התנגדות לגילוי מסמכים של בנק

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לגילוי מסמכים של בנק: 1. עניינה של הבקשה שלפניי הינה, האם זכאי נתבע במסגרת תביעה שהגיש נגדו בנק, בקשר עם ערבותו לאשראים שהבנק העמיד לחברה, להם ערב ביחד עם אחרים, לקבל מסמכים בנקאיים שונים הכוללים גם פרטים הנוגעים לערב אחר, שאף הוא נתבע, ובשלב מסוים הושג הסדר פשרה בין אותו ערב לבין הבנק, והערב האמור מתנגד לחשיפת הפרטים לפני הנתבע, מטעמי הגנת הפרטיות. 2. המשיב (להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש ונגד אחרים, לתשלום הסך 2,881,982.54 ₪. הבנק טוען כי על הנתבעים לפרוע אשראי והלוואות שהעמיד הבנק לחברת סטוק טים יבוא ושיווק ציוד משרדי בע"מ (להלן: "החברה"). בעלי המניות, המבקש, המשיב 2, (להלן: "ברנר"), וכן המנוח יוסף קלוז'ני ז"ל, שהמשיבה 3 היא אלמנתו ויורשתו (להלן: "קלוז'ני"), ערבו להתחייבויות החברה כלפי הבנק. התביעה הוגשה נגד החברה ונגד שלושת הערבים האמורים. 2. המבקש וברנר הגישו בקשות רשות להתגונן ובהן העלו טענות שונות. בין היתר נטען כי כתבי הערבות שנחתמו לוקים בפגמים מהותיים, כי הערבויות נחתמו לאחר שהאשראי כבר הועמד, כי הוצגו למבקש ולברנר מצגי שווא על ידי הבנק קודם לחתימת כתבי הערבות, כי המבקש וברנר הוחתמו על כתבי התחייבות ספציפיים ולא על כתב ערבות כללי מתוך מטרה ליצור "ערבות יש מאין". עוד נטען להפליה בין הערבים לבין "עצמם", אי קיום חובת הגילוי ועוד. לאחר דיון הוסכם כי תינתן רשות להתגונן והתצהירים יהוו כתב הגנה. קלוז'ני הגיעה עם הבנק לידי הסכמה, לפיה התביעה נגדה תדחה, ללא צו להוצאות, כאשר במסגרת זו שולם על ידה תשלום מסוים לבנק. 3. המבקש עתר לחייב את הבנק בגילוי מסמכים ספציפיים, אשר לטענתו נחוצים לשם התגוננותו בתביעה. המסמכים המבוקשים, מכונים אצל הבנק בשם: מל/3 ומל/4, והם משמשים לטענת המבקש, בסיס למתן אשראים נוספים בחשבון, כמו גם מהווים, כך לעמדת המבקש, את הבסיס לכלל התחייבויות והערבויות שניתנו לבנק להבטחת פירעון האשראים (שני אלה להלן: "המסמכים"). הבקשה נתמכת במכתב של מר שלום אביב מיום 2.3.09, שאמור ליתן חוות דעת מומחה מטעם המבקש (להלן: "המומחה"). לפי האמור במכתב של מר אביב, המסמכים, ככל שקיימים, לכל אורך תקופת החשבון, חיוניים לשם עריכת חוות דעת שלמה אשר תתמוך בטענות המבקש נגד התביעה נגדו. 4. הבנק בתגובתו הנתמכת בתצהיר של מר אביב יעקב, טוען כי אין מקום להמציא את המסמכים מחמת שני אלה: האחד, המסמכים אינם רלבנטיים לתובענה, והשני המסמכים כוללים פרטים באשר לצדדים שלישיים, ובכללם קלוז'ני, לגביהם קיים חיסיון בנקאי המונע מהבנק את חשיפתם. 5. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הוריתי כי המסמכים יומצאו בשלב ראשון לעיוני בלבד, על מנת שניתן יהיה לבחון את טענות הבנק באשר להם, מבלי לחשוף אותם לעיני המבקש, וכמצוות ההלכה הפסוקה לפיה בנסיבות מסוימות יש מקום שבית המשפט יבחן את המסמכים בטרם יגבש עמדתו האם יש לחשוף אותם לעיני המבקש (ראה רע"א 525/09 פרומדיקו בע"מ נ' ט.ט.ח נתיבי מסחר כללים בע"מ ואח', פיסקה ט (2009) ; רע"א 5460/06 ארז טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ ). לאחר שעיינתי במסמכים, סברתי שיש מקום לקבל את עמדת מי שעלול להיפגע כתוצאה מחשיפת המסמכים לעיני המבקש, קרי מי שיש לו נגיעה לנשוא המסמכים האמורים. לפיכך, הוריתי שיש להמציא את הבקשה גם לצדדים השלישיים האמורים, על מנת שיוכלו להביא לפני בית המשפט את הסתייגותם, ככל שקיימת, מהמצאת המסמכים למבקש. 6. בדיון ביום 2.4.09, במעמד הצדדים, אליו התייצבה קלוז'ני וכן בא כוחה, עו"ד דן צימרמן, טען האחרון כי אין לחשוף את המסמכים לעיני המבקש, ולמצער את הפרטים הנוגעים למרשתו, לאור עקרונות הגנת הפרטיות וכקבוע בהלכה הפסוקה אליה הפנה. בא כוח הבנק טען תחילה כי על בית המשפט ליתן החלטתו באשר לרלבנטיות של המסמכים ורק לאחר מכן ובכפוף להחלטה זו, יהיה מקום שבית המשפט יכריע בטענת החיסיון, כמו גם הפגיעה בקלוז'ני כטענתה. מיד לאחר הדיון, התקבלה הודעת בא כוח הבנק לפיה הוא משאיר את הטענה בדבר העדר רלוונטיות של המסמכים, לשיקול דעת בית המשפט, מבלי שיש בכך הודאה בנחיצות של המסמכים המבוקשים. בהמשך, ולאחר שהתאפשר בידי בא כוח המבקש לעיין במסמכי מל/3, תוך "השחרת" פרטים שונים הנוגעים לקלוז'ני, באשר לעמדת בא כוח המבקש לא הומצאו לו מסמכי מל/4, הודיע האחרון כי קיימת חשיבות לקבל את מלוא המידע, ללא הסתרת כל נתון שהוא, לפי שככל הנראה בפרטים המוסתרים יש כדי לתמוך בטענות המבקש לפיהן לא פעל הבנק להחתמת הבעלים לערבויות של החברה כלפי הבנק, כמו גם באשר למצגי השווא שהוצגו לו באשר לאשראי שניתן לחברה, לביטחונות בקבוצת החשבונות הקשורים, למשקל שנתן הבנק לביטחונות האמורים ועוד. 7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, במסמכים וכן יישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה כי יש להמציא את המסמכים למבקש, ללא השחרת כל פרטים. אתייחס הן לטענת הרלוונטיות והן לטענת החיסיון כמו גם הפגיעה בפרטיות של קלוז'ני, לפי סדר זה: 8. הרלוונטיות של המסמכים 8.1 בסעיף 31 לתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן התייחס המבקש במפורש לנחיצות המסמכים לשם התגוננות מפני התביעה. במיוחד הדגיש את היתכנות נחיצותם של המסמכים על מנת לשפוך אור על המרת הביטחונות של החברה כלפי הבנק באשר לתקופה שלפני כניסתו לחברה לבין זו שלאחריה, כמו גם קיום חובת הגילוי של הבנק כלפיו ועוד. 8.2 טענותיו אלה של המבקש נתמכות ומגובות גם במסמך של המומחה מטעמו, המבהיר באופן חד משמעי את החשיבות בקבלת המסמכים במלואם לשם השלמת עריכת חוות דעתו. 8.3 מעיון במסמכים, ורק לצורך הבקשה שלפניי ומבלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות, עולה כי יש מקום לגלות את המסמכים על מנת שמלוא הדרוש יהיה לפני המבקש לשם ניהול הגנתו. אציין כי במסמכים יש בין היתר פירוט של הבטוחות שניתנו לבנק לאשראים שהעמיד לחברה, ואלה יכולים להצביע על האופן בו ראה הבנק את התיק בכללותו, ההשפעה שיש או שהייתה אמורה להיות לכך על הערבויות של המבקש כנטען על ידו, וזאת בצד טעמים נוספים שלא ראיתי צורך שבית המשפט הוא אשר יעורר אותם. 8.4 מסקנתי אף תואמת את ההלכה הפסוקה אשר פירשה בהרחבה את זכות בעל הדין לעיין במסמכי הצד השני: "הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה כך, נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש. כמו כן נקבע כי חובתה הגילוי מתפרסת גם על המסמכים אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו". רע"א 9322/07 Gerber Products Company ואח' נ' חברת רנדי בע"מ, , בסעיף 7 . 8.5 נדבך נוסף למסקנתי הוא מאזן הנזקים. כן לא ראיתי פגיעה בבנק, אם המסמכים יוצגו בשלמותם לעיני המבקש. בנוסף, אין בהמצאתם של המסמכים כל הכבדה על הבנק שכן אלה קיימים ומצויים ברשותו והוא אינו נדרש לאתרם ולחפשם. 9. התנגדות קלוז'ני לחשיפת המסמכים קלוז'ני טוענת כי אין לחשוף לפני המבקש את הפרטים המופיעים במסמכים ככל שאלה מתייחסים למנוח מחמת פגיעה בפרטיות. ככלל, לצד שלישי קיימת זכות חיסיון שלא יגולו פרטים הנוגעים לעניינו בהליך שאינו צד לו. עם זאת, כנגד זכות זו, קיימת גם זכות של בעל דין לבקש חשיפת המסמכים האמורים, ככל שיש להם חשיבות להליך שאותו מנהל בעל הדין נגד אחרים. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה בפסק הדין בעניין רע"א 1917/92, סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764 (להלן: "הלכת סקולר"). בית המשפט היה ער להתנגשות בין שני הערכים, מחד גיסא, הגנה על פרטיות ומאידך גיסא, הזכות של צד לקבלת מידע הדרוש להגנתו, והצורך באיזון בין שני אלה. אפנה לדברי בית המשפט בעמ' 773: "על-כן אין לומר, כי לזכות לפרטיות מעמד של בכורה בכל מקרה, אלא יישומו של חוק הגנת הפרטיות כרוך באיזון בין שני האינטרסים המנוגדים, שעליהם עמדנו קודם ...עניין לנו, אם כן, בחיסיון יחסי, שיש לאזנו על-פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים". בהלכת סקולר, נקבע מתווה לאורו יש לבחון, אימתי יחויב צד למסור פרטים המצויים ברשותו בנוגע לצד שלישי וכאמור בעמ' 774 לפסק הדין: "מהאיזון האמור מתחייב כי השאלה הראשונה שעל בית המשפט להשיב עליה היא מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה). שנית, על בית המשפט לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות". שלישית, על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות. ורביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי.". בטרם יישום המתווה האמור על המקרה שלפניי, נדרשת בחינה מקדמית והיא מעמדה של קלוז'ני, שכן יש חשיבות לשאלה האם היא באה בגדר בעל דין בתובענה, שכן כזכור היא הייתה בתחילה נתבעת כמבקש וכברנר ונמחקה בהמשך לאור הסדר עם הבנק. להבדל בין המצבים השונים התייחס כב' השופט עמית בהחלטתו בת.א. (חי') 264/05 סיון ליהי ואחר' נ' היינץ רמדיה ואחר' (2008) , בה מצא שישנן שלוש קטגוריות לעניין מהות הצד השלישי, ואלה הן: האחת, "צד שלישי המחזיק במסמכים מושא בקשת הגילוי, אך המידע עצמו עניינו בבעל הדין עצמו, כגון בנק המחזיק בדפי חשבון..." השניה, "צד שלישי העשוי להיפגע כבדרך אגב מגילוי המסמכים שבידי בעל דין או בידי צד שלישי המחזיק בהם. לדוגמה: צו גילוי המופנה לבנק, אם כבעל דין ואם כצד שלישי המחזיק במסמכים, המורה לבנק לגלות מסמך הכולל פרטים על אודות לקוחות שאינם צד להליך "צו גילוי המופנה ישירות כלפי צד שלישי אף שזה אינו צד להליך, כגון, דרישה כלפי הצד השלישי למסור את דפי חשבון הבנק שלו". השלישית:" צו גילוי המופנה ישירות כלפי צד שלישי אף שזה אינו צד להליך, כגון, דרישה כלפי הצד השלישי למסור את דפי חשבון הבנק שלו". השוני בין הקטגוריות משליך כאמור על השיקולים שעל בית המשפט להידרש להם במסגרת הבקשה לחשיפת המסמכים. (ראה מאמרו של השופט י. עמית "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - נסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי (נבו הוצאה לאור, תשס"ח-2007) 247, עמ' 280-292.) בית המשפט העליון בהלכת סקולר הדגיש כי כאשר מדובר בבקשה לחשיפת פרטים של מי שאינו צד להתדיינות, יחמיר בית המשפט עם המבקש ויתיר את הגילוי רק במקרים חריגים: "ואילו לעניין חשבונותיו של זר להתדיינות, את אלה ניתן לגלות "בנסיבות נדירות ביותר" (כאמור בהלכת גוזלן [1], בעמ' 565), שהייתי מצמצמן בעיקר לנסיבות בהן נטען - והובאה ראיה לכאורית לטענה זו - כי החשבון הבנקאי הוא למעשה חשבונו של בעל הדין, אף שאינו רשום על שמו, או כי בעל הדין העביר כספים לחשבונו של אותו צד שלישי שלא בתום לב ובמטרה להסתיר עובדה זו, תוך שיתוף פעולה עם בעל החשבון. כל זאת לאחר שניתנה לצד השלישי, העלול להיפגע, הזדמנות להשמיע טענותיו והסתייגויותיו לגילוי". המקרה שלפניי אינו חל באופן ישיר על מי מהקטגוריות שפורטו לעיל, שכן כאמור קלוז'ני הייתה בעבר נתבעת, ופסקה להיות ככזו, רק לאור הסדר פשרה עם הבנק. לטעמי, אין בעובדה שקלוז'ני כבר אינה בעלת דין, כדי לראותה כצד זר, שכן עצם העובדה שהיא נתבעה במקור, והבנק ראה בה אחד החייבים לו, מקימה לה מעמד של צד המעורב בהליך, ולכן מעמדה שווה למי שנשאר נתבע לצורך הבקשה לגילוי מסמכים ואין עסקינן במעמד של מי שלא הייתה לו כל מעורבות בתובענה. יישום המבחנים שנקבעו בהלכת סקולר על הבקשה שלפניי מביא לידי מסקנה כי יש להעדיף את עמדת המבקש על פני זו של קלוז'ני כמו גם של הבנק, אשר דומה כי תומך בה. כאמור, שוכנעתי בדבר נחיצות המסמכים לשם הגנתו של המבקש, וכמפורט בפרק הקודם להחלטתי. גם הונחה תשתית מספקת לקבלת המסמכים, שאף אותה ציינתי לעיל ובגדר זאת, ההתייחסות של המומחה מטעם המבקש בדבר נחיצות המסמכים לשם הכנת חוות הדעת האמורה לתמוך בהגנתו. באשר למבחן השלישי, אזי אין ברשות המבקש ראיות אחרות שכן אלה הן הדרושות לו. לבסוף לגבי המבחן הרביעי, עסקינן בבקשה מינורית, במסמכים ספורים אשר היקפם אינו חורג מהסביר. מעבר לדרוש, גם אם היה מקום לראות בקלוז'ני צד זר, התוצאה לא הייתה משתנה שכן לא שוכנעתי כי תגרם פגיעה בקלוז'ני ומכל מקום, שאינה מידתית המצדיקה הסתרת הפרטים מעיני המבקש. לא כל שכן, הנזק שעלול להיגרם למבקש אינו שקול לטעמי מזה שייגרם לקלוז'ני אם הפרטים ייחשפו. לעניין זה אדגיש כי הבנק וקלוז'ני הגיעו לידי הסדר, כך שאין בגילוי כל פגיעה. 10. לאור כל האמור לעיל אני מורה בזאת כדלקמן: על הבנק להמציא למבקש את מלוא מסמכים מל/3 ו- מל/4, ללא השחרת כל פרטים שהם. תוך 21 יום מיום ההמצאה, יגיש המבקש את תצהיריו לרבות חוות דעת המומחה מטעמו. אני מעכב את ביצוע החלטתי למשך 21 יום, על מנת לאפשר ערעור עליה. בנסיבות אלה, יידחה מועד הדיון הקבוע ליום 23.4.09. מועד חדש ייקבע בדחיפות לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית של המבקש, כפוף לערעור ככל שיוגש. גילוי מסמכיםבנקמסמכים