התובעת הגישה תביעה לקבלת תוספת דירוג משפטנים וטענה, כי רוב שנות שירותה במשטרה עסקה בתפקידי חקירות שונים ובשנתיים האחרונות לעבודתה, עסקה בעבודה משפטית. טענה התובעת, כי לאחר שסיימה לימודי משפטים בחודש 2/04, קיבלה דירוג משפטנים לרבות תוספת הופעה למשפטנים, בהתאם לנוהל אמ"ש 12.1.02 ולנוהל 12.1.06. לטענת הנתבעת, על פי נוהל אמ"ש 12.1.02, בדירוג שכר משפטנים ידורג קצין משטרה בעל תואר אקדמי העונה על שני תנאים מצטברים: בעל רישיון עו"ד או בעל השכלה משפטית גבוהה ונושא מינוי לתפקידים המוגדרים בתקן. כמפורט בנספח א' לנוהל: תובע, קצין מחלקת משמעת, יועץ משפטי, קצין תלונות ציבור ברמת מחוז ומטה, קצין חקירות, שופט בית דין למשמעת-חבר קבוע, קצין קבילות. התביעה התקבלה בחלקה. ##להלן פסק דין בנושא תוספת דירוג משפטנים:## בפני בית הדין תביעה להורות לנתבעת (להלן גם המשטרה) להכיר לתובעת את התוספת של דירוג משפטנים, לרבות תוספת הופעה למשפטנים, החל מחודש 7/04 וכן להציבה בתקן קצינה. לטענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית לדירוג המשפטנים ולתוספת הופעה למשפטנים. העובדות התובעת פרשה לגמלאות מהמשטרה ביום 1.8.05, בדרגת רב פקד. התובעת סיימה לימודי משפטים בפברואר 2004 והיא איננה עורכת דין. התובעת קיבלה תוספת משפטנים מספר חודשים עד חודש 7/04, אז הפסיקה המשטרה לשלם לה את התוספת. בשנת 2000 הוצבה התובעת בתקן שאינו קצונה כאשר קיימת מחלוקת בדבר ידיעת התובעת על הצבה בתקן בד"א (בעלי דרגות אחרים). התובעת לא עבדה כתובעת משטרתית. התובעת הגישה קבילה לנציב קבילות השוטרים, אשר נדחתה ביום 30.11.06 (נ/4). התביעה דנן הוגשה ביום 18.4.07. בכתב ההגנה ביקשה הנתבעת מחיקת התביעה על הסף, מהטעם שלא כומתה כנדרש. בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 16.9.07 הוחלט כי התובעת תכמת את התביעה. התובעת הגישה הודעה לבית הדין, לפיה בהתאם לנתונים שמחודש 7/04 עד הגשת התביעה, חלה פגיעה בשכר, במענק הפרישה ובגימלה של התובעת בסכום של 144,453 ₪. הנתבעת הכחישה הסכומים הנטענים על ידי התובעת, ובדיון שהתקיים ביום 16.1.08 תיקנה התובעת את רכיב המענק בהתאם לנטען על ידי הנתבעת. טענות הצדדים התובעת טענה, כי רוב שנות שירותה במשטרה עסקה בתפקידי חקירות שונים ובשנתיים האחרונות לעבודתה, עסקה בעבודה משפטית. במסגרת עבודתה עסקה בקבלת תיקי החקירה המופנים לענף תביעות, בחינתם מבחינה ראייתית, העברתם לתובעים ולחילופין פנייה ליחידות החוקרות לצורך השלמת חקירה. לטענתה התפקיד היה של עוזרת ראש ענף תביעות - תפקיד משפטי מובהק. כן טענה התובעת, כי לאחר שסיימה לימודי משפטים בחודש 2/04, קיבלה דירוג משפטנים לרבות תוספת הופעה למשפטנים, בהתאם לנוהל אמ"ש 12.1.02 ולנוהל 12.1.06. לטענתה, לאחר שהנתבעת הפסיקה לשלם לה תוספת הופעה למשפטנים, התברר לה שבשנת 2000 הוצבה בתקן בד"א (שאינו קצונה), ללא ידיעתה וללא הסכמתה. לטענת הנתבעת, על פי נוהל אמ"ש 12.1.02, בדירוג שכר משפטנים ידורג קצין משטרה בעל תואר אקדמי העונה על שני תנאים מצטברים: בעל רישיון עו"ד או בעל השכלה משפטית גבוהה ונושא מינוי לתפקידים המוגדרים בתקן כמפורט בנספח א' לנוהל: תובע, קצין מחלקת משמעת, יועץ משפטי, קצין תלונות ציבור ברמת מחוז ומטה, קצין חקירות, שופט בית דין למשמעת-חבר קבוע, קצין קבילות. התובעת לא נשאה מינוי לאיזה מן התפקידים המפורטים בנוהל, ולכן אינה זכאית להיות מדורגת בדירוג המשפטנים. כן נטען, כי מאחר שהתובעת לא נמצאה מתאימה לתפקידי קצונה בתחום החקירות להם הוכשרה, הוחלט למצוא לה שיבוץ אחר והיא מונתה לתפקיד "עובד רישום", כחריג, מאחר ולא היה תקן קצונה לתפקיד זה. במהלך חודש יולי 2004, 4 חודשים לאחר שתוגמלה בטעות, נערכה ביקורת שוטפת בחוליית זכאויות שכר והתגלה כי התובעת אינה מועסקת כתובעת משטרתית ועל כן הופסק התשלום, והתובע דורגה בדירוג המח"ר במקצוע "קצונת מינהל". דיון והכרעה עניינה של התובענה דנן הינה זכאות התובעת לרכיבי השכר: דירוג משפטנים ותוספת הופעה, החל מהמועד בו סיימה את לימודי המשפטים חודש 7/04. נקדים ונאמר, כי הלכה היא שיחסי העבודה שבין המדינה לבין השוטרים נקבעים חד צדדית על ידי המדינה כמעביד, ואין הם מושתתים על התקשרות בחוזה אישי הנובעת ממשא ומתן בין הצדדים (ר' דב"ע מד/59-3 אברהם טרר נ' מדינת ישראל, פד"ע טז 32). נציין עוד, כי מדיניות השכר במשטרת ישראל מושתת בעיקרה על השוואת שכרם של אנשי המשטרה לזה של משרתי הקבע בצה"ל. בעקבות החלטת הממשלה לשמור על השוואה בין שכר השוטרים לבין שכר משרתי הקבע, הוקמה ועדת מעקב שתפקידה לעקוב אחר השינויים החלים בשכר בצה"ל ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרה (נספח א לתצהיר מטעם הנתבעת). על המשטרה למלא אחר הסיכומים הבין משרדיים המתקבלים על ידי ועדת המעקב. זכאות התובעת לדירוג משפטנים תנאי השכר במשטרה הנקבעים על ידי המדינה, מתבססים על מבנה השכר בשירות הציבורי הנגזר מהסכמי עבודה, המבוססים על הדירוג אליו משתייך כל עובד, לפי השכלתו והכשרתו. בע"ע 770/06 דניאל סנה נ' מדינת ישראל ואח' (לא פורסם, , 23.7.2008), נאמרו הדברים הבאים: "קביעת סולם השכר בדירוג נתון הוא פרי של משא ומתן בין המעסיק לבין ארגון העובדים המייצג את בעלי המקצוע (רופאים, משפטנים וכו') והדברים ידועים. עם זאת מתעוררת שאלה על אילו תפקידים יחול דירוג מסויים. זיקת המקצוע לתפקיד הוא העומדת בבסיס השיוך. אך לא תמיד הדברים מובנים מאליהם. ישנם תפקידים רבים בהם המרכיב המקצועי אינו מובהק ויכולים לכהן בהם בעלי מקצועות שונים. ההחלטה איזה דירוג יש להעניק לתפקיד מסויים הוא בראש ובראשונה החלטה של המעסיק. החלטה זו הוא פועל יוצא מן הרמה המקצועית אותה מבקש לעצמו המעסיק לתפקיד נתון. קביעת הדירוג היא חלק מבניית התקן של המשרה ושל הארגון והיא כרוכה בעיצוב המבנה הארגוני, בקביעת מטרותיו, בגיבוש רמתו המקצועית ובשיקולים של תקציב... פועל יוצא מן העקרונות הללו הוא שקביעת דירוג למשרה או ייחוד משרה לדירוג הם תולדה של הגדרת התפקיד כפי שקבע המעסיק ולא תוצאה אוטומטית הנובעת מן המקצוע של נושא המשרה. אכן, כללי מינהל מחייבים לשאוף להתאמה בין הגדרת התפקיד לבין מקצועו של נושא המשרה אך במקרים גבוליים לעולם הגדרת התפקיד היא זו שתהיה בעלת המשקל בקביעת דירוגו של העובד". מן האמור לעיל עולה, כי על מנת להכריע בשאלת זכאותה של התובעת לדירוג משפטנים לא די בבחינת המקצוע של התובעת, אלא יש לבחון את הגדרת התפקיד שביצעה בפועל. ביום 1.1.02 פורסם נוהל אמ"ש (אגף משאבי אנוש) 12.01.02 בעניין "דירוגי שכר לבעלי השכלה על תיכונית" (להלן: הנוהל) (נספח ג לתצהיר הנתבעת), אשר חוזר על הכללים שנקבעו בהחלטת ועדת המעקב מיום 29.7.01 לעניין דירוג משפטנים במשטרת ישראל (נספח ב לתצהיר הנתבעת). בהתאם לנוהל, בדירוג שכר משפטנים ידורגו קציני משטרה בעלי תואר אקדמאי העונים על שני התנאים שלהלן: בעל רישיון של עורך דין או בעל השכלה משפטית גבוהה. נושא מינוי לתפקידים המוגדרים בתקן כמפורט בנספח א. נספח א מפרט את רשימת התפקידים לדירוג המשפטנים כדלקמן: תובע, קצין מחלקת משמעת, יועץ משפטי, קצין תלונות ציבור ברמת מחוז ומטה, קצין חקירות, שופט ביד"מ - חבר קבוע, קצין קבילות. עלינו לבדוק, אפוא, מה היה התפקיד שמילאה התובעת והאם הוא נכנס לאחת החלופות המצוינות בנוהל, מבחינת מהות התפקיד. אין מחלוקת כי התובעת לא עבדה בתפקיד תובעת. הצדדים חלוקים בשאלת מהות התפקיד שביצעה התובעת בפועל. לטענתה, התפקיד היה עבודה משפטית בעיקרה בתפקיד קצין חקירות. לטענת הנתבעת, התפקיד היה מינהלי. נציין כבר עתה, כי מן העדויות שנשמעו והראיות שהוצגו, המסקנה היא שהתובעת ביצעה בפועל עבודה משפטית באופייה. ונפרט. החלופה הרלוונטית לתובעת, לפי טענתה כאמור, ומאחר ואין חולק שהתובעת לא עבדה כתובעת משטרתית, היא של קצין חקירות. לטענת הנתבעת הואיל והתובעת לא שירתה כקצין חקירות על פי התקן, אינה זכאית לדירוג משפטנים. אולם, התובעת איישה תפקיד בתקן בד"א, מכיוון שלא היה תקן קצונה בענף החקירות. אולם, אין חולק, כי התובעת הוכשרה לתפקיד קצונה בתחום החקירות (ר' תצהיר שרה זימן מטעם הנתבעת). לטעמנו, התובעת ביצעה בפועל תפקידים של קצין חקירות או למצער תפקיד משפטי בענף החקירות, ועל כן, זכאית היא לדירוג המשפטנים. לא למותר לציין, כי בהחלטת ועדת המעקב מיום 29.7.01 (נספח ג לכתב ההגנה), נאמר, כי דירוג משפטנים במשטרה ישולם לשוטרים המועסקים במשרות הבאות: בתפקידים המוגדרים כתביעות, ייעוץ משפטי, חברים קבועים בבית הדין למשמעת, חקירות, נציב קבילות שוטרים וסוהרים ותלונות הציבור למעט במטה. הנתבעת הודתה, כי במסגרת תפקידה התובעת קיבלה לידיה תיקי החשודים לאחר שתמה החקירה בעניינם, וביצעה סינון ראשוני של התיקים בין תיקים שהחזירה להמשך טיפולו של ענף חקירות, ככל שחומר החקירה שנכלל בהם לא הספיק לגיבושו של כתב אישום, ובין תיקים שהועברו להגשת כתב אישום. במזכר שנכתב על ידי סנ"צ רבקה גלט, רע"ן תביעות, הממונה על התובעת, ביום 3.8.04 (נספח 5 לתצהיר התובעת), נכתב בהאי לישנא: "רפ"ק שוורץ עוסקת כבר שנים בעבודה חקירתית טהורה כע. רע"ת. במסגרת זו, מבצעת בדיקה משפטית ראשונית של חומר החקירה ואף מעבירה תיקים להשלמה, עם הנחיותיה לחוקרים. בשנה האחרונה אף עוסקת רבות בהכנת כתבי אישום ומסייעת אישית לח"מ". רע"ן תביעות המשיכה וציינה כי היא סבורה שהתובעת הוגדרה בטעות כ"עובדת רישום תיקים", וכי "הקצינה הינה משפטנית". אף בתשובת נציב תלונות השוטרים לקבילתה של התובעת נכתב כי התפקיד אותו מילאה התובעת בפועל היה מעבר להכנת ורישום תיקים (נ/4). בעדותה ציינה התובעת, כאמור, כי היא נכנסת לחלופה של "קצין חקירות" ברשימת התפקידים המפורטים בנוהל. התובעת תיארה את תפקידה ככולל העברת תיקי החקירה לענף התביעות עם המלצה האם להגיש כתבי אישום או להחזיר להשלמת חקירה, לפי הצורך (עמ' 4 ש' 10-15). כן טענה, כי במקרים המתאימים החזירה לחוקרים את התיק עם הנחיות להשלמת חקירה (עמ' 5 ש' 28-29). עדת הגנה, גב' רבקה גלט, שכיהנה כראש ענף תביעות בתקופה הרלוונטית, העידה, על עבודת התובעת באגף התביעות: "היא נחשבה אחת מבין ציבור התובעים. היא לא נחשבה איש מזכירות ולכן זה מה שרשמתי כאן. היא עשתה עבודה יותר של סינון משפטי, חקירתי ראשוני..." גב' גלט ציינה כי בהמשך, קיבלה התובעת עבודה משפטית נוספת: "...ונוסף על עבודת הסינון של התיקים התחלתי לאט להדריך אותה בהכנת כתבי אישום בעבירות ספציפיות מאוד למשל בתיקים שמדובר בתיקים שהם פשוטים ראייתית מאוד טכני לברר יסודות של עבירה לפי חוק כניסה לישראל.." (עמ' 8 ש' 16-26). העדה ציינה במפורש, כי הגדרת תפקיד התובעת כעובדת רישום, לא תאם את העבודה שלה בפועל (עמ' 9 ש' 20). כן ציינה גלט, כי לאחר שהתובעת עזבה נוצר לחץ בשל חוסר בכוח אדם, אבל בקיץ 2007 התקבל ליחידה תובע שקיבל את תפקיד התובעת (עמ' 9 ש' 6-11). מפקד מחוז ירושלים, ניצב אילן פרנקו כתב בעניינה של התובעת (נספח 6 לתצהיר התובעת), את הדברים הבאים: "מאז שיבוצה בתביעות ממלאת הקצינה תפקידים בעלי אופי חקירתי - משפטי, ומסייעת בבדיקת תיקים והעברתם לצורך השלמת החקירה. במהלך השנה האחרונה, מאז סיימה לימודי משפטים אף מכינה כתבי אישום". מן הדברים האמורים עולה, כי התובעת ביצעה תפקיד גמיש באגף התביעות. למעשה, הואיל ולא היה תקן מתאים לתפקיד שלה, היא נכנסה לאגף התביעות, שם ניצלו את כישוריה לביצוע משימות שונות, בחלקן משפטיות ובחלקן מינהליות. רע"ן תביעות העניקה לתובעת סמכויות שונות בהתאם לכישוריה, תוך ניצול העובדה שהתובעת בעלת תואר במשפטים. במשך הזמן למדה התובעת לבצע עוד ועוד משימות בעלות היבט משפטי, כגון ניסוח טיוטות לכתבי אישום בעבירות מסוימות. כשעזבה התובעת נותר עומס רב באגף התביעות, מבלי שהתפקיד של התובעת אויש, עד שחלפה תקופה של כשנה וחצי ונכנס לתפקיד תובע (רפ"ק עמוס כהן). גלט ציינה כי לא היה תקנון מסודר שקבע את סמכויותיו של סגן ראש היחידה בתביעה, ולכן התפקיד היה גמיש והותאם למידותיה של התובעת, בהתאם לצרכים הפנימיים. בגיליון הערכה (נספח 8) כתבה גלט, כי התובעת מסייעת לה רבות וכי לאחר שסיימה לימודי משפטים מסייעת רבות בעבודה משפטית, ככל מתמחה. התובעת ביצעה אפוא, תפקיד משפטי כעוזרת ראש ענף תביעות, שכלל סינון תיקי חקירה תוך בחינתם מבחינה ראייתית ושיקול דעת בהחלטה האם תיק החקירה בשל להגשת כתב אישום או האם יש צורך בהשלמת חקירה, במקרה השני התובעת הנחתה את מחלקת החקירות בהשלמת החקירה הנדרשת. בנוסף, התובעת עסקה בהכנת כתבי אישום בעבירות מסוימות. יש לציין, כי אף אם תפקידה במיון התיקים לא חייב תואר במשפטים, שכן ביצעה את התפקיד גם לפני שסיימה את לימודי המשפטים, הרי שהעבודה שקיבלה לאחר שסיימה הלימודים, התאפיינה במשימות יותר ויותר משפטיות, לרבות הכנת כתבי אישום. כך הצהירה גלט: "החל משנת 2003 מילאה התובעת תפקיד נוסף, במסגרתו הכינה באופן עצמאי כתבי אישום בתביעות לפי חוק הכניסה לישראל. מדובר בכתבי אישום כנגד מסיעים, מלינים ומעסיקים של שוהים בלתי חוקיים בארץ אשר, לאור המצב הביטחוני ששרר באותה עת במדינה, קיבלו עדיפות גבוהה בטיפול ויצרו עומס מערכתי רב". גלט העריכה כי כ-50% מזמן עבודתה הקדישה התובעת למיון תיקים, 35% לטיפול בתביעות על פי חוק הכניסה לישראל ורק כ-15% לעבודה אדמיניסטרטיבית. לאור הדברים האמורים, עולה, כי התפקיד שעשתה התובעת היה מעין שענטז בין קצין חקירות לתובע. הואיל והוצבה בענף התביעות, ביצעה חלק מעבודת תובע, אף שלא הוסמכה לתובעת ולא ניהלה תיקים בבתי משפט. הואיל והייתה קצינת חקירות, חלק מתפקידיה היו כשל קצין חקירות. כך או כך, עבודתה הייתה ברובה עבודה משפטית. זכאות התובעת לתוספת הופעה סוגיית תוספת ההופעה למשפטנים בשירות המדינה, בצבא הגנה לישראל במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הינה פרי הסכמים קיבוציים, עיגון בתקשי"ר והחלטות ממשלה. תוספת הופעה היא תוספת לשכר שהוענקה לבעלי משרות בדירוג משפטנים. מדובר בתוספת המוענקת למי שמדורג בדירוג משפטנים ופשיטא שלא ניתן להעניק תוספת זו למי שלא מועסק בדירוג זה (ע"ע 1034/01 להב יעקובי נ' מדינת ישראל- משטרת ישראל, , ניתן ביום 27.7.03). בנוהל אמ"ש 12.1.06 הדן בתוספות שכר מקצועיות, נקבע כי תוספת הופעה למשפטנים מוענקת לפי הנוהל, למשפטנים ו/או עורכי דין בעלי דרגות קצונה, המדורגים בדירוג המשפטנים ומועסקים באחד התפקידים המפורטים בסעיף 2.א.3). על פי הנוהל, זכאים אפוא, לתוספת הופעה למשפטנים בעלי דרגות קצונה המדורגים בדירוג המשפטנים ומועסקים בתפקידים הבאים או ממלאים את המטלות הבאות: תובעים, מבצעים תפקידים הקשורים בניהול תיקי חקירה או בהנחייה ו/או בפיקוח על חוקרים בכל הרמות, מייצגים את המשטרה בוועדות סטטוטוריות, יועצים משפטיים, עובדי היחידה לתלונות הציבור ונציב קבילות השוטרים, עובדים במחלקת המשמעת, שופטים בבתי דין למשמעת, הדרכה ודוברות. כן נקבע בנוהל, כי הוספת תפקיד לרשימת התפקידים האלו מחייבת אישור ראש אמ"ש. מתצהירה של קצינת מדור תנאי שכר, שרה זימן, עולה, כי זכאים לתוספת הופעה קציני חקירות המבצעים תפקידים הקשורים בניהול תיקי חקירה או בהנחיה/פיקוח על חוקרים (כשהכוונה היא לקציני חקירות). התובעת לא מילאה את התפקידים האמורים. התובעת התייחסה לתפקידה כהנחיית חוקרים, בכך שהעבירה לענף החקירות את התיקים בהם נדרשה השלמת חקירה, עם הנחיותיה לגבי העניינים בהם נדרשה השלמת החקירה. תפקיד זה אינו תפקיד של קצין חקירות המזכה בתוספת הופעה. בתצהירה של שרה זימן, אשר לא נחקרה בחקירה נגדית, נטען, כי מתן תוספת הופעה לקציני חקירות ניתנה להם בגין אחריותם בניהול תיקי חקירה או בהנחיית החוקרים. התובעת לא הייתה אחראית באופן המזכה בתוספת. התובעת עצמה ציינה בעדותה כי גם כשהעבירה התיקים להשלמת חקירה, עם הנחיותיה לחוקרים, היה זה באמצעות קצין החקירות, והוא זה שהעביר את התיק לחוקר שטיפל בתיק (עמ' 6 ש' 20-23). היינו האחריות הייתה מוטלת על קצין החקירות אליו העבירה התובעת את ההנחיות להמשך החקירה, ולא על התובעת עצמה. תוספת הופעה, כשמה כן היא - מיועדת למשפטנים המופיעים בפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות. כפי שאמרנו לעיל, תנאי השכר במשטרה מתבססים על מבנה השכר בשירות הציבורי, במסגרת יישומה של החלטת הממשלה ש/40 שהצמידה את שכר המשרתים בצה"ל לשכר עובדי המדינה. כן הוחלט כי הקריטריונים למתן תוספת הופעה למשפטנים במשטרת ישראל יהיו זהים לקריטריונים הנהוגים בצה"ל. בהוראה 25.63 לתקשי"ר נקבע, כי תוספת הופעה תשולם ל"פרקליטים ומשפטנים המופיעים בפני בתי משפט, בתי דין, ועדות שרים וועדות כנסת, להלן-'ערכאות שיפוטיות'". שיעור התוספת אף ניתן בהתאם למספר ההופעות של המשפטן בשבוע, כשפחות מפעמיים בשבוע, אינו מזכה בתוספת. מן האמור לעיל עולה, כי לא כל מי שמדורג בדירוג משפטנים, זכאי לתוספת הופעה, ועל כן, יש לבדוק האם התובעת מילאה אחרי התנאי המזכים. מן העדויות עולה, אפוא, כי התובעת לא הוכיחה זכאותה לתוספת הופעה. אין חולק כי התובעת למעשה, לא הופיעה ולא ייצגה בהליכים משפטיים. התובעת קשרה בין זכאותה לדירוג משפטנים לבין זכאות לתוספת הופעה, אך אין הכרח כי מתן דירוג משפטנים יזכה את המשפטן בתוספת הופעה. משלא עמדה התובעת בקריטריונים שנקבעו כמזכים למתן תוספת הופעה, חרף היותה מדורגת בדירוג משפטנים כפי שקבענו לעיל, הרי שאין היא זכאית לתוספת הופעה. הצבת התובעת בתקן שאינו קצונה אין חולק, כי בתחילת דרכה הייתה התובעת קצינה במערך החקירות והחל משנת 1994, שירתה במחוז ירושלים, בתפקיד עוזרת רע"ן תביעות. משלא נמצא לתובעת תפקיד קצונה מתאים בתחום החקירות, מונתה מיום 1.5.95 ועד יציאתה לגמלאות לתפקיד "עובד רישום", כחריג, מאחר ולא היה תקן קצונה לתפקיד זה. יש לציין, כי העברת התובעת בשנת 2000 מתקן של קצינה לתקן בד"א, פגע במעמדה של התובעת. התובעת הוצבה, כאמור, בשנת 1994 בענף התביעות בתפקיד עוזרת ראש ענף תביעות. הסתמכותה של התובעת על דרגת הקצונה הינה טבעית ולגיטימית לאור היותה קצינה בדרגת פקד באותה עת. אמנם ביחידה בה שירתה התובעת, אגף תביעות, לא היה תקן לקצין חקירות, אולם, אין חולק כי במסמכים השונים נטען שהתובעת מתאימה לתפקידי קצונה בתחום החקירות, להם הוכשרה. הואיל ולא היה תקן לתפקיד המתאים לתובעת ולכן שובצה בתקן נמוך מהמתאים לה, וביצעה בפועל עבודה שהיא מעבר לתפקיד שהוגדר לה, ועל כך אין חולק, אין הצדקה לזקוף עניין זה לחובתה. במילים אחרות, הואיל והתובעת לא איישה תקן של קצין חקירות (שאין חולק כי הוא התפקיד המתאים לה), מסיבה שהינה בעטייה של הנתבעת ועקב תיקנון לקוי, אין מקום למנוע ממנה את תוספות השכר המזכות את התפקיד שביצעה בפועל, גם אם לא לפי תקן. כל זאת, כשהתקן שהוצבה בו לא התאים לה, כי לא נמצא לה שיבוץ הולם אחר. אף ממכתבה של קצינת אמ"ש מיום 8.11.04 (נ/3), עולה כי הצבתה של התובעת על תקן בד"א מהווה "עיוות", כלשונה. כך גם ממזכר שנכתב על ידי רמ"ד קידום קצינים, סנ"צ ציונה דר (נספח 3 לתצהיר התובעת), עולה, כי הצבתה של התובעת בתקן בד"א חלף קצונה לא היה תקין: "יש להציב את רפ"ק שוורץ על תקן קצונה כפי שנדרשתם". סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה. הואיל ולא הובאו ראיות בנוגע לסכום התביעה, והצדדים לא התייחסו בסיכומים או בהוכחות לסכום הנתבע, והתובעת כימתה את התביעה באופן שלא ניתן להפריד בין דירוג משפטנים לבין תוספת הופעה, הרי שאין מנוס מקביעה עקרונית בלבד, כי התובעת זכאית לדירוג משפטנים, ללא תוספת הופעה. על הצדדים להגיש הודעות או חישובים בהתאם לקביעה העקרונית הנ"ל, תוך 30 יום מהיום. לא יעשו כן תוך המועד האמור, יהפוך פסק הדין החלקי לפסקי דין סופי. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. תוספות שכרדירוג שכר (דרגה)