התפטרות בגלל אי העמדת מגורים במקום עבודה חדש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בגלל אי העמדת מגורים במקום עבודה חדש: 1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים מחמת הרעת תנאי עבודה. 2. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, כעולה מחומר הראיות, הינן כדלהלן: התובע הועסק על ידי הנתבע ב"גן גורים" שבכפר אז"ר, החל מיום 1.6.05. עבודתו של התובע כללה טיפול בחיות והדרכת מבקרים במקום. התובע השתכר סך של 20 ₪ לשעה והועמד לרשותו, מטעם הנתבע, קראוון למגורים. בתאריך 18.10.06 פרצה שריפה ב"גן גורים". הנתבע החליט שלא לשפץ את המקום אלא לחפש מקום אחר להקמת העסק. התובע המשיך לעבוד ולהתגורר ב"גן גורים" שבכפר אז"ר למשך כ - 3 שבועות לאחר השריפה עד אשר עובד אחר, בשם יובל, החליפו בעבודתו ובמגורים במקום. בשריפה נשרף, בין היתר, רכוש של התובע. במסגרת הדיווח שמסר הנתבע לחברת הביטוח בדבר הרכוש שנשרף במהלך השריפה, כלל הנתבע גם רכוש של התובע, ולפיכך, לאחר שקיבל הנתבע את כספי הביטוח, העביר לתובע, בהתאם לסיכום מראש בין הצדדים, שיק על סך 4,265 ₪ (נ/1). הסכום שולם לתובע כ - 10 חודשים לאחר השריפה ולאחר שהוריו של התובע פנו בכתב לנתבע. אין חולק, כי במהלך החודשים 11/06 ו - 12/06 עבד התובע אצל הנתבע. לגרסת הנתבע, התובע הועסק אצלו, בנוסף, גם במהלך החודשים 1/07 ו - 2/07. בחודשים 1/07 - 7/07 התגורר התובע בדירה בירושלים, יחד עם חבר בשם עמרי מונטה. בחודש 7/07 החל הנתבע בהקמת מקום חדש להפעלת "גן גורים" במושב גני יהודה (להלן "גן גורים החדש"). התובע התייצב לעבודה אצל הנתבע. במהלך כל התקופה שקדמה להקמת "גן גורים" החדש - מחודש 11/06 ועד לחודש 7/07 - נשארו התובע והנתבע בקשר והיה ברור לשניהם, כי כשיפתח המקום החדש, יחזור התובע לעבוד בו (עדות התובע בעמוד 3, עדות הנתבע בעמוד 7). לאחר כשבוע של עבודה ב"גן גורים" החדש, פנה התובע בבקשה אל הנתבע כי יעמיד לרשותו מגורים במקום, כבעבר. הנתבע הודיע לתובע כי מאחר שהעובד יובל מתגורר במגורים המצויים במקום - יועמד לרשות התובע מקום מגורים כחלוף זמן מה (פרק הזמן בו נקב הנתבע שנוי במחלוקת בין הצדדים). הואיל והמועד בו נקב הנתבע כמועד בו יוכל להעמיד לרשות התובע מגורים (מועד אשר, כאמור, שנוי במחלוקת בין הצדדים) לא היה מקובל על התובע - התפטר התובע מעבודתו. במועד מסויים במחצית השניה של שנת 2007, מסר הנתבע שיק לפקודת התובע, כפיצויי פיטורים, על סך של 5,561 ₪ (ת/1). התובע לא הפקיד את השיק במועד בו נמסר לו וכאשר הפקיד את השיק בבנק, לאחר תקופה מסויימת - מצא כי השיק בוטל על ידי הנתבע. 3. לגרסת התובע, כשבוע לאחר השריפה הודיע לו הנתבע כי במהלך התקופה הקרובה יוכל להעסיקו רק כשעתיים ביום, בטיפול בחיות ובתיקון נזקי השריפה. התובע, שלא היה מעוניין להמשיך ולעבוד בתנאים אלו, המשיך לעבוד במקום ולהתגורר בו תקופה קצרה, רק עד אשר עובד אחר, יובל, החליפו בעבודתו. לגרסת התובע, הוא סיים את עבודתו אצל הנתבע, במתכונת כפי שהיתה עובר לשריפה, ביום 12.11.06. לגרסת התובע, הוא נענה לבקשת הנתבע והגיע לעבוד ב"גן גורים" בכפר אז"ר כ - 4 פעמים במהלך חודש 12/06 אולם לא הועסק על ידי הנתבע במהלך החודשים 1/07 ו - 2/07. כן טען התובע, כי כאשר החל לעבוד ב"גן גורים" החדש, בחודש 7/07, הודיע לו הנתבע, כי רק חודשיים לאחר שייפתח "גן גורים" החדש למבקרים, יוכל לארגן מגורים עבורו. לגרסת הנתבע, לאחר שנשרף "גן גורים" בכפר אז"ר, עדיין סיפק הוא לתובע עבודה באותו היקף משרה כבעבר אולם התובע הודיע לנתבע כי אינו מעוניין לבצע עבודה של תיקון נזקי השריפה. כן טען הנתבע, כי התובע לא התפטר מעבודתו בחודש 11/06, אלא המשיך לעבוד במהלך החודשים 12/07, 1/07 ו- 2/07. לגרסת הנתבע, כאשר הסביר לתובע, כששב לעבודה בחודש 7/07, כי לא יוכל להעמיד לרשותו מגורים באופן מיידי, השיב לו התובע: "או מגורים עכשיו או שאני עוזב" והתפטר מעבודתו. בנוסף טען הנתבע, כי ברשות התובע נחש ששייך לנתבע ולפיכך יש לקזז את שוויו של הנחש מכל סכום שייפסק לטובת התובע. 5. מטעם התובע העיד התובע עצמו וכן מר עמרי מונטה שעבד ב"גן גורים" בין השנים 2003 - 2006 ושהתגורר עם התובע בירושלים, במהלך החודשים 1/07 -7/07. מטעם הנתבע העיד הוא עצמו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב והשלימו את סיכומיהם בעל פה. 6. לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו החלטנו לקבל את התביעה וזאת מן הנימוקים כדלהלן: אין חולק, כי תקופה קצרה לאחר שארעה השריפה ב"גן גורים" עזב התובע את מגוריו במקום ועובד אחר החליפו בתפקיד. לגרסת התובע, היה זה בעקבות היקף העבודה שירד באופן משמעותי וכן בעקבות השינוי שחל באופי העבודה. לגרסת הנתבע, לא היה שינוי בהיקף העבודה של התובע והראיה לכך היא שהעובד אשר החליף את התובע, יובל, עבד שעות עבודה רבות. תהא הסיבה לכך אשר תהא - אין חולק, כי במהלך חודש 12/06, לאחר שעזב את מגוריו ב"גן גורים", הגיע התובע מספר פעמים לעזור לנתבע במתן חיסונים לבעלי החיים וקיבל שכר בגין עבודה זו (עדות התובע בעמוד 3). לגרסת הנתבע, התובע הועסק אצלו גם במהלך החודשים 1/07 ו -2/07 והוא צירף טפסי 106 לתמיכה בגרסתו. התובע שלל גרסה זו ומר עמרי מונטה תמך בגרסת התובע, כשהעיד, כי במהלך החודשים 1/07 ו - 2/07 התגורר עמו התובע בירושלים ולא נסע לעבוד ב"גן גורים". אין חולק, כי במהלך החודשים 3/07 - 6/07 לא עבד התובע אצל הנתבע. משאין חולק, כי במהלך חודש 12/06 עבד התובע אצל הנתבע - ולוּ פעמים בודדות - הרי שאין לקבל את טענת התובע, כי התפטר מעבודתו בחודש 11/06. מעבר לכך, עולה מהראיות, כי במהלך התקופה בה התגורר בירושלים, המתין התובע למועד בו ייפתח הנתבע את "גן גורים" החדש, על מנת לחזור לעבודתו באותה מתכונת שבעבר. מכאן - שבמהלך התקופה בה לא התייצב לעבודה אצל הנתבע, שהה התובע בחופשה ללא תשלום. לעניין זה העיד התובע בחקירתו הראשית: "פעם הבאה שעבדתי זה היה ביולי 2007. למעשה כל הזמן הזה גם הנתבע וגם אני ידענו שכשהוא יפתח את המקום אני אחזור לעבוד במקום." (עדותו של התובע בעמוד 3). תימוכין לעובדה כי התובע המתין במהלך חודשים אלו למועד בו ייקרא לשוב ולעבוד אצל הנתבע, במקום החדש, מוצאים אנו בעדותו של עמרי מונטה, שהעיד: "בין ינואר ליולי התובע חיפש עבודה אך ככל הידוע לי לא עבד במקום אחר והמתין שגן גורים יפתח מחדש." (עמוד 6) ולמעשה גם הנתבע העיד, כי: "כל הזמן הייתי איתו בקשר וסיפרתי לו בדיוק מה שקורה לגבי הגן החדש. רוב החודשים התובע עבד." (עמוד 7). ובהשלמת חקירתו הראשית: "התובע הגיע לעבוד בגן גורים החדש מאחר והוא לא עזב ולא רצה לעזוב קודם." (עמוד 10) אין חולק, כי כאשר החל התובע לעבוד ב"גן גורים" החדש, הוא העלה בפני הנתבע את בקשתו להתגורר במקום, כבעבר. בחקירתו הראשית העיד התובע: "הגעתי לעבוד בחזרה בחווה, ואחרי שהתברר לי שלא אוכל לקבל את התנאים שבהם עבדתי במקום הקודם, מכיוון שלא היו מגורים במקום החדש - הודעתי שאני לא מוכן להמשיך לעבוד." (עמוד 3). בהשלמת חקירתו הראשית הוסיף והבהיר התובע: "כאשר חזרתי ב - 7/07 למקום החדש שבו הוקם גן גורים על מנת להמשיך לעבוד, כעבור שבוע שבו עבדתי הנתבע אמר לי שכרגע אין אפשרות להביא לי מגורים ושתהיה אפשרות כזו רק מספר חודשים לאחר הפתיחה. המדובר בעוד כמה חודשים עד הפתיחה, וחודשים נוספים לאחר הפתיחה שרק אז לדבריו אפשר יהיה להביא לי מגורים. באותו שלב גר יובל, הבחור השני שעובד שם, והנתבע אמר שהוא לא יכול להרשות לעצמו להביא עוד קראוון או לבנות עוד מגורים עד שיראה שהמקום אכן פועל ומרוויח. אמרתי לו שאני כרגע גר בירושלים ולא מצאתי דירה באזור ולכן אני לא רוצה להמשיך לעבוד, כי זה מבחינתי לבוא כל יום מירושלים, ועזבתי." (עמוד 9) לעומתו טען הנתבע: "אמרתי לתובע שאני מוכן להביא מקום נוסף למגורים בתוך חודש חודשיים כדי שהוא יוכל לבוא ולהתגורר במקום. התובע אמר שאם לא יהיו מגורים עכשיו - הוא יעזוב." (עמוד 7). אנו מעדיפים את גרסת התובע על פני זו של הנתבע וקובעים, כי הנתבע הבהיר לתובע, כי רק לאחר ש"גן גורים" החדש ייפעל כחודשיים - יארגן עבורו מגורים במקום. מעבר לעדותו המהימנה של התובע, הרי שכבר בכתב ההגנה נכתב: "בחודש יולי 2007, הודיע התובע לנתבע כי הוא דורש גם מגורים במקום. הנתבע, מתוך מחווה של רצון טוב, הבטיח לתובע כי לאחר שהמקום יפעל כחודש חודשיים, יבנה עבורו הנתבע מגורים במקום." (סעיף 13) כעולה מעדותו של הנתבע, "גן גורים" החדש נפתח בחודש 9/07 או 10/07. מכאן, ומשקיבלנו את גרסתו של התובע, הרי שלמעשה דרש ממנו הנתבע להמשיך ולעבוד עד לחודש 11/07 או 12/07 - היינו למשך 5 חודשים - ללא מגורים במקום. הואיל וב"גן גורים" הקודם עמד לרשות התובע קראוון למגורים, כחלק מתנאי עבודתו, הרי שסבורים אנו שעבודה ב"גן גורים" החדש ללא מגורים במקום, למשך תקופה צפויה של 5 חודשים, מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע. במקרה בו ברור לעובד, כי ההרעה המוחשית בתנאי העבודה לא תבוא על תיקונה תוך זמן סביר - אין מוטלת על העובד החובה ליתן למעביד התראה מוקדמת (ראו ע"ע 1218/02 Xue Bin נ' חברת א.דורי, , מיום 20.3.03). משהנתבע הבהיר לתובע כי יוכל לארגן לו קראוון למגורים רק חודשיים לאחר שייפתח גן גורים, היינו תוך כ - 5 חודשים ממועד תחילת עבודתו של התובע ב"גן גורים" החדש - לא היה על התובע ליתן לנתבע התראה לגבי כוונתו לעזוב. כן אין חולק, כאמור, כי במשך חודשים מספר המתין התובע עד אשר ישוב לעבודתו ב"גן גורים" החדש ומכאן שוכנענו כי התובע היה מעוניין להמשיך ולעבוד אצל הנתבע והרעת התנאים היא שהיתה הסיבה להתפטרותו מעבודתו. בהיעדר כל תחשיב נגדי מטעם הנתבע - זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 6,411 ₪ כנתבע על ידו. בנסיבות שהובאו לעיל, לא מצאנו לחייב את הנתבע בפיצויי הלנה. לא מצאנו לקזז מסכום פיצויי הפיטורים כל סכום בגין הנחש שנמצא ברשות התובע. גם לעניין זה מהימנה עלינו עדותו של התובע כפי שנמסרה בחקירה ראשית: "אני מסכים שאני מחזיק נחש שייך לנתבע. הנתבע אמר לי שבמסגרת התחשבנות על סכומים שמגיעים לי בגין רכוש שלי שנשרף - אוכל להשאיר את הנחש בידי ולקזז את שוויו מהמגיע לי." (עמוד 4) איננו מקבלים את טענת הנתבע במסגרת סיכומיו, כי התובע מסר גרסאות סותרות, אשר יש בהן כדי לפגוע במהימנותו. כך למשל, העובדה כי התובע לא ציין בכתב התביעה או בחקירתו הראשית, כי קיבל מהתובע את השיק עבור חפציו שנשרפו (נ/1) - אין בה כדי להחליש את מהימנות גרסתו, שכן הרכוש שנשרף והסכום ששולם לתובע בגינו אינם רלוונטיים לענייננו. כך גם בנוגע לטענת הנתבע, כי מחד גיסא העיד התובע, כי: "מה- 12 לנובמבר 2006 לא הגעתי לעבודה" (עמוד 3) ובהמשך העיד: "עבדתי רק 8 שעות בדצמבר" (עמוד 5) - איננו סבורים כי יש בכך כדי להצביע על חוסר מהימנות וברור כי כוונת התובע היתה כי ב - 12 בנובמבר סיים את עבודתו במתכונת הקבועה כבעבר ועזב את מקום מגוריו במקום. לסיום יצויין: ערים אנו לכך, כי בכתב התביעה לא ציין התובע את היעדר המגורים ב"גן גורים" החדש והתייחס אך להפחתת שעות עבודתו כהרעה המוחשית בתנאי עבודתו. עם זאת, משבמהלך שמיעת הראיות בתיק התבררה תמונה עובדתית לפיה היעדר המגורים ב"גן גורים" החדש היא שהיוותה את ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו של התובע - זכאי התובע לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. 7. סוף דבר - התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, פיצויי פיטורים בסך 6,411 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.8.07 ועד למועד הפרעון. כן ישא הנתבע בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪ שישולמו לתובע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. 8. ניתן לבקש רשות ערעור משופט של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה. שינוי מקום מגורים של עובדהתפטרות