חיסיון מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיסיון מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי: 1. מהות הבקשה ביום 8.4.2008 הוגשה על ידי עו"ד דוד רום (שהוא הנתבע 7 בתיק), בקשה לזמן לעדות את מר צבי ליימן (להלן: "ליימן"), אשר כיהן באגף אשראים מיוחדים בבנק בזמן הרלבנטי לתובענה. באותה בקשה התבקש ליימן להביא עמו מסמכים שונים ובכלל זה מסמכים הקשורים לליווי הפרויקט - הסכמים, התכתבויות, פרוטוקולים של ישיבות פנימיות, חוות דעת ביחס לחברת פינת החמד בע"מ ולחברת טל חי בע"מ (הנתבעות 1-3 בתביעה) מתחילת הליווי הפיננסי של הבנק ועד ליולי 2002. כמו כן, התבקשו פרוטוקולים של ישיבות בצוות אשראים מיוחדים מזמן קבלת הטיפול ואילך. במהלך חקירתו הנגדית של ליימן ביום 20.5.2008 התברר כי לא הביא עמו מסמכים, בעקבות הנחיית היועצים המשפטיים של הבנק. זאת, למרות שהבנק לא העלה טענת חסיון בכל שלב שהוא. כמו כן, בעת חקירתו של ליימן התגלעה מחלוקת סביב השאלה האם על הבנק להמציא לצדדים חוות דעת שמאי אשר ניתנה ביחס לנכס נשוא התביעה בשנת 2003. באותו דיון נקבע כי תינתן החלטה בסוגיות לעיל לאחר שיובאו בפני טענות הצדדים. בעקבות כך, הוגש מטעם הבנק טיעון קצר לענין המסמכים החסויים ולענין חוות הדעת השמאית אשר המצאתה נתבקשה. המסמכים וכן חוות הדעת הומצאו לעיוני במעטפה סגורה. המסמכים הופנו לצוות האשראי בבנק ולהנהלה ע"י האגף לשירותי מימון וסקטור אשראים מיוחדים. הבנק טען, בין היתר, לחסיונם של המסמכים תחת חסיון עו"ד - לקוח וכן תחת חסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט. ביחס לחוות הדעת השמאית טען הבנק כי היא אינה רלבנטית להליכים שבפני. כמו כן, עתר הבנק כי ככל שאסרב להכיר בחסיונם של המסמכים, יעוכב ביצועה של ההחלטה עד להכרעת ערכאת הערעור בסוגייה. בסמוך להגשת הטיעון לעיל עתר הבנק בבקשה נפרדת, לאפשר לו להגיש ראיה נוספת מטעמו (בש"א 12283/08). הבקשה התייחסה לחוזר מאת המפקח על הבנקים מיום 27.10.02 - "פרסומת - ליווי פיננסי של בניה". המבקשים (התובעים והנתבע 7) התנגדו לשתי הבקשות, כאשר עיקר טענתם היתה שחסיון עו"ד לקוח אינו רלבנטי לנסיבות העניין שכן מדובר בחסיון ממנו נהנה עורך הדין ולא הלקוח. כמו כן, דחו המבקשים את הטענה כי מדובר במסמכים שהוכנו לקראת הליכים משפטיים. הנתבע 7 טען בנוסף כי היה על הבנק לצרף תצהיר לטיעון בעניין חסיון המסמכים, כי לא ערער במועד על ההחלטה שחייבה אותו בהמצאת המסמכים, וכי מאחר שלא הצהיר על המסמכים בתצהיר גילוי מסמכים - מנוע הבנק כיום לטעון לחסיונם. המבקשים התנגדו גם לבקשת הבנק לצירוף הראיה הנוספת, בעיקר על יסוד הטענה כי מדובר בנסיון לשפר את עדותה של גב' מירי פישר אשר העידה מטעם הבנק. במענה לטענות אלה השיב הבנק, בין היתר, כי חלק מן הטענות שהועלו הן טענות פורמליות בלבד שאינן מתמודדות עם טענות החסיון לגופן. בהתייחס לטענת חסיון עו"ד - לקוח טען הבנק כי על פי הפסיקה חל חסיון זה גם על המסמכים האמורים. 2. חסיון מסמכים ראשית, יש לדחות את טענות הבנק בכל הנוגע לתחולת חסיון עו"ד - לקוח על המסמכים אשר צורפו על ידו. זאת, מאחר שעל פניו, אין מדובר במסמכים שנערכו במסגרת יחסי עו"ד - לקוח, מלבד חוות הדעת המשפטיות אשר נהנות מחסיון, כפי שאפרט להלן. עם זאת, יש לבחון את המסמכים לגופם ולקבוע האם הם נהנים מחסיון בהיותם מסמכים שהוכנו במסגרת או לקראת הליכים משפטיים. על מהותו חסיונו של מסמך אשר הוכן לקראת הליכים משפטיים, עמד בית המשפט במספר פסקי דין ובהם רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד ואח' וכן רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (, 27.6.2006). בענין הסתדרות מדיצינית הדסה נקבע, כאמור, כי - "מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי, וזאת כדי לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו. הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של "צפי" זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן לצורך המשפט, דהיינו שהמטרה העיקרית או הדומיננטית שעמדה ביסוד הכנתו היתה הכנה לקראת משפט צפוי. מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי , אינו צריך להנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי." ובענין אלי שירי נקבע כי "התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם קיום צפי לניהול משפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי. מסמך הנערך למטרה עניינית כלשהי שאינה קשורה במשפט או במשפט הצפוי אינו נהנה מחיסיון, גם אם הוא רלבנטי למשפט, וגם אם הוא עשוי לתרום לבירור סוגיות העולות בו". על רקע הלכות אלה עליי לבחון את המסמכים אשר לחסיונם טוען הבנק. מעיון במסמכים אלה עולה כי מדובר, באופן כללי, בדיווחים פנים בנקאיים (כלומר - בין גוף אחד בבנק למשנהו). כאשר חלקם מכילים גם בקשות לאישורן של פעולות שונות. דיווחים אלה נערכו על רקע קיומם של הליכים משפטיים שנסבו סביב אפשרות אכלוסם של הבתים בפרוייקט על ידי רוכשיהם, ביניהם התובעים. על רקע תוצאותיהם האפשריות של הליכים אלה, והשלכותיהן מבחינת יחסי הבנק מול הדיירים (התובעים בתיק) - החל הבנק מכלכל את צעדיו בקשר עם ערבויות חוק המכר אשר ניתנו על ידו לרוכשים. תכנון צעדיו של הבנק בקשר עם הערבויות, על רקע ההליכים המשפטיים הקיימים ומתוך ציפיה להליכים משפטיים כנגדו, עובר כחוט השני בדוחות השונים. ניתן לנו לקבוע כי חלקים אלה בדוחות לא היו נערכים אלמלא המחלוקת הקיימת (בין הדיירים למדינה) והצפויה (בין הדיירים לבין הבנק), כאשר ניתן להקיש לענייננו מקביעתו של בית המשפט העליון בענין שירי. להלן אבחן את המסמכים : (א) מסמך מיום 29.10.2000 המכונה ע"י הבנק בטבלה שצירף - "בקשה לדיון בתביעת הדיירים להוצאת ערבות חוק מכר נוספת וקביעת דרכי פעולה" - בסעיף 2 למסמך זה נאמר כי מבוקש לדון ב - 2 נושאים: מתן מענה לבית המשפט לתביעת הדיירים להוצאת ערבויות חוק מכר נוספות בסך של חצי מליון ₪ קביעת דרכי פעולה ביחס להמשך הפרויקט. החלק המצוי תחת "בקשה 1" שעניינו "מתן מענה לבית המשפט בק"ע הוצאת הערבויות" עונה להגדרה של מסמך שהוכן בקשר עם הליך משפטי תלוי ועומד. בדומה לכך, גם הפירוט המופיע תחת סעיף 3 (ס"ק (א) - (ג)) נופל לגדר מסמך שהוכן בקשר עם הליך משפטי תלוי ועומד. יתר הכתוב במסמך אינו נופל לגדר כך. לכן, בכפוף להשחרתם של החלקים האמורים במסמך - על הבנק להציג את המסמך. (ב) מסמך מיום 21.8.2001 - המכונה ע"י הבנק "דיון בנושא ביטול ערבויות חוק המכר" - הפרק המצוי תחת סעיף 3 שכותרתו "ערבויות חוק המכר" וחוות הדעת המשפטית המצורפת לו, של עו"ד לוינסון, עונים להגדרה של מסמך אשר בזמן הכנתו הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד, וכי המטרה העיקרית או הדומיננטית שעמדה ביסוד הכנתו היתה הכנה לקראת משפט צפוי. (ג) מסמך מיום 27.8.2001 - המכונה על ידי הבנק "דיון בנושא ביטול ערבויות חוק המכר" - מעיון במסמך זה עולה כי הבנק מעריך כי התנהלותו בעניין הערבויות (אשר בה דן במסגרת המסמך) עשויה להגיעה לדיון משפטי. יש לקבוע, לכן, כי המסמך כולו נהנה מחסיון. (ד) מסמך מיום 3.12.2001 - כונה על ידי הבנק בטבלה "אישור תשלום ערבות לרוכש נועם לנדאו" . מעיון במסמך עולה כי מדובר בדיווח אודות מצב האשראי ואודות פרק הערבויות. למרות שבמסמך קיימת התיחסויות להליכים משפטיים שונים הנוגעים לפרשה ולנושא הערבויות - עיון בסעיפי המסמך השונים מעלה כי למעט סעיף 5 - אין מדובר במסמך שהוכן לקראת הליך משפטי או בקשר עם הליך משפטי צפוי. לכן, בכפוף להשחרת סעיף 5 יש לאפשר את העיון במסמך. כמו כן, אין לאפשר את העיון בחוות הדעת המשפטית מיום 9.12.2001 המכונה בטבלה של הבנק " תזכיר פנימי בענין הרוכש נועם לנדאו". (ה) מסמך מיום 26.2.2003 - מכונה על ידי הבנק - "תשלום שכ"ט לעורכי הדין ולחוקר פרטי" - מדובר במסמך המהווה דיווח לגבי מצב הפרויקט - הן מבחינת אשראי הן מבחינת הטיפול בערבויות (גם בהתייחס להליכים משפטיים רלבנטיים). לכן, אין מדובר במסמך שהכנתו קשורה באופן דומיננטי בקיומו של הליך משפטי או לקיום צפי להליך משפטי. (ו) מסמך מיום 3.7.2003 - מכונה על ידי הבנק - "אישור מסגרת שכר טרחה עורכי דין, אישור הגשת תביעה נגד ערבים ואישור ביצוע בדיקה כלכלית על ערבים" - סעיפים 4-5 מתייחסים לאופן הראוי להתנהלות הבנק במסגרת הליך משפטי תלוי ועומד / הליך משפטי צפוי. כך גם מכתבו של עו"ד לוינסון מיום 28.5.2003 המצורף למסמך. לכן, בכפוף להשחרת סעיפים אלה ניתן לגלות את המסמך. (ז) מסמך מיום 29.12.2003 - מכונה על ידי הבנק - אישור ניהול מו"מ עם רוכש בשם כרמון - מסמך זה נערך בקשר עם אופן התנהלות הבנק במסגרת הליך משפטי המתנהל בין הבנק לבין רוכש בשם כרמון והוא בעל זיקה הדוקה למשפט תלוי ועומד. לכן, אין לגלותו. (ח) מסמך מיום 28.3.2005 - מכונה על ידי הבנק - אישור הצעת פשרה עם כרמון - מעיון במסמך זה עולה כי מדובר בעקרונות לפשרה בין הבנק לבין הרוכש כרמון על רקע קיומו של הליך משפטי בין הצדדים. יש לקבוע, לכן, כי מדובר במסמך הנהנה מחסיון. (ט) מסמך מיום 2.2.2006 - מכונה על ידי הבנק - אישור הסכם הפשרה עם כרמון - המדובר בעדכון של הצעת פשרה שקיבלה אישור (בהמשך להליך המשפטי שבין הצדדים). יש לכן לקבוע כי המסמך נהנה מחסיון. (ט) מסמך מיום 12.4.2007 - מכונה על ידי הבנק - הגדלת מסגרת הוצאות שכ"ט עו"ד בטיפול בתביעות נזיקיות - מדובר במסמך המהווה דיווח על הטיפול בתיק (לרבות הטיפול המשפטי) אולם אין מדובר במסמך שהמטרה הדומיננטית בעריכתו היא משפט קיים או משפט צפוי. יש לכן, להתיר את גילויו. 3 . חוות הדעת השמאית טענה נוספת שהועלתה על ידי הבנק התייחסה לחוות דעת שמאית שנערכה על ידי שמאי עבור הבנק. לטענת הבנק, חוות הדעת אינה רלוונטית להליך והתובעים מעוניינים במסמך לצורך עניינים אחרים שנוגעים למימוש הנכס במסגרת הליך הכינוס. מנגד טוענים התובעים כי העד מטעם הבנק לא התנגד, בעת חקירתו, להצגתו של המסמך וכן כי עמדת בית המשפט היתה כי אין מניעה להצגתה של חוות הדעת. כמו כן, נטען כי קיימת מחלוקת באשר לשוויו של הנכס. אף ככל שיש מחלוקת שמאית באשר לשוויו של הנכס, ספק בעיני אם הדרך להוכיחה הנה על ידי המצאת חוות דעת שמאית, אשר נערכה עבור הבנק והמתייחסת לשוויו של הנכס בשנת 2003. נראה, לכן, כי למרות העדרה של מניעה חוקית להמצאתו של המסמך האמור, אכן מדובר במסמך שהנו בלתי רלבנטי להליך זה ואין להמציאו. 4. הבקשה לצירוף ראיה על ידי הבנק הבנק ביקש, כאמור, כי יורשה לו לצרף חוזר מאת המפקח על הבנקים מיום 27.10.92 אשר יש בו, לטענתו, כדי להסביר את נוסחו של סעיף 20 להסכם הליווי. לטענת הבנק, לא מדובר במסמך שנערך על ידי הבנק ולבנק לא היתה כל ציפיות כי הוא רלבנטי לפרשה וכי יהיה צורך בהגשתו בהליך זה. הצורך בהגשת המסמך עלה לאור כיוון החקירה בו נקט ב"כ התובעים, אשר לא התחוור ממנה כי סעיף 20 להסכם הליווי נכפה על הבנק על ידי הרשות הרגולטורית. טענה זו אינה מקובלת עליי : משעה שהסכם הליווי של הבנק נמצא על המדוכה במסגרת ההליכים שבפניי, יכול וצריך היה הבנק לצפות כי כל סעיף בהסכם הליווי ייבחן באופן מדוקדק. בהתאם לכך, ניתן היה לצפות כי תהיה רלבנטיות למסמכים אשר לא נערכו על ידי הבנק אולם הנם בעלי רלבנטיות לפרשנותו של מסמך הליווי. אין לכן מקום להתיר את צירופו של המסמך בשלב זה של ההליך. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. המסמכים יומצאו כאמור לעיל תוך 10 ימים. היה ויבקש מי מהצדדים לחקור את מר לימן יודיע על כך לבית המשפט תוך 10 ימים. חיסיוןמסמכים