קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית הדין לעבודה לדון בעתירה מנהלית: השופט שמואל צור 1. המערערת הינה חברה המנהלת עסק בעיר תל אביב. במסגרת מגעיה עם עיריית תל אביב, סברה המערערת כי שניים מעובדיה הבכירים של העירייה (המשיבים 2-3) מנעו ממנה קבלת רישיון עסק ופעלו כלפיה, במסגרת תפקידם, בשרירות, משיקולים זרים ובחוסר תום לב. על רקע זה פנתה המערערת עוד בשנת 2004 אל ראש העיר תל אביב בבקשה להעמיד את המשיבים 2 - 3 לדין משמעתי (מכתבים מיום 23.9.04 ו-8.11.04). פניית המערערת נדחתה על ידי העירייה (מכתב מיום 6.1.05) ובין הצדדים התנהלה חליפת מכתבים נוספים באותו עניין (ב"כ המערערת מכתב מיום 28.12.05) תשובת העירייה מיום 24.1.06 ומכתבים נוספים של ב"כ המערערת מיום 4.1.06 ומיום 14.1.07, תשובת העירייה מיום 18.1.07 וחליפת מכתבים נוספת בין הצדדים מיום 28.1.07 ומיום 8.2.07; נספחים ה' - ט"ו לעתירה המינהלית שהגישה המערערת). 2. על רקע זה הגישה המערערת בחודש מארס 2007 עתירה לבג"צ נגד ראש העיר תל אביב, אך לאור הערת בית המשפט העליון חזרה בה מן העתירה והגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב (תיק עת"מ 1343/07). בעתירה זו ביקשה המערערת להורות לראש העיר תל אביב לפטר את המשיבים 2 - 3 או להעמידם לדין משמעתי. בית המשפט המחוזי סבר כי הסמכות לדון בעתירה זו נתונה לבית הדין לעבודה והחליט להעבירה לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מכח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (החלטה מיום 7.5.08). 3. בית הדין האזורי (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציג ציבור מר יצחק כהן; תיק עב' 6111/08) הציע לצדדים הצעה של פשרה לפיה תועבר העתירה לבירור בין כתלי עיריית תל אביב ואף הציע שהגורם שיבצע את הבירור יהיה מבקרת העירייה. העירייה מצידה טענה כי ראוי להעביר את העניין לטיפול הממונה על תלונות הציבור בעירייה, אולם המערערת התנגדה לכך. במחלוקת זו פסק בית הדין האזורי כי העניין יובא בפני מבקרת העירייה ואם זו תסרב לטפל בעניין יועבר העניין לנציבת קבילות הציבור בעירייה (פסק דין מיום 19.3.07). 4. על פסק דין זה נסב הערעור שבפנינו. לטענת המערערת פסק דינו של בית הדין האזורי אינו מבוסס על פשרה שהוסכמה בין הצדדים אלא העביר את התיק שבפניו לטיפול ערכאה אחרת בניגוד לעמדתה. לטענתה, במהלך ההתדיינויות שהתקיימו כבר נפסק כי עניינה לא יועבר לידי רשויות הביקורת בעירייה אלא יוכרע במסגרת הליך שיפוטי. לטענתה, היה על בית הדין האזורי להיזקק לעתירה שבפניו ולא להעבירה עוד. המשיבים טוענים כי מדובר בתלונת סרק ובהליך סרק ובכל מקרה אין הם מתנגדים להעביר את העניין לטיפול כל גורם בעירייה ובכלל זה מבקרת העירייה וועדת הביקורת של העירייה או לחילופין להשאיר את בירור העתירה בבית הדין האזורי. 5. יש להצטער על כך שכל ההליכים שננקטו על ידי המערערת לא התקיימו במסלול המשפטי המתאים הקבוע בחוק. עניין לנו בפנייה של המערערת לנקוט אמצעי משמעת נגד עובדי עיריית תל אביב. המסגרת המשפטית הנכונה לכך מצויה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח -1978 (להלן - החוק), המסמיך את ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך או את היועץ המשפטי לממשלה להגיש לתובע המוסמך קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד הרשות (סעיף 11 לחוק). על פני הדברים, יש לראות את פניותיה החוזרות ונשנות של המערערת אל ראש העיר תל אביב לפטר או להעמיד את המשיבים 2 - 3 לדין משמעתי, כבקשות אל ראש העיר להפעיל את שיקול דעתו וסמכותו לפי סעיף 11 לחוק. מסגרת משפטית זו לא הובהרה ולא הודגשה בפניות המערערת אל ראש העיר. 6. אין צורך לאמר כי כל החלטה של ראש העיר לעשות או לא לעשות שימוש בסמכותו המינהלית או הסטטוטורית נתונה לפיקוח שיפוטי. לדעתנו, על פני הדברים, הסמכות לכך נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק או לבית המשפט לעניינים מינהליים. סמכות הביקורת השיפוטית על החלטה מינהלית או סטטוטורית של ראש רשות מקומית - גם אם היא מכוונת לנקיטת פעולה כלפי עובדי העירייה - אינה נתונה לבתי הדין לעבודה. הטעם לכך פשוט: אין מדובר בסכוך הנוגע ליחסי עובד-מעביד אלא בסכוך שבין גורם עסקי (המערערת) ובין העירייה (המעסיקה) בשאלה אם יש עילה או הצדקה מצד הרשות המעסיקה לנקוט צעדים משמעתיים כלפי עובדיה. עם זאת, מאחר והעתירה המינהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי, הועברה לדיון לבית הדין האזורי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט ולא הוגש ערעור על החלטה זו, קנה בית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון בעתירה ועליו לדון בה לגופה ולא להעבירה הלאה, לא לגורם מינהלי ולא לגורם שיפוטי. גם שיקולים פרקטים של יעילות הדיון והצורך בהכרעה לאחר שנים של התדיינויות עקרות - מצדיקים זאת. 7. לאור זאת אנו מקבלים את הערעור במובן הבא ופוסקים: (1) פסק דינו של בית הדין האזורי מבוטל. (2) העתירה המינהלית שהועברה לדיון על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב לבית הדין האזורי בתל אביב תתברר לגופה על ידי בית הדין. (3) בית הדין האזורי יתן דעתו למסגרת המשפטית המתאימה לסוגיה זו הקבועה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) ויראה את פניותיה של המערערת אל ראש העיר כפניות להפעלת סמכות ראש העיר לפי סעיף 11 לחוק ואת תשובותיה של העירייה כסירוב להפעיל סמכות זו. (4) במסגרת זו של תחולת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) יאפשר בית הדין האזורי למערערת לתקן את עתירתה תוך פרק זמן שייקבע ויאפשר למשיבים להגיש תשובה מתוקנת לעתירה. תשובת העירייה תכלול, בין היתר, הסבר מנומק ומפורט להחלטה שלא לנקוט צעדים משמעתיים כלפי המשיבים 2 - 3. (5) בית הדין האזורי יקיים דיון בעתירה לגופה על פי הכללים המקובלים במשפט המינהלי לביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית, וייתן את פסק דינו במעמד קרוב ככל הניתן. (6) בהליך זה שבפנינו לא ייעשה צו להוצאות, אולם בית הדין האזורי ישקול את הליך הערעור ואת תוצאות פסק דיננו בבואו לחייב מי מן הצדדים בהוצאות משפט בהליך שבפניו. בית הדין לעבודהעתירה מנהלית