קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למחיקת כתב תגובה לכתב תשובה: א. מהות הבקשה עניינה של בקשה זו הינה מחיקה של כתב התגובה מטעם המשיבים בת"א 1545/08 (להלן: "התובענה") לכתב התשובה שהגישה סופר פארם (ישראל) בע"מ (להלן: "המבקשת"), בהתייחס לבקשת המשיבים להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, ולראות בהם תובע מייצג (להלן: "בקשת האישור"). לחילופין, התבקשה בקשה למחיקת סעיפים מכתב התגובה או חיוב המשיבים בתצהיר (בש"א 8338/09). ב. העובדות הרלבנטיות - ביום 13.05.08 הגישו המשיבים כנגד המבקשת את התובענה הנזכרת, ועמה את בקשת האישור. ביום 16.11.08 הגישה המבקשת את תגובתה לבקשת האישור (להלן: "התגובה"). ביום 11.03.09 הגישו המשיבים את תשובתם לתגובה של המבקשת (להלן: "התשובה"). ביום 22.4.09 הגישה המבקשת בקשה זו. ביום 28.04.09 הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה זו. ביום 11.05.09 הגישה המבקשת את תשובתה לתגובת המשיבים לבקשה זו. בית המשפט לא יתייחס לתשובת המבקשת, מכיוון שזו חרגה בהרבה מתקופת הזמן אשר ניתן לה. טוענת המבקשת, כי בתגובת המשיבים עלו טענות ועובדות חדשות, אשר לא נכללו בבקשה לאישור, וזאת בניגוד לדין. כמו-כן, הטענות העובדתיות החדשות אינן מגובות בתצהיר. המשיבים מצידם סבורים, כי באמור בתגובתם יש משום מענה לטענותיה של המבקשת, כפי שבוטאו בתשובתה לבקשת האישור. ג. דיון סדר הדין החל על הגשת בקשות בכתב והדיון בהם, נקבע בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. ס"ק א' ו- ג1 לתקנה זו מסדירים, בהתאמה, את הגשת כתבי הטענות של המבקש, היינו - הבקשה גופא והתגובה לתשובת המשיב לבקשה: "241(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". (ב) ... (ג) ... (ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)". בת"א (ת"א) 1486/02 (בש"א 2884/03) יונתן שטריקס נ' רונן קרסו ואח' , קבעתי באלו המילים: "תשובת המבקש תיעשה כתגובה לטענות המשיב שהן מהותיות, ומעוררות שאלות-מחלוקת חדשות, אשר לא עורר המבקש בבקשתו". ברוח זו קובעת השופטת ברון בת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' קרא-עוז (לא פורסם) : "הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכוח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכה הבקשה". השופט גל בת"א (י-ם) 1122/97 (בש"א (3543/99) דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל , אומר: "כידוע, לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הותר למבקש להגיב על תשובת המשיב. המדובר בתגובה המתחייבת מן התשובה, שהרי פרטים מהותיים לא ניתן לכלול בה. אם היה צריך לציין נושאים נוספים, אזי חלה החובה לכלול אותם בבקשה גופה, או לבקש לתקנה". כפועל יוצא מהאמור לעיל נגזרות שתי תתי-מסקנות מצטברות: הראשונה - תשובת המבקש אינה אמורה לכלול פרשנות מסמכים וחוקים, העלאת עובדות חדשות, או הצגת עילה חדשה, אלא אם אלה מהווים מענה לטענות חדשות ומהותיות שהעלה המשיב בתשובתו (ראו: ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם) ). ברוח זו אף קובעת תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בכתב התשובה ועשוייה לשפוך אור על ענייננו: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין" (ההדגשה שלי: ד'פ'). (לפירוש תקנה 241(ג1), בהשראת תקנה 64 לתקנות, ראה: ת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' קרא-עוז (לא פורסם) ; ת"א 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם) ). העלאת טענה חדשה במסגרת תשובת המבקש, שאינה בגדר תשובה לטענות המשיב, אינה רצוייה, וזאת ממספר טעמים עיקריים: היא עשוייה לסרבל ולהאריך את ההליך; היא מקשה על בירור השאלות שבמחלוקת, שהרי למשיב לא ניתנת הזדמנות להודות או לכפור בטענות החדשות שמעלה המבקש (ראה: דברים דומים בנוגע לתקנה 64, זוסמן, לעיל, עמ' 283); היא יוצרת חוסר הגינות כלפי המשיב, שלא זכה להתייחס לטענות אלה בתשובתו (ראה: ה"פ 10475/99 (בש"א 35876/99) מלכה שמעוני נ' שמעון גבאי ואח'; וכן ראה ברוח זו דברים אודות תקנה 64 היפים לענייננו, בת"א (ירושלים) 951/95 הקדש ווקף מוחמד נ' עיזבון המנוח, ). תת המסקנה השנייה, לא תכלול השלמה וביסוס של טענות ועובדות שנכללו בבקשה עצמה. ברוח זו קבע השופט גל בת"א (י-ם) 1122/97 (בש"א 3543/99) דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, : "ניצול הזכות הדיונית של מתן התשובה, לשם הגשה למעשה של סיכומים, לפירוט נרחב של הטענות ולעריכת מקצה שיפורים לבקשה, אינו ראוי". תשובת המבקש כשמה כן היא, ואין להופכה מ"תשובה" ל"בקשה משופרת", שאחרת יוארך ההליך שלא לצורך, ותיווצר חוסר הגינות כלפי המשיב, שלא זכה להתייחס בתשובתו לתשובה החדשה והמשופרת. הוסיפה השופטת גדות בת"א (ת"א) 2555/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי : "כאשר מדובר בתובענה ייצוגית יש לנהוג בזהירות יתר במתן אפשרות למבקש להעלות טענות חדשות ולהרחיב את חזית המחלוקת, נוכח הסכנות שהנתבעים עומדים בפניהן בתובענות מעין אלה. בתובענה ייצוגית, בה נדרש התובע לתום לב ולייצוג הולם את קבוצתו, מצופה ביתר שאת מהתובע להעלות מלכתחילה את מירב הטענות ולתחום כהלכה, וכבר מלכתחילה, את גדר המחלוקת". (ראה בעניין זה החלטה בת"א (ת"א) 2738/99, בש"א 64212/99, 64213/99, כפי שאושרה ברע"א 625/00 שאבי שמעון ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ, (לא פורסם) ). בד בבד נקבע, כי : "העיקרון המנחה העומד מאחורי תקנה 92, צריך להנחות את בית המשפט גם כאשר הוא דן בבקשות כגון הבקשה דנן. עם זאת, על בית המשפט לוודא כמובן שהצד השני לא יינזק כתוצאה משינוי ביריעת המחלוקת או הרחבתה - ככל שקיים שינוי כזה. על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, והוא מבקש במסגרת התשובה להרחיב את מסגרת הראיות והאסמכתאות מטעמו - לעומת תובע ייצוגי שהגיש מלכתחילה תביעה לקויה, ונעדרת תשתית, והוא מבקש לתקן את הליקויים הבסיסיים שבה במסגרת התשובה. (ר' ת"א (תל-אביב-יפו) 1200/06 - בנק לאומי לישראל נ' אלבז ניר, )". מן הכלל אל הפרט טענות חדשות אשר עלו ע"י המשיבים 1. המבקשת מפרטת בבקשתה את התחומים השונים בהם חרגו המשיבים מטענותיהם וראיותיהם בבקשת האישור המקורית. לטענת המבקשת, המשיבים העלו טענות חדשות בכל הנוגע לתקנים הישראלים הרלוונטיים. על המשיבים היה לגלות בבקשה המקורית, כי קיימים תקנים ישראליים רשמיים לבקבוקים, וכי בקבוקי LIFE אכן עומדים באותם תקנים. המשיבים היו חייבים לפרוש את כל התשתית הנורמטיבית המלאה, כבר במסגרת הבקשה המקורית. בנוסף, מטעים המשיבים את בית המשפט באשר למועד כניסתו לתוקף של התקן החדש. בתשובה לתגובה לבקשה, טענו המשיבים, כי על המבקשת היה לעמוד בחלק הראשון של התקן, בעוד שלטענת המבקשת, החלק השני הוא הרלוונטי למקרה דנן. כמו-כן נטען, כי המשיבים העלו טענה חדשה ומטעה, המערבבת בין עצם העמידה בתקן לבין חובת קבלת היתר לשם סימון מוצר בתו תקן. לסיום טוענת המבקשת, כי כל הטענות הנוגעות לתקנים הרלוונטיים, מועד כניסתם לתוקף ואי-עמידת המבקשת בהם, אינן נתמכות במאומה ואף לא בתצהיר. 2. אכן, מדובר בטענות אשר לא עלו בבקשת האישור, אך למרות זאת אינני סבורה כי יש למחוק סעיפים אלו מהבקשה; הטענות המועלות בכל הנוגע לתקנים הישראלים הובאו במענה לטענות המבקשת, לכך שהיא עומדת בתקנים אלו; נראה, כי המשיבים לא חרגו מבקשתם המקורית והעילות המפורטות בה, והתייחסותם נועדה אך ורק כדי להפריך את טענת ההגנה שהציגה המבקשת ולכן, אין מדובר בטענות חדשות. 3. באשר להטעיה הקשורה למועד כניסתו לתוקף של תו התקן החדש - תו תקן 5817, פורסם ברשומות ביום 16.3.08 וזאת ניתן לראות בנספח ג' (מטעם מכון התקנים), שהגישו המשיבים בתשובה לתגובה לבקשה. נקבע תחת הכותרת "רשמיות התקן" כי תקן רשמי נכנס לתוקפו תוך 60 יום מפרסום ההודעה ברשומות. כלומר, תו התקן שלעיל נכנס לתוקפו ביום 15.5.08. לפיכך, יש לקבל את טענת המבקשת ולמחוק את סעיף 25 מהתשובה לתגובה. 4. לטענת המבקשת, המשיבים מעלים טענות חדשות שלא באו כלל בבקשה המקורית, בנוגע למצב הידע בעולם, בכל הנוגע לעמדת ה- FDA (משרד הבריאות האמריקאי). המשיבים היו צריכים לתאר את המצב הרגולטרי בארה"ב כבר בבקשה המקורית, אך במקום זאת הסתירו את טיוטת דו"ח ה- FDA. המבקשת טוענת, כי הדו"ח אותו הציגו המשיבים אינו דו"ח של וועדת מומחים, אלא סקר בלתי-רשמי, המבקש את התייחסותם של קוראים ועמיתים (שאינם שייכים ל-FDA ) לטיוטת המחקר, טרם פרסומו בכתב-עת מדעי. כמו-כן, לא נמצאת הפנייה למסמך רשמי בו אימץ ה-FDA את טענת המשיבים לכך, שלא שנוייה במחלוקת העובדה, כי הביספינול A דולף מבקבוקי האכלה ומזון וכי קיימת בעייתיות מיוחדת ככל שהדבר נוגע לתינוקות וילדים. בנוסף נטען, כי המשיבים הרחיבו טענותיהם תוך כדי הוספת העובדה, כי משרד הבריאות הקנדי פועל בימים אלה כדי לאסור בחקיקה את השימוש בבקבוקי-תינוקות המכילים ביפסינול A. 5. גם במקרה דנן נראה, כי כל שעשו המשיבים הוא להגיב לטענות המבקשת בנוגע לעמדת ה-FDA . המבקשת העלתה בעצמה את טיוטת דו"ח ה-FDA כטיעון הגנה, וכל שעשו המשיבים הוא לצרף מסמכים נוספים אשר מנסים להפריך עמדה זו של הדו"ח. שאלה אחרת היא, הכיצד יוגשו מסמכים אלה וכיצד יוכחו העובדות הנטענות בהם, והאם די בטיוטא כדי להוכיח את טענות מי מהצדדים. באשר לטענה בדבר הוספת פעולותיו העתידיות של משרד הבריאות הקנדי - מעיון בבקשה המקורית של המשיבים, אכן עולה הטענה כי משרד הבריאות הקנדי עומד לאסור את השימוש בבקבוקים מסוג זה, ועל-כן אין מדובר בהוספת טענה חדשה אשר לא עלתה בבקשה המקורית. 6. לטענת המבקשת, המשיבים מנסים להעלות טענה חדשה במסגרת התשובה לתגובה, לפיה ידיעת המבקשת לכאורה אודות "העובדות" נלמדת גם מהחלטת בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 24627/04, כמיפל בע"מ נ' פרומדיקו בע"מ . על-פי טענה זו, בית המשפט שוכנע, כי הביספינול A דולף, דבר המצביע על-כך שהעובדות הנזכרות בבקשה המקורית של המשיבים היתה בפני יצרני ומשווקי הבקבוקים. מנגד טוענים המשיבים, כי נשוא הדיון בפסק-דין זה היה, האם כבר הוכח הנזק הבריאותי משימוש בבקבוקים מסוג זה, בעוד בקשתם אינה עוסקת ואף אינה טוענת להוכחת הנזק הרפואי כתוצאה מדליפה זו, ככל שהיא קיימת. מעיון בדבריו של השופט זפט בפסק הדין הנ"ל נראה, כי אכן בית המשפט מניח כי החומר דולף במידה כלשהי: "נחה דעתי, כי קיימת תשתית לכאורה מספקת להנחה בדבר דליפת ביספינול A בכמות כלשהי מבקבוקי אוונט". כמו-כן, המבקשת היא זו שצירפה את פסק הדין, שומה עליה לדעת את תוכנו ואת קביעתו של השופט לכך, שתיתכן דליפה מבקבוקים המיוצרים מביספינול A . 7. בבקשתם המקורית הסתמכו המשיבים על פרסומים מהאינטרנט, לכך שהמבקשת ידעה על העובדות שהוסתרו או לא גולו לצרכניה, ואכן בתשובה לתגובה מעלים המשיבים טענה חדשה, שהמבקשת ידעה עובדות אלו גם על-פי פסק-דין פרומדיקו. על פניו נראה, כי יש כאן משום העלאת טענה חדשה, אך משהעלתה והסתמכה המבקשת על חלקים מפסק-דין זה, רשאים המשיבים להגיב באמצעות אזכור חלקים אחרים מאותו פסק-דין, ואין דבר זה משום העלאת טענות חדשות, אלא הובאו במענה לטענת המבקשת אשר הסתמכה על אותו פסק-דין. לגופו של ענין תישאל השאלה, מה דין התרשמות של שופט אחר לכאורה, בתהליך יצרני של בקבוקים, ולא מעבר לכך. 8. לטענת המבקשת בסעיפים 14.1 - 14.4 לתשובה לתגובה, מוסיפים המשיבים שלל טענות חדשות אשר מעבות את טענותיה המקוריות והן: 14.1 - קיימים שני סוגים עיקריים בתחום בקבוקי התינוקות, בקבוקים העשויים מפוליקרבונט המכילים ביספינול A, ובקבוקים העשויים מפוליפרופילן אשר לא מכילים ביספינול A. 14.2 - ביספינול A, בשונה ממרכיבים אחרים אשר משמשים לייצור בקבוקי תינוקות, דולף מהמוצר למזון ולשתייה ומשם לגופם של התינוקות. 14.3 - בחנויות המבקשת נמכרים שני הסוגים, כאשר על-גבי המוצרים שאינם עשויים פוליקרבונט מצויין במפורש, כי אינם מכילים ביספינול A. 14.4 - סוג הפלסטיק ודליפת החומר הינה סוגייה בוערת מזה שנים בתעשיית הבקבוקים לתינוקות. בנוסף טוענים המבקשים, כי אף אחת מטענות אלו לא נתמכה בתצהיר. נראה, כי יש לדחות את טענות המבקשת גם בנושאים הנ"ל. 9. ביחס לטענה בדבר ס' 14.1 - מעיון בבקשה המקורית נראה, כי אכן ברוב המקרים המשיבים טוענים כי החומר "עשוי לדלוף" ולא דולף בפועל מהמוצר למזון ולשתייה, למעט בס' 52ב לבקשה המקורית, שם נאמר כי החומר דולף. משטענו זאת, ולו אפילו פעם אחת בבקשתם המקורית, לא ניתן לומר כי זוהי טענה חדשה. באשר לטענות בדבר סעיפים 14.2 ו- 14.3 - נראה, כי יש לקבל את עמדת המשיבים, מכיוון שהם באו זה להפריך את הטענה של המבקשת, לפיה די בציון העובדה כי המדובר במוצר פלסטיק, על-מנת לעמוד בהוראותיו של חוק הגנת הצרכן. לגבי טענה זו ניתנה התייחסותם בכך, שישנם בקבוקים ללא ביספינול A, שגם נמכרים בסניפי המבקשת. טענה זו אינה טענה חדשה, שכן המשיבים טוענים בבקשתם הראשונית (אומנם לא בהכרח ביחס לבקבוקי-תינוקות), כי בכל מדפי המבקשת נמכרים גם מוצרים אשר עליהם מצוין במפורש, כי אינם מכילים ביספינול A. ביחס לטענת בדבר סעיף 14.4 - על פניו נראה, כי זו טענה חדשה שלא הופיעה בבקשה המקורית, אך גם בעניין זה נראה כי יש לקבל את עמדת המשיבים, שכן זוהי עובדה הניתנת להסקה ואשר עולה מכל מסמך ומסמך בתיק, שלולא כן, לא היה מגיע לפתחי בית המשפט ולא היה כה שנוי במחלוקת. 10. לטענת המבקשת, המשיבים העלו טענה חדשה, לפיה המבקשת ידעה מראש על הנחיות משרד הבריאות טרם שאלו פורסמו ברבים (סעיף 97(ה) לתשובה לתגובה לבקשה). מנגד טוענים המשיבים, כי לא מדובר בטענה עובדתית אלא בהצגת החסר בטיעונה של המבקשת. נראה, כי אף שהמשיבים מגיבים לטענות המבקשת, יש בטענותיהם משום השערה/רמיזה שלא משתמעת לשתי פנים בדבר ידיעתה האפשרית המוקדמת של המבקשת. מכיוון שהמשיבים העלו בעצמם את נושא הנחיות משרד הבריאות ולא ציינו השערה/רמיזה זו בבקשה הראשונית, יש לראות בה כטענה חדשה ולא כתגובה לטענת המבקשת, ועל-כן יש למחוק אותה מהתשובה לתגובה לבקשה. 11. לטענת המבקשת, המשיבים העלו טענה חדשה, כי חברות כ"דוגמת המשיבה" נוהגות להקליט כל שיחה המתנהלת במוקד השירות, ועל-כן, יש לייחס משקל לעובדה כי המשיבים לא הקליטו את השיחה. המשיבים טוענים, כי אין המדובר בטענה עובדתית, מאחר ואינם יודעים האם אכן הקליטה המבקשת את השיחה הנדונה. נראה, כי המשיבים העלו את תגובותיהם ביחס לטענות המבקשת לתרשומת השיחה, ואין בטענה זו כדי להעלות טענות חדשות או כדי להרחיב את המחלוקת העובדתית בתובענה זו. כמו-כן, מעיון בתגובה לבקשה, לא נמצא כי המשיבים ביקשו לייחס משקל לכך שהמבקשת לא הקליטה את השיחות. למרות זאת, הערה מסוג זה ראוי היה שלא תיעשה ולכן, טיעון זה יימחק, מכיוון שרצוי להתרכז בעיקר ולא בשוליים. ראיות חדשות אשר הועלו ע"י המשיבים לטענת המבקשת, צירפו המשיבים ראיות חדשות במסווה של נספחים, שלא היו קיימות בבקשה המקורית, והן: 1. תצלומים של 4 בקבוקים מתוצרת חברת NUBY, אשר לטענת המשיבים, נמכרים ברשת סופר פארם. כמו-כן, ברור על-פי התווית, כי הבקבוקים לא צולמו באחת מחנויות המבקשת. המשיבים טוענים, כי ראייה זו באה כדי להצדיק טענה שתפריך את טענת המבקשת (ראה סעיף ד11 להחלטה זה). טענתם זו התקבלה קודם לכן גם על-סמך סעיף 25.4 לבקשה המקורית, שהיתה מאוד דומה לסעיף 14.3 לתשובה לתגובה לבקשה. משכך, אפשר להסיק כי יכלו והיו צריכים המשיבים, להביא ראייה זו כבר בבקשתם המקורית כהוכחה לטענותיהם, ולא בשלב מאוחר יותר. על-כן, יש בכך משום הבאת ראייה חדשה, שלא אמורה להתקבל על-ידי בית המשפט: "הרשות להגיב לתשובת המשיב נועדה לאפשר למבקש להשיב לטענות, אשר לא ניתן ולא צריך היה לציין אותן מלכתחילה בבקשה המקורית. לכן, אין לכלול בתשובה פרטים ונושאים חדשים שהיה מקום להעלותם מלכתחילה בבקשה המקורית. יחד עם זאת, וכפי שציינתי בהחלטה בעניין אלבז, גם כאשר מדובר בנתונים וטענות חדשים, שהיה על המבקש להעלותם במסגרת הבקשה המקורית, יש מקום לבדוק האם מן הראוי לאפשר למבקש להעלות טענות חדשות אלה, כדי לאפשר בירור אמיתי ומלא של המחלוקת בין הצדדים" (ראה: בש"א (ת"א) 3475/08 פיקהולץ אופיר נ' ליימן שליסל ואח', ). למרות שראייה היתה אמורה לעלות בבקשה המקורית, יש לאפשר למשיבים להעלותה, וזאת כדי לאפשר בירור מלא ומקיף של המחלוקת. כמו-כן אין משום הטעייה או חסר בכך שהבקבוקים המצולמים לא נקנו באופן ספציפי בחנויות המבקשת. מטרת התצלום הוא, לתת דוגמא לסוג הבקבוקים הנמכרים בחנויות המבקשת וכל עוד המבקשת לא מכחישה את הימצאות סוג הבקבוקים הספציפיים הנ"ל על מדפיה, אין בכך פסול. 2. לטענת המבקשת, המשיבים בחרו לחשוף תמליל שיחה שערך המשיב 2 עם נציגה של המבקשת, רק במסגרת התגובה לבקשה. התמליל קטוע וחסר, אשר לא נושא תאריך ואין לדעת אם הוא תמליל של אותה שיחה מקורית, שהתרשומת שלה צורפה על-ידי המבקשת בתגובתה. כמו-כן, ההקלטה לא הומצאה למבקשת. נראה, כי מוצדקות טענות המבקשת, כי היה על המשיבים לצרף את התמליל וההקלטה במועד הבקשה המקורית, כראייה להוכחת טענותיהם, שכן, כבר במועד הבקשה טענה לשיחה זו שהתקיימה עם נציגת השירות. משהדבר לא נעשה - לא ניתן להשלים זאת עכשיו ועל-כן סעיף זה ימחק. 3. לטענת המבקשת, המשיבים צירפו שלא כדין מסמכים שנועדו להצביע על מצב הידע לכאורה בעולם (דו"ח מטעם ה- FDA). אין לקבל טענה זו שכן, מסמכים אלו הובאו כדי לתמוך בטענותיהם של המשיבים, אשר באו כתשובה לתגובה לבקשה המקורית, וכפי שכבר נקבע קודם לכן בהחלטה זו, טענות אלו לא באו כטענות חדשות, אלא כל שבאו לעשות זה להגיב לטענות שהעלתה כנגדם המבקשת בתגובה. למרות שהמסמך שלעיל לא ימחק מהתשובה לתגובה, עדיין מדובר בקביעות של רשות זרה שיש להוכיחן מבחינה עובדתית על-פי דיני הראיות על-מנת שיתקבלו כהוכחה. 4. לטענת המבקשת, ניסו המשיבים להרחיב את היקף הבקשה גם לעבר בקבוקים נוספים אשר לא זוהו על ידם בבקשה המקורית בשמם, במספרם הקטלוגי ואף לא בתצלום. אין לקבל טענה זו, שכן, אפשר ללמוד שהבקשה המקורית מתייחסת לכלל בקבוקי LIFE , אשר יש בהם את החומר ביספינול A. תצלום הבקבוקים נועד כדי לתת דוגמא לכיתוב הלקוי על סוג בקבוקים אלה, ואף בבקשה עצמה כתוב בסעיף 13, כי העתק התצלומים הוא לשם המחשה בלבד. כתב-תגובה על-פי החלטה זו יוגש תוך 21 יום.כתב תשובהמסמכים