קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה בביטוח לאומי: זוהי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה: 1. בתאריך 18.4.07 ניתן פסק דין בתיק זה בו נדחתה תביעת התובעים. התובע ערער לבית הדין הארצי בתיק עב"ל 352/07 ביום 11.9.07. פסה"ד שניתן ביום 18.4.07 ביטל את פסה"ד מיום 18/4/07 וביה"ד הארצי הורה לקיים הליך המבהיר את חוות דעתו של המהנדס שריף הנדי- מהנדס הועדה לתכנון ובניה עירון, וזאת בהתייחס לחווה"ד של השמאי- מר גלעד יצחקי מתאריכים: 14.6.06, 29.3.04 ו- 21.4.04. מר הינדי נדרש במפורש להתייחס לטענת השמאי, שקבע כי בשטח שבמחלוקת קיימות זכויות בניה נוספות בקומה א' מעל ביתו של התובע בשטח של 130 מ"ר; וכך אמנם עשה. להלן עובדות המקרה: 2. התובעים, בני זוג תושבי אום אל פחם, הגישו בחודש יוני 00' תביעה לנתבע לגמלת הבטחת הכנסה. 3. תביעתם הנ"ל של התובעים התקבלה ע"י הנתבע, אך מאחר ולטענת הנתבע בבעלות התובעים קרקע בשטח של 700 מ"ר בגוש 20409 חלקה 80 ( להלן: המגרש ), שולמה לתובעים גמלת הבטחת הכנסה בשיעור של 80% בלבד. 4.         לביה"ד הוגשה חוו"ד של השמאי, גלעד יצחקי, מטעם הנתבע מיום 29.3.04, על פיה נקבע כדלקמן: "מעל דירת התובע הוחל בבניית שלד של דירה נוספת...בהתאם למדידה שנערכה במקום השטח המתוכנן של הקומה כ- 130 מ"ר...הגישה לקומה זו באמצעות גרם מדרגות חיצוני מדירת המגורים שבקומת הקרקע. התובע מסר כי הבנייה הופסקה מייד לאחר תחילתה מאחר שהבנייה התבצעה ללא היתר. ... היקף הזכויות של התובע בחלקה בהתאם לנתוני מס רכוש הינו 700 מ"ר. שטח המגרש עליו ניצב בית המגורים נאמד בגבולות 350 מ"ר, מכאן ששטח הקרקע העודפת הינו כ- 350 מ"ר. בנו של התובע הסביר כי ה"שטח העודף" נמצא בצמוד וממזרח למגרש עליו ניצב בית המגורים של התובע. על ה"שטח העודף" ניצב בנין מגורים נוסף המוחזק ע"י אחד מקרובי המשפחה. ... 1.         שווי הזכויות לבניית הדירה מעל דירת התובע  117,000 ₪      2.         אומדן שווי המחסן בחזית בית המגורים: זכויות בניה   10,000 ₪ 3. שווי הבניה 15,000 ₪. שווי הקרקע העודפת                                                25,000 ₪                                                     (שווי זה הוערך כקרקע פנויה לאחר הפחתה ע"י שיתוף). 150,000 ₪" 5. בתאריך 21/4/04 הוגשה השלמה לחוות דעתו של השמאי על פיה חוות הדעת הנ"ל התבססה, בין היתר, על מסמך פרטי נדל"ן מס רכוש מחודש 5/00 הקובע כי בבעלות התובע מגרש ששטחו 700 מ"ר. אולם, בהתאם למסמך מעודכן יותר ממס רכוש מיום 8.7.01 בבעלות התובע דירת מגורים ללא התייחסות לשטח המגרש. על כן, קבע השמאי כי סעיף 3 לחוות דעתו "שווי הקרקע העודפת" רלוונטי רק לתקופה שבין חודש 5/00 לתאריך 8.7.01, ושווי הקרקע נכון למועד הקובע החדש הינו בסך של 135,000 ₪. לטענת השמאי, החל מתאריך 8.7.01 סעיף 3 הנ"ל אינו רלוונטי. 6.         התובעים הגישו מטעמם תעודת עובד ציבור מיום 5.4.06 שנערכה ע"י מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה עירון, מר שריף הנדי, הקובע כדלקמן: "2.5 על מגרש מס' 10/80 האמור קיים מבנה גדול ששטחו גדול יותר משטח הבניה המותר ע"פ תכנית מס' ג/ 470. 2.6 ע"פ הבינוי הקיים במגרש מס' 10/80 וע"פ הוראות תכנית מס' ג/ 470 לא ניתן להתיר שום בניה נוספת על המגרש."   7.         השמאי, מר יצחקי, הגיש לביה"ד בתאריך 14.6.06, את התייחסותו לתעודת עובד הציבור הנ"ל, בה ציין כי:                         "על המגרש קיימים שני בנינים נפרדים ולא בנין אחד גדול. לא ברור על סמך מה קובע המהנדס כי על פי תכנית ג/ 470 לא ניתן להתיר בניה נוספת על המגרש. קביעה זו אינה מתבססת על תכנית, מדידה, או חישובי שטחים והשוואתם לזכויות הבניה המותרות עפ"י תכנית ג/ 470." מתחשיב שמבצע השמאי בהתייחסותו הנ"ל באשר לזכויות הבניה שנותרו לבניית קומת א מעל ביתו של התובע עולה כי נותר שטח של 130 מ"ר לבניה נוספת, התואם את שטח הדירה שבנייתה טרם הסתיימה, ועל כן אין מקום לשינוי חוות דעתו מיום 29.3.04 כאמור.  8.         כמו כן, הגיש הנתבע לביה"ד הצהרה של התובע לפקיד התביעות מיום 25.9.01, על פיה מצהיר התובע כי בבעלותו מגרש בשטח של 700 מ"ר. 9. עפ"י מר הינדי שריף, הינו מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה ואדי ערה-עירון שבתחום סמכותה נכללת גם עירית אום-אל-פחם. להלן העדות שמסר בבית הדין ביום 25.12.08 בעמוד 12 לפרוטוקול: "ת. אני תמה על הקביעה של השמאי יצחקי. אני צירפתי לתעודת עובד הציבור שלי קטע מצילום אווירי משנת2003 בו רואים בבירור בנין גדול מאוד על מגרש 80/10 ואני כתבתי שלמעשה רק ממראית עין אפשר לראות שיש חריגה באחוזי הבניה. הוא לא הסתפק בזה, ואני מכבד את זה, ולצורך כך אני נברתי בתיקים שיש לנו בועדה המקומית, למרות צילום אווירי משנת 2008 שקיבלתי סמוך למועד שנדרשתי להשלים את תעודת עובד הציבור, ועל בסיס אותו צילום אווירי משנת 2008 עשיתי חישוב של שטח המבנה שטענתי שהוא גדול והתברר ששטח המבנה הוא מעל 2000 מ"ר. מדובר במבנה בן 4 קומות. אני לא מדבר על בעלים אלא התייחסתי רק למגרש 80/10. אני לא יודע מי הבעלים של המגרש הנ"ל. התשריט שצורף לתעודת עובד הציבור שאני מסרתי הינו מיפוי מצילום אווירי. ועל פיו רואים שיש שם מבנה גדול מאוד. יש לי גם להיום על רקע מיפוי יותר עדכני עם רזולוציה יותר גבוהה. יותר מזה, אני שלחתי את המפקחים שלי לבדוק בשטח את מספר הקומות של כל בניין ובניין בחלקה. בחלקה יש 17 מבנים. במגרש 80/10 קיים בניין בן 4 קומות ששטחו כפי שציינתי כ- 2100 מ"ר נכון להיום. ולמען ההגינות, בתעודת עובד הציבור לא היה ידוע לי מספר הקומות. אני הנחתי שזה 2 קומות ואם מדובר בבניין של 2 קומות אז אנחנו מגיעים לאחוזי בניה של 167% כאשר מותר רק 72%. ואם זה 4 קומות אז אחוז הבניה הוא פי שתיים, וזה מגיע ל- 334% על בסיס של 4 קומות. כך שהקביעה שלי שלא ניתן להתיר בניה על מגרש 80/10 היא מוצקה וחד משמעית. ש.        השמאי יצחקי קובע שניתן להתיר בניה על סך 142% הואיל ומדובר בישוב ערבי. מה אתה יכול להגיב על הטענה הזאת? ת. הוא מדבר על 142 מ"ר ולא על 142אחוזי בניה. החלקה 80 בגוש 20409/ מיועדת לאזור מגורים רגיל עפ"י תוכנית ג' 470. ששם מותר לבנות 72% מגורים ועוד 5% בניני עזר. כך שסה"כ הבניה המותרת כולל בניני עזר זה 77%. השמאי גלעד יצחקי הניח הנחה שהיא בלתי מבוססת זה שאפשר להוסיף עוד 15% בניני עזר, זה איננו מבוסס על שום תוכנית, תקנה, או חוק. מה שמותר בסה"כ זה 5% בניני עזר, ולכן אי אפשר להוסיף עוד 142 מ"ר כפי שקבע השמאי יצחקי. ... ש.        תאשר לנו שלא ניתן להתיר בניה נוספת באותו מגרש. ת. אבקש להוסיף שלא ניתן להוסיף לבנות על החלקה בכללותה כל בניה נוספת כי אחוזי הבניה נוצלו מעל ומעבר למותר. היום יש בניה של כמעט 132% בעוד שמותר רק 72% בניה". 10. במסגרת חקירתו הנגדית העיד מר הינדי כדלקמן: "ש. אנחנו מדברים על תקופה של שנת 2002. לכל היותר שנת 2004, שבה נערכה השומה של גלעד יצחקי 29.3.04. אתה מסרת תגובה לשומה של יצחקי דרך תעודת עובד ציבור, ב- 5.4.06. עכשיו אתה אומר לביה"ד שקיבלת תצ"ע חדש ורואה שיש שם בנין של 4 קומות. ממתי התצ"ע החדש? ת.        מאוגוסט 2008. ש.        יש לך תצע מ- 2004. ת. יש לי מ- 2003, אותה צירפתי לתעודת עובד ציבור. זה מבוסס על צילום אוויר. מצילום אוויר אי אפשר למדוד את גודל הבנין, כי אין בו קנה מידה. לכן למעשה מה שיש לנו כאן, זה צילום אווירי משוטח. לכן מה שצרפתי לחוות דעתי זו מיפוי מצילום אוויר בקנה מידה. ש.        אתה לקחת את הצילום האוויר, את התשריט שלה שטח שמת אחד על אחד וראית שזה בגבולות ואחד שייך לשני. ת. זה לא מדוייק. הפעולה הטכנית לא כזאת. ישנן חברות שהופכות צילום אווירי למפה, לתוכנית, כך שהיה לנו ב- 2003 צילום אווירי והפכו לתשריט. 11. מעדות מר הינדי בביה"ד מתברר כי, במגרש 80/10 שבבעלות התובע ואחיו אז-אדין ג'בארין קיים בניין בן 4 קומות ששטחו כ- 2,100 מ"ר נכון ליום 25.12.08. היות ומדובר במבנה בן 4 קומות, כאשר אחוז הבניה המותר שם הוא רק 72%, על כן אחוז הבניה מעל למותר שנעשה במגרש הנ"ל מגיע ל- 334% ולכן לא ניתן להתיר כלל בניה נוספת על מגרש 80/10. 12. מר הינדי גם הדגיש, כי חלקה 80 בגוש 20409 מיועדת לאזור מגורים רגיל עפ"י תוכנית ג'/470, ששם מותר לבנות 72% מהמגרש לצורכי מגורים ועוד 5% בנייני עזר, כך שסה"כ הבניה המותרת מגיעה ל- 77%. על כן, לא ניתן לבנות עוד 142 מ"ר כטענת השמאי-גלעד יצחקי. 13. יתר על כן- מר הינדי ציין, כי השמאי מר גלעד יצחקי לא טרח לפנות לועדה המקומית על מנת לקבל את המידע התכנוני ביחס למגרש 80/10, ביחס לזכויות בניה, קווי בניה וכו'. לדבריו- אחוזי הבניה נוצלו מעל ומעבר למותר עפ"י החוק. 14. כן יש לציין, כי עפ"י תצלום אויר משנת 2003- העיד מר הינדי כי בשטח היתה קומה אחת בשטח של 524.7 מ"ר. השמאי גלעד יצחקי שביקר בשנת 2004 בשטח מצא שם שתי קומות בנויות ובנוסף, שלד של קומה נוספת, כלומר נוספו 2 קומות בנויות נוספות בשטח של 524.7 מ"ר כל אחת, וסה"כ 1049.4 מ"ר. מאז ועד היום הושלמה בנית הקומה הרביעית, כך שבסה"כ יש על המגרש מבנה בשטח של 2,100 מ"ר שנבנה ללא היתר חוקי. יש להדגיש, כי השטחים הנ"ל מתחלקים שווה בשווה בין התובע ואחיו. 15. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי בניגוד לקביעת השמאי- מר יצחקי גלעד- לא ניתן לבנות מבחינה חוקית מעל דירת התובע דירה נוספת בשטח של 130 מ"ר וגם לא מחסן שירות- כי כל אחוזי הבניה נוצלו מעל ומעבר למותר עפ"י החוק. כל הבניה הקיימת מעל דירת התובע הינה בניה לא חוקית, אשר ספק אם תקבל "הכשר" והיתר בניה, בסופו של יום, מהועדה המקומית לתכנון ובניה עירון. 16. כשמדובר בבניה לא חוקית, וכאשר לא הוכח בביה"ד, כי התובע בנה את הדירות מעל ביתו, או שמא ילדיו, וכאשר ביחס לבניה הנ"ל ניתן להוציא צו הריסה ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון, איננו יכולים לייחס לתובע הכנסות מנכס לא חוקי עפ"י חוק הבטחת הכנסה, השוללות את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. 17. על כן, למרות ספקותינו והרגשת אי הנוחות שאנו חשים בנסיבות מקרה זה, בגין הבניה הלא חוקית של שלוש דירות מעל דירת התובע, אין מנוס, אלא לקבוע כי לא ניתן לקחתם בחשבון לצורך חישוב הכנסות מנכס עפ"י חוק הבטחת הכנסה. 18. בנסיבות אלה, התביעה מתקבלת בזאת ועל הנתבע לשלם לתובע גמלת הבטחת הכנסה במלואה לתקופה החל מחודש 6/00 עד חודש 4/02 וכן גם מחודש 4/02 ואילך בהתאם לסעיף 3 לפסה"ד מיום 18.4.07. 19. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום. הבטחת הכנסה