המרצת פתיחה אישור פסק ביניים של בורר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המרצת פתיחה אישור פסק ביניים של בורר: המשיבים להמרצת הפתיחה עותרים לסילוקה על הסף ולחלופין להורות רק על אישורו של פסק הבוררות מיום 18/10/06 המכונה "פסק ביניים" ולדחות את התובענה ככל שהיא נסבה על שינוי או תיקון של פסק הבוררות מיום 17/6/08. במסגרת המרצת הפתיחה, עותרים המבקשים לאישור פסק הביניים מיום 18/10/06 ובנוסף או לחלופין לתקן או להשלים את פסק הבוררות מיום 17/6/08 , אשר ניתנו על ידי הבורר הנכבד עו"ד ערן פלס. על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, המבקש 2 (באמצעות המבקשת 1) והמשיב 2 (באמצעות המשיבה 1) היו בעלי מניות, בחלקים שווים, ומנהלים בקבוצת ממורקס טלקס (ישראל) בע"מ במשך כעשר שנים. בשלב מסויים, נוצר סכסוך בין המבקש 2 והמשיב 2, והמבקשים הגישו כנגד המשיבים תביעה הנדונה בבוררות, והתקיימו מספר ישיבות בוררות. בישיבת הבוררות מיום 18/10/06 אמורה היתה להתנהל התמחרות בין הצדדים לגבי הגורם שיקנה את חלקו של משנהו בחברת ממורקס. בהחלטתו מאותו מועד הורה הבורר הנכבד עו"ד פלס על מתכונת מסויימת של התמחרות, וקבע- "לאחר ששמעתי את הצדדים מבלי להביע דעה על סיכויי התביעה או על תביעה עתידית, אני מחליט כי באם מר פלד יהיה המוכר, סך של 350 אלף שקל יופקד על ידו. באם מר קנדי יפקיד בכל מקרה 700 אלף שקל, אם מר קנדי יהיה המוכר, יחולו הסכומים באותם תנאים. כלומר, מר קנדי יפקיד 700 אלף שקל ומר פלד יפקיד 350 אלף שקל. מדובר בהחלטה שיכולה להשתנות בהתאם לנסיבות, יש...כמובן לאחר ההחלטה בבקשה, לתקן את כתבי הטענות שתוגש ע"י עו"ד שמואלי ושותפיו, וקבלת תגובתם של עו"ד אגר ושרם, ובהתאם לנסיבות של ההתפתחויות שיחולו בגישור שיערך אצל רו"ח תאירי לעניין ההוצאות, כאשר רו"ח תאירי, ישמש הן כמגשר לעניין ההוצאות והן כמומחה מטעם הבורר...". בהמרצת הפתיחה נטען, כי בעקבות החלטה זו, נערכה התמחרות שבמסגרתה הציעו המבקשים לרכוש את חלקם של המשיבים בחברה, לאחר ניכוי דיבידנדים בסכום של 200,000 ₪. בעקבות ההתמחרות, חתמו הצדדים על הסכם שבמסגרתו שילמו המבקשים למשיבים את סכום הרכישה בסך 200,000 ₪ , ואילו החברה שילמה למשיבים את מלוא סכום הדיבידנדים בסך 5,297,500 ₪, ומתוך סכום זה הופקד על ידי המשיבים סכום של 700,000 ₪ אצל בא כוחו. ביום 17/6/08 ניתן פסק הבוררות בסכסוך הכולל, במסגרתו חוייבו המשיבים בתשלום סכום של 250,000 ₪. במסגרת המרצת הפתיחה, ככל שניתן להבין, משיגים המבקשים על כך שהבורר הנכבד לא התייחס אופרטיבית לחובתם של המשיבים לשלם רכיב מסויים (כפי הנראה, סכום של 365,214 ₪ שבו מחוייבים המשיבים לחברה על פי החו"ז), למרות שניתנה התייחסות כללית לכך במסגרת סעיף 33 לפסק הבוררות. המבקשים טוענים, כי לא ברור להם מהי הסיבה להעדר הוראה אופרטיבית בעניין- ייתכן שהבורר הנכבד סבר כי הוא הכריע בסוגייה קודם לכן במסגרת פסק הביניים, ייתכן שסבר שההכרעה המתבקשת היא בין בעלי המניות ובין עצמם, לצורך עריכת איזון ביניהם וייתכן שנפלה טעות או השמטה. בהתאם לכך, טוענים המבקשים, כי יש לאשר את פסק הביניים מיום 18/10/06 , תוך "שילוב" הסכום המדוייק בסך 365,214 ₪, שאוזכר במסגרת סעיף 33 לפסק הבוררות, ולהורות כי על המשיבים להשיב לחברה את הסכום האמור, ולחלופין לתקן או להשלים את פסק הבוררות באופן האמור. בבקשה הנוכחית, טוענים המשיבים כי טענות המבקשים אינן ראויות להתברר במתכונת הנוכחית של המרצת הפתיחה. לטענת המשיבים, עמדת המבקשים בדבר השינויים הראויים להתבצע במסגרת פסק הבוררות מקומה בבקשה לביטול פסק הבוררות, על פי אחת העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). בנוסף, טוענים המשיבים, כי החלטת הבורר הנכבד מיום 18/10/06 היא בגדר "החלטה אחרת" ולא "פסק ביניים", שכן לא עוגנה במסגרתה כל קביעה סופית אופרטיבית, אלא למעשה ניתנה במסגרתה אפשרות לשנותה. האבחנה בין פסק בוררות או פסק ביניים לבין "החלטה אחרת" הובעה במסגרת ע"א 3253/02 שירותי בריאות כללית נ' מייטלס (7/4/03), בו נאמר- "בסעיף 1 לחוק הבוררות מוגדר "'פסק בוררות'- פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים". מקובל עלינו כי ההבחנה בין "החלטה אחרת" לבין "פסק דין" של בית משפט משמשת גם להבחנה בין "החלטה אחרת" לבין פסק בוררות או פסק ביניים...החלטה של בית-המשפט היא בגדר "פסק חלקי", והחלטה של בורר היא בגדר פסק ביניים "רק כאשר ברור כי הדיון במחלוקת נשוא ההחלטה הושלם, התיק נסגר בכל האמור למחלוקת זו, ובידי הצדדים נמצאת החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת, שלמה ובעלת קיום עצמאי משלה"...". (ראו גם רע"א 5705/03 יעקוב נ' פלג ובניו חברה לבנין ופיתוח בע"מ (7/6/05)). בענייננו, החלטת הבורר הנכבד מיום 18/10/06 לא רק שאינה משלימה את הדיון בהליך הבוררות, אלא שגם נקבע בה במפורש כי היא עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות העניין. מכאן, כי מדובר בהחלטת ביניים שניתנה במסגרת הליך הבוררות, אשר אינה ניתנת לאישור על ידי בית המשפט, ולכן קיימת הצדקה לסילוק התובענה על הסף, ככל שהיא נסבה על רכיב זה. כאמור, המשיבים טוענים כי גם רכיב התובענה הנוגע לתיקון או השלמה של פסק הבוררות, אינו ראוי להתברר במתכונת הנוכחית. סעיף 22 לחוק הבוררות קובע- "(א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה: (1) נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה; (2) הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך; (3) אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית; (4) אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין. (ב) לא ייזקק הבורר לפניה לפי סעיף קטן (א)(3) או (4) שהובאה לפניו כעבור שלושים יום מיום מתן פסק הבוררות, אם ניתן בפני הפונה, או מהיום שנמסר לפונה העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו. (ג) הבורר יחליט בפניה לפי סעיף זה תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה עליה. (ד) ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה". ועל פי סעיף 23 לחוק הבוררות- "(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק - דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט. (ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו". בסעיף 24 לחוק הבוררות מעוגנות עשר עילות שבגינן רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל דין, לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו לתקנו או להחזירו לבורר. מהוראות סעיפים אלה נובע, שעילת ביטול, תיקון או השלמה, שאינה מעוגנת במסגרת סעיף 22 לחוק הבוררות ואינה מוצאת את ביטוייה במסגרת בקשה לביטול על פי סעיף 23 לחוק הבוררות, אינה יכולה למצא את ביטוייה במסגרת תובענה כדוגמת התובענה הנוכחית, שכן אין מקום לבקשת אישור פסק הבוררות ותוך כדי כך תיקונו (ראו ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, כרך ב', עמ' 889-890; רע"א 6733/08 קנדרו נ' נגלר (2/3/09); ה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 608/06 קרבס נ' אלפנדרי (28/5/07)). בענייננו, התובענה אינה כוללת, לפחות לא מבחינה טרמינולוגית-צורנית, התייחסות לאחת או יותר מעילות הביטול המנויות במסגרת הוראת סעיף 24 לחוק הבוררות, אלא במסגרתה מובעת התנגדות המבקשים לחלק מפסק הבוררות, למרות שהתובענה לא הוגשה במתכונת הראויה לכך, על פי סעיף 23(ב) לחוק הבוררות. כאמור, מנוסח הדברים בהמרצת הפתיחה עולה, שהמבקשים אינם שוללים את האפשרות שהליקוי נשוא התובענה נובע מטעות או השמטה, ולמרות זאת, נראה שלא ננקט ההליך המתאים לפני הבורר, על פי סעיף 22 לחוק הבוררות. צירוף הדברים מוביל לכך, שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בטענותיהם המהותיות של המבקשים במתכונתה זו של המרצת הפתיחה. אציין, כי בניגוד לעמדת המבקשים בתגובתם, שיקולי יעילות אינם מצדיקים את איחוד העתירות, ללא עיגון דיוני. הבקשה מתקבלת, והתובענה נמחקת על הסף. בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות. המרצת פתיחהיישוב סכסוכיםפסק בינייםבורר