זכויות עובד פרמדיק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות עובד פרמדיק:

בפנינו תביעה שבה מתבקש בית הדין להורות לנתבעת לשבץ את התובע כפאראמדיק באמבולנס אט"ן ולהורות כי לא יופחתו המשמרות אותן מבצע התובע בנתבעת. כמו כן נתבע סעד כספי בגובה של 87,027 ₪ בגין ההפחתה במשמרות אותן מבצע התובע ועוגמת נפש שנגרמה לתובע בסך של 100,000 ₪.

רקע:
הנתבעת הוקמה מכח חוק ומטרותיה ותפקידיה נקבעו בחוק. בין השאר נקבע כי על הנתבעת ליתן שירותי עזרה ראשונה לציבור. עוד נקבע כי הנתבעת תקיים מערך להכשרת עובדים ומתנדבים להגשת עזרה ראשונה. תפקידה העיקרי של הנתבעת הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים וניידות. בין השאר מפעילה הנתבעת ניידת אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) - הכוללת פאראמדיק, ללא רופא וניידת נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) הכוללת רופא ופאראמדיק.

העובדות, כפי שעלו מהראיות שהונחו בפנינו:


התובע עובד בנתבעת וממלא תפקיד פאראמדיק מחודש 12/03 ועד היום.




התובע עובד כאח מוסמך ביחידה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע.




התובע בעל תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון ברפואת חירום ותואר ראשון בסיעוד מטעם אוניברסיטת ירושלים.




הנתבעת הינה תאגיד סטטוטורי אשר הוקם מכוח חוק מגן דוד אדום התש"י, 1950.




במהלך שנת 2001 התחיל המבקש קורס להכשרתו כפאראמדיק באוניברסיטת בן גוריון.




בשנת 2003 הוסמך כפאראמדיק, לאחר שעבר השתלמות ומבחן תיאורטי במד"א.




ההשתלמות מורכבת משני סבבים: בבית חולים ובניידות מד"א.




במסגרת ההשתלמות, שובץ התובע בתחנת מד"א ברחובות, נתגלעו חילוקי דעות בין התובע לחניך האחראי. לכן הועבר התובע להמשך השתלמות בתחנת אשקלון.




אולם גם באשקלון היו למבקש חילוקי דעות עם החניך האחראי.




בעקבות אירועים אלה, הוחלט בנתבעת כי התובע ימשיך את השתלמותו תחת פיקוחו של עופר אלסר, מדריך ראשי בקורס פאראמדיקים של הנתבעת. התובע סיים את הקורס.




התובע החל לעבוד כפאראמדיק בתחנת רחובות החל 12/03.




בחודש דצמבר 2005 הועלה התובע החל מיום 1.1.2006 לדרגה 6 בדירוג האחיד.




שנה לאחר מכן, ביקש לעבוד כפאראמדיק באט"ן. לצורך עבודה באט"ן, יש צורך בשנת ניסיון אחת.




הנתבעת סירבה לבקשתו ונימקה את סירובה בכך שהיות והתובע עובד במשרה חלקית, עליו להמתין שנה נוספת, בטרם ינתן לו האישור.




לאחר שנה נוספת, פנה התובעת לנתבעת וביקש לעבוד באט"ן ושוב סורב. הנתבעת טענה כי הרופאים והנהגים סבורים כי אינו מתאים לעבוד על אט"ן.




על פי הנוהל הקיים בנתבעת, פאראמדיק המעוניין לקבל אישור אט"ן, עליו למלא מספר תנאים מקדמיים: עבודה במשך שנה שלמה בחצי משרה לפחות, ולאחר מכן נדרשת המלצת פאראמדיק אחראי וסופרווייזר אחראי בנתבעת.




התובע ביקש לעבור תחנה.




התובע הועבר לתחנת בת ים. לאחר חצי שנה נוספת פנה התובע למר שמעוני , פאראמדיק אחראי, וביקש שיעלה עימו לאמבולנס על מנת לקבל אישור אט"ן.




מר שמעוני עלה עם התובע לשתי משמרות וגם הוא סירב לתת לתובע אישור לעבוד כפאראמדיק באט"ן, בטענה כי משמרת שבה אירעו שלושה מקרים קלים אין בהם די כדי להתרשם מהתובע.




התובע פנה אל הסופרווייזר, מר מור, על מנת לקבל את האישור. מר מור סירב לבקשתו.




התובע לא השלים עם הסירוב לתת לו אישור לעבודה באט"ן, ופנה אל מנהל אגף רפואה, ד"ר צבי פייגנברג. ד"ר פייגנברג זימן פגישה בה נכחו ד"ר פייגנברג, מר מילר – פאראמדיק ראשי ארצי, מר איציק בן אהרון –מנהל האזור והסופרווייזר האזורי – מר מור.




יו"ר ועד העובדים לא הגיע לפגישה.




בפגישה נאמר לתובע, כי עליו לקבל את המצב ואולי בעתיד יקבל אישור אט"ן. במכתב סיכום פגישה מיום 1.7.07 (נספח ט' לכתב התביעה) נכתב:

"להלן הסיכום:


אישור לפאראמדיק לעבוד כפאראמדיק משמרת באט"ן ניתן רק לפאראמדיקים העובדים במד"א ב- 1/2 משרה לפחות. הפאראמדיק מחויב לעבור הליך קבוע: המלצתו של פאראמדיק אחראי הנט"ן בו הוא עובד, המלצת פאראמדיק סופרוייזר אזורי, בדיקת מס' הפרודצדורות שעשה הפארארמדיק טרם הגשת הבקשה לעבוד כפאראמדיק באט"ן.
הפאראמדיק רונן ברקוביץ' לא עמד בקריטריונים אלה:
היקף עבודתו במד"א אינו מגיע ל- 1/2 משרה.
הוא לא קיבל המלצה של הפאראמדיק האחראי בתחנה בה הוא עובד וכן לא קיבל המלצת סופרוייזר.

הסופרוייזר הציג את עמדתו, מדוע אין הוא ממליץ כי הפאראמדיק רונן ברקוביץ' יעבוד באט"ן


רונן לא יקבל אישור מאגף הרפואה לעבוד באט"ן מבלי שיעמוד בקריטריונים בסעיף 2 א' ו-ב' "




בחודש יוני 2007 שובץ התובע ל-3 משמרות ובחודש יולי לא שובץ כלל.



טענות הצדדים
לטענת התובע, הנתבעת מתנכלת לו ועל כן היא איננה מאפשרת לו לקבל אישור להסמכה כפאראמדיק אט"ן. שיקוליה של הנתבעת אינם שיקולים מקצועיים. נוהל אישור הסמכה לפאראמדיק אט"ן הנהוג בנתבעת איננו על פי דין.

לטענת הנתבעת, לא ניתן לכפות על מד"א ליתן אישור לתובע לעבוד כפאראמדיק אט"ן. הנתבעת איננה מאשרת לתובע לעבוד כפאראמדיק אט"ן בשל שיקולים מקצועיים בלבד.

הסוגיה העומדת להכרעתנו היא, האם כטענת הנתבעת, לא משמש התובע כפאראמדיק באט"ן בשל אי שביעות רצון הנתבעת מתפקודו של התובע, או האם כטענת התובע, הוא אינו משמש כפאראמדיק באט"ן עקב התנהגות הנתבעת הפועלת שלא בתום לב, מתוך מניעים אישיים, בניגוד להסכמים ולכללי הצדק הטבעי.

הכרעה:
בטרם הכרעתנו, ברצוננו להביע את מורת רוחנו מהתנהגות ב"כ הצדדים, אשר למרות החלטת בית הדין ולפיה אורך סיכומי הצדדים נקבע ל-3 עמודים בלבד, חרגו הם מהחלטה. ב"כ התובע הגיש סיכומים על פני 35 עמודים (!), וזאת מבלי שנתבקשה הגדלת מספר עמודי הסיכומים. אם סבר ב"כ התובע כי מספר העמודים שקצב בית הדין מועט, ואולי בצדק, היה עליו להגיש בקשה מתאימה. ב"כ הנתבעת נגרר, לצערנו, אחרי התנהגות ב"כ התובע ואורך סיכומיו עמד על 10 עמודים. אשר על כן אנו פוסקים שעל ב"כ התובע לשלם סך של 1,000 ש"ח הוצאות לאוצר המדינה ועל ב"כ הנתבעת לשלם סך של 300 ש"ח הוצאות לאוצר המדינה.

ואשר להכרעתנו לגופו של עניין - שמענו את עדות התובע והעד מטעמו: ד"ר ויקטור אדלשטיין, רופא במד"א ברחובות (להלן: "אדלשטיין") ואת העדים מטעם הנתבעת: ד"ר דודלזק, רופא במד"א (להלן: "דודלזק"), מר יצחק בן אהרון, מנהל אזור איילון במד"א (להלן: "בן אהרון"), מר עמירם מלמה, פאראמדיק אחראי בתחנת רחובות (להלן: "מלמה"), מר רמי מילר, פאראמדיק ראשי במד"א (להלן: "מילר"), ד"ר צבי פייגנברג, מנהל אגף רפואה במד"א (להלן: "פייגנברג"), עיינו בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו לתיק בית הדין ובאנו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

המסגרת המשפטית:
השאלה הטעונה הכרעה בענייננו היא, האם הצביע התובע על פגמים בסירובה של הנתבעת ליתן לו אישור הסמכה כפאראמדיק אט"ן, שיצדיקו ביטול ההחלטה שהתקבלה בעניינו.
 
בטרם נדון בטענות הצדדים בסוגייה זו, יש להגדיר תחילה את היקף התערבותו של בית הדין בבחינת שיקולי המעביד בהחלטות מן הסוג מושא הדיון.
 
בית הדין הארצי לעבודה קבע:
 
"כלל הוא, כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות …
... השאלה אשר לה צריך היה בית הדין האזורי להידרש במהלך הביקורת השיפוטית ובהכרעתו, היא זו העומדת בפנינו כיום, בערעור: האם אכן, בנסיבות העניין, האפשרות בה בחר הדירקטוריון לפיטוריו של המנהל נמצאת להיות מופרכת, חורגת ממתחם המידתיות, או שהיא בלתי סבירה בעליל, והאם עולה ממנה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי" (ראה: ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו נ' יצחק צויזנר, )


אין זה מתפקידו של בית הדין לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועית של הנתבעת.

יפים הם לענייננו דברי כב' השופט בייסקי בבגץ 734/80 ריבה חכם נ' מנכ"ל משרד הבריאות (פסקי-דין, כרך  פ"ד לה (4) 690, 695):

"כלל נקוט הוא בבית-משפט זה, כי מקום שמתעוררת שאלה, אם בעל דיפלומה מסוים הוא כשיר להתעסק במקצוע עיוני בישראל אם לאו, ושאלה זו נמסרה לשיקול-דעתו המקצועי של בר-סמכא לדבר, יחיד או ועדה, לא יתערב בית-משפט זה במסקנתו, אם קבע שאין הוכחה מספקת על כשירות כזאת ... ואם כך הדבר לעניין רואה-חשבון ... על אחת כמה וכמה כשנושא הדיונים הוא בשטח הרפואה, שהמורשה לכך חייב לטפל בחולים ... ובדומה לכך עניינו של רוקח, שגם בידו לעתים גורלות בני אדם, בעיקר מחמת רעלים וטוקסיקולוגיה שבתרופות והכנתן; כאן אין אף לבוא בטרוניה עם הרשות או הוועדה, שנקבעו לכך, גם אם קבעו לעצמן סטנדרטים גבוהים מתוך המגמה לשמור על רמה נאותה של אותו מקצוע, כמקובל במדינות מתקדמות, ולאו דווקא על-פי הממוצע במדינות נחשלות או מתפתחות. וגם בכך לא יתערב בית המשפט, משום שאין לו הידע המקצועי ואף לא הכלים הדרושים, ולא יחליף את שיקול הדעת של מי שנמצא כשיר לכך בשיקול-דעת משלו; כלל זה נתון לסייג, והוא, כי שיקול הדעת של מי שהוסמך לכך יופעל באורח משפטי, בתבונה ובסבירות, וכי לא תהא התחשבות בדברים, שהם זרים לעניין, כשם שלא תהא התעלמות מאלה השייכים לו".

מן הפרט אל הכלל:
הליך קבלת אישור פאראמדיק באט"ן
1. מעדותו של פייגנברג, שהיתה סדורה ומהימנה, עולה שקיימים נהלים ברורים באשר לבחירת פאראמדיק אט"ן. ברי, שבצוות ניידת אט"ן אין רופא, להבדיל מניידת נט"ן שבה משתתף רופא, ולכן ישנה חשיבות עליונה כי ייקבעו נהלים קפדניים לבחירת פאראמדיק אט"ן.

2. התנאים העיקריים והמצטברים לקבלת אישור פאראמדיק באט"ן הינם עבודה כפאראמדיק בנט"ן במשך שנה לפחות, בנוכחות ובהשגחת רופא ושהמועמד מועסק במד"א בהיקף של חצי משרה לפחות.

3. אם המועמד לפאראמדיק אט"ן עומד בשני כללים אלו, נדרשות ההמלצות הבאות: המלצת הפאראמדיק האחראי, המלצת הסופרווייזר, המלצת הפאראמדיק הראשי במד"א.

4. אם המועמד קיבל המלצות אלה, הנתבע מעניק למועמד אישור זמני המוגבל לתקופה של 3 חודשים.

5. בתום תקופת הניסיון, נדרשת פעם נוספת המלצת הפאראמדיק האחראי בתחנה בה עבד הפאראמדיק בתקופת ניסיונו.

6. לאחר שהמועמד עמד בכל התנאים דלעיל, עליו לקבל אישור קבע ממנהל אגף הרפואה במד"א, ורק לאחר מכן רשאי הפאראמדיק לשמש כפאראמדיק אט"ן.

וכך העיד פייגנברג:

ש. ... אתה גם כתבת אותם ב- 2003
ת. ב- 2003 נכתב בשמי על ידי הפרמדיק הראשי
ש. אתה הבאת את אותם כללים לידי גוף רשמי במד"א וקיבלת אישור או בחפל"פ
ת. כל הגופים הרשמיים במד"א הכירו אותם. המושג חפל"פ לא מוצא חן בעיני. מד"א עובד ב-2 רמות – ברמה הבסיסית באמבולנס הלבן שמבצעים פעולות מינימליות וברמה המתקדמת של פעולות מצילות חיים שנעשות במד"א ברמת האט"ן ונט"ן. עד 94 היו לנו 22 נט"נים ברמה המתקדמת במד"א ואז מד"א הגיעה למסקנה שכדי לפתח את השירות הזה צריך לעשות שינוי כי עבודת הנט"ן מאוד יקרה – יש גם רופא, גם פרמדיק וגם חובש, פרמדיקים בנט"ן עובדים עם רופא, בסמכות של הרופא אתו הם עובדים. הוא נותן להם את הסמכות המקצועית. פרמדיקים באט"ן שללא נוכחות רופא עובדים על סמך ההחלטות של משרד הבריאות שהועברו אלי כמנהל אגף הרפואה במד"א ואני נותן להם את הסמכות לעבוד כפרמדיקים ולבצע פעולות." (פרוטוקול הדיון מיום 31.3.08, עמ' 31 שורה 17 - עמ' 32 שורה 3)

7. אין בידנו לקבל את טענת התובע ולפיה נוהל קבלת אישור מורשה אט"ן נוגד את החוק. הפעילות המקצועית של האט"ן במד"א והליך קבלת אישור לעבודה באט"ן לפאראמדיק במד"א מתנהלים על ידי משרד הבריאות ונקבעים על ידו. הנוהל הינו ברור ואין זה מתפקידנו לבחון את סבירות הנוהל. לפיכך איננו נדרשים לשאלה האם יש להחיל באישור הסמכת פאראמדיק אט"ן את הוראות החוק בפקודת הרופאים ובתקנות הרופאים, כטענת התובע, קרי שלצורך קבלת מורשה אט"ן נדרש אישור רופא ולא אישור של פאראמדיק אחראי, מאחר שבסופו של הליך, אישור הקבע ניתן ע"י מנהל אגף הרפואה, אשר הינו רופא בהכשרתו.

8. כמו כן, אין בידינו לקבל את טענת התובע ולפיה הנהלים לקבלת אישור עבודה כפאראמדיק אט"ן אינו סביר. טוב עושה הנתבעת המקפידה על נהלים אלה, מאחר שעסקינן בחיי אדם ובאמבולנס טיפול נמרץ אשר רופא איננו נמצא בו והפאראמדיק הינו הסמכות הרפואית העליונה באמבולנס. לכן, הימצאותו של פאראמדיק בלבד מצריכה הכשרה מקצועית ורפואית מתאימה.

9. אין זה מתפקידנו לבחון את סבירותו של הנוהל כפי שפורט לעיל, אלא עלינו לבחון האם פעלה הנתבעת כלפי התובע בהגינות ובתום-לב.

10. התרשמנו מעדותו של התובע שהוא אינו מקבל את מרות הממונים עליו וסבור שלאור עבודתו בבית החולים כאח יש לו עדיפות על פני חבריו לעבודה. הנתבעת נהגה בתובע לפנים משורת הדין והעבירה אותו מספר תחנות, וזאת לאחר שהתובע נתקל בקשיים בתחנות בהן עבד. אילו היה מדובר בתחנה אחת, ניתן היה לחשוב שמדובר במקרה חד-פעמי, אך לאחר המעברים הרבים שעבר התובע, כפי שתואר לעיל, ברי כי אין לתובע אלא להלין על עצמו.

10. טענת התובע ולפיה הנתבעת מפרה את ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, אינה מבוססת דיה. בין הצדדים נערכה פגישה שהתקיימה ביוזמתו של התובע, כאשר התובע ביקש לקבל הסבר מדוע לא קיבל אישור לשמש כפאראמדיק אט"ן. בפגישה ניתן לתובע הסבר ע"י הגורמים המקצועיים. לא מצאנו בהוראות ההסכמים הקיבוציים קשר לדרישתו ותביעתו של התובע. הפגישה המתוארת לעיל לא היוותה הליך של משא ומתן, אלא נערכה ביזמתו של התובע ומטרתה הייתה לקבל הסבר מהנתבעת לעובדה שהתובע לא קיבל אישור לשמש כפאראמדיק אט"ן.

התובע אינו מתאים משיקולים מקצועיים גרידא להיות פאראמדיק אט"ן
מהעדויות עולה שאין המדובר רק באישיות אחת בנתבעת אשר סבורה שהתובע איננו מתאים להיות פאראמדיק אט"ן, אלא מדובר במספר גורמים בנתבעת, במקומות ובתפקידים שונים, כאשר, כל אחד מהסופרווייזרים בתחנות השונות דחה את בקשותיו, משיקולים ונימוקים ענייניים.

תחנת מד"א רחובות:
1. מלמה מבהיר בעדותו שהתובע, כפאראמדיק נט"ן בתחנה ברחובות, לא השתלב בצורה טובה. מלמה שוחח עם רופאי הנט"ן הקבועים של תחנת רחובות אשר עבדו יחד עם התובע וקבעו בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים כי התובע איננו בשל לתפקיד פאראמדיק אט"ן. מלמה נהג עם התובע לפנים משורת הדין ובטרם גיבש את דעתו, שוחח אף עם נהג האמבולנס, מר ניר בבאי, אשר גם התרשמותו הייתה שלילית מתפקודו של התובע (סעיף 6-7 לתצהיר מלמה).
מלמה ממשיך ומפרט בתצהירו מקרים בהם נהג התובע בתפקידו כפאראמדיק שלא כדין.

2. בנספח ה' לכתב ההגנה שנכתב ביום 1.3.06 מפרט ומנמק מר מלמה מדוע איננו ממליץ באותו שלב על הסמכת התובע כפאראמדיק מורשה באט"ן.

3. התובע פנה למר רמי מילר, סופרווייזר מרחב איילון, אשר פנה למלמה וביקש שמלמה יבצע משמרת יחד עם התובע על מנת להתרשם מתפקודו. גם לאחר משמרת זו, לא שינה מלמה את המלצתו.

4. עינינו הרואות שהנתבעת פעלה לפנים משורת הדין והמתואר בסעיף 3 הוא מעבר לנהלים, וכל זאת על מנת לבוא לקראת התובע ולבחון את בקשתו.

5. עדותו של התובע סותרת את טענתו ולפיה מר מלמה כלל לא עלה אתו לאמבולנס כדרישת מילר. התובע בחקירתו לא שולל באופן מוחלט שמלמה עלה אתו לאמבולנס, אלא מעיד שמלמה לא עלה איתו לצורך התרשמות. וכך מעיד התובע:

ש. מילר ביקש ממלמה שיבחן שוב את העניין ובקש לעלות אתך למשמרת. ואז מר מלמה לא עלה אתך משמרת.
ת. לא. זו הייתה הבקשה, בפועל אף אחד לא עלה אתי משמרת. מר מלמה לא עלה אתי לאמבולנס לצורך התרשמות. חד משמעית. " (פרוטוקול הדיון מיום 31.12.07, שורות 21-24)

6. מלמה סיכם את התרשמותו מהתובע באותה נסיעה ושלח אל מילר מכתב ביום 1.3.06:
"הצטרפתי למשמרת יחד עם רונן לשם הערכה מקרוב, וגם כאן אני מתרשם כי עדיין לא ניתן לאשר את הרשאתו לעבודה כפאראמדיק באט"ן".

7. עינינו הרואות כי התובע נבחן גם בזמן עבודתו במשמרת, ולא זכה להערכת ולהמלצת מלמה.


תחנת מד"א בבת-ים:
1. כאמור, התובע עבר לעבוד בתחנת מד"א בת-ים.

2. פאראמדיק אחראי בתחנת בת-ים, מר יזהר שמעוני, ביצע עם התובע מספר משמרות וגם הוא הגיע למסקנה שהתובע איננו מתאים לשמש כפאראמדיק אט"ן.
3. במכתב מיום 29.5.07 כותב שמעוני למר קובי מור, סופרווייזר אזור איילון:

"ביצעתי עם רונן מספר משמרות בתקופה זו ועל פי דעתי רונן עדיין לא מוכן לעבוד על האט"ן כפאראמדיק. במספר מקרים שעליתי אתו רונן אינו מנהל את הצוות אינו עובד על פי פרוטוקולים הנהוגים במד"א כגון החדרת זונדה לחולים שלו לאחר החייאה, עבודה ללא מיגון (כפפות), לדבריו לא צריך להיות מקובעים רק לפרוטוקולים."

4. שמעוני לא הסתפק בהתרשמותו האישית ופנה לרופאים אשר התובע עובד עמם בנט"ן, שאף דעתם המקצועית לא הייתה טובה על התובע.

5. התובע לא אמר נואש ופנה לסופרווייזר מר קובי מור, אשר בחן את בקשתו של התובע והשיב לו כי כל עוד לא יקבל את המלצת הפאראמדיק האחראי, לא ניתן לבחון את בקשתו.

הפנייה למנהל אגף הרפואה במד"א:
1. התובע לא השלים עם עמדות הפאראמדיקים האחראיים, ופנה למנהל אגף הרפואה במד"א, ד"ר צבי פייגנברג, הסמכות הרפואית המקצועית העליונה בנתבעת.

2. פייגנברג התייחס בכובד ראש לטענותיו של התובע וזימן פגישה ביום 19.6.07 בנוכחות התובע יחד עם מילר, בן אהרון ומור.

3. באותה פגישה טען התובע בפני פייגנברג שהשיטה בה נוקטת הנתבעת לצורך קבלת אישור מורשה אט"ן נוגדת את הדין והחוק ופייגנברג פרש בפני התובע את השיקולים המקצועיים שעמדו בבסיס דחיית הסמכתו.

4. בצדק טוען פייגנברג כי מאחר והפאראמדיק באט"ן פועל לבדו, קיימת אחריות גדולה על הנתבעת בטרם יינתן אישור לפאראמדיק לפעול באט"ן.

5. נימוקיהם של הפאראמדיקים האחראיים, הסופרווייזרים ושל מנהל אגף הרפואה בנתבעת הינם נימוקים מפורטים ומקצועיים.

6. טענתו של התובע ולפיה בשל היותו חושף שחיתויות, הינו זכאי להגנה מפני הממונים עליו, דינה להידחות. לא מצאנו כל קשר סיבתי בין תלונתו לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה להתיחסות הנתבעת כלפי התובע. יצויין, שהתובע לא פוטר מעבודתו בנתבעת אלא כל "חטאה" של הנתבעת, שלא אישרה לתובע לעבוד כפאראמדיק אט"ן. התובע ממשיך לעבוד בנתבעת כפאראמדיק נט"ן.

סיכום ביניים:
התרשמויותיהם של הפאראמדיקים האחראיים התבססו על תפקודיו המקצועיים של התובע וכל אחד מהם אשר סירב להמליץ על הסמכתו של התובע כפאראמדיק אט"ן, פירט מהם הנימוקים להמלצותיו והאירועים אשר בגינם התובע איננו מתאים לשמש כפאראמדיק אט"ן.
אילו נכונה הייתה טענתו של התובע כי הסיבה היחידה לאי ההמלצה נובעת מהתנכלות, הרי שכיצד ניתן להסביר שבכל התחנות שבהן עבד לא ניתנה לו ההמלצה המבוקשת. התרשמותנו היא שלא רק שהנתבעת לא מתנכלת לתובע, אלא שהיא באה לקראתו במהלך השנים. כך למשל, כשהתובע הסתכסך בתחנה ברחובות, הועבר לאשקלון, ומאוחר יותר ביקש לעבור לתחנה אחרת, והועבר לבת-ים. לפיכך, טענותיו של התובע באשר להתנכלות הנתבעת כלפיו, אין לה על מה להסתמך.
לא זו אף זו, הגורמים המקצועיים עמדו בחובת ההנמקה ופירטו מדוע לדעתם המקצועית, אין ליתן לתובע אישור מורשה אט"ן, ואין עסקינן רק בדעה מקצועית אחת אלא במספר גורמים מקצועיים.

הפחתת המשמרות:
האומנם הופחתו משמרותיו של התובע ביוזמת הנתבע, כטענת התובע?
כאמור, התרשמנו כי לאורך כל תקופת עבודתו של התובע, הוא איננו מקבל את החלטות הממונים עליו ומתרברב ביכולתו ובניסיונו שאותו צבר בבית החולים.
לנתבעת הזכות לקבוע את מספר המשמרות שאליהן ישובץ התובע, מאחר שהתובע עובד על פי משמרות בנתבעת, אין הנתבעת מחוייבת ליתן לתובע מספר משמרות קבוע. כמות המשמרות אותה מקבל התובע נגזרת מבקשותיו ומצורכי הארגון. לא מצאנו קשר בין מספר משמרותיו של התובע לבין פניותיו לגורמים השונים בנתבעת. נראה שבמקרה דנן אין לתובע להלין אלא על עצמו. מערכת היחסים השוררת בינו לבין חבריו לעבודה, מקשה, ככל הנראה, על הנתבעת לשבצו למספר רב של משמרות. עם זאת, הנתבעת נהגה בתום-לב כאשר מר בן אהרון התיר לתובע ליצור קשר עם תחנות אחרות באיזור ולראות אם ניתן לשבצו למשמרות נוספות. בן אהרון תיעד שיחה זו עם התובע, אשר יש בה כדי להעיד על סגנונו של התובע, וכך נכתב:

"במהלך השיחה טען רונן שיש מגמה של אי רצון לשבצו למשמרות בתחנת בת-ים ומתנכלים לו באופן אישי. עניתי לו שידבר על האחראי בתחנה על סידור העבודה. רונן מנגד ובהתרסה "אני מדבר רק עם מנהל האזור, זה לא מעניין אותי זה מתפקידך" ולסיום הוסיף "מי שפוגע לי בפרנסה" וכוונתו היתה אלי "אני אפגע בו" כאן ביקשתי לסיים את השיחה ביננו וסגרתי את הטלפון."

מתיעוד שיחה זו עולה שהתובע לא פנה למנהל התחנה על מנת לבקש לשבצו במשמרות, לא הגיש בקשה לסידור עבודה לא בתחנת בת ים ולא באזור איילון ולא צירף מטעמו בקשה לסידור עבודה. אשר על כן, גם טענתו זו לא הוכחה.

סוף דבר:
התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות משפט של הנתבעת בסך 1,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.

זכות ערעור לכל אחד מהצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.


נמצאו 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. חוזה מכר מקרקעין ללא גמירות דעת
2. התנגדות לגילוי מסמכים של בנק
3. עיקול זמני ברישום
4. פסיקה בניגוד להסדר דיוני
5. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל
6. תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
7. פרשנות הסכם שכירות לפי אומד דעת הצדדים
8. מכות יבשות בתאונת אופנוע
9. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע
10. תשלום על עבודות בניה בקניון
11. סירוב לעבור ניתוח אחרי תאונה
12. קבלת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
13. זניחת בוררות
14. בקשה לבית המשפט לחייב חולה לעשות ניתוח מציל חיים
15. זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות
16. עקרונות היסוד של השיטה
17. העסקת פועלים סינים ללא היתר
18. שינוי תקנון חברה מנדטורית
19. פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית הדין לעבודה
20. ראיות לכאורה מעצר עד תום ההליכים
21. בקשה להורות על המשך בוררות
22. הסכם לביצוע עבודות מסגרות ורתכות בנגרייה
23. רשלנות מקצועית של עו''ד הוצאה לפועל
24. ערעור על צו גילוי מסמכים
25. תאונת דרכים בגלל ניסיון התחמקות מדריסת חיה
26. תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית
27. ניכוי פרמיית ביטוח חיים מהמשכורת ללא אישור
28. תביעה של רון קופמן בגין לשון הרע
29. אחריות נמל אשדוד לנזקים
30. איחור בתשלום תוספות שכר
31. הלכת השיתוף מול זכויות צד שלישי
32. היתר לבניית קיר בבית מגורים
33. עתירה מנהלית נגד ועדה מקומית
34. בקשה לדחיית תביעה למזונות אישה ובת
35. חסינות המדינה פעולה מלחמתית
36. הסכם שכר טרחה עורך דין דוגמא
37. מרקיזות לחלון - תביעות קטנות
38. קיזוז עלות קורס הכשרה מהמשכורת
39. כוונת שיתוף בדירת מגורים
40. ערעור על 19 אחוז נכות בביטוח לאומי
41. אי צירוף תצהיר לבקשת רשות ערעור לבית הדין לעבודה
42. התנגדות להגשת מסמך כראיה
43. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל
44. ביטול החלטה לדחיית התנגדות לתכנית
45. תביעה לקיום התחייבות בהסכם
46. קניית דירת עמידר לאחר פטירה
47. שבירת שיניים קדמיות בתאונת דרכים
48. בקשה לדיון נוסף - ניכוי מע''מ
49. חוב בר תביעה בפשיטת רגל
50. הבטחת הכנסה לעובד קיבוץ
51. התנגדות המבוטח לפשרה עם צד שלישי
52. פגיעה באוזן במהלך שירות צבאי
53. לשון הרע ''נרמז'' בין השורות
54. היתר לניהול לשכה פרטית
55. פסילת שופט בשל הבעת עמדה
56. מחיקת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט
57. תקציב בית הספר הדמוקרטי
58. תביעה לביטול משכנתא
59. בקשת למתן עדות באמצעות וידאו
60. אחריות מתווך לביטול הסכם שכירות
61. הפרדה בין נשים לגברים בהלוויה
62. חילוט ערבות בהליך התמחרות
63. הסכם קניית מכונה
64. פיצוי על שינוי יעוד מקרקעין לאחר הפקעה
65. טענה כנגד מומחיות מומחה מטעם בית המשפט
66. עתירה מנהלית אחרי בניה לא חוקית
67. תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי
68. ערעור על עונש על עבירות מין שהתקבל
69. יישוב סכסוף קיבוצי לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה
70. שחרור מוקדם של אסיר שהיה מעורב בפיגוע טרור
71. בדיקת שכרות 425 מיקרוגרם אלכוהול
72. תשלום מביטוח לאומי על ירידה בשמיעה
73. אחריות עורך דין בעסקת מקרקעין על גילוי חריגות בניה
74. היטל השבחה העולה על התמורה
75. הטרדות באינטרנט
76. מכתב התראה על חוב ששולם
77. התכופפות בעבודה - בעיות גב - בעיות ברכיים
78. בקשה להבהרת פסק דין בית דין לעבודה
79. קטינים זרים לא מלווים
80. הגשת תמליל כראיה
81. אובדן משלוח בדואר אוויר
82. העסקת עובד זר במשק בית
83. אין מקום להשיב לאשמה
84. אוטם שריר הלב תאונה עבודה
85. תביעה על עבודות אלומיניום וזכוכית
86. בקשה לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות
87. קניית קרקע ממושכנת
88. זיוף קילומטראז עבירה פלילית
89. תביעה נגד מרפאת שיניים בגין טיפול רשלני
90. סירוב לעבודה לא מתאימה
91. ביטול סגירת חשבון בנק
92. הפסקת הריון עקב סיבוך מיילדותי
93. תביעת לשון הרע נגד גוגל
94. פיצוי על רעש תופים
95. אמצעי מיגון ביטוח פריצה לעסק
96. תאונה ברמזור אדום
97. סירוב למתן בדיקת שתן
98. מחיקת התביעה על הסף
99. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו
100. ביטול שביתה בביטוח לאומי





תוכן עניינים

תאונות דרכים
תאונת אופנוע
דיני תעבורה
דריסת הולך רגל
מוות בתאונת דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות ילדים
תאונה בשטח ציבורי
נזקי גוף
דיני בנקאות
רישוי עסקים
דיני מכרזים
תביעה ייצוגית
דיני מיסים
הוצאה לפועל

מוצרים פגומים
חומרים מסוכנים
תקיפה
תקיפת כלב
לשון הרע
נזקי רכוש
פוליסות ביטוח
פגיעה בעבודה
מחלות מקצוע
נכות כללית
הגנת הצרכן
ארנונה
קרן פנסיה
דיני שטרות
משפט פלילי
פשיטת רגל

קצבת ניידות
נפגעי איבה
נפגעי פוליו
נפגעי גזזת
דיני עבודה
דיני חוזים
משפט מסחרי
נדל"ן / מקרקעין
ליקויי בניה
ירושה צוואה
משרד הביטחון
נישואין - גירושין
דיני מזונות
הסכם ממון
משמורת קטינים
תכנון ובניה




א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

רקע תחתון