קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי מסמכים מוקדם של צד שלישי: 1. בבית משפט קמא מתבררת תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים בעילה של פרסום לשון הרע בקשר עם תפקידו כיועץ המשפטי של החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (להלן: החברה). לפני בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית משפט קמא הנוגעת להליכי גילוי מוקדם בין הצדדים, על שני ראשיה: האחד, להורות למבקש לערוך תצהיר תשובות לשאלות 15, 51, 58, 61, 63 ו-65 שבשאלון שנמסר לו על-ידי המשיבים; והשני, להורות לחברה ליתן עמדתה בנוגע לבקשת המשיבים לגלות מסמכים ספציפיים המצויים ברשותה או ברשות המבקש במסגרת תפקידו ולעיין בהם, וכן להודיע האם היא מתנגדת שהמבקש ישיב לשאלות 23-30 ו-68 בשאלון. אשר למסמכים (למשל, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון החברה, התכתבויות של החברה עם שר המשפטים, מסמכים המעידים על קבלת כספים או נכסים אצל החברה, ואחרים) מצא בית משפט קמא, "לכאורה בשלב זה", כי המסמכים שגילויים התבקש רלבנטיים לניהול התובענה. ואולם, לנוכח טענתו הכפולה של המבקש, כי המדובר במסמכים המצויים בחזקת החברה ואף אם הגיעו לידיו חל עליהם חסיון עורך-דין - לקוח שכן התקבלו על ידו כמייצג החברה, התבקשה עמדת החברה כאמור לעיל. הוא הדין לגבי מספר שאלות, לגביהן ביקש בית המשפט לברר האם החברה מסכימה למסירת האינפורמציה. 2. המבקש טוען בבקשה לרשות ערעור, כי המדובר במסמכים שאינם רלבנטיים וכן כי "פניות המבקש לחברה מכוח החלטת בית המשפט מהווה עירוב של החברה בעל כורחה בהליך, כאשר המשיבים עצמם לא טרחו לעשות כן ובחרו לא לעשות כן" (סעיף 23 לבקשה). 3. לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בלא צורך בקבלת תשובה. 4. בית משפט קמא הגיע למסקנה, כי המסמכים שגילויים התבקש רלבנטיים לניהול ההליך. זאת, בשים לב לתוכן הפרסומים מושא התביעה העוסקים בטענות בדבר עיכובים בהעברת כספים לניצולי השואה והסיבות לכך, מחד גיסא, ואמות המידה הרחבות הננקטות בשאלת הרלבנטיות בשלב המוקדם של גילוי המסמכים, מאידך גיסא. איני סבורה, כי יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהערכתו של בית משפט קמא כי המדובר במסמכים הרלבנטיים לנושא המחלוקת, היינו מסמכים "הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)). המדובר בשאלה הנוגעת לניהול המשפט ודרכי הדיון המסורה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ובכגון דא אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב (ראו: רע"א 592/07 צמרת גני חדרה (1989) בע"מ נ' קרטה, , מיום 27.2.07, והאסמכתאות שם). אזכיר, כי המבחן הננקט בשאלת הרלבנטיות הוא מקל ועל צד לגלות כל מסמך שיש בו כדי לקדם את הענין נושא התובענה במישרין או בעקיפין, לשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים, לחזק טענה או להחלישה, או לסייע לקו חקירה (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)). 5. אשר להיות המסמכים שגילויים התבקש נוגעים לצד שלישי, היא החברה, או מצויים בחזקתו, נקט בית משפט קמא בדרך הדיונית שהתוותה ההלכה הפסוקה וביקש את עמדת החברה. בהחלטתו ב-בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (מיום 20.6.05) הורה בית המשפט העליון על קבלת עמדתן של אם המבקש ובת זוגו, אשר הוזמנו כעדות במשפט על-ידי המשיבה ונתבקשו להציג דפי חשבון ביחס לחשבונותיהן בבנקים ותלושי משכורת, במטרה לבסס את טענתה כי המבקש מסתיר באמצעותן את הכנסותיו. בית המשפט קבע, כי הערכאה הדיונית תוכל לחזור ולשקול האם להורות על הצגתם של המסמכים לאחר קבלת תגובות האם ובת הזוג, על פי מכלול השיקולים והאיזונים שנמנו ופורטו בהרחבה באותה החלטה. לאחר מכן אימצו בתי המשפט את המנגנון של קבלת עמדתו של מי שהמידע נוגע אליו גם מקום שדובר בהליכים מקדמיים של גילוי ועיון (ראו: רע"א 11942/05 עירית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ (מיום 9.4.06); בש"א (ת"א-יפו) 18867/07 מטלון מוריאל, עו"ד נ' ד"ר יהושע רוזוצווייג, עו"ד (מיום 14.1.08)). בענייננו, לאחר קבלת עמדת החברה - ועל פי תוכנה - יוכל בית משפט קמא להחליט האם להורות על גילוי המסמכים שהתבקשו או להימנע מכך. אזכיר, כי בשלב זה לא ברור כלל האם המדובר במסמכים המצויים בידי המבקש או רק בידי החברה, ומה הנפקות שיש ליתן לנתון זה. כמו כן, טרם ניתנה הדעת לטענת החסיון שהעלה המבקש. אזכיר, כי ככלל הליכי גילוי מסמכים ומסירת שאלונים אינם נוהגים אלא בין בעלי דין (ראו והשוו: רע"א 7264/95 ראש קש מסחר 88 בע"מ נ' רוכביץ, פ"ד מט(5) 793 (1996)), ואלה (בעלי הדין) רשאים להזמין "זרים" להליך כעדים, בין למתן עדות ובין למסירת מסמכים (תקנה 178 לתקנות). אשר לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בשאלת גילוי מידע הנוגע לצד שלישי לאחר קבלת עמדתו של הצד השלישי הנוגע בדבר, נקבע ב-בע"מ 3542/04 הנ"ל, בין היתר, כי "מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט-לא-לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו ענין במשפט תחייב מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו וחיוניותו. אחד המקרים החריגים בהם ניכרת נטייה להתיר הצגת מידע פרטי של צד שלישי היא מקום שבית המשפט שוכנע כי אפשר וקיימת קנוניה בין בעל הדין לבין הצד השלישי וזיקה קרובה בין השניים באופן שניתן לראות את הצד השלישי כמעורב, ולו בעקיפין, בהתדיינות... מהאמור עולה, כי לאמות המידה המנחות לצורך איזון בין צרכי ניהולו של משפט צדק לבין הצגת חומר מוגן הכרוך בפגיעה בפרטיות מתווסף שיקול מיוחד כאשר מדובר במידע הנוגע לאדם זר להתדיינות המשפטית המתנהלת. בנסיבות אלה, נקודת האיזון מוסטת לכיוון הוספת משקל להגנה על הפרטיות, והתנאים לפגיעה בה מחמירים במיוחד. יש צורך, מצד אחד, לבסס את הרלבנטיות של החומר המבוקש, את החיוניות שבהצגתו לצורך המשפט, ואת העדרן של חלופות אחרות העשויות ליתן מענה לצורכי ההליך השיפוטי" (מפי כב' השופטת פרוקצ'יה). נראה, אפוא, כי פנייתו של המבקש לבית משפט זה היא מוקדמת, שכן בית משפט קמא טרם החליט סופית בשאלת גילויים של המסמכים הספציפיים שביקשו המשיבים. כל שנעשה הוא שנקבעה הרלבנטיות הראשונית של מסמכים אלה, ובכך אין להתערב. בית משפט קמא סבר, ובצדק, כי במסגרת שיקוליו אם לאפשר גילוי המסמכים ועיון בהם, אם לאו, יש להביא בחשבון את עמדתה של החברה. אך מובן, כי אם החלטתו הסופית של בית משפט קמא בסוגיית הגילוי, לאחר שיביא בחשבון את עמדת החברה ואת שאר השיקולים הנוגעים לדבר, לא תישא חן בעיני המבקש, יוכל להשיג עליה באותה עת. 6. אשר לראש השני שבהחלטת בית המשפט, שעניינו מתן תשובות לשאלון, גם בכך איני רואה להתערב. בית משפט קמא הורה למבקש להשיב על שאלות נוספות. החלטתו מנומקת וברורה, והעיקר - מצויה בתחום שיקול דעתו הרחב כערכאה המבררת. אשר לכך יש להעיר, כי על-פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, שהתקבל לאחר מתן החלטתו של בית משפט קמא, לא תינתן רשות ערעור על החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, זולת בעניינים מסוימים שאינם כוללים מתן תשובות לשאלונים (סעיף 1(10) לצו). 7. על יסוד כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה. מאחר שלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות. הפקדון שהפקיד המבקש יושב לו באמצעות בא כוחו.גילוי מסמכיםמסמכים