצה של נפגעים, כאשר נוצרה פגיעה בעלת מכנה משותף לכלל חברי הקבוצה, אשר כל חבר מחברי הקבוצה לא היה מגיש תביעתו באופן אינדיבידואלי. קיים חשש כי כלי משפטי זה ינוצל למטרות סחטנות. לשם כך קבע המחוקק כי בהליך זה, משום היותו חריג, נדרש אישור טרם כניסתו למסלול של הוכחת התביעה לגופה. תפקידו של השופט לסנן ולברור מבין התביעות את אלו אשר ראויות לשמש כתובענות ייצוגיות. יפים לעניין זה דבריו של כב' הנשיא א' ברק ברע"א 7028/00 אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ, : .."אנו מצויים בשלב הנוגע להליך האישור המקדמי, שהינו כעין "מסננת" לאיתורן של תביעות אשר המסגרת של תובענה ייצוגית מתאימה לבירורן..." (הדגשה שלי צ.ב.). השלב הראשון אותו יש לעבור במסגרת החלטה האם יש לאשר תובענה ייצוגית הינו, כי קיים סיכוי להצלחת התביעה. זאת ניתן ללמוד מס' 8 לחוק התובענות ייצוגיות. 8. אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט (א)   בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1)   התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (הדגשה שלי צ.ב.) השאלות העומדות לפתחנו הינן האם המשיבים הפרו כלפי חברי הקבוצה את האיסור שבדין להוסיף למוצרי בשר מתוצרתם מים בשיעור העולה על המותר. וכן, האם הם הטעו את חברי הקבוצה ו/או הפרו את חובת הגילוי כלפיהם, בכותבם על אריזות מוצרי הבשר שלהם שכמות המים בו אינה עולה על 10%. אני סבורה כי התשובה לשתי השאלות שלילית. לאחר שבחנתי את עדותה של הגב' אסא, המנהלת הטכנית של המעבדה, אני תמימת דעים, כי על אף הפגמים הרבים שנתגלו בהליך בדיקות דגימת מוצרי הבשר המעובד, החל מדרך שינוע המוצרים למעבדה ודרך קבלתם שם, ועד לניסוח תוצאות הבדיקות שלא גובו בבדיקות חוזרות שנועדו ליתן תוקף מדעי לתוצאות המעבדה, הרי שמלכתחילה לא הייתה המעבדה מוסמכת כדין בישראל לביצוע בדיקת אחוזי מים בבשר מעובד. יתרה מזו, המעבדה, כעולה מעדותה של הגב' אסא בבית המשפט, אינה מוסמכת ליתן חוות דעת משפטית לבית המשפט. הכלל שנקבע בפסיקה הוא, כי מחובתו של עד מומחה להציג- או לפחות להציע להציג- את ניירות העבודה שלו, לרבות הפרטים הכוללים תוצאות בדיקה, צילומים ומסמכים אחרים לבית המשפט, וזאת על מנת שהשופט היושב בדין יוכל לעקוב אחר הליכי הסקת המסקנות שהובילוהו לקביעת אותן המסקנות ובכך לאפשר לשופט להתרשם באופן ישיר מהליכים אלה (וראו לעניין זה ת"פ (י-ם) 225/84 מדינת ישראל נ' ג'אבר, פס"מ תשמ"ה(ג) 35; ע"פ 889/79 חמו נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 498; ע"א 46/77 בוכוולד נ' ברקליס, פ"ד לג(1) 719) נדמה כי בענייננו, עוד בטרם קם הצורך לבחון את המסקנות לגופן, הרי שהנתונים העובדתיים שהיוו את חומר הגלם לצורך קביעת המסקנות מוטלים בספק. לא הונח בפני ביהמ"ש ולו בדל מסמך המאשר כיצד נתקבלו במעבדה מוצרי הבשר, מה הייתה הטמפרטורה של אותם מוצרים ומאיזה נתח בבשר המעובד נלקחו הדגימות. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט בת"פ ב"ש 318/84 מדינת ישראל נ' חחישווילי, פס"מ תשמ"ז(א) 54, 66: "בטרם ישעה בית המשפט למסקנות, שומה עליו לבדוק האם הוכחו הנתונים העובדתיים. במקרה שלא עלה בידי הצד המעוניין להוכיחם יפחת גם משקלה של חוות הדעת שיתכן ותהיה אפסית". וראו גם דברי כב' השופט ת' אור בע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170, 174: "לעתים, מתוך עיון בחוות-הדעת עצמה או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוות-דעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוות-דעת". משכך הם פני הדברים, לא ניתן לקבוע מסקנות בדבר מהימנותן של תוצאות המעבדה ולא ניתן לייחס לאותן תוצאות משקל ראייתי כשל משקלה הראייתי של חוות דעת מומחה. אין באפשרותו של בית המשפט לקבוע ממצאים על סמך תוצאות בדיקות מדעיות שמהימנותן מוטלת בספק. במצב כזה, ראוי לו לבית המשפט, שלא לבסס מסקנותיו על קביעות המעבדה. מבלי לקבוע מסמרות בנושא, לית מאן דפליג ואף המשיבים לא חלקו על כך, כי במהלך ניהול עסקיהם הם נקנסו מספר פעמים ע"י משרד הבריאות בשל הוספת מים לבשר מעובד מעל לקבוע בתקנות בשר מעובד. חמורה ככל שתהא עובדה זו, הרי שבאין תוצאות מדעיות מוכחות בידי המבקש, ברי לכל כי סיכויי תביעתו נמוכים עד כדי אפסיים. מעבר לנחוץ אציין, כי אף אלמלא מצאתי שדין הבקשה להידחות מן הטעם שלעיל, סבורני כי לא היה מקום לאשר את הבקשה כתובענה ייצוגית, משום חוסר תום ליבו של המבקש. תום ליבו של המבקש שמבקש להיות תובע ייצוגי הוא מן הנדבכים החשובים לשם אישורה של תובענה כתובענה ייצוגית, ועל כן אם יביאו המשיבים ראייה שיש בה כדי להטיל פגם בתום ליבו של המבקש- יעבור לכתפי המבקש נטל הראייה להוכיח כי מתקיים בו התנאי של תום הלב הנדרש. בענייננו, מצויה אני בתמימות דעים עם המשיבים, כי עלה בידיהם להטיל ספק בתום ליבו של המבקש. ולהלן נימוקי: בבקשתו, ציין המבקש כי הוא ובני משפחתו צורכים כ-1.5 ק"ג בשר מעובד בשבוע, וכי צריכה זו מתקיימת זו תקופה ארוכה של 7 שנים. יחד עם זאת, לבקשתו לאישור התביעה כייצוגית צירף המבקש חשבוניות המעידות על רכישת בשר אך ורק במהלך תקופה קצרה מאוד של כ-22 ימים במהלך חודש נובמבר 2005 ושל כ-7 ימים במהלך חודש ינואר 2006. לדוגמא אציין כי במהלך יום 13/1/06 רכש המבקש ב-4 סניפי רשתות שיווק שונות, ב-3 ערים שונות באזור מרכז הארץ (בני ברק, רמת השרון, רמת גן), 10,269 ק"ג מוצרי בשר מעובד (כפי שעולה מנספחי הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ד'1-לו'3). מתוך אותם מוצרים רכש המבקש 6 מוצרים שכותרתם הינה "סטייק" או "אומצא" וכן 3 מוצרים שכותרתם "גולש". מוצרים אלה נרכשו מ-6 משיבים שונים. למותר לציין כי בחקירתו הנגדית לא ידע המבקש לשם מה נועד המוצר שרכש באותו יום ששמו "פילה מדומה מס' 6 (פלש פילה) מעובד". עובדה זו לא הפריעה למבקש לרכוש שני מוצרים שכותרתם "פילה מס' 6" באותו יום. בנוסף, בתצהירו, הצהיר המבקש בס' 21 כי "רכישת הבשר נעשתה לעיתים באמצעות שליח מטעמי", אך בחקירתו הנגדית הודה המבקש כי כלל המוצרים שנרכשו ונשלחו לבדיקת המעבדה, נרכשו ע"י שליח מטעמו (עמ' 6 לסיכומי התשובה מטעם המבקש). אם בכך לא די לי, הרי שמחקירתו הנגדית של המבקש ניתן ללמוד כי רכישות השליח נעשו אך ורק לצורך בדיקות המעבדה, ולא לשימושו של המבקש או מי מבאי ביתו. ובלשון המבקש (פרוטוקול 5/11/08 עמ' 280): "עו"ד כרמי: טוב. תאמר לי נכון שהקניות שעשית שצורפו לכתב התביעה, הם קניות שנעשו לצורך הבדיקות, נכון? העד: כן. שלחתי אותם לבדיקה מיד. ש: כן, אני רק אומר, הקניות האלה זה לא קניות שעשית הביתה, זה קניות שעשית כדי לבדוק אותם. ת:נכון" (הדגשה שלי צ.ב.). ברי לכל, כי רק מסקירת רכישות המבקש ביום נתון אחד, ניתן ללמוד שהמבקש אינו "צרכן" תם לב, ויכול שאינו "צרכן" כלל, כעולה מדרישת ס' 1 לחוק הגנת הצרכן, המגדיר "צרכן" כדלהלן: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי". סבורני, כי המבקש התנהל כאדם אשר יצא ל"צייד ראיות", כהגדרת המשיבים. יתר על כן, העובדה כי רכש ממוצרי כל המשיבים ללא הבדל במחיר המוצרים, כשרותם, או ייעודם, מעידה אף היא על האמור לעיל. אוסיף ואציין כי ההלכה מחמירה לעניין תום הלב הנדרש מתובע ייצוגי. ראו לעניין זה את קביעת ביהמ"ש העליון לעניין חובת הגילוי של מבקש בתובענה ייצוגית, שנועדה לקבוע האם המבקש הינו "תובע מקצועי" או תובע תם-לב (מפי כב' הנשיא הש' א' ברק (כתוארו אז) בציטוט של כב' הנשיא הש' א' וינוגרד (כתוארו אז) רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 780): "...אך יתכן שיש בכך גם כדי להצביע על נוהג מסוים ברכישות, שאינו מצבע על תום לב דווקא. כדי לברר כל זאת, זכאים הנתבעים לבחון את האיש על פי דרך רכישותיו, סוג רכישותיו, הקניות והמכירות השונות שביצע וכיו"ב מאפיינים, שאולי יש בהם כדי להצביע על כשירותו לייצג את התובעים האנונימיים כתובע ייצוגי" (הדגשה שלי צ.ב.). סיכומם של דברים הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית לאור האמור לעיל. יתכן, כי במצב דברים אחר בו המבקש היה פועל בתום לב ולבדיקות המעבדה שהניח בפניי ניתן היה לייחס תוקף מדעי ומשפטי, הרי שהמשיבים, היו ניצבים בפני אפשרות ממשית של אישור תובענה ייצוגית כנגדם, גם לאור העובדה כי חלק מהמשיבים נקנסו בעבר מספר רב של פעמים בשל המצאות של כמות מים בשיעור העולה על 10%. המבקש ישלם למשיבים ביחד הוצאות משפט כפי שהוצאו בפועל. הוצאות אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום ההוצאה ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן ישלם המבקש למשיבים ביחד שכ"ט עו"ד בסך 90,000 ₪ בתוספת מע"מ.בשרתביעה ייצוגיתמים