בקשת נושה לפירוק חברה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פירוק חברה על ידי נושה לפי פסק דין חלוט: 1. מהות הבקשה הבקשה שבפניי הינה בקשתה של המבקשת, נושה של החברה על פי שני פסקי דין חלוטים, לפרק את החברה. בבקשה נאמר כי כנגד החברה ניתנו שני פסקי דין אשר חייבו אותה לשלם סכום של כ- 120,000 ₪. בגין פסקי הדין נפתח תיק הוצל"פ אולם נכון למועד הגשת הבקשה לא נגבה כל סכום בגין החובות. המבקשת מסרה לחברה דרישה לתשלום. החברה הודיעה באמצעות בא כוחה כי בכוונתה להגיע להסדר חוב, אולם הדבר לא נעשה. המבקשת הפנתה להוראות סעיף 257 (4) ו- 258 לפקודת החברות. יש לראות בחברה כחדלת פרעון ולכן קמה עילה לפירוקה. 2. התנגדות החברה בהתנגדות החברה נאמר כי החברה היא חברה פעילה העוסקת בסחר ויבוא מינרלים מחו"ל במיוחד בתחום התשתיות. החברה עסקה ביבוא בהיקפים גדולים לרבות ללקוחות אסטרטגיים. עוד נאמר כי החברה עשתה שימוש במחסניה של המבקשת ובעקבות כך נגרמו לה נזקים בהיקף העולה על מיליון ₪. לצערה של המבקשת היה קושי להוכיח את מלוא הנזק, אולם בית משפט השלום קבע כי המבקשת הפרה חוזים וגרמה נזקים. נזקים אלה קוזזו מסכום חוב דמי האיחסון אותו דרשה המבקשת. בכוונת החברה לקזז נזקים נוספים אותה גרמה המבקשת. נזקים אלה גרמו להקטנה משמעותית בפעילות העיסקית של החברה, אך לא להפסקת פעילותה. מכיון שהחברה פעילה ויש לה קו אשראי פתוח בבנק לאומי, הרי הפירוק יגרום לה נזק כבד עד לקריסתה המיידית, בשל העמדת האשראי לפרעון מיידי. לחברה אין נושים מלבד הבנק והמבקשת. הבנק נושה בחברה סכום העולה על פי עשרה מהסכום אותה נושה המבקשת. הבנק הוא נושה מובטח. החברה חלקה על החוב, שכן יש לה זכויות קיזוז כנגד החוב. עוד נטען על ידי החברה, כי למיטב ידיעתה מתנגד הבנק , הנושה המובטח, לבקשת הפירוק ויש לקבל את עמדתו לפני מתן הצו. אין גם תועלת כלכלית בבקשת הפירוק. החברה מוכנה להציע הסדר על פיו תפרע במשך שנה את הריבית ויתרת החוב תפרע ב- 24 תשלומים חודשים בתום השנה. בדיון במעמד הצדדים, הציג ב"כ החברה מכתב מאת הבנק, על פיו הגיעה החברה להסדר עם הבנק. במהלך הדיון הוצע על ידי החברה כי ישולם 100 אחוז מהחוב בפריסה לארבע שנים. המבקשת לא קיבלה את ההצעה והמצהיר מטעם המבקשת נחקר על תצהירו. ב"כ המבקשת ויתר על חקירת המצהיר מטעם החברה. 3. סיכומי הצדדים בסיכומי המבקשת נאמר כי הוראות סעיף 258 (2) לפקודת החברות יוצרות חזקה לפיה אי כיבוד פסקי דין כספיים אשר ניתנו כנגד החברה מהווה ראיה לחדלות פרעון של החברה. במקרה הנוכחי, קיימים שני פסקי דין חלוטים אשר ניתנו כנגד החברה לטובת המבקשת. במסגרת ההתנגדות אישרו מנהלי החברה מפורשות כי החברה היא חדלת פרעון ואף הוצע פרעון בפריסה על מנת שניתן יהיה לקבל אשראי מאת הבנק. כמו כן, העלתה החברה טענה כי קיים חוב של שני מיליון ₪ לבנק לאומי. החברה לא הוכיחה כי קיימים נכסים ואין כל ראיה לפעילות עיסקית. מכאן עולה כי אל מול החובות הנטענים, כאשר 140,000 ₪ לא שנויים במחלוקת, אין כל נכסים ולכן מדובר בחברה שהיא חדלת פרעון. גם טענת הקיזוז היא טענה חסרת יסוד, אשר לא ניתן להעלות אותה כנגד חוב פסוק. יתרה מזאת, על טענת קיזוז להיות מפורטת ונתמכת בתשתית ראייתית אשר תלמד כי קיימת אכן מחלוקת כנה. עוד נטען כי פעילות החברה הוברחה לידי חברה זרה, וכי הברחה זו גרמה לקריסת החברה טענת ההגנה היחידה של החברה היא שלא תהיה תועלת בפירוק שכן אין לה נכסים. החברה לא הוכיחה שאין לה נכסים. גם אם אין לחברה נכסים גלויים יש לתת צו פירוק. החברה הגישה התנגדות סרק לבקשת הפירוק. עוד התבקש בית המשפט להורות על מינויו של עו"ד אייל מלכא כמנהל מיוחד. יש לציין כי סיכומי החברה לא הוגשו ישירות לבית המשפט, אלא שהמבקשת העבירה עותק של סיכומי החברה לאחר שפנתה אליה. יש לציין, כי הפורמט הוא בלתי קריא ולא ברור. לגופו של עניין, נטען על ידי החברה, כי משמעות פירוקה הוא גזר דין מוות אשר יביא למות התאגיד. המבקשת נוהגת בבית משפט כחותמת גומי, למרות שיש לבית משפט שיקול דעת בנושאי פירוק. מעבר לטענה כי קיים חוב, לא הציבה המבקשת כל תשתית לבקשה. המצהיר מטעם המבקשת העיד כי אין הוא מכיר את בקשת הפירוק. עוד נטען כי החברה חולקת על קיומו של החוב, שכן קיימות לה זכויות קיזוז וטענות אלה לא נסתרו. החברה חזרה על הטענה כי יש לה נושה נוסף, הבנק, לו חייבת החברה למעלה 1.5 מיליון ₪. הבנק הסכים לחדש את קווי האשראי לחברה. עוד נאמר כי החברה חייבת כספים לנושים נוספים, מנהלי החברה, וכי לא קיימת כל תועלת בהליכי הפירוק. בסופו של דבר נטען שעל בית המשפט לשקול את מאזן הנוחות וכי הוא נוטה לטובת החברה. בתגובת הכנ"ר נאמר כי יש ליתן צו לפירוק החברה. אין לראות בסירובה של המבקשת לקבל את הצעת החברה לפרעון החוב ב- 36 תשלומים בגדר חוסר תום לב, בדרך המצדיקה את התערבות בית המשפט לדחות את בקשת הפירוק. הכנ"ר גם ביקש כי אם יינתן צו פירוק ימונה עו"ד מלכא כמנהל מיוחד. 4. החלטה אינני רואה כל מקום להתנגדות מטעם החברה לבקשת הפירוק. כנגד החברה עומדים שני פסקי דין חלוטים הקובעים את חיוביה כלפי המבקשת. מכאן שקיים חוב שאיננו שנוי למעשה במחלוקת. טענותיה הכלליות של החברה בדבר קיזוז, הן טענות בלתי מפורטות שאינן עומדת במידת הפירוט הנדרשת, כך שאין לראות בהן בגדר טענות היוצרות מחלוקת כנה בדבר קיומו של חוב. עוד יש לציין בהקשר זה, כי החברה לא נקטה מצידה בהליכים כלשהם כדי לגבות את החוב אשר נגרם כתוצאה מהנזקים הנטענים. הליכי ההוצל"פ אשר נפתחו על מנת לגבות את סכומי פסק הדין לא צלחו. לאור זאת, קיימת עילת פירוק על פי הוראות סעיף 252 (2) לפקודת החברות. עוד עולה במפורש מההתנגדות ומהצעותיה של החברה לפרעון החוב, כי החברה למעשה איננה מסוגלת לפרוע את חובותיה. מסקנה זו עולה גם מהצעתה של החברה לפרוע את החוב ב- 36 תשלומים ללא ערבויות, לאחר לא פרעה סכום כלשהו עד להגשת הבקשה. בנסיבות אלה, מקובלת עלי גם עמדת הכנ"ר על פיה אין לראות בסירובה של המבקשת להסדר החוב בדרך זו, כחוסר תום לב. כפי שציינה המבקשת, מדובר למעשה בפירוק חקירתי שבמסגרתו יהיה צורך להתחקות אחרי נכסי החברה ונסיבות קריסתה. כמו כן, מקובלת עלי עמדתו של הכנ"ר כי אין מקום שלא להענות לבקשת הפירוק מחמת קיומו של נושה אחר שהגיע להסדר עם החברה, שכן חזקה על בנק לאומי שהוא יודע אכן לעמוד על זכויותיו המשפטיות. לאור האמור לעיל, יש ליתן צו פירוק כנגד החברה. 1. החברה הנ"ל תפורק בידי בית-משפט על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999 ופקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. 2. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב ידאג לכינוס אסיפות נושים לעניין החברה שבפירוק. 3. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב יהיה המפרק הזמני של החברה, וזאת עד להכרעת אסיפת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע. 4. עו"ד אייל מלכא ימונה כמנהל מיוחד על פי בקשת הכנ"ר ובהסכמתו. 5. נושאי המשרה בחברה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בתל-אביב, וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה. כן, יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכנ"ר בכל עת, לפי דרישתו. פירוק חברהנושה