החלפת חברת ביטוח מנהלים ע''י המעביד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלפת חברת ביטוח מנהלים ע"י המעביד: 1. התובעת היא חברת ביטוח בע"מ, העונה להגדרת "קופת גמל" על פי סעיף 1 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958. 2. הנתבעת היא חברה בע"מ, אשר עסקה בייצור תכשיטים באופקים. 3. בחודש יולי 2007 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. 4. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת התקשרה עם התובעת, במטרה להבטיח את זכויותיהם של עובדיה בפוליסות ביטוח מנהלים. 5. על פי כתב התביעה הפסיקה הנתבעת את העברת הכספים לפוליסות על שם העובדים ובכך הפרה הנתבעת את חיוביה כמעביד כלפי קופת הגמל, התובעת. 6. בכתב התביעה נטען עוד, כי חוב הנתבעת בפוליסות ביטוח המנהלים שנפתחו לטובת העובדים, עומד נכון ליום 2.7.07, על סכום קרן בסך של 615,420 ₪; בצירוף פיצויי הלנת שכר עומד החוב נכון למועד הגשת התובענה, על סך של 5,109,235 ₪. 7. במסגרת התביעה התבקש בית הדין ליתן את הסעדים כדלקמן: "11.1. להצהיר כי הנתבעת חייבת בתשלומי דמי ביטוח בגין פוליסות "ביטוח המנהלים". 11.2. לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום המפורט בסעיף 7 לעיל (סכום חוב הנתבעת לקופת הגמל בסך של 615,420 ₪, הוספה שלי-ט.מ.) בצירוף הלנת שכר (כמפורט בסעיף 8 לעיל). 11.3. לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא הסכומים בגין פוליסת הביטוח ממועד הפסקת התשלומים ועד למועד מתן פסק הדין, בצירוף פיצויי הלנת שכר. 11.4. להצהיר כי הפיגור בגביית הפרמיות ארעה שלא עקב רשלנותה של התובעת" סעיף 10 לכתב התביעה (כך במקור). 8. בכתב ההגנה סיפרה הנתבעת, כי את ההתקשרות עם התובעת הפסיקה במרץ 2008; בידיעת העובדים ובהסכמתם. החלטה שהתקבלה על רקע חילוקי דעות וחוסר שביעות רצון משותפים לה ולעובדים, מדרך התנהלותה של התובעת כ"קופת גמל". 9. בהקשר זה סיפרה הנתבעת, כי החל מסוף שנת 2004 התעורר אצלה חשד כי כספים שהועברו על ידה לזכות העובדים, לא נזקפו במלואם להבטחת זכויותיהם של העובדים בפוליסות ביטוח המנהלים, כמבוקש על ידם. חשד זה העמיק והתבסס ככל שהתמשכו הבירורים מול התובעת, בשנים 2005-2006. בירורים אשר במסגרתם טענה הנתבעת, לא קיבלה תשובות לשאלותיה. 10. במצב דברים זה נטען כי הוחלט בעצה אחת עם העובדים על הפסקת ההתקשרות עם התובעת. 11. הנתבעת הוסיפה וסיפרה, כי בד בבד עם ההחלטה על הפסקת ההתקשרות עם התובעת, התקבלה ויצאה לפועל החלטה על הבטחת זכויותיהם של העובדים במסגרת קרן הפנסיה "מקפת החדשה". גם זאת בידיעת ובהסכמת העובדים. 12. אשר על כן טוענת הנתבעת, כי מקום שהתביעה מתייחסת לחוב לכאורה לתקופה שלאחר מרץ 2006, לאחר סיום ההתקשרות עם התובעת ובתקופה בה דאגה להבטחת זכויותיהם של עובדיה בקרן הפנסיה "מקפת החדשה" - דינה של התביעה להידחות לגופה, בהעדר עילה. 13. הנתבעת הוסיפה כי התביעה נגועה בחוסר תום לב של ממש. לעניין זה טענה הנתבעת, כי התובעת הייתה מודעת על הפסקת ההתקשרות, במרץ 2008. על אף האמור לא פעלה התובעת, לרבות בדרך של ידוע העובדים על הפסקת ההתקשרות, עד להגשת התביעה נשוא פסק דין זה. תביעה שהוגשה רק לאחר הליך משפטי שיזמה הנתבעת. 14. בנסיבות אלה התבקש בית הדין לדחות את תביעת התובעת על כל חלקיה. 15. על רקע המחלוקות בין הצדדים, כפי שהן משתקפות בכתבי הטענות , מבקש אני לפתוח בהצגת העובדות הנחוצות לענייננו; והעובדות הן כדלקמן. 16. כמצוין בפתח פסק הדין, התובעת היא חברה בע"מ העונה להגדרת "קופת גמל". הנתבעת הינה חברה אשר במועדים הרלוונטיים לפסק דין זה, עסקה בייצור תכשיטים באופקים. 17. בדצמבר 99' התקשרה התובעת עם הנתבעת להבטחת זכויות העובדים בתוכנית פוליסת ביטוח מנהלים. על פי הפוליסה, בעל הפוליסה היא הנתבעת והמוטבים הם העובדים. 18. יצוין כי הסדר זה שבין הנתבעת לתובעת להבטחת זכויותיהם של העובדים במסגרת של פוליסת ביטוח מנהלים, הוא מכוח הסכם אישי שבין הנתבעת לעובדיה, המסדיר את תנאי העסקתם של העובדים בנתבעת. 19. לקראת סוף שנת 2004 התעוררו אצל הנתבעת חששות לפיהן התובעת לא זקפה לטובת הפוליסות שנפתחו לטובת עובדיה, את מלוא הסכומים שהנתבעת/המעבידה, העבירה לאותה מטרה. 20. חששות אלה קיבלו ביטוי החל משנת 2005 במכתבים ובפניות לתובעת. כך במכתב מחודש מאי 2006 מבקשת הגב' ועקנין מטעם הנתבעת, הסבר לעובדה כי ההשוואה בין האישור למס הכנסה משנת 2005, שהנפיקה התובעת המתייחס להפרשות שנעשו לזכות העובדים בפוליסות ביטוח המנהלים; לבין נתוני המעביד/הנתבעת על גובה ההפרשות לזכות אותן פוליסות גילה "פערים עצומים". ראה: נספח ב' לתצהירו של מר יוסי מרקו. 21. מכתב דומה נשלח לתובעת בחודש מאי 2006. כך במכתב מחודש מאי 2006, ביקשה הנתבעת בין היתר, דוחות המפרטים את ההפקדות לפוליסת ביטוח מנהלים, אותם פתחה הנתבעת עבור עובדיה, החל מחודש דצמבר 99' וזאת "לאור אי התאמות בין סטאטוס הכספים המופקדים בפוליסות לבין ההפקדות אותן ביצעה מרשתנו בפועל.." נספח ג' לתצהירו של מר יוסי מרקו. 22. יודגש כי העדה מטעם התובעת, הגב' ספטון, אישרה את גרסת הנתבעת לפיה ביקשה האחרונה הסברים לחוסר ההתאמה כביכול, בין הסכומים שהעבירה הנתבעת לתובעת להבטחת זכויות העובדים, לסכומים שנזקפו בפוליסות לזכות אותם עובדים. העדה הוסיפה כי לא יכלה למצוא תשובה מפורטת לכל אחת מפניות הנתבעת. לעניין זה נשאלה העדה והשיבה: "ש. זה נתן תשובה לטענות שג'אפה כלפי הפניקס? ת. לא יודעת מה זה נתן להם. למשל היו כמה פיקדונות שלא הצלחתי לאתר עד הסוף. אמרתי לך זאת עבודה מאוד קשה." עדות העדה, גב' ספטון, עמ' 14 לפרוטוקול מיום 22.6.08 שורות 1-3. 23. בפועל הפסיקה הנתבעת את ההתקשרות עם התובעת, בחודש מרץ 2006 כאמור על רקע אי הבהירות בין העברות הכספים שביצעה הנתבעת לטובת אותן פוליסות ביטוח מנהלים שנפתחו לזכות עובדיה, לבין ההפקדות בפועל. בהקשר זה נשאלה העדה מטעם התובעת, הגב' רוזי ספטון ואישרה: "ש. את יודעת מתי נותק הקשר בין הנתבעת לתובעת? ת. אני יודעת שזה במהלך 2006. אני חושבת שמרקו היה אצלי במשרד בפברואר או מרץ 2006. ... ש. אני אומר לך שהוא גם בא אליך ואמר לך שהוא מסיים את הקשר, יכול להיות? ת. יכול להיות, אני ממש לא זוכרת. ש. על איזה רקע? ת. אי בהירות בתשלומים." עמ' 12 לפרוטוקול מיום 22.6.08 שורות 11-19. 24. במקביל התקשרה הנתבעת עם חברת "מגדל" להבטחת זכויותיהם של עובדיה ב"קרן מקפת החדשה". במסגרת זו קיים סוכן הביטוח, מר חוזז, פגישות עם עובדי הנתבעת לעדכון ולבירור עמדתם. לעניין זה השיב העד לשאלת ב"כ התובעת: "מה שהיה זה, שהגענו לחב' ג'אפה פנו אלי עובדים ואמרו שאנחנו כל הזמן מקבלים מכתבים שבהם ביטלו לנו ביטוח בריאות, משכנתא שמעולם לא ביצענו בפניקס. בנוסף אנחנו גם כל הזמן מקבלים מחברת ביטוח הפניקס שהפרמיות, התשלומים שאמורים להיות משולמים על ידי המעסיק לקופת פניקס, אנחנו כל הזמן מקבלים מכתבים שהפרמיות לא שולמו, שקיים חוב. בנוסף אנחנו מקבלים מכתבים שבהם לא הגיוני שהסכום שצברנו לחיסכון לא מסתדר עם הכספים שאנחנו משלמים מידי חודש בחודשו. זו הייתה תלונה גורפת. אני ישבתי עם עובד עובד וזו הייתה תלונה גורפת מהעובדים. אפשר לומר מהרוב המוחלט של העובדים שהכספים שהם שמו בפוליסות חסרים. בזמנו אם היה מדובר במעבר בין ביטוח מנהלים לפנסיה, לא היה צריך טופס כלשהו. אני באתי עם נציגים מנהלי תחום פנסיה למגדל למספר פגישות." עמ' 22 לפרוטוקול מיום 27.11.08 שורות 21-30. 25. מעבר לעדותו של סוכן הביטוח, מר חוזז, אשר סיפר כי דאג להסדרת זכויותיהם של כל עובדי הנתבעת בקרן פנסיה "מקפת החדשה", הציגה הנתבעת אישורים של "קרן מקפת החדשה" על תשלומי המעסיק לקופת הגמל, בשנים 2006-2007. 26. על בסיס האמור לעיל; עדויותיהם של מנכ"ל הנתבעת, מר מרקו, סוכן הביטוח, מר חוזז ואישורי קרן הפנסיה "מקפת החדשה" על תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה - הוכחה טענת הנתבעת ולפיה במרץ 2006 הופסקה ההתקשרות עם התובעת, לטובת התקשרות להבטחת זכויות העובדים בקרן הפנסיה "מקפת החדשה". 27. מעדותה של הגב' ספטון מטעם התובעת, כמו גם מהתנהגות התובעת עליה אעמוד להלן, הייתה התובעת מודעת להחלטה שקיבלה הנתבעת במרץ 2006 על הפסקת ההתקשרות והשלימה איתה. 28. בהקשר זה יש לציין, כי בעדותה סיפרה הגב' ספטון כי הייתה מודעת להחלטה שקיבלה הנתבעת בחודש מרץ 2006 על הפסקת ההתקשרות. הודעה שקיבלה בעל-פה ממנכ"ל הנתבעת. ראה: עדותה של הגב' ספטון, עמ' 16 לפרוטוקול מיום 26.6.08, שורות 10-19. 29. על אף האמור, לא פעלה התובעת להמשך ההתקשרות. רק לדוגמא אציין, כי לתצהירה של הגב' ספטון לא מצורף ולו מכתב דרישה אחד המופנה לנתבעת והדורש את המבוקש בכתב התביעה היום, את המשך ההתקשרות. 30. אוסיף עוד, כי העדה מטעם הנתבעת אישרה כי לא רק שלא נעשתה פניה לנתבעת, פניה המתריעה על הפסקת ההתקשרות, אלא שהודעה ליחידי העובדים על הפסקת התשלומים במסגרת פוליסות ביטוח המנהלים, כנדרש בדואר רשום, לא נשלחה. כך בעדותה לא יכלה הגב' ספטון להצביע על מכתב שנשלח בדואר רגיל לעובדים המודיע להם על הפסקת התשלומים במסגרת פוליסת ביטוח המנהלים, ואישרה שאם אכן נשלח מכתב כאמור - הוא נשלח בדואר רגיל בלבד. ראה: עדותה של הגב' ספטון עמ' 18 לפרוטוקול מיום 22.6.08 שורות 8-23; עדותה של הגב' ספטון, עמ' 20 לפרוטוקול מיום 22.6.08, שורות 1-4. 31. מעדותה של הגב' ספטון עולה עוד, כי במצבים בהם לא דואג המעביד להסדרת החוב במסגרת תוכניות ביטוח המנהלי, מוגשת התביעה בתוך 13 החודשים מהיום שהתשלום מופסק. ראה: עדותה של הגב' ספטון, עמ' 18 לפרוטוקול מיום 22.6.08, שורות 6-7. בענייננו הוגשה התביעה לבית הדין רק בחודש יולי 2008 ורק בעקבות תביעה שהגישה הנתבעת כנגד התובעת, בהיקף של כ-800,000 ₪. תביעה שנדחתה בסופו של יום מטעמים פרוצדוראליים בעקבות הפסקת פעילות הנתבעת. תביעה המתייחסת לטענות הנתבעת לאי ייחוס כספים שהעבירה להבטחת זכויותיהם של עובדיה בתוכניות פוליסות ביטוח המנהלים, שנפתחו אצל התובעת להבטחת זכויותיהם. 32. החוב לכאורה נשוא התביעה, מתייחס לתשלומים לטובת פוליסות ביטוח המנהלים, לתקופה שלאחר מרץ 2006. 33. על רקע עובדות אלה מבקש אני לפנות לטענות התובעת. 34. בהקשר זה במישור היחסים שבין הנתבעת לתובעת, חלים הוראות חוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981. במסגרת הוראות אותו חוק, הנתבעת הינה בעלת הפוליסה והמוטבים הם העובדים. 35. חוק חוזה הביטוח מקנה לבעל הפוליסה מהסוג הנדון (תוכנית ביטוח מנהלים), את הזכות להפסיק את ההתקשרות בכל עת. 36. מהעובדות לעיל עולה, כי הנתבעת הוציאה לפועל את זכותה כאמור להפסקת ההתקשרות, בהודעה ובהתנהגות המוצאת ביטוי בהפסקת התשלומים לפוליסות, במרץ 2006. כאמור בפרק העובדות, השלימה התובעת עם החלטת הנתבעת על הפסקת ההתקשרות איתה. 37. משנמצא כי ההתקשרות בין הנתבעת לתובעת הופסקה בחודש מרץ 2006, הרי שממילא לא נצבר חוב לקופת הגמל, לתקופה שמחודש מרץ 2006 ואילך. 38. לפיכך התביעה שלפנינו הטוענת לקיומו של חוב לקופת גמל, לתקופה שמחודש מרץ 2006 ותביעה לתשלום חוב זה מכוח סעיף 19 לחוק הגנת השכר תשי"ט-1959 - דינה להידחות. 39. נטען ארוכות לעניין זכותה של הנתבעת להפסיק את ההתקשרות עם התובעת, מקום שבמסגרת אותה התקשרות מוסדרים זכויותיהם של צדדים שלישיים המוטבים על פי הפוליסות, קרי עובדי הנתבעת. כך טענה התובעת, כי על אף האמור בהוראות חוק חוזה הביטוח, אין הנתבעת רשאית להפסיק את ההתקשרות איתה. בהקשר זה הפנתה הנתבעת לפסק דינה של כב' השופטת פריימן בעניין מגדל לחב' ביטוח בע"מ נ' משכל בע"מ. 40. בקצרה יאמר, כי בטענה זו לא מצאתי ממש. 41. היחסים שבין המעביד ועובדיו לחברת הביטוח, הם משולש אשר בבסיס המשולש, הסכם העבודה בין המעביד לעובדיו הקובע את המסגרת בה יבוטחו זכויותיהם של העובדים. בענייננו, המדובר בחוזה עבודה אישי אשר במסגרתו הוסכם על הבטחת זכויות העובדים בפוליסות ביטוח מנהלים, שהפעילה התובעת. בקודקוד המשולש, חברת הביטוח אשר מפעילה בענייננו את תוכניות ביטוח המנהלים. 42. כשם שהוסכם בין הנתבעת לעובדיה, על הבטחת זכויותיהם של העובדים בפוליסת ביטוח המנהלים שמפעילה התובעת, רשאים היו הנתבעת והעובדים למצוא לעצמם מסגרת ביטוחית אחרת. החלטה אשר יצאה לפועל במסגרת הפררוגטיבה המוקנית לנתבעת על פי חוק הביטוח להפסיק בכל עת את ההתקשרות עם התובעת. 43. עמדה זו עומדת יפה עם פסק הדין בעניין מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' משכל בע"מ, עליה מסתמכת התובעת, שם לא הייתה מחלוקת על עצם זכותו של המעביד להפסיק הסדר ביטוחי בהסכמת העובד או לכל הפחות, תוך יידוע העובד. ראה: סעיף 20 לפסק הדין בעניין מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' משכל בע"מ. 44. כאמור בפרק העובדות, הפסקת ההסדר הביטוחי עם התובעת נעשה בהסכמת העובדים ובתיאום עימם, כמפורט בעדותו של מר חוזז כמצוין בפרק העובדות. כזכור, במקביל להפסקת ההתקשרות עם התובעת הובטחו זכויותיהם של עובדי הנתבעת בהסדר של פנסיה מקיפה בקרן הפנסיה "מקפת החדשה". 45. יצוין כי בכך שונתה התשתית העובדתית בעניינם של הנתבעת והתובעת כאן והמתואר בפסק הדין בעניין חב' הביטוח מגדל בע"מ. שם טען המעביד להפסקת ההתקשרות עם חב' הביטוח, זאת מבלי ליידע את העובדים ותוך גביית כספים מהעובדים, כביכול להבטחת זכויותיהם בתוכנית הביטוח בחב' מגדל. 46. רק אוסיף, כי הזכות היום לעבור מהסדר ביטוחי אחד לשני, מעוגנת היום במפורש בחוק ובתקנות. לפיכך אין אני רואה צורך להאריך בשאלת עצם זכותו של המעביד והעובד לבחור לעצמם את ההסדר הביטוחי הראוי בעיניהם. 47. דא עקא שנכון למועד הרלוונטי, הפרוצדורה הקבועה היום בתקנות, לפיה מאשר העובד בחתימתו את המעבר מהסדר ביטוחי אחד למשנהו בטפסים המיועדים לכך - לא היה קיים בתקופה הרלוונטית, מרץ 2006. בכך אין כדי ללמד כי הזכות עצמה אשר במסגרתה רשאים המעביד והעובד לעבור מתוכנית לתוכנית, לא הייתה קיימת עוד במרץ 2006. 48. כך גם אין אני רואה צורך להתעכב על טענות התובעת, לפיהן לא רשאית הנתבעת לבחור לה הסדר ביטוחי חילופי, בנימוק כי ההסדר החילופי בקרן הפנסיה מקפת, גורע מזכויותיהם של העובדים בהשוואה לתוכנית ביטוח המנהלים שנערכה עבורם במסגרת התובעת. 49. בתמצית יאמר כי שאלת ההסדר הביטוחי העדיף נגזרת מהמאפיינים האישיים של כל מבוטח ומבוטח. מכאן שלא ניתן להגיע למסקנה כי לכלל העובדים היה עדיף ההסדר הביטוחי במסגרת תוכניות ביטוח המנהלים שנערכו עבור עובדי הנתבעת בתובעת, על פני ההסדר של תוכנית פנסיה מקיפה ב"קרן מקפת". בהקשר זה נשאל העד המומחה מטעם התובעת, מר וייסברג, והשיב: "ש. אתה עשית בדיקה ספציפית לכל עובד? בחוות הדעת שלך אין בדיקה לכל עובד, נכון? האם עשית בדיקה אם המעבר היה כדאי או לא? ת. לא. ש. זאת אומרת שיכול להיות שלחלק מהעובדים הטענות שלך לא נכונות. ת. אני לא התייחסת לעובד עובד פרטני, אלא הקבוצה." עמ' 7 לפרוטוקול מיום 22.6.08 שורות 12-16. 50. עוד יש לציין, כי לא ניתן להגיע להכרעה חד משמעית לגבי ההסדר הביטוחי העדיף, משישנם פרמטרים שונים אשר משפיעים על כדאיות ההסדר, אך אלה אינם ברי השוואה בהעדר נתונים. לעניין זה נשאל מר וייסברג והשיב: "ש. מה רכיב הפרמיה בהשוואה לרכיב החיסכון בביטוח המנהלים? ת. לא ניתן לכמת את זה. ביטוח המנהלים המעביד משלם בנפרד עבור אובדן כושר עבודה. בקרן פנסיה זה חלק בלתי נפרד מדמי הגמולים, לכן אי אפשר ל... ש. אני יודע שרכיב הביטוח עבור אובדן כושר עבודה, אני לא מקבל בכל מקרה. בקרן הפנסיה הסכום הזה יכנס לתוך הפול הזה שאני יכול אחר כך לפדות אותו? ת. אני אקטואר ואני אומר לך קטגורית, גם בקרן הפנסיה משלמים עבור פנסיית הנכות, יש לזה מחיר לכן זה יורד מהחיסכון... העליות הן די דומות, אבל לא בדקתי אותן." עמ' 6 לפרוטוקול מיום 22.6.08, שורות 17-23. 51. לסיום נקודה זו רק אוסיף, כי במשוואה לעניין הכדאיות הכלכלית של ההסדר הביטוחי המוצע, יש להוסיף על מארג הזכויות המוצע בהסדר, את מידת האמון שרוכש המבוטח בחב' הביטוח. בענייננו, מתעלמת חוות דעת המומחה וטענות התובעת מחוסר האמון שבין הנתבעת ועובדיה לתובעת. חוסר אמון זה יש בו כדי להשליך על מידת הכדאיות הכלכלית של אותו הסדר שהוצע על ידי התובעת. 52. מהמקובץ עולה, כי הנתבעת הייתה רשאית להביא לידי סיום את ההתקשרות עם התובעת במרץ 2006, אשר במסגרתו נערכו פוליסות ביטוח המנהלים לזכות עובדי הנתבעת. משהייתה הנתבעת רשאית לסיים את ההתקשרות עם התובעת במרץ 2006 ומשהופסקה ההתקשרות באותו מועד - הרי שלא נצבר חוב לקופת הגמל לתקופה שממרץ 2006 ואילך. 53. מכאן שהתביעות לסעדים כספיים, סעיפים 11.1, 11.2 ו-11.3 לסעיף 10 לכתב התביעה - תביעות המתייחסות לחוב לקופת גמל ותשלומי הלנת שכר לתקופה שממרץ 2006 ועד להגשת התביעה ועד בכלל - דינן להידחות. 54. הסעד האחרון המבוקש על ידי התובעת, הוא סעד הצהרתי במסגרתו התבקש בית הדין להצהיר כי הפיגור בגביית הפרמיות אירע שלא עקב רשלנותה של התובעת. 55. יאמר מיד, כי הסעד ההצהרתי התייתר משנקבע כי לא קיים חוב לקופת הגמל, תקופה שלאחר מרץ 2006; התקופה לה מתייחסת התביעה. 56. עם זאת יש להוסיף. הסעד ההצהרתי המבוקש ולפיו הפיגור בגביית הפרמיה איננו עקב רשלנות התובעת, איננו סעד שבמישור שבין התובעת לנתבעת, אלא במישור שבין התובעת לעובדי הנתבעת. זאת שעה שהוא משליך על זכויותיהם של עובדי הנתבעת מכוח סעיף 19א (ד) לחוק הגנת השכר תשי"ט-1959. 57. משלא צורפו עובדי הנתבעת כצדדים להליך, ומשלא דאגה התובעת להביא ראיה כי אותם עובדים מודעים להליך נשוא פסק דין זה ולהשלכה שיש לסעד ההצהרתי המבוקש על זכויותיהם - אין מקום למתן סעד הצהרתי כמבוקש. 58. זאת ועוד. סעיף 19 א(ח) לחוק הגנת השכר תשי"ט-1959, קובע כי משחלפו שישה חודשים ממועד הולדת החוב לקופת הגמל "רשאית קופת גמל להודיע על כך בכתב לעובד... ורק משחלפו שישה חודשים ממתן אותה הודעה מבלי ששולם חוב, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף 19א(ד) לחוק "אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל." 59. יוצא מכאן כי תנאי לקביעת בית הדין שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או עקב סיבות אחרות שיש בהן כדי לפטור את קופת הגמל מחובותיה על פי סעיף 19 א(ד) לחוק, היא מסירת ההודעה לעובד לאחר חלוף שישה חודשים ממועד יצירת החוב. 60. על פי תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות) תשל"ו-1976, הודעה כאמור חייבת להימסר בדואר רשום. 61. בעדותה אישרה העדה מטעם התובעת, כי הודעה בדואר רשום לעובדי הנתבעת על חוב לקופת הגמל בתקופה הרלוונטית לתביעה נשוא פסק הדין - לא נשלחה. 62. מכאן שלא התקיים התנאי המוקדם הקבוע בסעיף 19 א(ח) לחוק הגנת השכר למתן הצהרה כמבוקש על ידי התובעת. התנאי הדורש את יידוע העובד על פיגור בתשלומי המעביד לקרן, בהודעה בדואר רשום. 63. מהאמור לעיל עולה, כי דין הבקשה לצו הצהרתי ולפיו הפיגור בגביית הפרמיות אירע שלא עקב רשלנות התובעת, להידחות. 64. סוף דבר. התביעה על כל חלקיה נדחית. 65. משנדחתה התביעה, ובשים לב לסכום התביעה, כ-6,000,000 ₪ קרן בצירוף פיצויי הלנה, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות בסך של 50,000 ₪. 66. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. פוליסהחברת ביטוחביטוח מנהלים