תנאי העסקת נציגי מכס בחו''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תנאי העסקת נציגי מכס בחו''ל: עניינה של העתירה בשאלה מהם הכללים/ההסדרים שיש להחיל על תנאי העסקתם של התובעים, מכח הסכמים, התחייבויות ונוהג, בתקופות בהם שימשו כנציגי המכס בחו"ל בשליחות המדינה, וכפועל יוצא זכאות התובעים לזכויות הנתבעות בכתב התביעה, לרבות הפרשי דמי ייצוג וזכויות נלוות, אחזקת רכב, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל מפעלית והחזר הוצאות שונות של התובע 1 בתקופת שירותו בחו"ל. בכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-4 (להלן: "המדינה") נטען כי התובעים קיבלו את כל התנאים ותוספות השכר להם היו זכאים מתוקף תפקידם כשליחי רשות המיסים לחו"ל; דירוג שירות החוץ, המקובל במשרד החוץ, אינו חל על התובעים; לא היתה הפליה של התובעים בינם לבין עצמם ו/או ביחס לשליחי משרדים אחרים בחו"ל לאור השוני בין התפקידים השונים. בהתאם להסכם הפשרה בין התובעים לבין הנתבע 5, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 22/10/08, נדחתה התביעה שהוגשה כנגד הנתבע 5. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר. מטעם התובעים הוגשו תצהירים של מר דוד שמעוני, אשר שימש כמשנה למנכ"ל המכס והמע"מ בתקופה הרלוונטית (להלן: "מר שמעוני") ושל מר מוטי איילון, אשר שימש כמנהל אגף המכס והמע"מ בתקופה הרלוונטית (להלן: "מר איילון"). מטעם המדינה הוגש תצהירו של מר מיכה שדר, חבר ומרכז של הועדה הבינמשרדית לשכר ותנאי שירות בחוץ לארץ (להלן: "מר שדר"). 5. רקע עובדתי: א. התובעים הינם עובדי מנהל רשות המסים בישראל (הנתבע 1) אשר במועדים שונים בתקופה הרלוונטית לתביעה זו שימשו במשך מספר שנים כנציגי אגף המכס בחו"ל בשליחות המדינה, וכפי שיפורט להלן. ב. התובע 1 (להלן: "מר אוהד"), המועסק בשירות המדינה מחודש 1/81, שימש כנציג המכס בניו יורק בין התאריכים 1/11/96 - 31/8/01. ערב מינויו לתפקיד נציג המכס בחו"ל הועסק מר אוהד בתפקיד גובה מכס ירושלים על פי חוזה מיוחד (חוזה בכירים) שתוקפו מיום 1/4/96 (ת/1). ג. ביום 29/7/96 קיבל מר אוהד הודעה מנציבות שירות המדינה על זכייתו במכרז למשרה של ממונה (נציג המכס) באגף המכס והמע"מ ניו- יורק (ת/2). באישור על מינויו של מר אוהד בפועל מיום 25/8/96, שהוצא על ידי סגן מנהל המכס והמע"מ מר חיים אוהב ציון נאמר כי מר אוהד נבחר "כמתאים למילוי משרת "ממונה - נציג המכס בחו"ל" (ניו יורק) בדרגות 18-20 מינהלי... משכורתך תשולם לך בהתאם לדרגתך הנוכחית 23 מנהלי, במתכונת משכורת חו"ל. אם צאתך לתפקידך בחו"ל יוקפא חוזה העסקתך עד לסיום שירותך בחו"ל" תקופת המינוי של מר אוהד נקבעה מיום- 1/11/96 עד ליום 31/10/99 (ת/3, ת/4). בכתב המינוי שהוצא על ידי סגן בכיר למנהל הכללי במשרד האוצר, מר דסה, ביום 29/8/96 (ת/5) נקבעו תנאי שירותו של מר אוהד כדלקמן: " - יועסק במינוי בפועל - דרגתו - 23 מינהלי - (משכורתו תשולם לפי דרגת חו"ל 17 חו"ל). - דמי ייצוג - 10% מבסיס המשכורת החודשית. יתר התנאים (ביגוד, הלוואות - רכב וכו') בהתאם להוראות משרד החוץ" כתב המינוי של מר אוהד הוארך בסופו של דבר עד ליום 30/6/01. ביום 1/10/97 הועלתה דרגתו של מר אוהד לדרגה 23+ מינהלי (ת/9). ביום 12/11/97 אושרו למר אוהד דמי ייצוג בשיעור של 11% מבסיס המשכורת החודשית בתחולה מיום 1/10/97 (ת/40). ד. התובע 2 (להלן: "מר פולק"), המועסק בשירות המדינה החל מחודש 10/76, שימש כנציג המכס במילאנו בין התאריכים 1/6/97 - 20/7/01. ערב מינויו לתפקיד נציג המכס בחו"ל הועסק מר פולק בתפקיד מנהל חקירות אזורי (חיפה) ובהמשך כממונה אזורי מע"מ נתניה, על פי חוזה מיוחד (חוזה בכירים) שתוקפו מיום 7/11/94 (ת/21, ת/22). בחודש 5/97 מונה מר פולק לתפקיד נציג המכס במילאנו לתקופה שמיום 1/6/97 עד ליום 31/5/00, ובהתאם לחוזה מיוחד שנחתם ביום 15/7/97 (ת/23). בכתב המינוי שהוצא על ידי סגן בכיר למנהל הכללי במשרד האוצר, מר רפי פינטו, ביום 6/5/97 (ת/28) נקבעו תנאי שירותו של מר פולק כדלקמן: " - יועסק במינוי בפועל - דרגתו - 23 מינהלי - (משכורתו תשולם לפי דרגת חו"ל 17 חו"ל). - דמי ייצוג - 10% מבסיס המשכורת החודשית. יתר התנאים (ביגוד, הלוואות - רכב וכו') בהתאם להוראות משרד החוץ" באישור על מינויו של מר פולק בפועל מיום 19/5/97, שהוצא על ידי מנהל המכס והמע"מ דאז, מר איילון נאמר כי מר פולק נבחר "כמתאים למילוי משרת "ממונה - נציג המכס בחו"ל" (מילאנו - איטליה) בדרגות 18-20 מנהלי... משכורתך תשולם בהתאם לדרגתך הנוכחית 23 מינהלי כ"ממונה אזורי" במתכונת משכורת חו"ל" (ת/29). כתב המינוי של מר פולק הוארך בסופו של דבר עד ליום 20/7/01 (ת/27). ביום 1/10/98 הועלתה דרגתו של מר אוהד לדרגה 23+ מינהלי (ת/30). ה. התובע 3 (להלן: "מר ארבלי"), המועסק בשירות המדינה החל מחודש 11/87, שימש כנציג המכס בבריסל בין התאריכים 1/8/00 - 31/7/03. ערב מינויו לתפקיד נציג המכס בחו"ל הועסק מר ארבלי כסגן ממונה מחלקת החקירות חיפה, על פי כתב מינוי מיום 1/6/97 (ת/35). בחודש 7/00 מונה מר ארבלי לתפקיד נציג המכס בבריסל לתקופה שמיום 1/8/00 עד ליום 31/7/02. באישור על מינויו של מר ארבלי בפועל מיום 3/7/00, שהוצא על ידי סגן מנהל המכס והמע"מ מר חיים אוהב ציון נאמר כי מר ארבלי נבחר "כמתאים למילוי משרת "ממונה - נציג המכס בחו"ל" (בריסל) בדרגות 18-20 מינהלי (39-41 מח"ר)... משכורתך תשולם לך בהתאם לדרגתך הנוכחית 43 מח"ר, במתכונת משכורת חו"ל." (ת/36). בכתב המינוי שהוצא על ידי סגן בכיר למנהל הכללי במשרד האוצר, מר ויקטור כנפי, ביום 1/8/00 (ת/37) נקבעו תנאי שירותו של מר אוהד כדלקמן: " - יועסק במינוי בפועל - דרגתו - 43 מח"ר - משכורתו תשולם לפי דרגת חו"ל 16 חו"ל. - דמי ייצוג - 13% מבסיס המשכורת החודשית. יתר התנאים (ביגוד, הלוואות - רכב וכו') בהתאם להוראות משרד החוץ..." כתב המינוי של מר ארבלי הוארך בסופו של דבר עד ליום 31/7/03. החל מיום 1/10/00 הועלתה דרגתו של מר ארבלי לדרגה 43+ בדירוג המח"ר (ת/38). בהתאם למכתבו של מר אלי סער, מנהל מח"ע חו"ל, מיום 25/7/02, הוענק למר ארבלי מעמד של "ציר" (ת/67). ו. על פי זיכרון דברים שנערך ביום 2/12/97 בנוכחות סמנכ"ל משרד החוץ, מר בן שטרית, סגן מנהל המכס והמע"מ מר אוהב ציון ונציגת נציבות שירות המדינה, גב' מרקוביץ (ת/50), סוכם כי שליחי המכס בחו"ל "יקבלו דרג יועץ בשנתיים הראשונות ולאחר מכן ישאו את הדרג ציר יועץ. ניתן לקצר פז"מ ולהעניק התואר לאחר תקופה של שנה מיום ההגעה וזאת לאחר המלצת הממונים במכס" (להלן: "זיכרון הדברים"). בהסתמך על זיכרון הדברים, פנו גורמים שונים במינהל רשות המיסים, לגורמים בנציבות שירות המדינה בבקשה לאשר הענקת דרג "ציר יועץ" למר אוהד ולמר פולק ולהתאים את התנאים הנילווים שלהם לדרג זה (ת/51, ת/59א', ת/61, ת/63). בתשובה לפניות אלה השיב מר שדר במכתבו מיום 23/10/02 (ת/64) כי התואר הדיפלומטי המכונה לעיתים דרג אינו קובע לעניין שכרו של שליח בחו"ל אשר נקבע לפי דרגה ובהתאם לטבלת השכר של ועדת חו"ל. הממונה על השכר והסכמי עבודה דאז מר יובל רכלבסקי , במכתבו מיום 20/11/02 (ת/65), חזר על האמור במכתבו של מר שדר והודיע כי בהתאם להחלטת ועדת חו"ל מחודש 11/02, המכתבים שניתנו לקביעת "דרג" מבוטלים לעניין משכורת, תשלומים נלווים, דמי ייצוג וכו'. ז. ביום 18/9/02 פנה מר עוזר ברקוביץ, סגן מכיר למנהל המכס והמע"מ לסמנכ"ל האוצר, מר רוני פרידמן, בבקשה להעניק למר ארבלי תנאים נלווים לדרג ציר כמקובל בשירות החוץ, לאור העלאת דרגתו לדרג ציר (ת/69). במכתבו למר ארבלי מיום 31/10/02 הבהיר מר אלי סער כי הדרג החדש שהוענק למר ארבלי הינו "לשם ייצוג דיפלומטי בלבד" והוא "אינו קובע דבר לעניין משכורתך והתשלומים הנלווים" (ת/71). ח. בקשותיהם של מר אוהד ומר פולק לקבלת תנאי שכר שונים, התואמים לדרג "ציר יועץ", בהסתמך על הוראות משרד החוץ ובהתאם לנוהג המקובל בקרב שליחים של משרדים אחרים לחו"ל, נדחו על ידי גורמים שונים במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה. להלן בתמצית טענות התובעים: 6. יש להחיל על התובעים את הוראות משרד החוץ בקשר לתנאי השירות המקובלים לעובדי משרד החוץ, ובהתאם למה שנמסר להם עם מינויים. 7. זכאות התובעים לתנאים הנילווים קמה להם מכח הבטחה מנהלית שניתנה להם על ידי הגורמים המוסכמים מטעם המדינה, ובהתאם לדרג שהוענק להם. 8. התובעים הופלו בתנאי שכרם כשליחים בחו"ל בינם לבין עצמם וכן ביחס לשליחי משרד החוץ ושליחים של משרדי ממשלה אחרים, המקבילים להם בדרגתם ובמעמדם. 9. החלטות הנתבעים בדבר שלילת זכאותם של התובעים לתנאי שכר שונים לרבות דמי ייצוג, השתתפות בהוצאות, הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל מפעלית והחזר הוצאות, נתקבלו בחוסר תום לב ובניגוד לכללי המשפט המנהלי. להלן בתמצית טענות המדינה: 10. תנאי השכר של התובעים, לרבות זכאותם לדמי ייצוג והחזר הוצאות, נקבעים על ידי הועדה הבינמשרדית לשכר ותנאי שירות בחוץ לארץ (להלן: "ועדת חו"ל") והם מוסדרים כיום בהוראות השכר ותנאי השירות בחו"ל (להלן: "השות"ש"). 11. תנאי השכר הנהוגים לגבי שליחי משרד החוץ ייחודיים לעובדי משרד החוץ, אשר תפקידם שונה במהותו מהתפקידים אותם מילאו התובעים במסגרת שליחותם, ואין להחיל את הוראות משרד החוץ על תנאי העסקתם של התובעים. 12. לתובעים ו/או מי מהם לא ניתנה הבטחה שלטונית על ידי גורם מוסמך, בדבר זכאותם לתנאי שכר העולים על אלה שנקבעו להם בהתאם להוראות השות"ש. 13. התארים הדיפלומטיים כגון "יועץ", "ציר - יועץ" ו-"ציר", אינם משליכים על תנאי השירות והשכר של התובעים ואין בתארים אלה כדי להקים לתובעים זכאות לתנאי שכר בהתאם לדרגות הנהוגות בדירוג שירות החוץ. 14. מר אוהד ומר פולק לא היו זכאים להפרשות לקופת גמל מפעלית מאחר וטרם יציאתם לשליחות בחו"ל הועסקו על פי חוזה בכירים, במסגרתו שולם להם שכר כולל. 15. הפרשות לקרן השתלמות עבור מר אוהד ומר פולק נעשו כדין על בסיס רכיבי השכר המהווים בסיס להפרשה לקרן השתלמות בארץ לפי דרגת המשרה בתפקיד בחו"ל. בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה (להלן: "נש"מ") מיום 9/1/01 (ת/98), אשר תחולתה נקבעה רטרואקטיבית מיום 26/11/97, הועברו לקרן ההשתלמות על שם התובעים 1 ו-2 מלוא ההפרשות לפי בסיס דרגתם בארץ בחוזה הבכירים, החל מהמועד הנ"ל, לפי ערך שכר עדכני ובצירוף ריבית פיגורים. המדובר בהחלטה סבירה ולגיטימית שאין בסיס לביטולה. 16. רכיב אחזקת הרכב גולם במשכורתם הכוללת של התובעים, כנהוג במשכורות המשולמות לשליחי המדינה בחו"ל, ובהתאם להוראות השות"ש. 17. אין בסיס לטענת ההפליה שמעלים התובעים לאור ההבדל המהותי בין התפקיד שמילאו כנציגי המכס בחו"ל לבין תפקידם של שליחי משרד החוץ ו/או שליחים של משרדים אחרים בחו"ל. דיון והכרעה מהו ההסדר הנורמאטיבי אשר חל על תנאי העסקתם של התובעים בעת שרותם בחו"ל? 18. לטענת המדינה שכרם ותנאי שירותם של המועסקים על ידי המדינה בחוץ לארץ נקבעים על ידי ועדת חו"ל, אשר גיבשה לעניין זה את הוראות השות"ש. טענה זו נתמכת במסמכים שונים שהוצגו לתיק בית הדין לרבות חוזרי ועדת חו"ל (נספח א', נספחים ו'1 - ו'6 לתצהיר מר שדר), וכן דו"חות, מבקר המדינה אשר בהתייחס לתנאי השירות של נציגים בחו"ל מפנה להוראות השות"ש ולצורך באישורה של ועדת חו"ל (ת/31, ת/33). הוראות השות"ש, כפי שגובשו על ידי ועדת חו"ל, חלות על כל עובדי המדינה המשרתים בחו"ל, לרבות עובדי משרד החוץ (עמ' 45 לפרוטוקול). 19. בשנת 1982 נערכה רפורמה בשיטת תשלום השכר ורכיביו לשליחים בחו"ל בהתאם להחלטת ועדת חו"ל על שינוי במבנה השכר של השליחים, במטרה להתאימו לרמת החיים והצרכים המיוחדים הקיימים בחו"ל (ר' חוזר הועדה 12/82, נספח א' לתצהיר מר שדר). במסגרת הרפורמה הוחלט כי השליחים יקבלו משכורת כוללת, משולבת, בהתאם לסולם שכר אחיד שייקבע במיוחד למשרתים בחו"ל, הנקובה במטבע מקומי או בדולר והמשתנה בהתאם למקום השירות, לדרגה, לוותק ולמצב המשפחתי. העובדים היוצאים לשליחות בחו"ל מדורגים בדירוג מיוחד בשם "דירוג עובדי חו"ל", אשר בו 14 דרגות, מדרגה 5 עד דרגה 18, כאשר דרגתו של עובד בדירוג עובדי חו"ל נקבעת בהתאם ללוח תיאומים, המקביל בין הדרגות לפי הדירוגים השונים הנהוגים בארץ לבין הדרגות בדירוג עובדי חו"ל (ת/6). במקביל לשכר המשולם לשליח בחו"ל מנוהלת לו בתלוש השכר החודשי "משכורת דמי", לפי הדירוג והדרגה בארץ והתוספות הנלוות לה, לעניין הזכויות הסוציאליות של העובד בארץ (ר' לדוגמא תלוש שכר של מר אוהב ת/117). 20. מחומר הראיות שהוצג לתיק עולה כי בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, בעת שרותם של התובעים כנציגי המכס בחו"ל ואף בתקופה שקדמה לכך, שרר חוסר בהירות בנציגויות של משרדי הממשלה השונים בחו"ל, בנוגע ליישום הוראות השות"ש. כך עולה בין היתר, מהמכתבים הרבים שהוחלפו במהלך תקופת שירותם של התובעים בחו"ל, בין התובעים ונציגים שונים במנהל רשות המסים, לבין נציגי משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, בנושא זכאותם של התובעים להטבות שכר שונות בגין שירותם כנציגי המכס בחו"ל ובהתאם לדרג שהוענק להם. פניותיהם של התובעים ושל מר איילון ומר שמעוני הועברו לגורמים שונים במשרד האוצר ומשרד החוץ וכן הממונה על השכר והסכמי עבודה (ת/47, ת/52, ת/53, ת/70). לטענת המדינה התובעים מבלבלים בין התואר הדיפלומטי שנקבע בדרכונם לבין דירוג עובדי חו"ל. ההתכתבויות שהוצגו לתיק מלמדות כי חוסר הבהירות בעניין זה היה קיים לא רק אצל התובעים ונציגי המכס אשר תמכו בדרישותיהם (מר שמעוני ומר איילון), אלא גם אצל נציגי המשרדים השונים אשר טיפלו בפניות התובעים. כך עולה בין היתר ממכתבה של גב' סימה סרי, סגנית מנהל בנציבות שירות המדינה, בהתייחס לבקשתו של מר אוהב ציון להענקת דרג ציר יועץ לנציגי המכס בחו"ל (ת/62) וממכתביו של מר אלי סער, מנהל מח"ע חו"ל, אשר במכתבו מיום 21/8/02 ביקש לעדכן את הקצובות וההטבות המגיעות למר ארבלי בהתאם לדרג ציר (ת/68), ואילו במכתב מאוחר יותר מיום 31/10/02 הודיע למר ארבלי כי הדרג בדרכון אינו קובע לעניין משכורת ותשלומים נילווים (ת/71). 21. על פי ממצאי דו"ח מבקר המדינה בהתייחס לתנאי השירות של עובדים בחו"ל בתקופה הרלוונטית (ת/31, ת/33), נמצאו אי סדרים בתנאי השכר של השליחים המועסקים בחו"ל לרבות אי התאמת התנאים להוראות השות"ש, אי מילוי הוראות השות"ש בין היתר בקשר לדיווח על הוצאות אירוח לצורך קבלת דמי ייצוג, החזר הוצאות שלא באישור ועדת חו"ל, חריגות מהוראות השות"ש לעניין דרגות שהוענקו לשליחים וחוסר אחידות בין תנאי השכר של השליחים השונים. בין היתר המליץ משרד מבקר המדינה כי ועדת חו"ל תקבע כללים ברורים ואחידים בנושא. ממצאי הדו"ח מצביעים אף הם על חוסר הבהירות בעניין ישום הוראות השות"ש במשרדים השונים. 22. בתקופה הרלוונטית אף הוגשו מספר תביעות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, על ידי עובדי משרדים שונים ששירתו כשליחים בחו"ל, ביניהם 36 עובדי משרד התמ"ת ו-5 עובדים של רשות המסים, אשר בדומה לתובעים בענייננו שימשו כנציגי המכס בחו"ל (עב 1397/99; ע"ע 515/06; עב 2276/98), , בעניין תנאי שכר שונים בתקופת השליחות. בהודעת נש"מ מיום 18/11/01 (נספח ה' לתצהיר מר שדר), אשר כללה הנחיות לגבי הגדרת תפקיד, קביעת דרגה ומשכורות של שליחים בחו"ל, נאמר בין היתר כי ההנחיות הוצאו "בעקבות שאלות הבהרה שהופנו אלינו ממשרדים שונים". גם נוסח זה של הודעת הנש"מ יש בו כדי להצביע על חוסר הבהירות בנושאים נשוא ההודעה, בתקופה הרלוונטית, במשרדי הממשלה השונים. 23. בחודש 12/99 התקיים דיון ביחידה לשכר והסכמי עבודה, בנוכחות מר שדר ונציגים מנציבות שירות המדינה בנושא קביעת דרגה, תקן וקידום לשליחים בחו"ל (נספח ד' לתצהיר מר שדר). על פי עדותו של מר שדר הוא זה שיזם את הדיון, בעקבות אי סדרים בנושאים הנדונים (עמ' 51 לפרוטוקול). במהלך הדיון סוכם על מספר עקרונות מנחים לעניין קביעת דרגה של שליחים בחו"ל, כללי הקידום החלים עליהם, קביעת שיעור דמי הייצוג, הבסיס להפרשות לפנסיה וקרן השתלמות והכנת נוסח אחיד של חוזה העסקה לשליחים בחו"ל (להלן: "סיכום 99"). ביום 18/11/01 פורסמה הודעת נש"מ (נספח ה' לתצהיר מר שדר) אשר יישמה את העקרונות של סיכום 99. בסע' 10 להודעת הנש"מ נקבע כי "השינויים על פי הודעה זו יחולו על שליח שנתמנה החל מ- י"ז בטבת התשס"ב (1/1/02)". בעקבות הודעת הנש"מ הוסף סע' 21.5 להוראות התקשי"ר (נספח ג' לתצהיר מר שדר) לעניין קביעת דרגת שליח בחוץ לארץ (עמ' 52 לפרוטוקול). בהודעת הנש"מ (נספח ה' לתצהיר מר שדר) אמנם נקבע מועד לתחולת השינויים המפורטים בה, לאחר מועד פרסומה, אולם מנוסח ההודעה ואף מהרקע להוצאתה, כמפורט לעיל, עולה כי הודעה זו, כמו גם סיכום 99, נועדו בין היתר להבהיר את המצב הקיים בנושא תנאי השירות של שליחים בחו"ל ולא רק לקביעת הנחיות חדשות לעניין זה. לאור האמור, על אף שהנחיות ספציפיות לעניין קביעת דרגה, אינן חלות על התובעים בענייננו, שהחלו את שליחותם לפני מועד תחולת הוראות הודעת הנש"מ, הרי שהעקרונות המנחים בהודעת הנש"ם ובסיכום 99, חלים גם על התובעים. 24. התובעים מבקשים להחיל על תנאי שכרם במהלך שליחותם בחו"ל את הוראות משרד החוץ (עמ' 9, 27, 38 לפרוטוקול), כאשר לטענת המדינה מדובר בתנאי שירות יחודיים לעובדי משרד החוץ בלבד. טענת המדינה לעניין זה מתיישבת עם חומר הראיות שהוצג לתיק וכפי שיפורט להלן. מעיון בלוח תיאומים שנקבע בהוראות השות"ש, המתאם בין הדרגה לפי הדירוג בארץ לבין הדרגות על פי דירוג עובדי חו"ל (ת/6), עולה כי קיים דירוג נפרד לעובדי משרד החוץ, הקרוי "דירוג שירות חוץ לעובדי משה"ח", אשר הדרגות בו הן כתוארו של העובד כגון "מזכיר", "יועץ" "ציר יועץ" וכדו'. גם מנוסח הודעת נש"מ סב/6 (נספח ה' לתצהיר מר שדר) עולה כי קיימת הבחנה בין עובדי משרד החוץ לבין שליחים של משרדים אחרים בחו"ל, כאשר בהודעה נקבעו הנחיות והבהרות לעניין העסקתו של שליח בחוץ לארץ "למעט עובדי משרד החוץ". טענות המדינה בדבר האבחנה הקיימת בין שליחי משרד החוץ לבין נציגים של משרדים אחרים בחו"ל, ובכללם נציגי המכס, לא נסתרה. טענה זו מתיישבת עם קביעותיו של בית הדין האזורי בירושלים בתביעותיהם של נציגי אגף המכס בחו"ל (עב 2276/98) וכן עם פסיקתו של בית הדין הארצי בעניינם של עובדי משרד התמ"ת (ע"ע 515/06). כעולה מפסקי הדין, תפקידם של שליחי משרד החוץ מתאפיינת בין היתר בהכשרה שהם נדרשים לעבור לצורך מילוי תפקידם וכן בעובדה כי השליחויות לחו"ל מהוות חלק אינטגרלי מעבודתם. 25. באישור המינוי שהוצא לכל אחד מהתובעים ערב יציאתם לשליחות בחו"ל, נאמר בין היתר "יתר התנאים (ביגוד, הלוואות - רכב וכו') בהתאם להוראות משרד החוץ". מכאן כי התנאים שפורטו קודם לסעיף זה, ובתוך כך שיעור דמי הייצוג שנקבע לכל אחד מהתובעים על פי אישור המינוי, אינם בהכרח תואמים את הוראות משרד החוץ. על פי עדותו של מר שדר, הניסוח במכתבי המינוי של התובעים, אשר מפנה להוראות משרד החוץ, איננו מדוייק כאשר הכוונה היא למעשה להוראות השות"ש בהן מעוגנים כללים אחידים לכל המשרדים, לרבות משרד החוץ, בעניין הלוואות, רכב, ביגוד וכדו'. ההסבר של מר שדר לעניין הכוונה העומדת מאחורי האמור בכתב המינוי, והפרשנות שהוא מעניק לביטוי "בהתאם להוראות משרד החוץ", אינו עולה במפורש מכתבי המינוי שנמסרו לתובעים (ת/5, ת/28, ת/37). עם זאת, הסבר זה מתיישב עם הוראות החוזה המיוחד להעסקתו של מר פולק, אשר נחתם עימו עם יציאתו לשירות בחו"ל (ת/23). בסע' 2א לחוזה המיוחד נקבע: "שכרו של העובד - לרבות התשלומים הנלווים - בתקופת השירות בחו"ל יהיה השכר והתשלומים הנלווים המשולמים לו בחו"ל, על פי החלטות הועדה לתנאי שירות בחו"ל...". משמעות ההוראה היא כי תנאי השכר הינם בהתאם להנחיות ועדת חו"ל, אשר כאמור, גובשו בהוראות השות"ש. מכאן כי יש לפרש את ההוראה בכתב המינוי בנוגע ל"יתר התנאים" כמפנה להוראות השות"ש, בהתאם להסבר שנתן מר שדר, שכן אחרת אין התאמה בין תנאי שכרו של מר פולק על פי כתב המינוי לבין תנאי השכר בחוזה העסקתו. אמנם, כעולה מחומר הראיות, מר פולק היה היחיד מבין התובעים, עימו נחתם חוזה העסקה מיוחד עם יציאתו לשליחות בחו"ל (עובדה נוספת המצביעה על חוסר הבהירות והאחידות בתנאי העסקתם של השליחים לחו"ל בתקופה הרלוונטית), אולם לאור הנוסח הזהה של כתבי המינוי שהוצאו לשלושת התובעים, יש להעניק משמעות זהה לאמור בכתב המינוי. 26. לטענת התובעים הוראות השות"ש לא הובהרו להם ערב יציאתם לשליחות בחו"ל, כאשר גם נציגים בכירים במכס לא הכירו את הוראות השות"ש. לעניין זה יוער כי, כפי שפורט לעיל, בחוזה העסקתו של מר פולק קיימת הפניה להחלטות ועדת חו"ל בנוגע לתנאי השכר, כאשר החלטות אלה מעוגנות בהוראות השות"ש. גם מכתבו של מר פינטו מיום 12/11/97, לעניין העלאת דמי הייצוג של מר אוהד ל- 11% מבסיס המשכורת החודשית, מפנה לעניין זה להוראות השות"ש בנוגע למתח דמי הייצוג של נציג המכס בניו יורק (ת/40). ממכתבו של מר איילון לסמנכ"ל בכיר במשרד האוצר מר ויקטור כנפו, מיום 15/12/98, בבקשה לאשר לתובע (ולעובד נוסף) תנאי שירות נלווים בשיעור גבוה יותר, עולה כי במועד כתיבת המכתב היה ידוע למר איילון כי תנאי השירות הנלווים נקבעים על ידי ועדת חו"ל ובהתאם למהות והיקף התפקיד (ת/45, סע' 4 למכתב). עוד יש לציין כי עדותו של מר שדר , לפיה אוגדן הוראות השות"ש היה זמין באינטרנט או במשרדים אצל החשב או הסמנכ"ל, וזאת בדומה להוראות התקשי"ר, לא נסתרה (עמ' 51 לפרוטוקול). 27. המסקנה העולה מכל המפורט לעיל היא כי ההוראות הנורמאטיביות שחלו על תנאי העסקתם של התובעים בתקופת שירותם בחו"ל הן הוראות השות"ש, ולא הוראות משרד החוץ המסדירות את תנאי שירותם של שליחי משרד החוץ בלבד. האם יש להחיל על התובעים את הוראות משרד החוץ מכח הבטחה מינהלית? 28. לעניין תוקפה המחייב של הבטחה מינהלית כבר נפסק: "כלל גדול הוא שרשות ציבורית חייבת לכלכל את מעשיה בתום-לב, כלומר לנהוג ביושר ובהגינות ביחסיה עם האזרח... הבטחה שניתנה על-ידי בעל שררה בגדר סמכותו החוקית בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי והצד השני מקבל אותה בצורה זו, ההגינות הציבורית דורשת שההבטחה תקויים הלכה למעשה, כאשר בכוחו של המבטיח למלא אחריה, אפילו לא שינה האזרח את מצבו לרעה בעקבות ההבטחה. אמינות הממשל בעיני הציבור חשובה לאין ערוך מן האפשרות שיינתן לו לחזור בו או לסגת. במקרה זה או אחר, מהבטחה שנתן או מהתחייבות שקיבל על עצמו כלפי האזרח, בגדר סמכותו החוקית ואפשרות הביצוע המעשית. ב-בג"צ 11/63, יפו סן (מוצרי הדר) בע"מ נגד שר המסחר והתעשיה, [1], בע' 744, נמנענו מלהורות על קיום הבטחה של השר, כל כך למה? משום שניתנה מחוץ לגדר סמכותו ולא היה בידו לממשה. משתמע מכך שבמקרה הפוך, כאשר ניתנת הבטחה חוקית על-ידי מי שהסמכות בידו לתתה ובידו גם למלא אחריה, היא מחייבת, ובאין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה - יש לכבדה..." (בג"צ 135/75 סאיטקס קורפוריישן בע"מ נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד ל(1) 673). מכאן כי על מנת שהבטחה מינהלית תהיה ברת תוקף מחייב צריך שהבטחה זו תינתן על ידי גורם המוסמך לתיתה, בכוונה שיהיה לה תוקף מחייב, כאשר בכוחו של נותן ההבטחה לקיימה ובאין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. 29. לטענת התובעים, ערב יציאתם לשליחות בחו"ל הם הופנו על ידי גורמים במשרד האוצר למשרד החוץ לקבלת הסבר על תנאי השירות המפורטים ב"מדריך ליוצא לשירות בחו"ל" (סע' 3 לתצהיר מר אוהד; עמ' 27 לפרוטוקול). גם בכתבי המינוי שהוצאו להם, הופנו התובעים להוראות משרד החוץ. לטענת התובעים יש לראות באמור בכתבי המינוי ובהפנייתם לקבלת תדריך במשרד החוץ, כמו גם באמור בזיכרון הדברים בנוגע לזכאותם של שליחי המכס לדרגת "ציר יועץ" בתום שנתיים לשירותם, בגדר הבטחה מנהלית המחייבת את המדינה להעניק לתובעים את תנאי השכר הזהים לתנאיהם של שליחי משרד החוץ. בנוסף לכך טען מר אוהד כי קיבל הבטחות ממר דסה וממר אוהב ציון, כי שיעור דמי הייצוג שלו יוגדל רטרואקטיבית, לאחר שהות של שנה בתפקיד נציג המכס בניו יורק וכן כי יוענק לו דרג "ציר יועץ". 30. גם אם נקבל את טענות התובעים בדבר הפנייתם לקבלת תדריך במשרד החוץ ולעניין הבטחות שניתנו למר אוהד בנוגע לשיעור דמי הייצוג - הרי שלא מתקיימים בעניינם התנאים למתן תוקף מחייב להבטחות אלה, בגדר "הבטחה מינהלית". כאמור, הגורם המוסמך לצורך קביעת תנאי השירות והשכר של שליחי המדינה בחו"ל הוא ועדת חו"ל. מכאן כי הפנייתם של התובעים לשם קבלת תדריך במשרד החוץ, על ידי גב' אילנה שנייד, ששימשה כ"עוזרתו של מר דסה" (ר' תצהירו של מר אוהד) ומי "שעסקה בתחום" (ר' עדותו של מר פולק בעמ' 27 לפרוטוקול), ככל שאכן נעשתה, לא נעשתה על ידי הגורם המוסמך לקבוע את תנאי שכרם של התובעים בחו"ל. התובעים לא טענו ומשכך אף לא הוכיחו, כי הגב' אילנה שנייד ו/או מר דסה ומר פינטו, אשר שימשו בתקופות שונות כסגן בכיר למנהל הכללי במשרד האוצר, היו חברים בועדת חו"ל ו/או מוסמכים לפעול בשמה. בהתאם לכך, אף לא היה בכוחם של מר דסה או מר פינטו, לקיים את ההבטחה שניתנה כביכול לתובעים להשוואת תנאי שכרם לעובדי משרד החוץ, שכן המדובר היה בתחום שאינו בגדר סמכותם מתוקף תפקידם. הפנייתם של התובעים על ידי גורם שאינו מופקד על קביעת תנאי השכר, לקבלת "חוברת הדרכה" ממשרד החוץ, אין בה כשלעצמה כדי להקנות להם זכויות ותנאי שירות שלא מכח ההסדרים החלים על תנאי העסקתם, לרבות התקשי"ר והשות"ש. בדומה לכך, אין מקום ליתן תוקף מחייב להבטחות המיוחסות למר אוהב ציון, אשר שימש כסגן מנהל המכס והמע"מ ובודאי לא היה מופקד על קביעת דרגות של שליחים בחו"ל. לכך יש להוסיף כי טענות התובעים לגבי ההבטחות שניתנו להם, כלל לא הוכחו, כאשר התובעים לא הציגו ראיות כלשהן לתמיכה בטענות אלו, למעט עדותם. בתוך כך לא זומנו לעדות מטעם התובעים אותם גורמים אשר הפנו אותם כביכול למשרד החוץ, או שהבטיחו למר אוהד להעלות את דמי הייצוג שלו ו/או להעניק לו דרג "ציר יועץ". אשר לנוסח כתבי המינוי שהוצאו לתובעים, המפנה להוראות משרד החוץ בנוגע ל"יתר התנאים (ביגוד הלוואות רכב וכו')" - כפי שפורט לעיל, אין באמור בכתבי המינוי כדי לשלול את תחולתן של הוראות השות"ש על תנאי העסקתם של התובעים, אם כי אכן המדובר בנוסח שאינו ברור ומדויק דיו. לכך יש להוסיף כי כתבי המינוי הוצאו על ידי "סגן בכיר למנהל הכללי" במשרד האוצר, אשר כאמור אינו הגורם המוסמך לקביעת תנאי השכר והשירות בחו"ל. 31. גם זכאותם הנטענת של מר אוהד ומר פולק לקבלת הדרג "ציר- יועץ", בהסתמך על זיכרון הדברים, והענקת מעמד "ציר" למר ארבלי (ת/67) - אין בהם כדי להקנות לתובעים זכאות לתנאים נילווים, בהתאם לדרגים אלה וכמקובל בשירות החוץ, מכח הבטחה מינהלית. כמפורט לעיל, דירוג שירות החוץ הינו דירוג נפרד, הייחודי לעובדי משרד החוץ ומשכך אין הוא חל על התובעים. הדרגות שהוענקו לתובעים על פי דירוג עובדי חו"ל, בתקופת שליחותם, אינן מקבילות לתארים שהוענקו להם (יועץ, ציר יועץ ו-ציר) על פי דירוג שירות חוץ (ר' לוח התיאומים ת/6). עובדה זו תומכת בגירסת המדינה לפיה התואר שהוענק לכל אחד מהתובעים היה בגדר תואר דיפלומטי בלבד, שלא היה בו כדי להשליך על תנאי שכרם ושירותם, בהתאם לדירוג שירות חוץ של עובדי משרד החוץ. לעניין זה יוער כי, כעולה מחומר הראיות, הכפילות בין שמות התארים הדיפלומטיים לבין הדרגות בשירות חוץ, גרמו לאי הבנות ביחס לתנאי השכר המגיעים לתובעים בקרב גורמים במשרדים השונים (ר' לדוגמא ת/681 ת/71). ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להקנות לתובעים זכויות שונות בהסתמך על אי ההבנות כאמור. מכאן כי לא היה בהענקת התארים, כדי להבטיח מתן תנאי שכר בהתאם לדרגים השונים על פי דירוג שירות חוץ. האם התובעים הופלו בינם לבין עצמם וביחס לשליחים של משרדי ממשלה אחרים? 32. התובעים טוענים להפליה שהיתה קיימת בתנאי שכרם, בינם לבין עצמם, נוכח השיעור השונה של דמי הייצוג אשר שולם לכל אחד מהם. מר שדר העיד לעניין זה כי שיעור דמי הייצוג נקבע על ידי ועדת חו"ל, בהתאם לתפקיד בפועל ולמיקום השליחות. טענה זו עולה בקנה אחד עם ההוראות הרלוונטיות של השות"ש, אשר צורפו לתצהירו של מר שדר (נספח ב' לתצהיר מר שדר), וכן עם האמור בחוזרי ועדת חו"ל לעניין עדכון דמי הייצוג (נספח ו' לתצהיר מר שדר), בהם נקבעו דמי ייצוג, בין היתר, בהתאם לתפקידו של השליח ולמקום השליחות. בהתאם לכך נקבע שיעור שונה של דמי הייצוג לנציגי המכס בניו יורק לעומת נציג המכס במילאנו (נספח ו'5 לתצהיר מר שדר). לאור האמור אין בסיס לטענת ההפליה בין התובעים, שכן כל אחד מהם שימש כנציג המכס במדינה אחרת, כאשר מיקום השליחות הינו אחד הקריטריונים לקביעת שיעור דמי הייצוג. מר ארבלי קיבל דמי ייצוג בשיעור של 13%, לכאורה שלא בהתאם לחוזר ועדת חו"ל. לטענת מר שדר, הדבר נעשה על פי אישור מיוחד וחריג של משרד האוצר ולאור העובדה כי תפקיד נציג המכס בבריסל אוחד עם תפקיד הציר הכלכלי ובהתאם לכך אושר למר ארבלי שיעור מוגדל של דמי הייצוג, והשתתפות באחזקת בית והוצאות חשמל, מים וגז. יצויין כי המדינה לא הציגה ראיות לתמיכה בטענתה לעניין איחוד תפקידו של נציג המכס בבריסל עם תפקיד הציר הכלכלי, כאשר הדבר אף אינו עולה מכתב המינוי של מר ארבלי ומאישור על מינויו בפועל (ת/36, ת/37). יחד עם זאת, אף אם תנאי השכר שאושרו למר ארבלי, כמתואר לעיל, ניתנו שלא בהתאם לתפקידו ובחריגה מהוראות השות"ש, הרי שאין בכך כדי להקנות לתובעים זכאות לקבלת תנאים חריגים על בסיס טענת ההפליה. 33. לאור מסקנתנו כמפורט לעיל בדבר ההבדלים בין תפקידם של שליחי משרד החוץ לבין שליחי המכס, כדוגמת התובעים, הנובעים בין היתר מהכשרתם המיוחדת של שליחי משרד החוץ, ותדירות שהותם בשליחות בחו"ל, אין בסיס לטענת התובעים בדבר הפלייתם לעומת שליחי משרד החוץ. הענקת תנאי שירות שונים, ולעיתים מיטיבים , כמפורט ב"מסמך הפרקליטות" שהוצג על ידי התובעים (ת/66), לעובדי משרד החוץ, אשר תפקידם שונה במהותו מתפקידם של התובעים כשליחי המכס בחו"ל, אין בה כדי להצביע על הפליית התובעים לעומת השליחים של משרד החוץ. 34. אשר לטענתו של מר אוהד בדבר הפלייתו לעומת שליחים אחרים של משרד האוצר, בין היתר לעניין תשלום הוצאות חניה והשתתפות בהוצאות שכר לימוד - טענות אלה אינן מפורטות דיין כאשר מר אוהד אינו מפרט מיהם אותם השליחים האחרים אשר זכו לייחס מועדף לעומתו ומה היה תפקידם. לאור האמור, ומשלא הוכח כי המדובר היה בשליחים בעלי מעמד ותפקיד זהים לאלו של התובע, לא ניתן לבסס את טענת ההפליה לעניין זה. 35. כפי שפורט לעיל בהרחבה, הראיות שהוצגו לתיק מצביעות על חוסר בהירות ששרר במשרדים השונים בתקופה הרלוונטית בנוגע ליישום הוראות השות"ש, אשר גרם לעיתים לאישור תשלומים חריגים לשליחים בחו"ל ולחוסר אחידות (ר' דו"ח מבקר המדינה ת/31, ת/33). ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להקנות לתובעים זכויות בהתאם לתנאי שכר ככל ששולמו לשליחים אחרים, בחריגה מהוראות השות"ש, ומעבר לתנאי השכר המגיעים להם על פי דין וההסדרים החלים על תנאי העסקתם. התייחסות לרכיבי התביעה טענת התובעים לעניין זכאותם לתנאים שונים בהתאם לדרג "ציר יועץ" ו"ציר" 36. התובעים טוענים כי יש להעניק להם את תנאי השכר, לרבות שיעור דמי הייצוג והשתתפות בהוצאות אחזקת בית והחזר הוצאות שוטפות, בהתאם לדרג ציר יועץ עבור מר אוהד ומר פולק ולאור זכאותם לדרג זה על פי זיכרון הדברים, ובהתאם לדרג ציר עבור מר ארבלי, נוכח קבלת דרג זה בפועל (ת/67). טענה זו של התובעים נסמכת על תנאי השכר המקובלים בשירות חוץ של עובדי משרד החוץ, וכמפורט ב"מסמך הפרקליטות" שהוצג על ידי התובעים, לעניין תנאי השכר המקובלים במשרד החוץ (ת/66). לאור המסקנה כי הוראות משרד החוץ אינן חלות על התובעים, לא הוכחה זכאותם לתנאי השכר כאמור. כפי שפורט לעיל, דרג ציר שהוענק למר ארבלי, כמו גם התואר "ציר יועץ" אשר לכאורה מר אוהד ומר פולק היו זכאים לקבלתו בהתאם לזיכרון הדברים, אינו מקנה זכאות לתנאי השכר של שליחי משרד החוץ בהתאם לדירוג שירות חוץ על פי תארים אלו. הדבר הובהר בהודעתו של מר שדר מיום 23/10/02 (ת/64) ובהמשך במכתבו של הממונה על השכר באוצר, מר יובל רכלבסקי בתשובה לפניותיו של מר אוהב ציון בנושא (ת/65). 37. כאמור, דמי הייצוג נקבעים על ידי ועדת חו"ל על פי תפקידו של השליח ומקום השירות, ודמי הייצוג אשר שולמו לתובעים, אינם נופלים משיעורי דמי הייצוג שנקבעו בחוזרי ועדת חו"ל, עבור נציגי המכס (נספח ו לתצהיר מר שדר). לכך יש להוסיף כי דמי הייצוג הינו תשלום המשולם לנציגי המדינה בחו"ל, אשר במסגרת תפקידם נדרשים לארח זרים בביתם או במסעדות ובתי מלון, ליתן מתנות, להרים תרומות ועוד (סע' 22 לתצהיר מר שדר; ר' גם תצהירי התובעים). תשלום דמי הייצוג הוא למעשה החזר על חשבון הוצאות הכרוכות בתפקיד ייצוג המדינה בחו"ל. בהתאם לכך ועל פי הוראות השות"ש נדרשו העובדים המקבלים דמי ייצוג, בין היתר לדווח על הוצאות הייצוג שלהם בצירוף קבלות (ר' הוראות השות"ש הרלוונטיות נספח ב' לתצהיר מר שדר). בפועל התובעים לא דייוחו על הוצאות הייצוג שלהם במסגרת שליחותם ולא הציגו קבלות לעניין זה (ר' עדותו של מר אוהד בעמ' 15-16 לפרוטוקול; עדותו של מר פולק בעמ' 28 לפרוטוקול; עדותו של מר ארבלי בעמ' 39 לפרוטוקול). מר ארבלי העיד כי החל למלא דו"חות על הוצאות הייצוג במהלך שירותו ובעקבות דו"ח מבקר המדינה (ר' המשך עדותו שם, ת/118). התובעים אף לא הציגו קבלות בדבר הוצאות שהוציאו לצורך אחזקת בית ודמי ייצוג רעיה לגבי מר ארבלי. גם מטעם זה, ובהעדר ראיה לגבי הוצאות שהוצאו בפועל, הרי שלא הוכחה זכאות התובעים להחזר הוצאות אלו, לרבות העלאת שיעור דמי הייצוג. טענת התובעים בדבר זכאותם לדמי אחזקת רכב 38. על פי עדותו של מר שדר, אשר לא הוכחשה על ידי התובעים, בהתאם להוראות השות"ש, המשכורת המשולמת לשליחי המדינה בחו"ל הינה משכורת כוללת במטבע זר הכוללת את כל התוספות שקיבל השליח בארץ לפני שליחותו, לרבות רכיב אחזקת רכב. זאת בהתאם לרפורמה שנערכה במבנה השכר של שליחי המדינה בחו"ל בשנת 1982 (נספח א' לתצהיר מר שדר). אי לכך, ומאחר ובמהלך שליחותם שולמה לתובעים משכורת חו"ל שהינה משכורת כוללת, אין בסיס לטענתם לעניין הזכאות לרכיב אחזקת רכב, כפי ששולם להם במשכורתם בארץ. אשר לטענה בדבר זכאותם של מר אוהד ומר ארבלי להפרשות לקופ"ג מפעלית 39. אין חולק כי על פי ההסכם הקיבוצי לעניין הפרשות לקופת גמל מפעלית בשירות הציבורי (העתק הוגש לתיק בית הדין עם הודעת המדינה מיום 1/11/07), ההפרשות לקופת גמל מפעלית נעשות בגין רכיבי שכר שאינם כלולים במשכורת הקובעת לצורך ההפרשות לביטוח הפנסיוני. על פי מכתבו של מר שדר מיום 30/11/03 (נספח ת/14 לכתב התביעה), ועדת חו"ל אישרה הפרשות לקופת גמל מפעלית לשליחים בחו"ל, על בסיס רכיבי השכר הרלוונטים בארץ לפי ממוצע בתקופה שלפני השליחות, ועל אף שההסכם הקיבוצי אינו חל על השליחים בחו"ל. בהתאם לכך בוצעו הפרשות לקופת גמל מפעלית עבור מר ארבלי, אך לא עבור מר אוהד ומר פולק. 40. בשונה ממר ארבלי, בתקופה שלפני השליחות הועסקו מר אוהד ומר פולק על פי חוזה מיוחד (חוזה בכירים) (ת/1, ת/21) על בסיס משכורת כוללת. משכך, הוראות ההסכם הקיבוצי לעניין קופת גמל מפעלית לא חלו על תנאי העסקתם של מר אוהד ומר פולק בתקופה בה הועסקו בחוזה בכירים, ובמהלך תקופה זו לא בוצעו עבורם הפרשות לקופת גמל מפעלית. בהתאם לכך, גם בתקופת שליחותם בחו"ל לא היו מר אוהד ומר פולק זכאים להפרשות לקופת גמל מפעלית, אשר נגזרת מרכיבי השכר הרלוונטים בארץ, ושאינם כלולים במשכורת הכוללת על פי חוזה בכירים. לשאלת זכאותם של מר אוהד ומר פולק להפרשות לקרן השתלמות 41. על פי עדותו של מר שדר, אשר לא נסתרה, ההפרשות לקרן השתלמות עבור מר אוהד ומר פולק נעשו על בסיס "משכורת הדמי" שבתלוש השכר החודשי בהתאם לדרגתם על פי הדירוג בארץ (דרגה 23 מנהלי). ביצוע ההפרשות כאמור תואם את הוראות השות"ש לעניין זה, לפיהן: "הניכוי וההפרשה לקרן השתלמות, לעובד החבר בקרן, ייעשו מהמשכורת שהעובד היה מקבל אילו שירת באותה עת בארץ, ובהתאם לדירוג אליו הוא משתייך בארץ" (ת/86). ביום 25/6/01 על פי המלצת נציבות שירות המדינה, התקבלה החלטת הממונה על השכר והסכמי עבודה לפיה: "זכויות שליח היצא לשליחות מטעם המדינה לחו"ל, שהועסק קודם לכן בחוזה מיוחד (לרבות חוזה בכירים), ככל שהדבר נוגע להפרשות לפנסיה, פיצויים קרן השתלמות וכו' נגזרות ממצבו בחוזה המיוחד שבו הועסק בארץ קודם לשליחות" (ת/88). בהתאם להחלטת הממונה על השכר מיום 11/3/03, נקבע תוקפה של ההחלטה מיום 25/6/01 בתחולה רטרואקטיבית החל מיום 26/11/97. כן נקבע כי "החלטה זו באה במקום ומחליפה את הוראותינו הקודמות בנושא זה" (ת/100א'). בהתאם להחלטות הממונה על השכר כמפורט לעיל, בוצעו הפרשות לקרן השתלמות עבור מר אוהד ומר פולק בתחולה רטרואקטיבית החל מיום 26/11/97. 42. אין בידינו לקבל את טענת התובעים לפיה ההחלטה לעניין מועד תחולתה של החלטת הממונה (ת/88) הינה שרירותית ובלתי סבירה, וכי יש לפעול בהתאם להחלטת הממונה (ת/88) החל ממועד יציאתם של מר אוהד ומר פולק לשליחות לחו"ל. החלטת הממונה לעניין הפרשות לקרן השתלמות על בסיס משכורת בחוזה בכירים, שינתה למעשה את ההוראה הקודמת לעניין זה בהוראות השות"ש (ת/86) ומשכך ניתן היה להחילה החל ממועד מתן ההחלטה. ההחלטה להחיל את ההוראה החדשה רטרואקטיבית, החל ממועד מסויים, מצויה בסמכותו של הממונה על השכר באוצר, שהינו הגורם אשר קבע את ההוראות החדשות. אין כל מקום להתערבות בהחלטת הממונה לעניין זה, ובפרט משמדובר בהוראה שמיטיבה עם העובדים ולא באה לגרוע מזכויותיהם הקודמות. 43. טענתו של מר פולק לפיה הינו זכאי להפרשי ריבית והצמדה בגין ההפרשות לקרן ההשתלמות, שבוצעו עבורו רטרואקטיבית לא הוכחה. טענת המדינה לפיה ההפרשות חושבו לפי ערך שכר עדכני עובר לביצוע העברת הכספים לא נסתרה (ר' עדותו של מר פולק בעמ' 30 לפרוטוקול). בניגוד לטענת ב"כ התובעים, החובה להמציא אסמכתא לתמיכה בטענתו כי ריבית הפיגורים בגין ההפרשות לקרן השתלמות לא שולמה לו במלואה, מוטלת על מר פולק, שהינו התובע, ולא על הנתבעים. בהיעדר אסמכתא כאמור לא הוכחה זכאותו של מר פולק להפרשי ריבית פיגורים. אשר לתביעות נוספות של מר אוהד 44. התביעות הנוספות של מר אוהד, להחזר הוצאות חניה, השתתפות בשכר לימוד, כיסוי הוצאות טיסה עבור ביתו והקצבת ייצוג נוספת נסמכות בחלקן על תנאי שירותם ושכרם של שליחי משרד החוץ וחלקן אינן נסמכות על מקור הסכמי כלשהו. כך מבסס מר אוהד את תביעתו להשתתפות המדינה בהוצאות שכר הלימוד על "המידע המצוי בידו" לפיו "נציגים אחרים במעמדי זכו להשתתפות בשכר לימוד". זאת ללא פירוט כלשהו לגבי אותם הנציגים ותפקידם ו/או הצגת ראיות לעניין זה. ממצאי דו"ח מבקר המדינה לעניין הוצאות חריגות בגין השתתפות בשכר הלימוד של שליחים בחו"ל שלא על פי הנהלים הרלוונטים, אין בהן כדי לבסס את זכותו של מר אוהד להשתתפות בשכר הלימוד, שלא על פי תנאי העסקתו. לעניין זכאותו לתשלום הוצאות חניה טוען מר אוהד כי נציגי משרד האוצר בניו יורק קיבלו החזר הוצאות חניה, גם זאת מבלי לפרט. 45. אשר לתנאי השכר הנהוגים במשרד החוץ, כפי שפורט לעיל בהרחבה, הוראות משרד החוץ אינן חלות על מר אוהד שאינו עובד משרד החוץ ואין הוא זכאי להטבות שכר המגיעות לשליחים של משרד החוץ. סיכום 46. כפי שפורט לעיל, מהשתלשלות האירועים בעניינם של התובעים בתביעה דנא, עולה כי בתקופה הרלוונטית במהלך שירותם כנציגי המכס בחו"ל ואף קודם לכן, שררו אי סדר וחוסר בהירות בנוגע ליישום כללי השות"ש על ידי משרדי הממשלה השונים. אי סדרים כאמור, גרמו לעיתים לחריגות בתנאי השכר של שליחי המשרדים השונים בחו"ל ולחוסר אחידות בתנאי שירותם של השליחים. חריגות השכר כאמור, אין בהן כדי להקים זכאות לתובעים כמו גם לנציגי משרדים אחרים אשר שירתו בחו"ל במועדים הרלוונטים, לקבלת תשלומים שלא במסגרת ההסדרים החלים על תנאי העסקתם. זאת ועוד, וכפי שציין כב' השופט פליטמן בפסק דינו בעניין פסי (ע"ע 515/06) אשר דן בתביעותיהם של עובדי משרד התמ"ת ששירתו בחו"ל, אין להתעלם גם מהשלכות הרוחב של קבלת טענות התובעים בענייננו, לגבי כלל עובדי המדינה המועסקים בחו"ל, לרבות ההשלכות הכלכליות שעלולות להיגרם כתוצאה מפריצת הסכמי השכר במשק. סוף דבר 47. מכל הנימוקים כמפורט לעיל התביעה נדחית. 48. התובעים ישאו בהוצאות המדינה ובשכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום. מכס