קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת התייצבות בלשכת התעסוקה לאחר הגשת תביעה: זהו פס"ד בערעור שהגישה המערערת כנגד ועדת הערר לאזור ירושלים של תוכנית אורות לתעסוקה - שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, מיום 7/7/08 (להלן: הוועדה). הערעור הוגש הן כנגד שירות התעסוקה והן כנגד המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הערעור מבקש ב"כ המערערת כי בית הדין יקבע כי נפל פגם בהחלטת הוועדה וכי המערערת לא הייתה צריכה להתייצב במרכז אמין בין החודשים אפריל 2006 ועד מאי 2007, לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה. לחלופין - כי בית הדין יקבע כי מעשי ומחדלי המשיבים הם שגרמו לאי התייצבותה, ומשום כך יש להורות על תשלום גמלת הבטחת הכנסה בחודשים הללו. הרקע לערעור: המערערת, תושבת ירושלים בת 48. בשנת 2004 הגישה המערערת תביעה לגמלת הבטחת הכנסה. לאחר שנדחתה (בעילת אחזקת רכב) הגישה תביעה לבית הדין, וביום 14/5/07 ניתן פס"ד בהסכמה על פיו התביעה התקבלה. המערערת הופנתה ביום 7/5/06 על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) למרכז "אמין" (להלן: המרכז או מרכז אמין), כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה. המערערת הגיעה למרכז, והוזמנה למפגש אוריינטציה ל- 10/5/06 אין חולק כי המערערת הגיעה למרכז אמין ביום 11/6/07. בחודשים יוני עד ספטמבר 2007 ביצעה המערערת את התוכנית שנקבעה לה, ועבור תקופה זו קיבלה הבטחת הכנסה. ביום 23/1/07 הגישה המערערת ערעור לבית הדין לעבודה, על החלטת ועדת העררים מיום 7/8/07. ביום 18/5/08, ניתן פס"ד ע"י כב' השופט אברהמי אשר קבע כי וועדת הערר טעתה בקביעתה כי הערר הוגש באיחור, והחזיר את עניינה של המערערת לוועדת הערר אשר תבחן את גרסת המערערת ואת טענותיה (פסה"ד צורף כנספח ד' לכתב הערעור המתוקן). ביום 7/7/08 התקיים דיון חוזר בעניינה של המערערת (פרוטוקול הדיון צורף כנספח ה' לכתב הערעור המתוקן), ועל כך הוגש ערעור זה. המחלוקת:המחלוקת בתיק זה הינה בגין חודשים 4/06-6/07. השאלה העיקרית הינה האם נפל פגם בהחלטת הוועדה אשר דחתה את עררה של המערערת בעניין התייצבותה בתוכנית אורות לתעסוקה. בין היתר חלוקים הצדדים בשאלות אלו: האם יש רלבנטיות לפסה"ד שניתן בעניינה של המערערת בתיק בל (10823/06 להלן: פסה"ד), והאם יש קשר בין העובדה שלא קיבלה באותה עת פס"ד, לאי התיצבותה ב"אמין". האם משיהו אמר לה במרכז אמין שאיננה צריכה להתייצב עד למתן פס"ד בעניינה, ואם כן - מי אמר לה זאת. האם היה מקום להגיש את הערעור כנגד המוסד לביטוח לאומי, או שמא הערעור כולו הוא אך ורק כנגד משרד התמ"ת. האם המערערת התייצבה למפגש שנקבע בעניינה לאוריינטציה? נימוקי וועדת הערר: חודש 4/06: המערערת הופנתה למרכז רק במאי 2006, ולפיכך מרכז אמין ממילא לא יכול היה לדווח עליה. חודשים 5/06-5/07: המערערת לא התייצבה. הוועדה קיבלה את גרסת המרכז כי המרכז לא היה אחראי לאי התייצבותה. חודש 6/07: המערערת הגיעה למרכז רק ביום 11/6/07 ולכן לא הייתה זכאית לקבל גמלה בגין חודש זה. החוק:סעיפי החוק הרלבנטי בענייננו הם פרק ז' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד-2004 "שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" (להלן: החוק), ובעיקר סעיפים 36, 37 לחוק.סעיף 36 לחוק קובע כי הגדרת "משתתף" בתוכנית הינה:"תושב אזור שילוב שתובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה ושזכאותו לגמלה האמורה מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי הוראות פרק זה". נימוקי הערעור: א. מחודש אפריל ועד חודש מאי 2007, המערערת לא נכללה עדיין בהגדרת "משתתף" כהגדרתו בחוק, משום שלא הייתה זכאית לגמלה באותה תקופה, מאחר שהמוסד ראה בה כמי שגמלתו נשללה בשל אחזקת רכב. רק ב-14/5/07, עם מתן פסה"ד התברר בדיעבד, כי כן הייתה בבחינת "משתתף". לטענת בא כח המערערת, המערערת הייתה בתקופה זו במצב בעייתי, שמונע ממנה היום לקבל את זכויותיה וזאת מאחר שבתקופה שבין מאי 2006 ועד מאי 2007 המערערת לא הייתה יכולה להתייצב באמין מבחינה חוקית, כיוון שלא הייתה יכולה להיחשב כ"משתתפת", ולאחר שהתברר כי היא כן "משתתפת" הפסידה את זכותה להבטחת הכנסה כי לא ידעה שעליה להתייצב במרכז. על פי הטענה , המוסד הוא זה שסירב להכניסה למסלול של הבטחת הכנסה, עד שלא הוגדרה כ"משתתפת" ועל כן מרכז אמין לא יכול היה לקבלה. המערערת הגישה תביעה חדשה מיד לאחר שקיבלה את פסה"ד. גם לגבי חודש יוני 2007 - הייתה למערערת תביעה בתוקף באותה תקופה, ולכן צריכה לקבל גמלה בגין חודש זה. עמדת משיב 1: המוסד אינו צד נכון לערעור. בכל מקרה, אין קשר בין פסה"ד שניתן בעניינה ב-14/5/07 לבין אי מילוי חובתה להתייצבות במרכז. התובעת לא הגישה תביעה להבטחת הכנסה לאחר מועד פסה"ד, או בשנת 2006, אף שהופנתה לעשות כן, ולפיכך בכל מקרה לא זכאית לגמלה. ככל שטוענת שהוטעתה על ידי מי מהנתבע - אין לבית דין זה סמכות לדון בעניין אלא עליה להגיש תביעה נזיקית. בכל מקרה, לו סבור היה המוסד כי המערערת אינה צריכה להתייצב במרכז אמין, ברור שלא היה מפנה אותה בתאריך 7/5/06 למרכז אמין, כפי שעשה. התובעת הייתה מחוייבת להתייצב במרכז אמין למפגש אוריינטציה, ורק לאחר מכן ניתן היה לקבוע לה תוכנית התייצבות חודשית, אלא שהיא לא הגיעה למפגש האוריינטציה, ועל כן לא יכולות להיות לה טענות בדבר פטור מהתייצבות במרכז. לגבי חודש 6/07 - התובעת לא הייתה זכאית לגמלה כיוון שלא היה לה חודש מלא של התייצבות, כנדרש בפסיקה. עמדת משיב 2: וועדת הערר קיימה דיון, דנה בכל הטענות שהמערערת העלתה והעדיפה את גרסת המרכז. בגרסת המערערת התגלעו סתירות מהותיות, בעניין השאלה מי הורה לה, לטענתה ,שלא להופיע במרכז עד למתן פסה"ד בבית הדין, ולכן בדין נדחה הערר שהגישה. המערערת כלל לא הייתה יכולה להיפגש עם מישהו במרכז אמין אשר ידון במצבה וייתן לה פטור מהתייצבות, כפי שטענה, וזאת כל עוד לא עברה מפגש אוריינטציה ולפני שנקבע לה מתכנן יעדים. מתכנן היעדים הוא זה שנפגש עם המשתתפים ומבין את מצבם, והוא זה שהיה צריך לפגוש את המערערת - לו הייתה מגיעה למפגש אוריינטציה, לצורך הכנת תוכנית ספציפית עבורה במצב שהייתה נתונה בו. משלא עשתה כן - אינה יכולה לבוא בטענות לעניין אי התייצבותה במרכז. לגבי חודש 4/06 המערערת לא נכללה עדיין בחודש זה כמשתתפת בתוכנית, ועל כן לגבי חודש זה ממילא לא ניתן להכלילו כחלק מהערעור על הוועדה. לגבי חודש 6/07 - המערערת השתתפה בתוכנית, אם כי התחילה שלא בתחילת החודש, והשאלה אם לקבל את הגמלה או לא לעניין חודש זה - הינה בסמכות המוסד ולא של המרכז. דיון: ראשית יובהר כי אין בעובדה שהתובעת ניהלה תיק בבית הדין כדי לפטור אותה מהתייצבות במרכז אמין. תובע שדורש עבודה חייב להתייצב (בשירות התעסוקה או במרכז אמין, לפי העניין), בין אם הוא זכאי לגמלה ובין אם לאו. כידוע, גם בפסיקת בית הדין בעניינים של אי התייצבות בשירות התעסוקה, נפסק לא אחת, כי חובת תובע הגמלה להמשיך ולהתייצב בשירות התעסוקה, ואין בהגשת התביעה לבית הדין כדי לפטור אותו מחובה זו. האם מישהו מהמשיבים הורה למערערת שלא להתייצב במרכז אמין כל עוד תביעתה נדונה ביית הדין? הוועדה התייחסה לטענות אלו של המערערת ולא קיבלה את עמדתה. מעיון בכל החומר עולה כי המערערת אכן שינתה את גרסתה בנקודה זו. בערר שהגישה המערערת ב-23/7/07 טענה כי היא התייצבה במרכז ביום 10/5/06 , אך מתכננת היעדים הודיעה לה שכל עוד מתנהל משפט בבית הדין לעבודה כנגד המוסד - אינה צריכה להתייצב במרכז. בדיון בפני הוועדה ביום 7/8/07 טענה כי הייתה זו בחורה ב"קבלה" שהייתה במרכז שאמרה לה זאת. גרסה נוספת הועלתה על ידה כעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 7/7/08 כי בא כוחה היה זה שאמר לה זאת. הוועדה בבחנה את טענותיה של המערערת ואת טענות המרכז כי "התרשמותה הוועדה היא כי המרכז צדק בגרסתו... ממילא לא ניכרה בדבריה כל מוטיבציה המעידה על רצונה להשתתף בתוכנית. בנוסף התגלו סתירות רבות בדבריה של העוררת. לעומת זאת המרכז עשה רושם אמין הפועל על פי סדרים מסויימים מקובלים ומוכרים. לא סביר להניח שהעוררת שוחחה עם פקידה או כל אדם אחר מטעם המרכז, וקיבלה (אם בכלל) אינפורמציה מוטעית". לא היה מקום לשוב ולשמוע בערעור שבפנינו את עדותה של המערערת. טענותיה הובאו בפירוט רב בפני הוועדה, והשאלה הינה האם נפל פגם בהחלטת הוועדה. לאחר עיון מדוקדק בכל החומר שבתיק ובטענות הצדדים, לא מצאתי כל פגם בהחלטת הוועדה. הוועדה נתנה למערערת הזדמנות להעלות את טיעוניה במלואם, אלא שהוועדה לא מצאה את גרסתה כאמינה לעניין השאלה האם הוטעתה על ידי מי מהמרכז. הוועדה נימקה את החלטתה כראוי ולא חרגה ממתחם הסבירות בהפעילה את שיקול דעתה הנתון לה. לגבי חודש 4/06 - משעדיין לא הופנתה למרכז, הרי שמרכז אמין ממילא לא יכול המרכז היה לדווח עליה, ולכן בכל הקשור להחלטת הוועדה - לא ניתן היה בערעור על המרכז לקבוע כי המכרז טעה לעניין חודש זה. מהחומר שבתיק עולה כי המערערת פנתה למוסד רק ב-7/5/06, ואז הופנתה למרכז אמין. לפיכך - לא קמה לה זכאות לחודש זה כלל. לגבי חודש 6/07: ע"פ הפסיקה, לא ניתן לקבל הבטחת הכנסה בלא השלמת חודש מלא של התייצבות, ולפיכך לא ניתן היה לתת לה גמלה לחודש זה. לפיכך גם בגין חודש זה לא קמה למערערת זכאות לקבלת הבטחת הכנסה. סוף דבר: מכל האמור לעיל דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות. דמי אבטלה