קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובדת בטיפולי הפריה: האם פיטורי התובעת טעונים היתר לפי סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן - החוק), - זו השאלה שבה עלינו להכריע בשלב הדיוני הנוכחי. תחילתו של הליך זה בבקשה של התובעת מיום 15.6.09 למתן צו למניעת פיטוריה (בש"א 5081/09). במסגרת הדיון בבקשה שהתקיים ביום 22.6.09 הסכימו הצדדים כי "בשלב הראשוני יפוצל הדיון כך שתתברר השאלה האם הפיטורים כדין או לא בהיבט של טענת התובעת על הצורך בהיתר הממונה לפיטורים, ואם היה צריך מהם הסעדים המגיעים בגין כך". נוכח הסכמת הצדדים הגישה התובעת ביום 29.6.09 כתב תביעה המתייחס לכל 'אורך חזית המריבה'. הנתבעות הגישו ביום 6.7.09 כתב הגנה. התובעת הגישה את תצהירה ביום 9.7.09 והנתבעות את תצהיריהן ביום 14.7.09. ביום 15.7.09 התקיימה ישיבת הוכחות בשלב הדיוני הנ"ל, ובגמר ההוכחות הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב ואף השלימו אותם בקצרה בעל פה. ואלה עובדות המסגרת הרלוונטיות לעניננו, כפי שהן עולות מעדויות והראיות שבפנינו, נבהיר כי מאחר שבשלב הנוכחי השאלה שבפנינו ממוקדת נמנע מהכרעות עובדתיות בסוגיות שאינן הכרחיות, בין היתר, מתוך הנחה כי הצדדים לא הביאו את ראיותיהם בסוגיות שאינן דרושות להכרעה בשלב זה: הצדדים לתובענה נתבעת 1 עוסקת במתן שירותי הדרכה והטמעה למערכות טכנולוגיות ומערכות מידע מסוגים שונים, בעיקר מערכות מייקרוסופט. התובעת מועסקת, בין היתר, בתפקיד של מנהלת פרוייקטים בתחום מייקרוסופט ותוכנות אופיס. לפחות מן הבחינה הפורמאלית (ולכאורה גם מהבחינה המהותית) מועסקת התובעת על ידי הנתבעת 1. לטענת התובעת, יש לראות גם בנתבעת 2 (חברה האם של הנתבעת 1) וגם בנתבעת 3 (חברת החזקות המחזיקה, בין השאר, בנתבעות 1 ו- 2) כמעבידות שלה. בשלב זה אין אנו נדרשים להכריע בשאלה זו, ולפיכך - נבחן את השאלה שלפנינו כאמור לעיל, בהנחה שהמעבידה של התובעת היא הנתבעת 1 (להלן - הנתבעת). עוד נציין כי התובעת מועסקת בתפקידה (ולמעשה קודם לכן בתפקיד של מדריכה) למן יום 21.10.98 - אז במסגרת חברת ברוד דיגיטל גרופ בע"מ שידועה בשמה המסחרי כ'נקודת מפנה'. בחודש 11/07 נרכשה פעילותה של 'נקודת מפנה' ע"י הנתבעת, ואו אז עברה התובעת לעבור בנתבעת. טיפולי הפוריות של התובעת - עד ליום 22.3.09 במהלך חודש 8/08 התבקשה התובעת לנסוע לתקופה של חודש ימים לגאנה שבאפריקה במסגרת פרוייקט הדרכה נרחב של הנתבעת במדינה זו. באותה תקופה עברה התובעת סדרה של טיפולי פוריות. התובעת פנתה לגב' אורית וינוגרד, סמנכ"ל הנתבעת, והודיעה לה כי היא מנסה להכנס להריון ויתכן שלא תוכל לנסוע לגאנה בשל הריונה. במהלך השיחה שוחחו התובעת והגב' וינוגרד באופן כללי גם על טיפולי פוריות. לאחר מספר ימים התברר כי התובעת לא נכנסה להריון והנסיעה התקיימה כמתוכנן. לאחר חזרתה של התובעת לישראל, היא החלה - בחודש 9/08, בטיפולי פוריות. ביום ו' 24.10.08 שלחה התובעת לגב' וינוגרד בדואר האלקטרוני את ההודעה שלהלן: "ביום ראשון נקבעה הדרכה במט"ח ירושלים. אני לא אוכל לבצע את ההדרכה כיוון שאעדר מהעבודה ביום ראשון וייתכן גם שני (מסיבות רפואיות). האם יש מישהו שיוכל להחליף אותי? צוות של מט"ח אמור ליסוע ברכב (מט"ח) מאזור המרכז. בבקשה צרי איתי קשר בדחיפות!" כמה דקות לאחר מכן התקשרה התובעת לגב' וינוגרד והסבירה לה כי באופן בלתי צפוי התובעת תאלץ להעדר מהעבודה לצורך טיפול רפואי. לטענת התובעת, שלא נסתרה ע"י הנתבעת: "תחושתי מהשיחה היתה כי אורית הבינה שמדובר בטיפולי פוריות". בהתאם להנחיותיה של הגב' וינוגרד, עדכנה התובעת את נציגת הלקוח על העדרותה ביום 26.10.08 בשל טיפולי פוריות. בהמשך המציאה התובעת לנתבעת - באמצעות הגב' ירון, אישור מהיחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים אסותא על כך שביום 26.10.08 נבדקה התובעת ביחידה בין השעות 8:00 ל- 17:00. האישור הנ"ל הומצא לבסוף לגב' ירון ביום 4.11.08. מאחר שהטיפול הנ"ל לא צלח, והתובעת העריכה כי תצטרך להעדר מהעבודה במהלך התקופה הקרובה היא פנתה ביום 27.11.08 לגב' ענבר ישראל - מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, בהודעת דוא"ל הבאה: "היי ענבר, מכיוון שבזמן הקרוב ייתכן ואאלץ מדי פעם להעדר מהעבודה בהתראה קצרה אני מיידעת אותך. מאז חזרתי מגאנה התחלתי בטיפולי פוריות, כתוצאה מטיפולים אלו ייתכן ואאלץ להעדר מהעבודה. אני אעשה כל מאמץ שהנושא ייפגע מה שפחות בעבודה. אני מאד אודה לך אם תוכלי לשמור על דיסקרטיות בנושא." הגב' ענבר השיבה לתובעת עוד באותו יום כך: "היי, קודם כל שיהיה בהצלחה!!! אורית/לימור מישהי מהן מעודכנת? אם לא - לדעתי כדי לעדכן את אורית (המנהלת הישירה שלך). תעדכני אותי אם את צריכה משהו - דיסקרטיות מובטחת. בהצלחה, סופ"ש נעים ו...סבלנות," לטענת התובעת, במהלך התקופה שלאחר מכן היא נאלצה לאחר לעבודה ואף להעדר ממנה לצורך בדיקות שונות וטיפולי IVF. לטענת התובעת היא עשתה מאמצים רבים כדי שהבדיקות לא יפגעו בעבודה. לטענתה, אף על פי כן, היא נאלצה לאחר ואף להעדר מהעבודה בשל אותם בדיקות וטפולים. יאמר כבר עתה כי הטענה הכללית על העדרויות ואיחורים לעבודה עקב טיפולי פוריות לא הוכחה. הנתבעת סיפקה דוחות נוכחות של התובעת (נספח א' לתצהיר פלטין), ומהם לא ניתן ללמוד על כך. התובעת גם לא הביאה - ולו בדיעבד, אישור על מועדי אותם טיפולים שגררו העדרות או איחור. אשר על כן, כל שנותר לבחון הוא את ההעדרויות הספציפיות הנטענות בימים 24.2.09 ו- 22.3.09. הטיפול ביום 24.2.09 התובעת המציאה אישור של היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים אסותא ולפיו ביום 24.2.09 בין השעות 7:00 ל- 13:00 היא נבדקה במרפאה. יאמר כבר עתה כי טענת התובעת לגבי העדרות או איחור לעבודה ביום זה לא נטענה באופן ספציפי ע"י התובעת - לא בתצהיר התובעת וגם לא בכתבי בית הדין שקדמו להם, לרבות בבקשה לסעדים זמניים. הפעם הראשונה בה נטען לגבי העדרות או איחור במועד זה היתה בחקירה הנגדית של התובעת. בחקירתה הנגדית ציינה התובעת כי היא הגיעה לעבודה לפני השעה 13:00. הנתבעת המציאה דו"ח נוכחות (נספח א' לתצהיר פלטין) וממנו עולה כי ביום 24.2.09 החלה התובעת את עבודתה בשעה 9:00. לטענת התובעת האמור בדו"ח הנוכחות (שהוכן על ידה) מוטעה. טענה זו אין בידינו לקבל, זאת נוכח המועד בו הועלתה. זאת ועוד, בחקירתה הנגדית טענה התובעת לראשונה כי היא מסרה לגב' ירון בעל פה הודעה על כך שתאחר ביום זה לעבודה. הגב' ירון כלל לא נחקרה בחקירתה הנגדית על ענין זה, והדבר פועל לרעתה של התובעת. אשר על כן, איננו יכולים לקבל את גרסת התובעת לפיה ביום זה היא נעדרה מחלק מיום העבודה או איחרה ליום עבודה. לענין האפשרות שההתייצבות בשעה 9:00 היא לכשעצמה היעדרות או איחור לעבודה נציין כי עיון בדו"חות הנוכחות של התובעת למן חודש 12/08 מעלה כי השעה 9:00 היא השעה המוקדמת ביותר שלרוב התובעת הגיעה לעבודתה, ורק לעיתים מזומנות פחות (בניגוד למצב לחודשים אוקטובר ונובמבר 2008) החלה התובעת את עבודתה בין 8:00 ל- 9:00. זאת ועוד, שעות העבודה של התובעת "הם לא 8 עד 17:00", אלא היו גמישות לפי לוח זמנים שנקבע ע"י הגב' ירון בכל סוף שבוע לשבוע הקרוב. התובעת בעצמה הודתה שלא בכל פעם שהתחילה עבודתה לאחר השעה 8:00 היה הדבר בשל טיפולי הפריה. לפיכך, גם לגבי אפשרות זו אין בידינו לקבל את הטענה של היעדרות או איחור. לסיכום, אנו מקבלים כי ביום 24.2.09 נבדקה התובעת במסגרת טיפולי הפוריות, אך לטעמנו לא הוכח כי התובעת נעדרה או איחרה לעבודתה בשל כך. יחד עם זאת נציין כי נוכח מסקנתנו באשר לטיפול מיום 22.3.09, אין לקביעתנו בנוגע לטיפול מיום 24.2.09 נפקות משפטית. הטיפול ביום 22.3.09 ביום 22.3.09 עברה התובעת טיפול הפריה ביחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים תל השומר. האישור הרפואי לא כלל התייחסות למהות הטיפול - הפריה. רק במסגרת תצהיר התובעת נמסר אישור של דר' הורביץ לפיו האישור מתייחס לביקור במרפאת ההפריה והעדר הפירוט על גבי האישור "נועד לשמור על סודיות רפואית", וכן נמסר אישור היחידה הנ"ל על ביקור מיום 22.3.09. במהלך הדיון מיום 22.6.09 המציאה התובעת אישור מאת רופאת הנשים שלה ולפיו הביקור מיום 22.3.09 היה ביקור לצורכי טיפולי הפריה והוא חייב היעדרות מהעבודה. לגבי מועד העברת האישור הראשוני מבית חולים תל השומר (נספח ח'1 ללא התוספת של דר' הורביץ) לנתבעת, נציין כי התובעת לא הוכיחה כי האישור הועבר לנתבעת בזמן אמת, ולמעשה מה שעולה הוא שהאישור הועבר אליה רק במסגרת התכתובת בין עו"ד פלטין לבין ב"כ התובעת בסמוך לפני המועד הצפוי לסיום העבודה (סעיף 3.6 להלן). ביום 22.3.09 התובעת היתה אמורה להעביר הדרכה בין השעות 10:00 ל- 11:30, אך בשל הודעתה של התובעת על הצורך להתייצב באותו מועד ל"בדיקות" (כטענת הגב' ירון) או "בדיקות רפואיות" (כטענת התובעת) נדחתה הדרכה זו והתובעת עבדה באותו יום רק החל משעה 12:00. לשאלה האם ביום זה 'נעדרה' התובעת מהעבודה אם לאו נתייחס בהמשך. אין חולק כי בזמן אמת התובעת לא דיווחה כי אותן 'בדיקות' או 'בדיקות רפואיות' הן לצרכי טיפול הפריה. הארועים שקדמו לפיטורי התובעת במחצית חודש 4/09 לערך זומנה התובעת לשיחה עם הגב' וינוגרד והגב' ישראל. בשיחה היא התבקשה להפחית 40% משכרה. התובעת התנגדה להפחתה. ביום 28.4.09 קיבלה התובעת מהגב' וינוגרד הזמנה לשימוע כדלהלן: "רינה שלום, כידוע לך במהלך החודשים האחרונים נאלצת החברה לבצע צעדים חיוניים לייעול העבודה ולחיסכון בהוצאות. זאת, בלית ברירה, על רקע המצב הכללי במשק, נוכח התחרות הקשה בתחום עיסוקה של החברה, ועל מנת לאפשר את המשך קיומה ופעולתה של החברה בעתיד. בתוך כך נדרשת החברה להתמודד עם ירידה נמשכת בביקוש להדרכה טכנולוגית, ומתקשה להשיג פרויקטים אשר יצדיקו את המשך העסקתך ואת עלות העסקתך. הנני להודיעך כי במסגרת צעדי הייעול והחיסכון בחברה, וארגון העבודה מחדש, מתכוונת החברה לבטל את משרתך, ולחסוך את עלותה. לאחרונה פנתה אליך החברה בהצעה אשר תאפשר את המשך עבודתך בחברה תוך התאמת תפקידך, תנאי עבודתך ושכרך לצרכיי החברה ויכולתה. למרבה הצער, דחית באופן גורף את הצעת החברה והודעת כי אינך מסכימה לה. לאור האמור, שוקלת החברה לסיים את העסקתך אצלה. בטרם גיבוש ההחלטה הסופית בעניינך ניתנת לך האפשרות להגיב לכוונת החברה לסיים את העסקתך. לשם כך, הנך מוזמנת לישיבת שימוע אשר תיערך במשרדי ביום רביעי, 6/5 בשעה 15:00. לאחר מועד זה תחליט החברה האם וכיצד לפעול בעניינך." ביום 6.5.09 התקיים השימוע בפני הגב' וינוגרד והגב' ישראל. בישיבת השימוע לא העלתה התובעת את ענין טיפולי הפוריות, משלטענתה כלל לא היתה מודעת להגנות שיש בענין זה. ביום 12.5.09 נשלח לתובעת באמצעות הדוא"ל מכתב פיטורים כדלהלן: "רינה שלום, ביום 6.5.2009 נערך לך 'שימוע' בעניין כוונת החברה לסיים את העסקתך מסיבות כלכליות, כחלק מצעדי ייעול וחיסכון, וארגון העבודה בחברה מחדש, במסגרתם מתכוונת החברה לבטל את משרתך, ולחסוך את עלותה. לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, לרבות את תגובתך במהלך ה'שימוע' הנ"ל, הגענו למסקנה כי אין מנוס מהפסקת עבודתך. יוער כי ההחלטה על הפסקת עבודתך התקבלה, בין היתר, גם לאור סירובך להצעת החברה להתאמת תנאי העסקתך לצרכיי החברה ויכולתה, בהתחשב בירידה נמשכת בביקוש להדרכה טכנולוגית, ובקושי להשיג פרויקטים אשר יצדיקו את המשך העסקתך ואת עלות העסקתך במתכונת הנוכחית. לפיכך, הננו מצטערים להודיעך על סיום עבודתך בחברה ביום 12/6/09 עד מועד סיום עבודתך הנך נדרשת להמשיך לבצע את עבודתך כרגיל, לפי הנחיית הממונים עליך, לרבות לצרכיי חפיפה והעברת תפקיד מסודרת. בסמוך למועד סיום עבודתך ייערך בעניינך 'גמר חשבון', במסגרתו תכובדנה כל זכויותיך. אנו מודים לך על עבודתך ומאחלים לך הצלחה בכל אשר תפני." הארועים לאחר פיטורי התובעת לאחר פיטורי התובעת היא פנתה בבקשה לברר מהם התשלומים להם תהיה זכאית. במסגרת הפניות הסתבר כי יש מחלוקת לגבי זכויותיה בגין תקופת העבודה בנקודת מפנה. לאור ההתפתחויות פנתה התובעת ביום 9.6.09 לייעוץ משפטי אל באי כוחה הנוכחיים. במסגרת הבירור שערכה הסתבר לתובעת כי פיטוריה טעונים אישור לפי חוק. ביום 10.6.09 העבירה ב"כ התובעת לעו"ד פלטין מכתב ראשון ובו נטען כי פיטורי התובעת טעונים היתר לפי חוק. בהמשך החלה התכתבות בין השניים בה נטען ע"י הנתבעת שלא ידוע לה על העדרויות של התובעת לצורכי טיפול הפריה, ומאידך התובעת העבירה את האישורים על טיפול רפואי בימים 26.10.08 ו- 22.3.09, אשר הנתבעת שבה וטוענת כי הם אינם אישורים על טיפולי הפריה אלא אישורים רפואיים כלליים. במכתבו האחרון טען עו"ד פלטין כי משלא הומצאו אישורים על טיפולי הפריה, הרי שמכתב הפיטורים בעינו עומד. הבקשה לסעדים זמניים נוכח עמדת הנתבעת פנתה התובעת ביום 15.6.09 בבקשה לסעדים זמניים (בש"א 5081/09). תגובת הנתבעת הוגשה ביום 21.6.09, ודיון בבקשה התקיים ביום 22.6.09. במעמד הדיון ונוכח הערות בית הדין לפיהן האישור הרפואי שסופק מבית חולים תל השומר בגין הביקור מיום 22.3.09 עליו נסמכה עיקר הבקשה אינו מעיד על טיפולי הפריה, המציאה התובעת אישור מיום 22.6.09 מאת רופאת הנשים שלה ולפיו הביקור מיום 22.3.09 היה ביקור לצורכי טיפולי הפריה והוא חייב היעדרות מהעבודה. בהמשך הדיון הסכימו הצדדים כאמור על פיצול ההתדיינות, ועוד הוסכם כי בינתיים תשהה התובעת בחופשה ובית הדין יכריע בכפוף להכרעה בפלוגתה על חשבון מי יהיו ימי החופשה. קודם שנפנה לטענות הצדדים ראוי שנפרוס את הוראות החוק הרלוונטיות לעניננו. סעיף 9 (ה) לחוק קובע תקופת 'הגנה' מפני פיטורי עובד או עובדת שעוברים או עברו טיפולי הפריה. וכך קובע הסעיף: "לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור." סעיף 7 (ג) (4) לחוק מתייחס להיעדרויות של עובדת לצורכי טיפולי פוריות, וכך נקבע בסעיף זה: (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: ...... (4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה; ......." בתקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), תשנ"א - 1990 (להלן - התקנות), נקבע כי תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף 7 (ג) (4) לחוק לא תעלה "בכל סדרה טיפולית" על 16 או 20 ימים, לפי הענין. תחילה יאמר כי "ההגנה" המוקנת בחוק לעובדת או לעובד העוברים טיפולי פוריות אינה הגנה מוחלטת (כגון ההגנה המוקנת לאישה בחופשת לידה), אלא הם טעונים "היתר". תחילה על המעביד מוטל הנטל להוכיח (לשר) כי הפיטורים אינם קשורים להיעדרות בשל טיפולי הפוריות, וככל שנטל זה הורם לאפשר את האיזון (שיתבצע ע"י השר) בין אינטרס המעביד בפיטורים והפררוגטיבה הניהולית שלו לבין אינטרס העובדת או העובד אשר עוברים טיפולי פוריות בהמשך שילובם בעבודה ובזכות האדם שלהם להורות. דהיינו, במקרה זה - גם אם תתקבל עמדת התובעת, אין זה מוביל בהכרח לחוסר יכולת לפטר את התובעת. המשמעות היחידה היא הצורך בקבלת היתר מהממונה בהתאם לשלבים הנ"ל - תחילה, בחינת העדרו של קשר בין הפיטורים לבין ההיעדרות עקב הטיפולים, ולאחר מכן ובהעדר קשר - איזון בין האינטרסים של הצדדים. הטענה הראשונה של הנתבעת היא שהתובעת לא נעדרה בפועל מהעבודה אלא רק 'איחרה' לעבודה, ולכן אין היא חוסה תחת ההגנה שלך סעיף 9 (ה) לחוק. לענין זה מפנה הנתבעת לשורה של פסק דין שיצאו מבתי הדין האזוריים לעבודה ולבג"צ אשכנזי. התובעת אינה חולקת על דרישת 'ההיעדרות', אלא שלדידה מתקיים בה התנאי הנ"ל, שכן ביום 22.3.09 היא נעדרה מהעבודה. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים אנו סבורים כי יש לראות בתובעת כמי שנעדרה מעבודתה ביום 22.3.09, ואלה טעמינו בתמצית: משך ההיעדרות בה מדובר בסעיף 7 (ג) (4) לחוק אינו מוגדר. לטעמינו בשים לב לתכלית של החוק כל היעדרות מהעבודה ולו לחלק מיום העבודה, להיעדרות תחשב. שהרי אין חולק כי עובדת רשאית להעדר "במידה הנדרשת" לצורך טיפול הפוריות, ואם מידה זו היא רק חלק מיום העבודה - הרי שאין כל טעם בצד אחד להעניק לעובדת את הזכות להעדר מאותו חלק של יום העבודה ומן הצד השני לקפח את ההגנה שמוענקת מפני פיטורים עקב מימוש אותה זכות. זאת ועוד, אין כל טעם ל"העניש" את העובד המסור אשר תחת להעדר מכל היום, ביכר להעדר רק במידה הנחוצה. קביעה אחרת תתמרץ עובדים להעדר מכל יום העבודה כדי להנות מהגנת החוק, והדבר אינו ראוי ואינו נכון לעשותו. נוסיף ונבהיר כי למסקנה זו נגיע גם אם נקבל את טענת הנתבעת ולפיה ההגעה המאוחרת של התובעת ביום 22.3.09 (שעה 12:00) אינה חריגה וממילא יום העבודה של התובעת הוא גמיש. ולבסוף נציין כי יש להתבונן בסוגיית ההיעדרות על כל 'המכלול', לרבות על העובדה כי ההיעדרות מיום 22.3.09 באה בהמשך להיעדרות מיום 26.10.08. ובלשונו של כב' השופט לוי בענין בג"צ אשכנזי - יש לראות בתהליך הטיפולי כולו "יחידה אחת". הסוגיה השניה והמרכזית שהתעוררה נוגעת לטענת הנתבעת ולפיה התובעת לא הודיעה לה על ההיעדרות עקב טיפולי הפוריות כנדרש בחוק. לשיטתה של הנתבעת - משהתובעת לא מסרה לה הודעה העומדת בתנאי סעיף 7 (ג) (4) לחוק, קרי הודעה מראש הנתמכת באישור רופא המפרטת את דבר ההיעדרות עקב טיפול פוריות, את מועדה ואת מישכה אין התובעת חוסה בצילה של ההגנה בחוק. גם טענה זו אין בידינו לקבל, ונסביר: אכן, מלשון סעיף 7 (ג) (4) לחוק העוסק בזכות להעדר מהעבודה על חשבון מכסת ימי המחלה עולה לכאורה כי עובדת המבקשת להעדר מהעבודה צריכה להמציא מראש אישור רפואי מתאים. הדבר מתיישב בודאי עם המודל החלקי של טיפולי הפריה שראה המחוקק נגד עיניו - המודל של טיפולי הפריה חוץ גופית. בכל מקרה - נדרש, בדומה לדמי המחלה הרגילים, בהמצאת אישור בזמן אמת או לפחות בזמן קרוב לזמן אמת. יחד עם זאת ספק בעיננו אם אל תוך סעיף 9 (ה) המפנה להיעדרות לפי סעיף 7 (ג) (4) יש לקרוא גם את התנאי של ההודעה מראש. שכן, פירוש שכזו עלול להוביל לתוצאה קשה, ולפיה עובדת שנעדרת עקב טיפולי פוריות אך לא המציאה אישורים "מראש", לא תוכל להנות מההגנה שמקנה החוק. אולם גם אם הפירוש אותו יש לתת לסעיף 9 (ה) הוא הפירוש לו טוענת הנתבעת - ספק בעינינו אם במקרה זה התוצאה של אי מתן הודעה מראש כאמור היא הסרתה של ההגנה. שכן, התובעת הודיעה לנתבעת כבר בחודש 11/08 כי היא עתידה להעדר עקב טיפולי פוריות. הודעה זו שנמסרה דרך מנהלת משאבי האנוש - הגב' ישראל, היא הודעה מספקת ויש לראותה כמגיעה לכל הנוגעים בדבר. על רקע זה ברי כי הודעה לגב' ירון על כך שהתובעת לא יכולה להתייצב למשימה שיועדה לה ביום 22.3.09 בבוקר בשל 'בדיקות' (וקל וחומר בשל 'בדיקות רפואיות') יש לראותה מבחינת הנתבעת כהודעה הבאה בהמשך להודעה על טיפולי ההפריה. זאת ועוד, מתשובת הגב' ישראל לא ניתן ללמוד כי הנתבעת עומדת על קבלת הודעה ספציפית מראש לגבי כל היעדרות והיעדרות. אילו זו היתה הדרישה - חייבה מידת תום הלב את הנתבעת להודיע לתובעת בדיוק כיצד עליה לנהוג מן הבחינה המנהלית (למי להודיע, אילו אישורים להמציא וכד'). משלא עשתה כן הנתבעת, אין היא יכולה להבנות מכך כעת לצורך הטענה שלא חלה על התובעת ההגנה לפי סעיף 9 (ה). לבסוף, נותר לדון בטענת הנתבעת ולפיה את השאלה האם במקרה זה יש להזקק להיתר מן הממונה יש לבחון לפי האישורים שעמדו לפני המעביד במועד הפיטורים, ולא במועד מאוחר יותר. לטענת הנתבעת - במועד הפיטורים כלל לא עמדו בפניה האישורים על כך שההיעדרות ביום 22.3.09 היתה לצורך טיפול פוריות, וגם האישור הרפואי מבית חולים תל השומר שהומצא בזמן התכתובות בין ב"כ (נספח ח'1 ללא תוספת של דר' הורביץ) לא לימד כי ההיעדרות ביום זה היתה לצורך טיפול פוריות. לטענת הנתבעת, למעשה רק במהלך הדיון בבקשה לסעדים זמנים הומצא אישור רפואי המלמד כי ההיעדרות ביום 22.3.09 התחייבה בשל טיפול פוריות. טענה זו אין בידינו לקבל. כאמור, קבענו כי נוכח ההודעה מחודש 11/08 יש לראות בנתבעת כמי שיודעת על הצורך בהיעדרויות לצורך טיפולי פוריות עוד קבענו כי נוכח העדר הדרישה וההנחיה לגבי מהות האישורים הספציפיים שיש להמציא, אין הנתבעת יכולה להבנות מהעדרם של האישורים. טענתה האחרת של הנתבעת הנוגעת לכך האישור הרפואי נספח טו' לתצהיר התובעת הומצא רק בדיון היא טענה צודקת, אך נפקותה אינה לאיון ההגנה לפי סעיף 9 (ה) אלא לסוגיית הוצאות המשפט. נוכח האמור לעיל, פיטורי התובעת טעונים היתר לפי סעיף 9 (ה) לחוק. נותר להכריע בשאלת הסעד. לטעמינו, נוכח חשיבותה של ההגנה מפני פיטורים הרי שמן הדין הוא לבטל את הפיטורים ולאפשר לנתבעת לפנות בבקשה לקבלת היתר. באשר להכרעה לגבי ימי החופשה שמיום 23.6.09 ועד ליום קבלת פסק הדין - אנו סבורים כי הכרעה סופית בענין זה יש ליתן במסגרת התיק העיקרי, ולאחר שיסתבר אם ניתן היתר לפיטורי התובעת ואם לאו. באשר להוצאות המשפט, נראה לנו כי חרף התוצאה לא רק שאין לפסוק לתובעת הוצאות משפט בגין ההליכים עד כה אלא יש לחייבה לשלם לנתבעת הוצאות משפט. שכן, להערכתינו אילו המציאה התובעת לכל הפחות את האישור נספח טו' במועד חילופי המכתבים בין ב"כ הצדדים - כל ההליך היה מתייתר. לפיכך, אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. תוך 30 ימים יודיעו הצדדים כיצד מבוקש להמשיך ביתרת התיק העיקרי, ומהן השאלות הרלוונטיות התלויות ועומדות. התיק יובא לעיון בהתאם. על פסק הדין החלקי ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.פיטורים