קרם הגנה למצילים

הנושא של אספקת אמצעי מיגון למצילים הוסדר בסעיף 116.615 לחוקת העבודה, אשר חלה על מערכת היחסים בין העירייה לעובדיה. סעיף זה קובע כדלקמן: "הרשות תספק למצילים אמצעי מיגון כדלקמן: לכל מציל 4 בקבוקי מיגון לשבוע בגודל 250cc ד"ר פישר. הרשות המקומית והמצילים רשאים להגיע להחלטה משותפת על רכישת תכשירי הגנה מחברות נוספות לאספקה למצילים באותן כמויות המצוינות ובתנאי שיעילותם אינה פחותה מהתכשיר המצוין בהסכם. לכל תכשיר יצורף גם אישור משרד הבריאות." קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אספקת קרם הגנה למצילים: רקע כללי 1. בפנינו בקשה לביטול פסק בוררות אשר ניתן ביום 11.5.08 ע"י הממונה האזורית על יחסי העבודה ירושלים והדרום, עו"ד מרב הלוי יצחקי (להלן: "הבקשה" ולהלן: "פסק הבוררות"). להלן התשתית העובדתית הצריכה להכרעה 2. הצדדים להליך זה הינם מרכז השלטון המקומי ועיריית בת-ים (להלן: "העירייה") מחד והסתדרות המעוף וועד עובדי עיריית בת-ים מנגד (להלן: "ההסתדרות" ולהלן: "הועד") . 3. פסק הבוררות מושא הבקשה הינו פועל יוצא של בוררות על-פי הוראות פרק י"ז לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן: "חוקת העבודה"). סעיפים 82 עד 84 לחוקת העבודה מסדירים את הליך ניהול המו"מ בין הצדדים וכן את הליך יישוב חילוקי הדעות ביניהם. סעיף 84 לחוקת העבודה קובע כי חילוקי דעות בין הצדדים יתבררו במנגנון של ועדה פריטטית תחילה ובכל מקרה של חילוקי דעות בין הצדדים תמסר ההכרעה לבוררות מוסכמת תוך חודש ימים. 4. הסכסוך שהועבר לבוררות במקרה דנן, נוגע לאמצעי המיגון אשר על העירייה לספק למצילים המועסקים על ידה, כשבין הצדדים נטושה למעשה מחלוקת ביחס לגדרי הסמכות שהוקנתה לבוררת ע"י הצדדים. זאת, כפי שיפורט בהמשך ולאחר תאור הסכסוך. 5. הנושא של אספקת אמצעי מיגון למצילים הוסדר בסעיף 116.615 לחוקת העבודה, אשר חלה על מערכת היחסים בין העירייה לעובדיה. סעיף זה קובע כדלקמן: "הרשות תספק למצילים אמצעי מיגון כדלקמן: לכל מציל 4 בקבוקי מיגון לשבוע בגודל 250cc ד"ר פישר. הרשות המקומית והמצילים רשאים להגיע להחלטה משותפת על רכישת תכשירי הגנה מחברות נוספות לאספקה למצילים באותן כמויות המצוינות ובתנאי שיעילותם אינה פחותה מהתכשיר המצוין בהסכם. לכל תכשיר יצורף גם אישור משרד הבריאות." 6. אין חולק כי החל משנת 1997 חדלה העירייה לספק למצילים קרם הגנה בעין, כאשר משנת 1997 ועד שנת 2003 (כולל) שילמה העירייה למצילים עבור קרם הגנה סכום של כ-6,700 ש"ח לעונה (ראה - סע' 27 לתשובת המשיבים). בשנת 2004 הפסיקה העירייה את התשלום ואף לא סיפקה קרם הגנה בעין. 7. ביום 21.12.05 התקיימה בענין זה ועדה פריטטית (להלן:"הועדה" או "הועדה הפריטטית"). עיון בפרוטוקול הועדה מלמד כי נציגי ההסתדרות טענו כי בשל בעיות באספקת קרם ההגנה למצילים הוסכם בעבר עם מנכ"ל העירייה דאז על קבלת תוספת לשכר, חלף אספקה בעין, כאשר במהלך השנים 2004 עד 2005 לא שולמה כל תוספת. משכך, דרשה ההסתדרות תשלום של התוספת האמורה. עמדת העירייה באותה ועדה היתה כי קרם ההגנה אינו חלופה לשכר וכי התשלום שניתן בעבר חלף אספקה בעין, אינו חוקי וכי על העירייה לספק קרם הגנה בעין. לפיכך, סיכמה הועדה דיוניה בהחלטה כדלקמן: "הועדה לאחר ששמעה את הצדדים מחליטה כדלקמן: בגין השנים 2004-2005 ישולם למצילים סכום זהה לזה ששולם בשנת 2003. התשלום יהיה בפריסה של 3 תשלומים חודשיים רצופים החל ממשכורת ינואר 2006. מובהר כי החל משנת 2006 יקבלו המצילים קרם הגנה "בעין" (בפועל). באחריות וועד העובדים להודיע לעירייה עד 60 ימים, לכל המאוחר לפני כל תחילת עונת רחצה, את פירמת קרם ההגנה שהעירייה צריכה לרכוש לכל עובד." (ראה - נספח ג' לבקשה; להלן: "החלטת הועדה הפריטטית הראשונה") 8. לטענת המשיבים, חרף החלטת הועדה הפריטטית הראשונה לא קיבלו המצילים בשנת 2006את מלוא הכמות המתחייבת של קרם הגנה, אלא פחות ממחצית הכמות הקבועה בהסכמי השכר. זאת, על אף שהודיעו כנדרש על שם היצרן המבוקש. בענין זה קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים ביחס לשאלה - באיזה מועד הודיע הוועד לעירייה על היצרן הרצוי - האם כטענת המשיבים, הדבר נעשה עד 60 יום לכל המאוחר לפני תחילת עונת הרחצה או שמא כטענת העירייה, הדבר נעשה סמוך לתחילתה של עונת הרחצה. לטענת המשיבים, בדיונים שנערכו בין נציגי הועד לעירייה התיימרה העירייה לטעון כי היא אכן סיפקה את כמות קרם ההגנה הנכונה. עם זאת, לשיטתם של המשיבים, העירייה התיחסה באותו שלב אך ורק למספר המיכלים (ארבעה), אך לא לכמות הנדרשת (1,000cc לשבוע). כמות אשר לא סופקה. המשיבים אף טענו כי באותם דיונים טענה העירייה בפני נציגי הוועד, כי מיכל של 50cc של קרם הגנה עם מקדם הגנה 50 ומיכל של 125cc עם מקדם 100 - כמוהם כמיכל של 250cc ("רגיל"); דהיינו - לשיטתם של המשיבים באותם דיונים טענה העירייה כי היא מילאה חובתה על-ידי אספקת 4 מיכלים וזאת ללא כל קשר לנפח המיכלים המסופקים ולמספר הליטרים של קרם הגנה שסופקו בכל שבוע. 9. לאור המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ביחס ליישום החלטה הוועדה הפריטטית הראשונה, התקיימה ביום 31.5.07 ישיבה נוספת של הועדה הפריטטית. במהלך ישיבה זו טענה נציגות העובדים כי העירייה אינה מקיימת את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה (מיום 21.12.05) בדבר אספקת קרם הגנה בעין. העירייה, מאידך, טענה כי אין הפרה של החלטת הועדה הפריטטית הראשונה וכי היא פועלת בהתאם להוראות חוקת העבודה. לפיכך, הוחלט במסגרת אותה ישיבה כדלקמן: "המחלוקת בענין זה מועברת להכרעת בוררת יחידה, עו"ד מירב הלוי, הדיון יקבע במועד מוקדם ככל האפשר." (להלן: "החלטת הועדה הפריטטית השניה"; ההדגשה הוספה) 10. מהמסמכים שהוצגו בפני ביה"ד עולה - כי עד למתן החלטת הבוררת ביום 14.5.08, התנהלה בין הצדדים תכתובת בנוגע לסוגיה של אספקת קרם הגנה למצילים. מאחר ותכתובת זו רלבנטית להערכת הנסיבות שהוו בסיס להסכם הבוררות, מוצאים אנו לפרט את עיקרן כדלקמן: כך למשל, כתב ביום 7.6.07 המשנה למנכ"ל העירייה ליו"ר וועד העובדים, לאמור: "1. להזכירך כי הוועדה הפריטטית שהתקיימה ב-31.5.07 לא הגיעה להסכמה בנושא הנמצא במחלוקת. 2. עד להכרעת בורר תרכוש העירייה עבור המצילים ועובדי המנהל במחלקת חוף הים קרם הגנה של ד"ר פישר כפי שנאמר בחוקת העבודה על פי הכמויות שנקבעו בחוקה. 3. קרם ההגנה שהנך מבקש לרכוש אינו של ד"ר פישר על פי שמצוין בחוקת העבודה ולכן לא ניתן לרכוש אותו." על מכתב זה השיב יו"ר הוועד למשנה למנכ"ל העירייה במכתב מיום 7.6.07 לאמור: "1. מסקנות הועדה הפריטטית טרום פתיחת עונת הרחצה 2006 קבעה כי עליכם לספק קרם הגנה בהתאם לסוג משחת ההגנה המתאימה לעור המצילים מפאת אופי עבודתם המיוחד. 2. על כן, לאחר בדיקת התאמה, ובחירה בהסכמתכם, והכל על פי החלטת הועדה הפריטטית, הוזמן סוג קרם הגנה לפנים מסוג 'מקדם 50' ו'מקדם 100' לגוף של ד"ר פישר. דרך אגב, מנסיון עונת הרחצה 2006 נמצא כי היו מתאים ההגנה דלעיל עד מאוד לשימושם של המצילים בהתאם לתנאי עבודתם המיוחדים. 3. בהתאם להסכם העבודה, הוצאו לכם סוגים נוספים של משחות הגנה. 4. תשובתך והחלטתכם מיום 7.6.07 אינה דאגה והתחשבות לבריאותם של מצילים והגנתם מסרטן העור, אינה אלא החלטה המונעת מטעמי חסכון בלבד. שכן, אין הסבר סביר אחר לתופעה שבמשך שנים לא סיפקתם כלל משחות הגנה ואם כבר סופקו, אז רק לקראת סוף עונת הרחצה, ולכשסופקו היטבתם לקצץ בכמות כפי הקבוע בהסכמי העבודה. 5. על כן אנו דבקים בהסכם העבודה למצילים ובהחלטת הועדה הפריטטית טרום עונת הרחצה 2006. 6. ועל כן הינך מתבקש להורות לספק כמתחייב בהסכם העבודה, ומסקנות הועדה הפריטטית, קרם הגנה מסוג 'מקדם 50' לפנים ו'מקדם 100' לגוף ד"ר פישר. 7. מרוב דאגה ל'בריאותינו' לגרסתכם, הריני להזכירך כי מתחילת עונת הרחצה עברו כחודשיים ועדיין לא סיפקתם את קרם ההגנה שאתם מדברים עליו 'גבוהה' על פי הסכם העבודה כמנהגכם בקודש כמדי כל עונת הרחצה." (ראה - נספחים ג7-ג8 לתגובת המשיבים) 11. ביום 11.6.07 כתב יו"ר הוועד מכתב למנכ"ל העירייה, בהמשך למכתב מיום 10.6.07 (שלא צורף). מכתב בו כתב כי גם לאחר שחלפו חודשיים מאז תחילת עונת הרחצה נדרשו המצילים לרכוש בעצמם קרם הגנה. משכך, נדרשה העירייה לשלם למצילים תשלום רטרואקטיבי החל מתחילת העונה בגין החזר הוצאותיהם. כן נכתב שם לאמור: "בהתאם לחוקת העבודה עד להחלטה אחרת ו/או חדשה של הועדה הפריטטית ו/או הבוררת חל עליכם איסור לשנות ממתכונת אספקת משחות ההגנה וזאת בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית טרום עונת הרחצה 2006." (ראה - נספח ג6 לתגובת המשיבים) 12. מהמסמכים שהוצגו בפני ביה"ד עולה כי התכתבות - הנוגעת ליישום הוראות חוקת העבודה ולפרשנות וליישום של החלטת הועדה הפריטטית הראשונה - התנהלה בין הצדדים במסגרת מכתבים נוספים שהוחלפו ביניהם - מכתביו של המשנה למנכ"ל העירייה מיום 21.6.07 ומיום25.6.07; ומכתביו של יו"ר הוועד מיום: 14.6.07, 18.6.07 ו-24.6.07. מתכתובות אלה עולה כי עמדת העירייה היתה - כי היא מחוייבת לספק מיכלים בנפח של 250cc וכי אין היא מחוייבת למקדם הגנה מסוים על פי דרישת העובדים וכן, כי הענין היחיד בו עליה לפעול בהתאם לדרישת העובדים הוא זה הקשור לזהות היצרן; מנגד, עמדת המשיבים היתה - כי יש לפרש את הוראות חוקת העבודה ואת החלטת הועדה הפריטטית הראשונה באופן תכליתי על מנת להגן על בריאותם של המצילים במקדמי הגנה מתאימים. עמדת המשיבים נוסחה, בין היתר, במכתבו של מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות, עו"ד גיל ברטל, אשר כתב ביום 1.7.07 לממונה על הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי, לאמור: "1. נמסר לי כי עיריית בת ים ממשיכה לקבוע באופן חד צדדי ודווקני את סוג התכשיר (לרבות פירמה ומקדם הגנה). 2. עיריית בת ים מתעקשת כעת על הפרט הטכני של תכולת מיכל בודד (250cc) וכך בהסתמך על ההיצע שבשוק מנסה לרוקן מתוכן את החלטתנו [החלטת הועדה הפריטטית הראשונה] לפיה הרכישה תעשה בהתאם לפירמה כפי שיודיע הועד (במיוחד כאשר בעבר סופקו גם מיכלים שונים). 3. משמעות הדברים הינה כי העירייה מתעלמת מההסכם, המאפשר גמישות (במסגרת הכמות של ליטר לשבוע, רמת יעילות ואישור משרד הבריאות) והן מהחלטתנו. 4. אבקשך להנחות את העירייה כי בהתאם להחלטת הוועדה הפריטטית ועד שתתקבל החלטה אחרת הרי שעל המצילים לקבל קרם 'בעין' בהתאם לפירמה בהודעת הועד שניתנה." (ראה - נספח ג9 לתגובת המשיבים) 13. במסגרת הדיון בהליך הבוררות (מושא הבקשה שבפנינו) שהתקיים ביום 8.1.08, דרש יו"ר וועד העובדים קבלת פיצוי כספי בגין אי מתן קרם הגנה לעונה וחצי שחלפו וכן קבלת קרם הגנה בעין מעתה ואילך כדלקמן: 750cc קרם הגנה לגוף של ד"ר פישר עם מקדם הגנה 100 ו- 250cc קרם הגנה לפנים בייבי היפר-אלרגני של ד"ר פישר עם מקדם הגנה 50. בקשה זו התיחסה לכלל המצילים בעירייה, למעט המצילים שהמציאו אישור רפואי האומר כי אין הם יכולים להשתמש בקרמים הנ"ל. בתום הדיון ציין ב"כ העירייה כי עמדת העירייה ביחס לדרישות המשיבים תבדק. 14. בפרוטוקול הדיון מיום 7.2.08 כתבה הבוררת כי במהלך ישיבת הבוררות הועלתה הצעת פשרה וכי במידה ותשובת העירייה להצעה תהא בשלילה, אזי שהצדדים יגישו את טענותיהם בכתב וינתן פסק בוררות. למותר לציין, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה במסגרת הליכי הבוררות. משכך, סיכמו את טענותיהם בכתב. סיכומי טענותיהם הוגשו לביה"ד במסגרת נספחים ו' ו-ז' לבקשה. 15. במסגרת הסיכומים שהוגשו מטעם נציגות העובדים נטען כך: בדיונים שהתקיימו בין הצדדים התברר כי סלע המחלוקת נעוץ "כביכול" בכך שמשחת ההגנה המתאימה (במקדם הגבוה ו/או בהתאמה היפו-אלרגנית) אינה מצויה בשוק באריזות של 250cc - היא הכמות הנקובה בחוקת העבודה לאריזה. זאת, כעולה ממכתבי העירייה. הכמות הנקובה בחוקה הינה כמות הכוללת של ליטר לשבוע ולאו דווקא הכמות לאריזה. הדברים עולים במפורש מהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה, בה נקבע כי הקובע הינו הפירמה וכי האספקה תהא בהתאם לדרישת המצילים. את הוראות חוקת העבודה והחלטת הועדה הפריטטית הראשונה יש לפרש בהתאם לתכלית ההגנה ואמצעי המיגון, תוך מתן משקל לעובדה שמדובר בחוזה יחס ארוך טווח. זאת, שעה שהפירמות, הכמויות לאריזה, מקדמי ההגנה ואיכות התכשירים משתנים ומשתכללים עם השנים, כך שאין ניתן להצמד לפרשנות לשונית דווקנית לענין נפח המיכל הבודד כדי למנוע מהמצילים את אמצעי המיגון המיטביים. תמיכה לכך ניתן למצוא בעובדה שחוקת העבודה מאפשרת קביעה של היצרן וכן בביטוי: "באותם כמויות המצוינות", המתיחס למגבלת הכמות הכוללת של ליטר לשבוע ולא לנפחים קבועים של 250cc לאריזה. העירייה לא מילאה אחר הוראות הועדה הפריטטית ולא סיפקה קרם הגנה בעין במחצית עונת 2006. משהתחוור לעירייה כי אספקת קרם הגנה בהתאם לחוקת העבודה ובהתאם להחלטת הועדה הפריטטית הראשונה, כרוכה בעלות כספית - הרי שהיא ביכרה לחדול מלספק קרם הגנה בעין ואף חדלה לשלם תמורתו. זאת, שעה שהמצילים נדרשים לרכוש קרם הגנה מכספם. אי לכך, ביקשה ההסתדרות במסגרת סיכומיה מן הבוררת "לקבוע כי ההסכם הופר ו/או לקבוע פיצוי מוגדל בסכומים ששולמו בגין שנת 2004 עד 2005". אשר לתקופה לעתיד לבוא, התבקשה הבוררת לקבוע כי נפח אריזה של 250cc אינה תנאי מהותי וכי קרם ההגנה יסופק בהתאם לדרישת יו"ר הועד בישיבה מיום 8.1.08. לחילופין, עתרה ההסתדרות לחיוב העירייה בתשלום תוספת לשכר כפי שהיה עד לשנת 1997וזאת, חלף אספקת קרם הגנה בעין. 16. במסגרת הסיכומים שהוגשו מטעם העירייה נטען כך: הצעות לפתרון הסכסוך שעלו לדיון בהליך הבוררות לא היו אלא חלק מנסיון למו"מ לפשרה, אשר חרג מגדרה של המחלוקת. גדרה של הבוררות נסוב סביב שתי החלטות של הועדה הפריטטית והן אלה שגודרות את סמכותה של הבוררת. הן בחוקת העבודה והן בהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה, לא דובר על מקדם ההגנה ואף לא על כמויות קטנות יותר מ-250cc. על-פי לשון ההסכם, תצא העירייה ידי חובתה גם אם תספק 4 שפורפרות של 250cc במקדם הגנה של 25. הבוררת הוסמכה (על-פי החלטת הועדה הפריטטית השניה), להורות על אכיפת החלטת הועדה הפריטטית הראשונה, כלשונה. כל סטיה בהקשר זה תהווה חריגה מסמכות ולא תהיה לה כל נפקות ביחס לעירייה. הוועד לא פנה לעירייה במועד שהוסכם בהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה על מנת להודיע על היצרן המבוקש. דרישת העובדים לקרם הגנה בעל מקדמים מסוימים, חורגת בצורה ברורה מלשון החוקה ומלשון החלטת הועדה הפריטטית הראשונה. העירייה מעולם לא הסכימה לוותר על קביעת מקדם ההגנה ואף לא הסכימה לסטות מכמות קרם ההגנה באריזה בודדת. הנושא היחיד אשר הועבר להכרעתה של הבוררת הינו - האם החלטת הועדה הפריטטית הופרה אם לאו - זאת, ותו לא. לנוכח הוראות חוקת העבודה והעובדות אשר הובאו בפני הבוררת, אין אפשרות לקבוע כי העירייה הפרה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה. העירייה היתה מוכנה לשקול רכישת קרם הגנה במקדמים ובכמויות שביקשו העובדים, אולם מפירמה אחרת, זולה יותר. לא יתכן שכל הזכויות תהיינה בהקשר זה בידי העובדים: גם רכישת קרם הגנה במקדם מוגדר שלא על פי חוקת העבודה, גם רכישת קרם הגנה במקדם אחד לגוף ומקדם אחר לפנים, גם סטיה מכמות הקרם בשפורפרת (במקום 250cc - 125cc) וגם רכישת המותג היקר יותר (ד"ר פישר ולא קרליין) כאשר שני המותגים זהים ברמת ההגנה. פרשנות זו להחלטת הועדה הפריטטית הראשונה לא רק שאינה סבירה, אלא שהיא נוגדת את חוקת העבודה, מענישה את העירייה ומאפשרת לעובדים לנצל לרעה את רצונה הטוב של העירייה. 17. ביום 11.5.08 נתנה הבוררת את פסק הבוררות מושא הבקשה, במסגרתו נכתב, בין היתר, כך: "הועדה הפריטטית מיום 25.6.07 דנה בשאלה האם העירייה מקיימת את החלטת הועדה הפריטטית הקודמת מיום 21.12.05 (אשר נחתמה ביום 23.2.06) (להלן: "ההחלטה הראשונה") בענין אספקת קרם הגנה למצילים בעירייה. הועדה הפריטטית לא הגיעה להסכמה ומשכך העבירה הנושא להכרעתי כבוררת יחידה. ... שתי סוגיות עיקריות עומדות לדיון בפני: האחת - אספקת קרם הגנה למצילי הים בעירייה בהתאם לאמור בהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה. השניה - פיצוי בגין עונות קודמות בהן לא סופק קרם הגנה לטענת ההסתדרות." הבוררת הוסיפה וכתבה לאמור: "מקריאת חוקת העבודה והחלטות הוועדות הפריטטיות ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי היטב בחומר המצוי בפני, הגעתי למסקנה כי כוונת הצדדים לועדה הפריטטית הראשונה היא שהעובדים יעבירו לעירייה רשימה מפורטת של סוגי קרם הגנה הדרושים להם על פי שיקול דעתם.לא סביר בעיני כי כוונת הועדה היתה כי ימסרו רק את שם הפירמה המבוקשת, ללא הפרמטרים המקובלים הנוספים. אינני מקבלת את טענת מרכז השלטון המקומי והעירייה, כאילו הכוונה היתה לאפשר לנציגות העובדים לבחור אך ורק את הפירמה וכי שאר הפרמטרים יהיו נתונים לשיקול הדעת של העירייה בלבד. זאת מאחר והגבלה כאמור של אפשרות הבחירה, למעשה מרוקנת מתוכן את הכוונה שבבסיס הדברים, דהיינו הענקת האפשרות למצילים לבחור את סוגי קרם ההגנה המתאימים להם. התרשמתי כי גם העירייה ערה לחשיבות מקדם ההגנה רק שהיא מבקשת לעצמה את החרות כיום לבחור בפירמה אחרת, על מנת להוזיל לעצמה את העלויות. אני סבורה כי מלשון החלטת הועדה הראשונה עולה בבירור כי העובדים הם יקבעו מהי פירמת קרם ההגנה המועדפת על ידם על פי שיקול דעתם, וכי כוונת הועדה הפריטטית היתה גם לכך שיודיעו איזה סוגים ספציפיים של קרם הגנה ובכלל זה מקדמי הגנה מבוקשים על ידם לאותה עונה, שאם לא כן אין משמעות לשיקול הדעת ואפשרות הבחירה. אני סבורה כי החלטת הועדה ניתנה גם לאור ובהתחשב באמור בחוקת העבודה וברור כי הכוונה היתה לספק לעובדים את הכמות הקבועה בחוקת העבודה. איני רואה כל חשיבות בכמות המיכלים אשר באמצעותם תסופק הכמות הכוללת וגם לא התרשמתי כי נושא זה הוא מהותי בדיון בוועדה בין הצדדים. יש להניח כי אילו היה בכוונת הועדה לעמוד על כך שיסופקו מיכלים בגודל מסוים, היו הדברים באים לידי ביטוי בהחלטה. הדברים גם סבירים לאור מציאות המסחרית המשתנה מדי פעם, מאחר וסביר כי תכולת המיכלים ישתנה עם הזמן ויש לוודא ביצוע הקרוב ביותר לכוונת הצדדים בחוקת העבודה ובהחלטות הועדות הפריטטיות מכוחה. מעבר לכל האמור אני סבורה כי יש לקרוא את החלטת הועדה, לאור חובתה של העירייה לספק הגנה ראויה לעובדיה. נראה כי הדברים היו ברורים לשני הצדדים כאחד. על כן הותירה העירייה את שיקול הדעת בבחירת הפירמה ומקדם ההגנה של קרם ההגנה בידי נציגות העובדים. למעלה מן הצורך אוסיף בהקשר זה כי העירייה לא הציגה כל חוות דעת המלמדת על כך שקרם הגנה ברמות מקדם נמוכות יותר ו/או פירמות אחרות יהיו יעילות באותה מידה ואספקת קרם הגנה חלופי, ימלאו אחר חובתם לדאוג להגנה ברמה ראויה, כפי שהתבקשו ע"י נציגי המצילים. לאור כל האמור אני קובעת כי כוונת הועדה הפריטטית הראשונה היתה כי העובדים הם שיודיעו אלו תכשירים ספציפיים מבוקשים על ידם, לרבות מקדמי ההגנה הרצויים להם והפירמה המבוקשת על ידם. לפיכך על העירייה לספק לכל מציל את קרם הגנה לשנת הרחצה הקרובה, בהתאם לבקשת נציגות העובדים שהינה כדלקמן: 750cc קרם הגנה של ד"ר פישר עם מקדם הגנה 100 וכן 250cc קרם הגנה לפנים בייבי היפו-אלרגני של ד"ר פישר עם מקדם הגנה 50. האמור למעט מצילים אשר ימציאו אישור רפואי לפיו אינם יכולים להשתמש בקרמים הנ"ל." אשר לסוגיה השניה בדבר תשלום פיצוי עבור עונות קודמות - קבעה הבוררת כי מאחר והיא לא מצאה הפניה ברורה בהחלטת הועדה הפריטטית השניה להעביר להכרעתה את שאלת הפיצוי הכספי בגין אי קיום החלטת הועדה הפריטטית הראשונה, הרי שהיא החליטה שלא לפסוק בענין זה מחשש להעדר סמכות. טענות הצדדים בתמצית 19. טענות המבקשות בתמציתן היו כי הבוררת חרגה מהסמכות אשר הוקנתה לה ע"י הצדדים ובהחלטת הועדה הפריטטית השניה והשתמשה שלא כדין במידע ובמו"מ לפשרה שהתנהל בסיועה. שכן, כל שהוסמכה הבוררת לפסוק בו הוא - האם העירייה הפרה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה (מיום 21.12.05) ואם כן - במה הפרה אותה. בניגוד לכך, עמדה כב' הבוררת בפסיקתה על כוונת הועדה הפריטטית הראשונה ואומד דעתה והוסיפה תוכן משפטי להחלטת הועדה ולהוראות חוקת העבודה. זאת, שעה שלאורך כל ההליך והסיכומים חזרה העירייה והדגישה כי גדר המחלוקת בבוררות הינו לגבי שאלה אחת - האם הפרה העירייה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה, אם לאו. 20. המשיבים טענו מנגד כי אין כל הגיון בטענות העירייה, הנוגדות את מושכלות היסוד של ההליך השיפוטי בכלל וביחסים הקיבוציים בפרט. הליך החותר להשגת תוצאה מעשית למחלוקת שבין הצדדים. לשיטתם, במהלך הבוררות נבחנו שוב ושוב פרטי המתכונת הראויה לאספקת קרם הגנה ולא נדונה כלל השאלה הסגורה והצרה - האם העירייה הפרה או לא את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה. במהלך ישיבות הבוררות, לרבות הישיבות בהן נדונה המתכונת הראויה לאספקת קרם הגנה, לא טענה העירייה לחוסר סמכות ולכן היא מושתקת ומנועה מלהעלות טענות אלה כיום. בסיכומי העירייה בבוררות, ניסתה העירייה לאחוז במקל בשני קצותיו - מחד, עסקה בהרחבה בשאלת פרשנות הסעיף בחוקת העבודה ותכליתו, אך באותה נשימה טענה טענות סותרות בדבר סמכותה המוגבלת של הבוררת. משכך, מושתקת העירייה מלטעון כיום כי מסגרת הדיון היתה צרה ומצומצמת. הכרעה 21. נקדים ונציין כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת החומר שבתיק, הגענו למסקנה דין הבקשה להדחות וכי יש לאשר את פסק הבוררות וזאת, מהטעמים כדלקמן: ראשית יאמר - כי טענת העירייה, לפיה הבוררת חרגה מסמכותה מאחר והסמכות שהוקנתה לה ע"י הצדדים צומצמה לשאלה - האם התנהלות העירייה היתה הפרה של החלטת הועדה הפריטטית הראשונה אם לאו - אינה מקובלת עלינו. טענה זו לוקה בכשל לוגי ואינה מתישבת עם כוונת הצדדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בהחלטת הועדה הפריטטית השניה. זאת כעולה, הן מלשון ההחלטה, הן ממכלול הנסיבות כפי שהוצגו בפני ביה"ד והן מעקרון תום הלב אשר לאורו יש להבין ולפרש את כוונת הצדדים. טענה זו אף אינה מתיישבת עם תכליתו של הליך יישוב חלוקי דעות המוסדר בחוקת העבודה, הליך שמטרתו להביא לפתרון סכסוכים ולהסדרת יחסי העבודה הקיבוציים. כמו כן, סבורים אנו כי יש להחיל על טענת המבקשות את עקרונות המניעות כפי שיוסבר בהמשך ונפרט. 22. עמדת המבקשות כי הבוררת נדרשה להכריע אך ורק בשאלה - האם העירייה הפרה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה אם לאו - לוקה בכשל לוגי בסיסי. שכן, אין כל אפשרות להכריע באופן מנומק בשאלה זו בלא להדרש להכרעה בשאלת פרשנותה ומשמעותה של אותה החלטה. זאת, שעה שפרשנות זו שנויה במחלוקת בין הצדדים. מכאן - שאין כל סבירות בטענה כי לשאלה זו בלבד הסמיכו הצדדים את הבוררת. זאת ועוד, נדמה כי העמדה הטמונה בטיעוני המבקשות, לפיה הפרשנות היחידה האפשרית של החלטת הועדה הפריטטית הראשונה צריך שתסתמך על לשונה - עברה חלפה מן העולם באותו מקום - כמו בענייננו - עת שלשון ההחלטה איננה ברורה דיה מאחר והיא איננה מתייחסת כלל לנושא המהותי של מקדם ההגנה. הלכה פסוקה היא כי פרשנותו של הסכם ועמידה על אומד דעת הצדדים שעה שלשון ההסכם איננה ברורה וחד משמעית - אינה יכולה להעשות אך ורק על יסוד לשונו, אלא על יסוד מכלול של הנסיבות המלמדות על כוונת הצדדים (ראה - ע"א 2032/06 אמנון האגי ואח' נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן ואח',, ניתן ביום 1.2.09 והאסמכתאות שם). ממכלול הנסיבות כפי שעמדנו עליהן בהרחבה עולה - כי המחלוקת הבסיסית בין הצדדים נוגעת לפרשנות הוראות חוקת העבודה ולפרשנות החלטת הועדה הפריטטית הראשונה. מכאן - שיש לקרוא את הסכמת הצדדים להעביר את ההכרעה ב"מחלוקת" שביניהם לבוררות, כהסכמה הדורשת בראש ובראשונה הכרעה בשאלת הפרשנות שיש ליתן להוראות חוקת העבודה ולהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה ביחס לאספקת קרם הגנה בעין. 23. כפי שנרמז לעיל, כוונת הצדדים להליך הבוררות ולהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה, אשר התכוונו להעביר להכרעת הבוררת את המחלוקת ביחס לאופן בו יש לספק למצילים את קרם ההגנה - עולה אף מההתכתבויות שהתנהלו ביניהם, לרבות מכתבו של המשנה למנכ"ל העירייה מיום 7.6.07, אשר כתב לנציגות העובדים כי "עד להכרעת הבורר" תרכוש העירייה עבור המצילים קרם הגנה של ד"ר פישר, כפי שנאמר בחוקת העבודה על פי הכמויות שנקבעו בחוקה. משמע - היה ברור גם לעירייה כי הבוררת הוסמכה אף הוסמכה להכריע במחלוקת ביחס לאופן בו יש לספק למצילים את קרם ההגנה ולא רק בשאלה - האם החלטת הועדה הפריטטית הראשונה הופרה, אם לאו. 24. זאת ועוד אחרת: את הפרשנות שיש ליתן להחלטת הועדה הפריטטית השניה ביחס להעברת הסכסוך לבוררות, יש לקרוא לאור תכליתו של הליך יישוב חלוקי הדעות הקבוע בהוראות חוקת העבודה. הליך שמטרתו ליישב את חילוקי הדעות ולהביא את הסכסוך שבין הצדדים לידי לפתרון. פרשנותן של המבקשות, הסבורות כי כל שהיה על הבוררת להכריע בו הוא - האם העירייה הפרה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה אם לאו - אינה מתישבת עם התכלית הנ"ל. שכן, לו כטענת המבקשות היתה הבוררת מסתפקת בקביעה כי העירייה הפרה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה - כפי שאכן סברה - הרי שבכך לא היה בא הסכסוך לידי סיום, אלא הדבר היה מצמיח סכסוך נוסף ביחס לאופן בו יש לשים קץ להפרה זו ולסעד הראוי בגין ההפרה. 25. אכן נכון כי במסגרת סיכומיהן בבוררות הטעימו המבקשות את גדר הסמכות הצרה של הבוררת כפי שנטענה בבקשה שבפנינו. דא עקא, שאת מקור הסמכות שואבת הבוררת מהוראות חוקת העבודה והתכלית הטמונה בה ומהחלטת הועדת הפריטטית השניה, שכוונו להעברת ההכרעה הסופית בסכסוך לבוררת. למעלה מן הצורך יאמר - כי המבקשות לא הציגו בפני ביה"ד את כל פרוטוקולי הדיון של הליך הבוררות ולא התיחסו ולא הגיבו לטענות המשיבות, אשר הטעימו כי הסוגיה שבמחלוקת ביחס לאופן בו על העירייה לספק למצילים קרם הגנה אכן נדונה לגופה בהליך הבוררות. זאת, בלא שהמבקשות כפרו בסמכות הבוררת לדון בענין זה. מכאן - שאין לנו אלא להניח כי טענות העירייה בנוגע לחריגה מסמכות באו לעולם רק בשלב הסיכומים בהליך הבוררות. במצב דברים זה, אפילו היה ממש בטענת המבקשות ביחס להיקף הסמכות של הבוררת על-פי החלטת הועדה הפריטטית השניה, הרי שנראה כי העלאת טיעונים ביחס לגדר הסמכות של הבוררת רק בשלב הסיכומים ולאחר שהתנהלו דיונים בבוררות לגופה של המחלוקת כפי שטענו לה המשיבים - דינה להדחות מחמת מניעות (ראה - אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, (תשנ"א) 438; רע"א 5991/02 עופרה גוירצמן ואח' נ' רות פריד ואח', פ"ד נט(5) 1 והאסמכתאות שם). 26. לבסוף יצוין, כי יש ממש בטענות המשיבים המצביעים על כך כי גם במסגרת סיכומיהן בהליך שבפנינו דיברו המבקשות בשני קולות: מחד טענו כי הבוררת מוסמכת לדון אך ורק בשאלה - האם הפרה העירייה את החלטת הועדה הפריטטית הראשונה, אם לאו, אך מאידך - טענו באריכות באשר לאופן בו יש לפרש את כוונת הצדדים בהחלטה זו ואת הוראות חוקת העבודה שעניינן - אספקת קרם הגנה למצילים. דיבור זה בשני קולות מחזיר אותנו לאותו כשל לוגי יסודי הטמון בטיעוני המבקשות; קרי -לחוסר האפשרות להכריע בשאלת ההפרה בלא להידרש לפרשנות הוראות חוקת העבודה ולאומד דעתם של הצדדים בהחלטת הועדה הפריטטית הראשונה. עניינים אליהם נדרשה ובצדק הבוררת בהחלטתה. סוף דבר 27. לאור כל האמור, אנו דוחים את הבקשה ומאשרים את פסק הבוררות, בהתאם לסעיף 28 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. חוף היםמצילים