פסילת מועמד במכרז פנימי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת מועמד במכרז פנימי: התובע עותר למתן צו עשה המבטל את החלטת ועדת המכרזים לפיה נפסלה מועמדותו לתפקיד מנהל מחלקת המחזור אצל הנתבעת, ולמתן סעד הצהרתי לפיו אין כל עילה ומניעה למנוע מהתובע את קבלת תפקיד מנהל מחלקת המיחזור; לחילופין עותר התובע למתן צו עשה לאכיפת הסכם בין הצדדים לפיו ימונה התובע לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור; לחילופי חילופין עותר התובע להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים בדבר פסילת מועמדותו ועל קיום ועדה חוזרת אשר תקבע קריטריונים ומשקולות לדירוג מועמדותו של התובע בטרם כינוס הועדה. בכתב ההגנה נטען כי החלטת ועדת המכרזים של הנתבעת מיום 11/6/08 לפיה אין זה ראוי בשלב זה למנות את התובע לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור בנתבעת, נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, לאחר שבמהלך ישיבת הועדה הושמעו מכלול הטיעונים הרלוונטים לעניין זה וניתנה לתובע הזדמנות מלאה להשמיע את דברו, ולאור העובדה כי בתפקידו הקודם של התובע בנתבעת כשל, לכל הפחות, בחוסר טוהר מידות ובמצב של ניגוד עניינים. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר. מטעם התובע הוגש תצהירו של מר דוד יפרח, אשר שימש כיו"ר ועד העובדים בנתבעת בתקופה הרלוונטית וכאחד מחברי ועדת המכרזים (להלן: "מר יפרח"). מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של גב' טילי קולין, סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש אצל הנתבעת (להלן: "גב' קולין"), של גב' רונית ויינטראוב, סגנית ראש העיר וחברת ועדת הבחינה בהנתבעת (להלן: "גב' ויינטראוב"), של פרופ' ציפי דולפין, סגנית ראש העיר וחברת ועדת הבחינה בנתבעת (להלן: "פרופ' דולפין") ושל מר בני ברמה, נציג ציבור בועדת הבחינה בנתבעת (להלן: "מר ברמה"). דיון והכרעה 4. התובע הינו עובד הנתבעת, עיריית רעננה (להלן: "העירייה") מזה 18 שנה, ושימש בעבר כמנהל יחידת אחזקה וטיפוח העיר באגף חזות העיר בעירייה. במסגרת תפקידו פיקח התובע על עובדי קבלן שעסקו בפועל בניקיון רחובות העיר ותחזוקת ריהוט המותקן ברחובות. 5. במהלך חודש 1/06 או בסמוך לכך הועלו חשדות כנגד התובע על ידי מבקר העירייה, לפיהם במהלך שנת 2005 ובמסגרת תפקידו, אישר התובע דו"חות נוכחות חריגים של שני בניו אשר הועסקו באמצעות אחת החברות הקבלניות שהעניקו שירותי ניקיון לעירייה. בעקבות החשדות הוגשה על ידי מבקר העירייה תלונה למשטרת ישראל כנגד התובע, אשר פתחה בחקירה בעניינו של התובע. 6. ביום 15/1/06 נערך לתובע שימוע בעניין החשדות שהועלו נגדו בפני ועדה מיוחדת ובנוכחות מבקר העירייה (נספח א' לכתב ההגנה). לאחר השימוע החליט ראש העירייה על השעיית התובע מתפקידו לתקופה של 45 יום, ובהמשך פנה לבית הדין למשמעת בבקשה להאריך את תקופת ההשעיה. בית הדין למשמעת האריך בשלב הראשון את השעייתו של התובע עד ליום 30/3/06, אולם מאוחר יותר בהחלטתו מיום 29/3/06, דחה את בקשת ראש העירייה להאריך את תקופת ההשעיה בנימוק כי לכאורה המדובר בחשד לביצוע עבירות בתחום המשמעתי ולא בתחום הפלילי (נספח ג' לכתב ההגנה). 7. בעקבות החלטת בית הדין למשמעת, ביום 30/3/06 חזר התובע לעבודתו בנתבעת, אולם העירייה לא איפשרה לו לחזור לתפקידו הקודם כמנהל יחידת אחזקה וטיפוח העיר, שללה ממנו את סמכויותיו וחלק מזכויותיו הנלוות, וביקשה למצוא לו תפקיד חלופי. התובע פנה לבית הדין בתביעה למתן צו עשה (עב 4598/06) , ובבקשה למתן צו זמני להחזירו לתפקידו הקודם על כל הזכויות הכרוכות בכך (בש"א 5189/06) . בית הדין נעתר לבקשת התובע למתן סעד זמני והורה על השבת התובע לתפקידו הקודם, תוך שהוא ממליץ לצדדים לסיים את הסכסוך ביניהם בדרכי פשרה (נספח ב' לכתב התביעה). בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרת הליך גישור, לפיו התובע יועבר באופן זמני לתפקיד שיהא כפוף ישירות למנהל אגף חזות העיר, וזאת עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו (נ/3). כן סוכם בין הצדדים כי אם וככל שהחקירה במשטרה תיסגר יחזור התובע לתפקידו וסמכויותיו. בחודש 8/06 הודיעה המשטרה על סגירת התיק כנגד התובע מן הטעם כי לא נמצאו ראיות מספיקות לצורך העמדתו לדין (נספח ג' לכתב התביעה). 8. לאחר שלא הושב לתפקידו הקודם עם סגירת החקירה במשטרה בעניינו, פנה התובע בתביעה נוספת לבית הדין למתן צו עשה להחזרתו לתפקידו ובתביעה כספית כנגד העירייה (עב 8960/06). בעקבות הגשת התביעה, בחודש 10/06 הוחזר התובע לתפקידו, ועקב כך ביקש לתקן את כתב התביעה באופן שימחק ממנו סעד ההשבה לעבודה ויוותר על כנו הסעד הכספי (נ/4). בחודש 2/07 הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, ולפיו לסיום המחלוקת הכספית בין הצדדים תשלם העירייה לתובע סך של 50,000 ₪ (נספחים ד' ו-ה' לכתב התביעה). 9. במהלך חודש 11/07 נתקיימו מגעים בין התובע לבין גורמים בעירייה בניסיון להגיע להסכמה לעניין העברתו של התובע מתפקידו כמנהל יחידת לוגיסטיקה לתפקיד אחר בעירייה. בתוך כך פנה התובע בתביעה נוספת לבית הדין, ובבקשה נוספת למתן סעד זמני (עב 10317/07, בש"א 9294/07) לשם מניעת העברתו מהתפקיד אותו מילא באותה עת. ביום 22/11/07 הגיעו הצדדים לידי הסכם כדלקמן: "1. חיים רוכסר יעזוב את תפקידו הנוכחי בהסכמת הצדדים, בימים אלה, לטובת תפקיד חדש כממלא מקום מנהל מחלקת המיחזור בעירייה רעננה... 2. מובהר ומוסכם עם זאת כי יתקיים מכרז פנימי בתוך חצי שנה ממועד תחילת תפקידו של רוכסר במיחזור, לבחירת מנהל מחלקת המיחזור, העירייה רואה ברוכסר מועמד טבעי למשרה זו, אך אין בכך משום הבעת עמדה מוקדמת באשר למועמד שיזכה. 3. במידה ומכל סיבה שהיא לא יבחר מר רוכסר לתפקיד מנהל המחלקה אזי ישובץ בתפקיד אחר בעירייה המקביל מבחינת תנאי שכר ומעמד לתפקידו הנוכחי דהיום, והעירייה תבוא בדברים עם רוכסר לצורך איתור תפקיד הולם ומתאים בנסיבות העניין לתפקיד החדש, בכל מקרה תשמר מתכונת העסקתו של רוכסר באופן שימשיך להחזיק רכב מטעם העירייה וכן יקבל אותם תנאי שכר שמקבל היום... 4. העירייה ומר רוכסר יפעלו בתום לב ובדרך מקובלת להמשך עבודה תקינה..." (להלן: "הסכם הפשרה"). בעקבות הסכם הפשרה, נמחקו התביעה והבקשה לסעד זמני שהוגשו על ידי התובע (נספחים יא', יב' לכתב התביעה), והתובע מונה לתפקיד ממלא מקום מנהל מחלקת המיחזור בעירייה. 10. במהלך חודש 5/08 פרסמה העירייה מכרז פנימי מס' 28/2008 למשרה של מנהל מחלקת מיחזור באגף חזות העיר (נספח יג לכתב התביעה). התובע הגיש מועמדותו לתפקיד והיה המועמד היחיד שניגש למכרז. 11. ביום 11/6/08 התכנסה ועדת הבדיקה של העירייה (להלן: "הועדה") לבחינת מועמדותו של התובע למכרז. בפני הועדה טענו מר מיקי זיו - ראש אגף חזות העיר ומנהלו של התובע (להלן: "מר זיו"), מבקר העירייה מר משה הנדין, והתובע בעצמו. בין היתר נדונו בפני הועדה החשדות שהועלו על ידי מבקר העירייה לגבי התנהלותו של התובע בעבר. בסופו של דבר החליטה הועדה ברוב חבריה וכנגד דעתו החולקת של יו"ר ועד העובדים מר יפרח, שלא לקדם את התובע לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור (נספח ד' לכתב ההגנה). 12. ביום 12/6/08 הודע לתובע על ידי מנכ"ל העירייה מר אמיר שוצמן על החלטת ועדת המכרזים שלא למנותו לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור. ביום 19/6/08 ולבקשת ב"כ התובע, הועבר לתובע פרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים, כפי שנערך בשלב מאוחר יותר על ידי היועצת המשפטית בעירייה, עו"ד דפנה קינן (נספח טו' לכתב התביעה). 13. ביום 30/6/08 ובמקביל להגשת תביעה זו, פנה התובע לבית הדין בבקשה למתן צו מניעה זמני למניעת העברתו מתפקידו על ידי העירייה (בש"א 3255/08). הבקשה למתן סעד זמני נמחקה בהסכמת הצדדים, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 2/7/08. 14. נכון להיום ממשיך התובע לשמש בתפקיד ממלא מקום מנהל מחלקת מיחזור. המסגרת הנורמאטיבית 15. בהתאם להלכה הפסוקה, על הליכי המכרזים בשירות הציבורי חלים עקרונות יסוד של המשפט הציבורי וערכי היסוד של משפט העבודה ויחסי העבודה (דב"ע שנ/27-3 כרמי הראל נ' האוניברסיטה העברית, פד"ע כא 315). בתוך כך יש לקיים את הליכי המכרז לאורם של עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת (ע"ע 106/99 סלמאן סלאח סעד נ' מדינת ישראל ). כבר נפסק: "על ועדת הבוחנים המתכנסת לצורך בחינת המועמדים במכרז פנימי מוטל תפקיד רב אחריות, לבחור למשרה פנויה בשירות הציבורי את המועמד המתאים ביותר על פי תנאי המכרז, דרישת בעל המכרז והאינטרס הציבורי. על חברי הוועדה ליתן דעתם למידת התאמתו של מועמד לתפקיד ולשקול את השיקולים הרלבנטיים העולים מכלל הנתונים שהוצגו לפניהם. הם המסוגלים להעריך את התאמתו של מועמד לכהן במשרה, לאור מומחיותם ונסיונם המקצועי. על חברי ועדת הבוחנים למלא תפקידם זה 'תוך שמירה על כללי יושר והגינות, שיקולים ענייניים והימנעות מניגוד עניינים'" (ר' ע"ע 705/07 ד"ר גיורא הוידה נ' מדינת ישראל , וההפניות שם). לעניין התערבותו של בית הדין בהליכי המכרז, נפסק: "יש לייחס חשיבות רבה לאופן התנהלותו של מכרז ולתקינות הליכיו בכל שלב משלביו... ביטולו של מכרז לא יעשה אלא בהתקיים שיקולים כבדי משקל, מקום בו נמצא כי נפל פגם מהותי בהליכי המכרז או בהמלצת הועדה, ממין אותם פגמים היורדים לשורשו של עניין והפוסלים מניה וביה החלטתה של רשות ציבורית, כגון שיקולים זרים שאינם ממין העניין, כאלה הנגועים בהפליה, או בנגיעה אישית או בהפרת זכות יסודית, כגון לשוויון להגינות, או זכות הטיעון, או שנהגו כלפי משתתפים במכרז בניגוד לכללי הצדק הטבעי ושלא בתום לב ובמיוחד כמתחייב מיחסי העבודה" (ע"ע 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה, ). אשר למידת ההתערבות של בית המשפט בשיקול דעתה של רשות מנהלית נפסק: "שיקול הדעת המנהלי יוצר מתחם של סבירות, המשתרע לרוב על מספר אופציות סבירות, שהבחירה ביניהן נתונה לרשות המנהלית עצמה, מבלי שבית המשפט מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו. בקביעת גבולותיו של "מתחם הסבירות" יש להתחשב בין השאר, בשאלה, אם הרשות הציבורית נתנה משקל ראוי לגורמים הרלוואנטיים השונים שבהם עליה להתחשב. החלטתה של רשות מנהלית תיפסל בשל חוסר סבירות, אם המשקל שניתן לגורמים השונים אינו ראוי בנסיבות העניין. אכן, שיקלול ואיזון זה הם מעיקרי תפקידיה של הרשות הציבורית, והביקורת על אופן ביצועם נתונה לבית המשפט" (בג"צ 341/81 מושב בית עובד נ' המפקח על התעבורה". בדומה לכך פסק בית הדין הארצי: "הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ובית הדין לעבודה בכללו, לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המוסמכת... כל עוד לא נפל בהפעלת שיקול הדעת פגם היורד לשורשו של דבר וכל עוד באה ההחלטה בגדרי מבחן הסבירות" (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו נ' יצחק צויזנר, פד"ע לו 438). 16. הכללים לעניין אופן ניהולו של מכרז פומבי לקבלת עובדים בעיריות נקבעו בתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"מ- 1979 (להלן: "התקנות"). מכללים אלה ניתן להקיש גם לגבי אופן ניהולו של מכרז פנימי בעירייה, כפי שהתקיים בענייננו. האם נפלו פגמים במכרז המצדיקים את ביטולו 17. לטענת התובע במהלך ישיבת הועדה לא נערך פרוטוקול ראוי המשקף את התנהלות הועדה. תקנה 29 לתקנות שעניינה "פרוטוקול ועדת הבחינה", קובעת: "(א) יושב ראש ועדת הבחינה יציין בפרוטוקול את שמו של המועמד או את שמותיהם של המועמדים הנראים לועדה ככשירים למשרה המוכרזת לפי סדר עדיפותם, ובלבד שלמשרה אחת מספרם לא יעלה על שלושה. (ב) הפרוטוקול ייערך לפי טופס ג' שבתוספת וייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בעת ההחלטה." כבר נפסק: "יש לשים אל לב, כי המועמדים הניגשים למכרזים אינם יודעים דבר על המתרחש בין כותלי ועדת המכרזים בהעדרם ועל נימוקי החלטתם של חבריה. ועל כן, בדרך כלל לא יעלה בידם להוכיח את אי תקינות ההליך שקוים בפניה וטעמי פסילתו עקב כך. משום זאת, חובה על העיריה להנחות את חברי ועדות המכרזים לנהל פרוטוקול מלא ואמין של ישיבתם, שישקף את דברי חברי הועדה ועמדותיהם ותצויין בו החלטת הועדה ונימוקיה" (ע"ע 1057/02 יוסי אילן נ' עיריית תל אביב, ). 18. בפני בית הדין הוצגו שני פרוטוקולים של ישיבת הועדה בעניינו של התובע: פרוטוקול מקוצר שנערך במהלך הדיון בועדה והחתום בידי חבריה (נספח ד' לכתב ההגנה - להלן: "הפרוטוקול המקוצר") ופרוטוקול נוסף שנערך על ידי היועצת המשפטית, עו"ד קינן (נספח טו לכתב התביעה - להלן: "הפרוטוקול המפורט"). ויודגש כי עו"ד קינן נמנית על חברי הועדה והיא נכחה בישיבתה בעניינו של התובע. הפרוטוקול המקוצר נערך על גבי טופס סטנדרטי, בהתאם לתקנות, ומצויינים בו פרטי המשרה המוצעת, שמות חברי הועדה, החלטת הועדה החתומה בידי חבריה וסיכום קצר בכתב ידו של מנכ"ל העירייה מר שוצמן, שנמנה אף הוא על חברי הועדה. הפרוטוקול המפורט, נערך על ידי עו"ד קינן לאחר ישיבת הועדה ובעקבות פניית ב"כ התובע. לטענת התובע הפרוטוקול אינו משקף כראוי את מהלך הישיבה, כאשר בין היתר הושמטו ממנו דבריו של מר זיו אשר דיבר בשבחו של התובע בהתייחס לתפקודו המקצועי. העדים מטעם העירייה אישרו בעדותם כי במהלך הישיבה הביע מר זיו את תמיכתו במועמדותו של התובע, ודיבר בשבחו (ר' עמ' 15; עמ' 29; עמ' 37 עמ' 48 לפרוטוקול). דברים אלו של מר זיו אינם מוצאים ביטוי בפרוטוקול המפורט שנערך על ידי עו"ד קינן. ואולם הפרוטוקול אינו צריך לשקף כל פרט ופרט במהלך הישיבה, אלא את עיקרי הדברים, כפי שכבר נפסק: "פרוטוקול ועדת בוחנים אינו בבחינת סטנוגרמה ואין על מרכז הועדה חובה להעלות על הכתב את כל השאלות שנשאל כל אחד מהמועמדים ואך תשובתיו... פרוטוקול דיוני ועדת בחינה אמור לשקף את עיקר עבודת הועדה ולא בהכרח את כל פרטי דיוניה... הפרוטוקול אמור לשקף את עצם ההליך, את ההחלטה האופרטיבית וההנמקה העניינית לה וכל אירוע חריג או יוצא דופן..." (ע"ע 621/07 שמואל גונן נ' רות זוארץ ). על פי עדותם של עדי העיריה בתצהיריהם, הפרוטוקול שנערך על ידי עו"ד קינן משקף את עיקרי הדברים שנאמרו במהלך הישיבה, וגם התובע במהלך חקירתו הנגדית לא התכחש לדברים המיוחסים לו בפרוטוקול (עמ' 3 לפרוטוקול). 19. בנסיבות המתוארות גם אם נפלו פגמים בפרוטוקול הועדה, לרבות אי רישום פרוטוקול מפורט במהלך הישיבה והשמטת דברים שנאמרו במהלך הישיבה - הרי שאין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. הפרוטוקול המקוצר מכיל את הפרטים הנדרשים על פי התקנות, לרבות חתימותיהם של חברי הועדה ואילו הפרוטוקול המפורט משקף את עיקרי הדברים שנאמרו במהלך הישיבה ואת החלטת הועדה. במקרה דנן ניתן ללמוד על מהלך הועדה ושיקולי חבריה גם מהעדויות שהושמעו בפנינו, וגם מטעם זה אין מקום לפסול את הליך המכרז בעניינו של התובע אך בשל הפגמים שנפלו בפרוטוקול הועדה. 20. פגם נוסף אשר לטענת התובע נפל בהליכי המכרז, הוא היעדר קריטריונים ומשקולות ברורים לצורך ההכרעה במכרז. תקנה 27 לתקנות שעניינה הכרעה לגבי מועמדים קובעת: "א) ההכרעה על קבלת מועמד למשרה מוכרזת תתקבל על בסיס השכלתו, נסיונו, הכשרתו והתאמתו של מועמד." בתנאי המכרז כפי שפורסמו על ידי העירייה (נספח יג לתצהיר התובע) נקבעו דרישות התפקיד, לרבות תואר אקדמי, ידע וניסיון בתחום המיחזור וכדו'. על פי עדותו של מר ברמה שני הקריטריונים המרכזיים שהנחו אותו הם "האדם ותפקודו" (עמ' 15 לפרוטוקול). הגב' וינטראוב העידה לעניין זה: "ביקשו מאיתנו לשמוע אותו לשמוע את חוות הדעת, לשמוע את כל חברי הועדה, כל הרקע מוצג כמו לכל מועמד כולל העובדה ששמענו את המועמד... יש קריטריונים תמיד. יש התרשמות אישית..." (עמ' 32 לפרוטוקול). על פי עדותה של גב' קולין, חברי הועדה לא היו צריכים לקבל קריטריונים לניקוד. לדבריה קיימים כלי עזר לבחינת המועמד כגון מקצועיות, יחסי אנוש וכדו', ואולם כלי עזר אלו רלוונטים כאשר נבחנים מספר מועמדים (עמ' 38 לפרוטוקול). כאמור, במקרה דנן התובע היה המועמד היחיד. מעדותם של עדי העירייה עולה כי לא נקבעו אמות מידה ברורות לצורך דירוג המועמדים במכרז, ולמעשה חברי הועדה פעלו לעניין זה כל אחד על פי שיקול דעתו. השיקולים של חברי הועדה בבחינת מועמדותו של התובע עונים על דרישות תקנה 27 לתקנות, כאשר בין היתר נבחנו ניסיון העבר של התובע והתאמתו לתפקיד. 21. בע"ע 1279/02 מדינת ישראל נ' שלמה כרמי, לח (2003) 415, התייחס בית הדין לתהליך בחירת מועמד במכרז והצורך בקביעת משקל לגורמי ההערכה הרלוונטים: "תהליך הערכת המועמדים במכרז ובחירת המועמד המועדף הוא מורכב. הערכת המועמד מבוססת על מידע עובדתי המוצג בפני חברי הוועדה ועל התרשמות חבריה מכל אחד מן המועמדים. גיבוש דעתו של חבר ועדה נעשה על יסוד מגוון של שיקולים הנוגעים לעניין ומתן משקל, לפי מיטב הכרתו, לכל אחד מן השיקולים. אך מובן הוא שקיים שוני בהערכותיהם של חברי הוועדה השונים ובמשקלות שהם נותנים, שמקורו במידת התרשמותו האישית של כל חבר ועדה מן המועמד, בהבדלי הגישות והדגשים של כל אחד מחברי הוועדה ובהבדלי האישיות ביניהם. החלטת הוועדה - כגוף - ניתנת, בסופו של דבר, על-ידי צירופן יחדיו של דעות כל חברי הוועדה... בית-הדין האזורי סבר כי אי-הענקת ציון לגבי כל אחד מגורמי ההערכה הינה בבחינת פגם שכן לא ניתן לבדוק האם הציון הסופי שנתנו למועמד תואם, ולו בהערכה כללית, את הציון בכל אחד מן הגורמים. הערה זו של בית-הדין נכונה כמובן, אלא שכפי שנאמר, אין לייחס לה משקל מכריע בנסיבות בהן ברור שהחלטת הוועדה נעשתה על-פי שיטת הציונים שנקבעה ותוך בחינה עניינית של התאמתו של כל מועמד." אכן, ועל מנת שניתן יהיה לבחון את המועמדים במכרז באופן שווה, ראוי היה לקבוע מלכתחילה קריטריונים ומשקלות לבחירת מועמד מתאים. אולם אף אם נפל פגם כלשהו באי קביעת קריטריונים ברורים בפני חברי הועדה, הרי שבנסיבות העניין אין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, אשר יש בו כדי לפגוע בעיקרון השוויון, והמצדיק משום כך את ביטול הליך המכרז. יש לזכור כי בענייננו נוכח היותו של התובע מועמד יחיד, לא היה כל צורך לדרג אותו ביחס למועמדים אחרים וההכרעה שעמדה בפני חברי הועדה היא לעניין עצם התאמתו של התובע עצמו לתפקיד המוצע. 22. כעת נבחן האם החלטת הועדה שלא למנות את התובע לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור, היתה סבירה בנסיבות העניין. טענת התובע כי חברי הועדה לא התייחסו כלל לתפקודו המקצועי בתפקיד ממלא מקום מנהל מחלקת המיחזור לא הוכחה. חברי הועדה, אשר העידו בפנינו, אישרו כולם כי במהלך הישיבה נשמעו הערכות לגבי תפקודו של התובע, לרבות חוות דעתו של מנהלו הישיר של התובע מר זיו. על פי עדותו של מר ברמה, האופן בו מילא התובע את תפקידו היה אחד הקריטריונים שנשקלו לעניין זה, ולדבריו הוא לא התרשם מתפקוד יוצא דופן של התובע בתחום המיחזור (עמ' 14-15 לפרוטוקול). גב' וינטראוב ציינה בעדותה לעניין זה: "בעניין קידומו נידון גם התפקוד וגם ההתרשמות... אני יכולה להגיד שלא היתה התרשמות שתחום המיחזור הושפע באותה תקופה שהתובע ממלא את תפקידו באופן דרמטי או בכלל" (עמ' 30 לפרוטוקול). 23. העובדה כי על אף ההערכות החיוביות לגבי התפקוד המקצועי בחרו חברי הועדה לייחס משקל מכריע דווקא להתנהלותו של התובע בתפקידו הקודם, כפי שהוצגה בפניהם על ידי מבקר העירייה, אינה מצביעה בהכרח על חוסר התייחסות לתפקוד המקצועי. התנהלותו של התובע בעבר, שיש בה משום ניגוד עניינים או לכאורה מצביעה על חוסר טוהר מידות מצידו, מהווה ללא ספק שיקול רלוונטי, משמדובר בשאלת מינויו לתפקיד בכיר ברשות ציבורית כדוגמת העירייה. הגם שלא הוכח כי התנהגותו של התובע בעניין אישור דו"חות הנוכחות של בניו במהלך שנת 2005, הינה בעלת היבט פלילי, התובע לא הכחיש את עצם ביצוע המעשים המיוחסים לו על ידי מבקר העירייה, והודה כי היה בהם "סוג של ניגוד עניינים" (עמ' 2 לפרוטוקול). בהמשך העיד התובע "אני חושב שזה היה פסול... כי זה נראה לא טוב" (עמ' 3 לפרוטוקול). התובע אף הביע חרטה על מעשיו. משכך לא הוכח כי החלטת הועדה התקבלה משיקולים פסולים ו/או בלתי רלוונטים וכי ההחלטה חרגה ממתחם הסבירות. 24. טוען התובע העירייה התחייבה כלפיו כי השיקול המרכזי לעניין קידומו לתפקיד מנהל מחלקת מיחזור יהיה מידת הצלחתו בתפקיד. מכתבו של מנכ"ל העירייה מר שוצמן מיום 7/11/07 לפיו "חיים יצטרך לתפקד כשנה כמנהל יחידה ובעוד שנה נבחן את הצלחת היחידה וחיים" (נספח ז' לכתב התביעה) אינו מהווה התחייבות לעניין זה, ואף במכתב עצמו לא מצויין כי הצלחתו של התובע תהווה שיקול יחיד ו/או מרכזי בשאלת קידומו. בכל מקרה אין בהודעה זו של מר שוצמן כדי למנוע מחברי ועדת המכרזים לשקול שיקולים רלוונטים נוספים בבחינת מועמדותו של התובע לתפקיד מנהל מחלקה. בהסכם הפשרה מיום 22/11/07 אין כל התייחסות לשיקולים שינחו את חברי הועדה בהערכת המועמדים שיתמודדו במכרז הפנימי לתפקיד מנהל מחלקת מיחזור, וכל שנאמר הוא כי "העירייה רואה ברוכסר מועמד טבעי למשרה זו". דברים אלו אינם בגדר התחייבות לעניין השיקול המרכזי בבחינת מועמדותו של התובע בהליכי המכרז גם אם ניתן לראות בתובע כ"מועמד טבעי" למשרה. 25. טענת התובע בדבר התחייבות שניתנה לו מצד העירייה שאין לה עוד טענות ביחס להתנהלותו בעבר, לא הוכחה אף היא. בהסכם הפשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 18/2/07 (נספח ד' לכתב התביעה) נקבע בסע' 3: "עם פרעון התשלום הנ"ל לא תעמוד לצדדים כל טענה ו/או תביעה כספית מכל מין וסוג שהוא האחד כלפי משנהו הנוגעת לתקופת העסקת הנתבע בזמנים נשוא התביעה". עם זאת, בסע' 1 להסכם הפשרה נאמר כי ההסכם נועד "לסילוק סופי ומוחלט של מלוא טענותיהם הכספיות של הצדדים זה מול זה ביחס לתקופת העסקת התובע עד למועד הגשת הודעה זו..." (ההדגשה לא במקור ו.ס.). מכאן כי הסכם פשרה זה מתייחס למחלוקות הכספיות בין הצדדים ואין להסיק ממנו על "זניחת" טענות העירייה בקשר להתנהלותו של התובע בעבר, אם וכאשר יתעורר מצב בו יהא צורך להביא אותה התנהלות בחשבון, כדוגמא בהליכי מכרז נשוא הליך זה. כך עולה גם מהעובדה כי בטרם נערך הסכם הפשרה, תיקן התובע את כתב התביעה בעב 8960/06, באופן שהותיר על כנה את המחלוקת הכספית בלבד (נ/4). לאור האמור, לא היה בהחלטת הועדה , אשר שקלה בין היתר את החשדות שהועלו כלפי התובע על ידי מבקר העירייה, משום הפרת התחייבות מפורשת ו/או מכללא מצד העירייה. 26. טוען התובע כי לא הוצגו בפני חברי הועדה מצגים רלוונטים, לרבות ההתנהלות המשפטית בינו לבין העירייה וההסכמים שהושגו במסגרתה. מר ברמה העיד בחקירתו הנגדית כי לא זכור לו שחברי הועדה קיבלו סקירה בקשר להליכים המשפטיים שהתנהלו בין התובע לבין העירייה עמ' 18 לפרוטוקול). עם זאת, מעדותם של חברי הועדה בפני בית הדין, עולה כי במהלך הישיבה הציג בפניהם מנכ"ל העירייה את התובע, ועל מהות תפקידו בעירייה שמעו חברי הועדה מפי מנהלו הישיר מר זיו. לאחר מכן מסר מבקר העירייה את התייחסותו לעניין התנהלותו של התובע בתפקידו הקודם ולבסוף שמעו חברי הועדה את דברי התובע עצמו. מטרתה של ועדת הבחינה היא להכריע בשאלת התאמתו של מועמד זה או אחר לתפקיד עליו הוא מתמודד במכרז. בנסיבות העניין הנתונים הרלוונטים לשאלת התאמתו של התובע לתפקיד מנהל מחלקת מיחזור, לרבות תפקודו המקצועי, והתנהלותו בתפקידים שונים אותם מילא בעירייה, הוצגו בפני חברי הועדה. ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין התובע לבין העירייה במהלך השנים, עקב החשדות שהועלו כנגדו על ידי מבקר העירייה, אף אם יש להם נגיעה להליכי המכרז (שהתקיים בעקבות הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים), אינם מהווים נתון משמעותי לצורך הכרעה בשאלת התאמתו של התובע לתפקיד נשוא המכרז, עליו התמודד. 27. טענה נוספת של התובע היא כי לא נערך לו שימוע הגון וראוי בפני חברי הועדה, אשר גיבשו את החלטתם עוד בטרם השמיע את דבריו בפניהם. אין חולק כי על אף שרוב הדיון בישיבת הועדה נערך ללא נוכחותו של התובע, הרי שבסופו של דבר ניתנה לתובע הזדמנות להשמיע את דבריו ולהציג את עמדתו בפני חברי הועדה. בין היתר תיאר התובע את תפקודו המקצועי כממלא מקום מנהל מחלקת מיחזור והתייחס לטענות של מבקר העירייה, ובתוך כך הביע חרטה על מעשיו בעבר. אכן עולה מהעדויות, כי בעקבות הדברים ששמעו ממבקר העירייה הביעו מרבית חברי הועדה את דעתם השלילית בקשר למינויו של התובע לתפקיד מנהל מחלקה. יחד עם זאת, לאחר מכן הוזמן התובע להביע את התייחסותו לדברים שעלו במהלך ישיבת הועדה, לרבות דברי מבקר העירייה. בכך למעשה ניתנה לתובע הזדמנות להשפיע על החלטת חברי הועדה ולגרום להם לשנות את דעתם. יש לציין לעניין זה כי לחלק מחברי הועדה לא היתה הכרות מוקדמת עם התובע, מה שאפשר להם להתרשם באופן אובייקטיבי מהדברים שהציג בפניהם. חברת הועדה היחידה, אשר לא שמעה כלל את דברי התובע והביעה את עמדתה כי אין לקדמו לתפקיד מנהל מחלקה, היא פרופ' דולפין, אשר עזבה את ישיבת הועדה בטרם הסתיימה. ואולם גב' דולפין לא חתומה על החלטת הועדה (נספח ד' לכתב ההגנה), וקולה לא נספר בין קולות חברי הועדה לצורך קבלת הכרעה בעניינו של התובע. מכאן כי ממילא לא היתה לדעתה של פרופ' דולפין לעניין קידומו של התובע, השפעה על החלטתה הסופית של הועדה, שהתקבלה בדעת רוב חבריה. 28. בסיכומיו טען ב"כ התובע לראשונה כי נפל פגם בהרכב הועדה, עקב היותם של חלק מחברי הועדה מקורבים פוליטית לראש העירייה. לאור השלב בו הועלתה הטענה לראשונה הרי שאין צורך להתייחס אליה בהכרעתנו. מעבר לנדרש נציין כי לא הוכח בנסיבות העניין כי השתייכותם הפוליטית של חברי הועדה, או מי מהם, הטתה את דעתם דווקא לרעת התובע. זאת ועוד - התובע לא העלה טענות ביחס להרכב הועדה במהלך ישיבת הועדה, או בשלב אחר לפני מתן החלטתה בעניינו. לעניין זה כבר נפסק כי מועמד המשתתף במכרז כאשר יש לו טענות לגבי הרכב ועדת המכרזים אינו יכול לחכות לתוצאות המכרז ולחכות עד לאחר שהפסיד עם העלאת הטענות (תב"ע נה/1-4 ההסתדרות הכללית נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח (1) 76). 29. העובדה כי הועדה בחרה שלא לקדם את התובע לתפקיד מנהל מחלקת מיחזור על אף היותו מועמד יחיד במכרז, אינה מצביעה בהכרח על פגם שנפל בהחלטת הועדה. תפקידה של הועדה היא לבחון תחילה את התאמת המועמד לתפקיד ולאחר מכן, ובמידה ונמצאו מספר מועמדים מתאימים, לבחור ביניהם את המועמד המתאים ביותר. בתוך כך רשאית הועדה אף לא לבחור באף מועמד, כפי שנקבע גם בסע' 28 לתקנות. 30. המסקנה העולה מהשתלשלות העניינים כמפורט לעיל היא כי לא נפלו פגמים במכרז המצדיקים את ביטולו. אין זה מתפקידו של בית הדין להמיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים המוסמכת בשיקול דעתו ולקבוע האם התובע הוא המועמד הראוי לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור בעירייה, ומשלא נפלו פגמים מהותיים בהליכי המכרז, היורדים לשורש המכרז, אין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הועדה. אשר לתביעה לאכיפת הסכם 31. התובע לא הוכיח קיומו של הסכם בינו לבין העירייה לפיו מתחייבת העירייה למנותו לתפקיד מנהל מחלקת המיחזור. סיכום פגישה שנערכה בין התובע לבין הנהלת העירייה ביום 1/11/07 (נספח ו' לתצהיר התובע) בו נאמר כי "במהלך חודש אפריל 2008, לאחר בדיקה והתרשמות כי המחלקה הגיעה לתוצאות המקוות בהיקף המיחזור, יקבל (התובע ו.ס.) מינוי של מנהל" אינו מהווה התחייבות מצד העירייה לעניין זה. זאת נוכח הודעתו של מנכ"ל העירייה מר שוצמן מיום 7/11/07 (נספח ז' לתצהיר התובע) בה נאמר במפורש כי הסיכום שלעיל איננו מקובל. 32. ההסכם המאוחר והמחייב בין הצדדים לעניין זה הינו הסכם הפשרה מיום 22/11/07 (נספח י' לתצהיר התובע), בעקבותיו ביקש התובע למחוק את התביעה שהגיש כנגד העירייה (נספח יא' לתצהיר התובע). בהסכם זה אין כל התחייבות מצד העירייה בקשר למינויו של התובע לתפקיד מנהל מחלקה ו/או הצהרה על זכייתו במכרז. על פי הסכם הפשרה על אף ש"העירייה רואה ברוכסר מועמד טבעי למשרה זו, אך אין בכך משום הבעת עמדה מוקדמת באשר למועמד שיזכה". כמו כן בסע' 3 להסכם הפשרה ישנה התייחסות מפורשת לנסיבות בהן התובע לא ייבחר לתפקיד מנהל המחלקה. בנסיבות המתוארות ולאור נוסחו המפורש של הסכם הפשרה החתום בידי ב"כ התובע, אין לקבל את טענת התובע לפיה הוטעה לחשוב על ידי העירייה כי תפקיד כמנהל מחלקת המיחזור "מובטח לו" בתום חצי שנה בתפקיד ממלא מקום מנהל המחלקה. 33. אשר על כן ומשלא הוכח קיומו של הסכם לפיו התחייבה העירייה למנות את התובע לתפקיד מנהל מחלקת מיחזור - אין מקום להורות על מינויו לתפקיד זה, כסעד של אכיפת ההסכם. סוף דבר 34. התביעה נדחית. 35. התובע ישא בהוצאות העירייה ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום. מכרזמכרז פנימי