קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור תביעה ייצוגית נגד סלקום: 1. בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה העובדתי והמשפטי הוסכם בין הצדדים כך: "סלקום הודיעה ללקוחות הפרטיים בחודש יולי 2004 וללקוחות העסקיים בחודש יוני 2006, כי מחודש מסוים תחל סלקום לגבות סכום מסוים עבור שירות פירוט השיחות. היו לקוחות שלא השיבו להודעה או לא ביקשו לבטל את שירות פירוט השיחות. האם ניתן לראות בהתרחשות המתוארת לעיל את סלקום כמי שגבתה תשלום עבור פירוט שיחות כדין?" 2. המבקשים טוענים כי גביית תשלום בגין שירות פירוט שיחות עומדת בניגוד לתנאי הרישיון של סלקום; כי תנאי הרישיון אינם מאפשרים הטלת חיוב חדש, אלא רק עדכון תעריף של חיובים קיימים; כי בכך הפרה סלקום הוראה חקוקה, הטעתה את לקוחותיה, והיא עושה עושר ולא במשפט, שעל כן זכאים הלקוחות לסעד של השבת הסכומים שנגבו שלא כדין. סלקום טוענת כי לכתחילה, לבקשת המנויים, סיפקה בחינם שירותי עריכה, הדפסה ומשלוח של פירוט השיחות שלהם. בחשבונית מחודש יולי 2004 הודפסה בחשבון הודעה בזו הלשון: "מ-1/8 תחוייב בתשלום חודשי 4.9 ₪ בגין פירוט שיחות הנשלח אליך מדי חודש. לקבלת פרטים חייג 444 * מהסלקום שלך. הינך מוזמן לצפות בפירוט השיחות שלך דרך אתר סלקום ללא תשלום". סלקום טוענת כי בכך נתאפשר ללקוח לדחות את ההצעה, ולקבל אותו פירוט עצמו חינם דרך אתר סלקום באינטרנט. לגבי הרשיון טוענת סלקום כי אינו מגביל מתן שירותים נוספים על אלו המנויים בו, שהם שירותי רט"ן (רדיו טלפון נייד) ושירותי בזק. אכן סלקום אינה רשאית ליתן שירותי בזק ורט"ן שאינם מנויים ברשיון, אך אין מניעה ממתן שירותים אחרים, שאינם שירותי רט"ן ובזק. סלקום מבחינה בין עצם שמירת המידע, לבין הדפסה ומשלוח למנויים: סלקום חייבת באחסנת המידע לפי תנאי הרשיון, אך אינה חייבת לספק את הרשימה עצמה ללקוחות, באמצעות הדואר, או בכלל. שירות ההדפסה והמשלוח הוא שירות שונה, והואיל והמידע מופיע באופן מסודר באתר האינטרנט של החברה, אינו נלווה לשירותי רט"ן, ויתכן אף שספק אחר ימסור את שירות ההדפסה והמשלוח. מעמדו של שירות פירוט שיחות על פי רישיון סלקום 3. סעיף 2(ב) בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 קובע כי שירותי בזק ("שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות" כאמור בסעיף 1 בחוק) ינתנו רק לפי רשיון או היתר כללי. סעיף 74 ברישיון שקיבלה סלקום קובע בין התשלומים שרשאית סלקום לגבות עבור שירותי רט"ן, הלא הם שירותי בזק הנתנים ע"י רדיו טלפון נייד, המתיחסים לדמי התקנה, תשלום קבוע, זמן אויר והשלמת שיחה, גם: "(ה) תשלום בעד שירותים בסיסיים, שירותים נלווים ושירותי ערך מוסף, המפורטים בתוספת הראשונה לרישיון". סעיף 1.1 ברישיון מגדיר שירות נלווה כ "שירות המפורט בתוספת הראשונה לרשיון, הניתן על יסוד שירות טלפון בסיסי, ואשר ממהותו אינו יכול להינתן אלא באמצעות ספק השירות הבסיסי". אין בתוספת הראשונה לרישיון שירות פירוט שיחות. המבקשים טוענים כי אין לראות את השירות נושא הדיון אלא כשירות הניתן על יסוד שירות טלפון בסיסי, והואיל ואינו מפורט בתוספת הראשונה - נאסר על סלקום לגבות תשלום בעבורו. סלקום טוענת כי המדובר בשירות שאינו קשור כלל בתנאי הרישיון, אשר ניתן כשירות בלבד, שאין חובה לתיתו, כשירותים אחרים כגון שירות אחריות לציוד הקצה, שירות שליחויות ללקוחות, מכירת סחורה ממותגת, ומכירת אביזרים למיניהם. עוד טוענת סלקום, כי הואיל ושירותי הרט"ן ניתנים רק לפי הרישיון, והואיל ושירות פירוט שיחות אינו מופיע בתוספת לרישיון - אזי פרשנות כמבקשים, כי פירוט שיחות הוא שירות רט"ן, מחייב את המסקנה שסלקום אינה רשאית לספק שירות זה. פרשנות כזו אינה סבירה, ובשל כך ראוי לקבוע כי אין המדובר בשירות רט"ן. 4. שני הצדדים מבקשים סיוע לעמדתם בדברים שנרשמו מפי המשתתפים בישיבת ועדת הכספים של הכנסת מיום 7.4.2008, בה נדון תיקון תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תמלוגים), התשס"ח-2008 (נספח ב' לתשובת המבקשות). המבקשים מפנים לדברי הגב' ליאת גלזר, נציגת הלשכה המשפטית של משרד התקשורת ורואים בהם תמיכה בטענתם, משאמרה כי "פירוט השיחות נוצר כתוצר אינהרנטי לשיחה". סלקום סבורה כי עצם קיום הדיון תומך בטענתה: הדיון נסב על תיקון התקנות המאפשירות למשרד התקשורת לגבות תמלוגים בגין שירותים נלוים, כך שניתן יהיה לגבות תמלוגים גם בקשר לשירות פירוט שיחות. כלומר, שמראש, הבנת הצדדים היתה שפירוט השיחות אינו שירות של בזק. ב"כ סלקום מפנה לדברי נציגת חברת בזק, גב' איילת כהן-מעגן, ונציג פרטנר, מר קובי זכאי. 5. ההגדרות ברשיון ל"שירותי רט"ן" ל"מערכת רדיו טלפון נייד" ל"מרכזת" - כוללות מתקנים לבקרה ולניטור. כלומר, שמעצם הפעילות המקורית של סלקום צריך להיות גם תיעוד של שיחות הטלפון באיזה ממאגריה. השאלה היא האם השמוש במאגר הקיים, באופן שנמסרת ללקוח רשימה מודפסת של השיחות שערך, הוא עדיין בגדר שירות נלווה או שמא מדובר בפעילות שונה, מנותקת מן הפעולות המותרות לסלקום ברישיונה. 6. ברישיונות פרטנר תקשורת בע"מ ומירס תקשורת בע"מ קיימות הוראות זהות בענין שירותים נלווים, ובהם גם שירות פירוט שיחות. כלומר שהשירות הוא חלק משירותי רט"ן, ופרטנר ומירס יכולות לגבות תשלום בעבורו, על פי תנאי הרישיון. הרישיונות של פרטנר ומירס ניתנו שנים לאחר שסלקום קבלה את רשיונה. בכך תולה סלקום את ההבדל. ואולם המבקשים טוענים כי שרישיון סלקום תוקן פעמים רבות, כולל תיקון התוספת הראשונה המונה את השירותים שניתן לגבות תשלום בעבורם, ואילו שירות פירוט השיחות לא נוסף. קשה להתחקות במסגרת החלטה זו על השווה והשונה שבין רישיונות המפעילים הסלולריים בישראל, שכן יש להתייחס לכלל ההוראות הרלוונטיות ברשיונות שלהם. מכל מקום, לא ניתן ליצור שוויון מלא בין החברות, משום שבפועל אין שירות פירוט השיחות מופיע בתוספת לרישיונה של סלקום. על כן, גם אם יאומץ ההסדר של פרטנר ומירס, מהו התשלום שניתן יהיה לגבות בעבורו? האם המסקנה הבלעדית היא כי ינתן חינם אין כסף כטענת המבקשים? בודאי אין כאן משום יצירת שויון מלא. 7. דרישת סעיף 74(ה) ברישיון היא לשניים: כי המדובר בשירות נלווה, וכי הוא מופיע בתוספת לרשיון. בעניננו, גם אם בשירות נלווה עסקינן, כיוון שאינו מצויין בתוספת לרשיון - לא ניתן לחייב בתשלום בגינו (ראה גם סעיף 7.2 ברשיון, הקובע כי סלקום אינה רשאית לספק שירותי רט"ן או בזק שאינם נקובים ברישיון). אם אין מדובר בשירות נלווה, בודאי אין הגבלה ברשיון על התשלום בגינו. 8. מכל השקולים שלעיל נראית לי עמדת סלקום מעמדת המבקשות. קשה להניח כי משרד התקשורת סבור היה שהמדובר בשירות שאסור לסלקום לתיתו, בעוד שהוא מותר לחברות האחרות. אין כל הגיון בקביעה כזו. ההיגיון מחייב לקבוע כי לאור תנאי הרשיון של סלקום, שירות פירוט שיחות אינו מחויב על פי דין, אך ניתן במשך שנים על ידי סלקום ללקוחות המעוניינים בכך. משאינו שירות שהתחייבה סלקום להעניק, קשה לטעון כי יש לתיתו בחינם בלבד. שהרי בהעדר חובת מתן שירות, כיצד תחוייב סלקום במתן השירות בחינם? על כן, השאלה האמיתית העומדת לדיון אינה אם חייבת סלקום במתן השירות, אלא אם רשאית היתה להפסיק את מתן השירות באופן שבו הפסיקה. כלומר, מתן ההודעה בחודש יולי 2004, ובחודש יוני 2006 בהתאמה, ללא שהלקוחות היו אמורים להשיב על ההודעה, וללא שנרשם בהודעה באופן חד וברור כי הלקוח יכול להפסיק את השירות, על מנת שלא להיות מחוייב בתשלום עבורו. שינוי תנאי שירות פירוט החשבון 9. ההיתר לשנות תעריפים או לעדכן אותם עולה מסעיף 78 ברישיון של סלקום, ומסעיף 5.6 בהסכם שבינה לבין המבקשים. גם סעיף 13 בהסכם ("שונות") מאפשר לסלקום לשנות את תנאי השירותים ואת תנאי ההסכם, אך כיוון שקיימת התייחסות ספציפית לעדכון תעריפים בסעיף 5.6 אין מקום לפנות לסעיף הכללי. 10. המבקשים טוענים כי עדכון אין משמעו חיוב חדש. אכן, מקום שהכתוב נוקט לשון ברורה וחד משמעית, המתיישבת עם ההגיון המסחרי הפשוט, יש לתת לו אותה פרשנות רגילה (ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט (לא פורסם, 28.1.2008)). בהכרח, בעניננו: "עדכון" אינו כולל קביעת מחיר לראשונה. הצדדים לא הפנו לשום סעיף ברישיון או בהסכם המאפשר לסלקום, חד צדדית, לקבוע כי שירות שניתן בחינם עד זמן מסויים, יחוייב בתשלום מאז ואילך. סלקום עצמה ככל הנראה לא חשבה שהמדובר בעדכון, ובלשון בני אדם קראה לכך בהודעה ללקוחות הפרטיים "תחויב". שנתיים לאחר מכן, בהודעה ללקוחות העסקיים אודות חיובם בתשלום כבר נרשם "עלות פירוט השיחות תעודכן". שינוי כינוי אך לא שינוי מהות. ב"כ סלקום מבקש ללמוד מפסיקה המתייחסת לחוזי יחס ארוכים, ומאפשרת שערוך חיובים גם אם השערוך לא נקבע בין הצדדים במפורש בחוזה (ע"א 479/89 המוטראן הקופטי נ' חלמיש, פ"ד מו(3) 837, 848 (1992). בענייננו אין המדובר בשערוך, אף לא במרכיב הכרחי של החוזה, שברור שהצדדים ביקשו להכניס לחוזה, ורק מסיבות זניחות לא נרשם. עוד מבקש ב"כ סלקום ללמוד מדוגמאות אחרות של ייקור שירותים. אלא שגם זה אינו ענייננו. כיוון שהמדובר בשירות שהוא רשות בלבד, אם אין בסיס חוזי לחיוב, אזי סלקום מנועה מלחייב את הלקוחות בתשלום. פשוטו כמשמעו. התוצאה אינה מחייבת את סלקום במתן השירות לעולמי עד ובחינם. גישה כזו אינה עולה בקנה אחד עם חופש החוזים, ועם האינטרס הצבורי המבקש תחרות בשוק. כך, הואיל והמדובר בשירות שסלקום אינה חייבת לתת, היא יכולה להפסיק אותו תוך מתן הודעה מראש על כך. במלים אחרות, ממש כשם שאינה זכאית לדרוש תשלום, משום שהאפשרות אינה מפורטת בחוזה, כך סלקום אינה חייבת במתן השירות שאינו מפורט בחוזה ואינו מחוייב על פי הרישיון. 11. בחוזה אחיד המדובר, שחל עליו חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982. סעיף 4 בחוק מחיל חזקה של תנאי מקפח במקרים מסוימים, שעניננו נמנה עמם: " חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים: ... (2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה; ... (4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק; ..." אכן, אפשרות שניתנת לספק בלבד לשנות לפי שקול דעתו את תנאי ההסכם מעלה עליה חשד שבתנאי מקפח מדובר. עם זאת, מקום שאל מול החזקה עומדת זכותו של הלקוח לבטל את ההסכם - מאזנת הזכות לביטול את חזקת הקיפוח, ומוציאה אותה תניה מגדר חשד הקיפוח. (רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מלגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145, 167 (1998); ע"ש (מחוזי י-ם) 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי פ"מ תשס"ג(1) 481, בסעיף 372 ואילך (2004); ורדה לוסטהויז וטנה שפניץ חוזים אחידים 322-324 (1994). ראה גם דברי השופט ברק (כתארו אז) בע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464, 528 (1992), כי הקיפוח מתבטא בהעדר היכולת של הצרכן לבחור בין אפשרויות). בודאי כך בעניננו, כאשר לא זו בלבד שרשאי היה הלקוח לבטל את ההסכם, אלא יכול היה להמשיך ולקבל אותו פירוט שיחות ובחינם, דרך אתר האינטרנט של סלקום. משום כך נדחית טענת המבקשים, כי התנאי המאפשר עדכון מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. חיוב ללא הסכמה 12. בה במידה שלא ניתן לחייב במתן השירות ולא ניתן לחייב בתשלום בעבורו - כך מותר לצדדים להסכם, סלקום ולקוחותיה, להסכים הדדית לשינוי הסעיפים בו. באור זה יש לבחון את הודעת סלקום ללקוחותיה, ואת אישורם של הללו לגביית התשלום, או את העדר התנגדותם לגבייה. 13. לכאורה ענין לנו בחוזה לטווח ארוך, שבו מבקש הספק להעלות את מחיר המוצר, מודיע לצרכן, ורואה בשתיקתו הסכמה. הבסיס המשפטי שהביאו הצדדים לביסוס עמדותיהם בשאלה זו הוא פסקי דין שונים שבהם נאמר כי כזה הנוהג, כי אין מקום לבקש הסכמת הצרכנים באופן פרטני, וכי הצרכן יודע מראש שמחירים מתעדכנים מעת לעת (ראה לאחרונה בש"א (מחוזי ב"ש) 4309/05, ת"א 4134/05 בארי נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (לא פורסם, 26.5.2009). למעשה בתביעה זו אין צורך לקבוע מסמרות בשאלת אופן קבלת הסכמת הצרכן, מן הסיבה הפשוטה שאין המדובר בהעלאת מחיר אלא בקביעתו לאחר שעד אותה עת ניתן חינם. וכבר נאמר לעיל שלא היה בסיס חוקי לעצם קביעת המחיר. הטעיה 14. המבקשים טוענים כי סלקום חטאה כלפיהם בהטעיה, כאמור בסעיף 2(א) בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, בכך שהטעתה בענין מהותי בעסקה: המחיר. המבקשים מפנים שוב לפרשנות המקובלת של "עדכון" מחירים לעומת "קביעת" מחירים. המבקשים מוסיפים ומפנים למילות ההודעה ששלחה סלקום ללקוחותיה, שאינה מפרשת את זכותם להוציא עצמם מן ההסדר החדש. אין מקום לדון בעילה זו בעניננו. העילה העקרית אינה כי סלקום לא גילתה דבר תחילת החיוב, אלא כי עשתה כן בניגוד לדין, לחוזה ולרשיון. לשיטת המבקשים, גם אם סלקום היתה מודיעה את דבר החיוב בריש גלי היתה ההודעה בנגוד לדין. "מקום שבו לא היה בגילוי כדי להכשיר פעולה מסוימת, לא ניתן לומר כי קמה עילה של הטעיה. כאשר ידוע כי פעולה מסוימת אינה כדין חובת הגילוי מתייתרת ואת מקומה תופסת החובה לנהוג כדין. משכך, יש לתקוף את הפעולה בדרך המלך - לפי הדין האוסר את הפעולה - ולא על-פי עילה עקיפה של הטעיה". ע"א 2505/06 בקר נ' סלקום ישראל בע"מ, סעיף 14 לפסק הדין (לא פורסם, 9.12.2008). יתרה מזו, ספק אם בקשה זו היתה עומדת במבחן ע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (לא פורסם, 6.5.2009) בדבר הקשר הסיבתי בין העדר הגילוי לבין הנזק (ראה גם בש"א (מחוזי ת"א) 26685/06 כהן נתנאל נ' רדיוס שידורים בע"מ (לא פורסם, 21.5.2009). התוצאה היא שהמבקשים אינם עומדים במבחנים שהציבה הפסיקה לעילת ההטעיה. העדר תום לב 16. כאמור בפסק דין בקר, גם כאן משנפסק כי סלקום פעלה בניגוד להסכם, אין צורך לבחון או לקבוע כי עשתה כן בהעדר תום לב. סלקום מבקשת לראות דוקא במבקשים כמי שחסרים תום לב, בכך שקבלו את השירות, צרכו אותו, ומבקשים להשיב להם את הסכומים ששלמו. משנקבע כי סלקום הפרה את ההסכם בינה לבין הלקוחות בחיובם בתשלום, שוב לא ניתן לקבל עמדה זו. סיכום עילת התביעה 17. שירות פירוט השיחות שנתנה סלקום ללקוחותיה הוא ממין השירותים שהיתה רשאית להעניק בתשלום. סלקום העניקה את השירות ללקוחות המעוניינים בכך חינם אין כסף. נסיונה לחייב את הלקוחות חד צדדית בתשלום עבור השירות לא צלח, משום שאין בהסכם שבין סלקום לבין לקוחותיה, או בתנאי הרישיון שלה, או בדין, כל הוראה המאפשרת לסלקום להתחיל לגבות תשלום שלא גבתה קודם לכן ואינו נזכר בהסכם בינה לבין לקוחותיה. כך, בנגוד לעדכון סכומים אחרים שיכולה היתה לגבות וגבתה. אין לראות בחיוב הלקוחות לראשונה משום "עדכון תעריף", והנסיון לעשות כן הוא בבחינת הפרת ההסכם שבין סלקום לבין לקוחותיה. המבקשות עותרות לקבוע כי התנהגות זו מהווה גם הפרת הוראה חקוקה, משום שבעל הרישיון מחוייב לפעול לפיו, כאמור בסעיף 11 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982. טענה דומה לזו נדחתה בה"פ (מחוזי ת"א) 376/06 בזק בינלאומי בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (לא פורסם, 14.9.2006), אך נתקבלה בת"א (שלום ראשון לציון) 3726/03 בן-ארי נ' ערוצי זהב - ט.ל.מ טלביזיה למנויים בע"מ (לא פורסם, 8.8.2006). אין צורך להוסיף ולבחון עילה זו בעניננו, שבו נקבע כי סלקום הפרה את ההסכם בינה לבין לקוחותיה, כאמור לעיל. בתנאים אלו, בהם אין בסיס חוקי לתחילת הגביה, אין לספק ברירה כי אם לקבל את הסכמת הצרכן לשינוי החוזה. הפיצוי המבוקש הוא הסכומים ששולמו ע"י הלקוחות עבור שירות פירוט השיחות עד הגשת התביעה, שהוא הנזק שגרמה הפרת החוזה ע"י סלקום. עניין זה יתברר, כמובן, בתובענה הייצוגית, אולם יש לומר כבר כאן כי לצורך קביעת הסכום יש להתחשב בכך שסלקום איפשרה למי שטרח לברר זאת, להודיע שהוא מבקש להתנתק מן השירות, שניתן היה בקלות לקבל אותו שירות דרך אתר האינטרנט של הקבוצה, וכן שחברי הקבוצה צרכו את השירות, ונהנו ממנו. תנאים לאישור תובענה ייצוגית 18. הטענות העובדתיות והנתוח המשפטי שלעיל משותפים לחברי שתי הקבוצות, שכל אחת מהן מיוצגת ע"י אחת התובעות: התובעת מס' 1 מייצגת את מנויי סלקום (לקוחות פרטיים) שקיבלו הודעה בדבר חיוב בתשלום עבור שירות פירוט שיחות בחודש יולי 2004; התובעת 2 מייצגת את הלקוחות העסקיים של סלקום שקבלו הודעה בחודש יוני 2006 . לית מאן דפליג שבשתי קבוצות מסויימות עסקינן, בעלות מאפיינים ברורים וניתנים לאבחון. משום כך, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנה להכריע במחלוקת. בשים לב לאופן ניהול הבקשה, יש להניח כי ענינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. 19. התוצאה היא שאני מאשרת את התובענה כתובענה ייצוגית, וקובעת בהתאם להוראות סעיף 14(א) חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: (1) התובענה תנוהל בשם שתי קבוצות של לקוחות סלקום: (א) לקוחות פרטיים שקיבלו שירות פירוט שיחות בחינם והחל מחודש יולי 2004 שלמו בעבור פירוט השיחות. (ב) לקוחות עסקיים שקיבלו שירות פירוט שיחות בחינם והחל מחודש אוגוסט 2006 שלמו בעבור פירוט השיחות. (2) התובעות ומייצגיהן הן כאמור בפתיח להחלטה זו. (3) עילת התובענה היא הפרת ההסכם שבין סלקום לבין חברי הקבוצה בכך שסלקום החליטה באופן חד צדדי לחייב את הלקוחות בתשלום עבור שירות פירוט שיחות. (4) הסעד הנתבע הוא השבת הסכומים ששילם כל אחד מחברי הקבוצה בגין שירות פירוט שיחות עד יום הגשת התביעה, 18.8.2008. 20. המזכירות תשלח העתק ההחלטה למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות. 21. ב"כ סלקום יואיל להכין טיוטת הודעה לחברי הקבוצה ויעבירנה להערות ב"כ התובעים תוך 15 יום. תגובת ב"כ התובעים (ביחד עם טיוטת ההודעה) תוגש תוך 15 ימים נוספים. לאחר שיאושר נוסח ההודעה, תשלח ההודעה לכל מי שקבל שירות פירוט שיחות, לפי כתובתו הידועה אצל סלקום, ותפורסם גם בשני עתונים יומיים, ע"ח סלקום. סלקוםסלולר (תביעות)תביעה ייצוגית