הארכת מועד להגשת ערעור משפחה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת ערעור דיני משפחה: בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' ס' הנשיאה, השופטת נילי מימון) בתמ"ש 2562/98 מיום 24.7.08. כללי 1. המשיבה הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לאכיפת הסכם ממון שנערך בין הצדדים. המבקש הגיש תביעה שכנגד. בפסק הדין שניתן ביום 11.2.04 מינה בית משפט קמא, לבדיקת הסכומים שנקבעו בהסכם, מומחה מטעם בית המשפט. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין (ע"מ 542/04). בית המשפט שלערעור קבע את גובה סכומי האיזון בין הצדדים, לאחר שאלו הגיעו להסדר בנוגע למחלוקות שאינן צריכות להתברר על ידי המומחה. בנוגע למחלוקות שנועדו להתברר בפני המומחה - אלה טרם הגיעו לסיומן (פסה"ד בערעור מיום 11.7.04). לאחר שהמומחה המציא את חוות דעתו, ניתן פסק דין משלים ביום 24.7.08, וביום 2.12.08 ניתנה פסיקתא. המבקש הגיש ביום 31.3.09 בקשה לבית משפט קמא לביטול הפסיקתא (בש"א 52437/09), (אשר נדחתה ביום 9.6.09), וביום 30.4.09 הגיש לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין מיום 11.2.04 או על הפסיקתא מיום 2.12.08 (בש"א 7598/09). ביום 9.6.09 דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול פסיקתא, וביום 11.6.09 דחה בית משפט זה את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור. הבקשה שבפני הנה בקשה שהגיש המבקש ביום 7.7.09 להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין המשלים שנתן בית משפט קמא ביום 24.7.08. טענות הצדדים 2. המבקש טוען כי פסק הדין המשלים לא הומצא אליו מעולם, ועל קיומו נודע לו לראשונה מתגובת המשיבה לבקשתו הקודמת להארכת מועד, לה צורף פסק הדין המשלים. עוד טוען המבקש כי קביעת בית משפט קמא בהחלטתו בבקשה לביטול הפסיקתא, לפיה הומצא לו פסק הדין המשלים, היא שגויה, משום שאישור המסירה שהיה בפניו הנו פגום. כמו כן, המבקש טוען כי המתין עד שתינתן החלטה בבקשה הקודמת להארכת מועד, בטרם הגיש את בקשתו הנוכחית. 3. המשיבה טוענת כי פסק הדין המשלים הומצא למשרד ב"כ המבקש ביום 28.7.09, כעולה מאישור המסירה המצוי בתיק בית משפט קמא. לשיטת המשיבה, גם אם תתקבל טענתו זו של המבקש, הרי שאין מחלוקת כי פסק הדין המשלים הומצא לו על ידי המשיבה ביום 17.5.09, ביחד עם תגובתה לבקשה הקודמת שהגיש המבקש להארכת מועד להגשת ערעור, וממועד זה ועד ליום הגשת הבקשה דנן (יום 7.7.09) חלפה התקופה להגשת ערעור על פסק הדין המשלים. עוד טענה המשיבה כי המבקש לא הראה כי טובים סיכויי הערעור להתקבל, וכי סיכויים אלה הינם קלושים, בין היתר, משום שפסק הדין נשוא הערעור התבסס על חוות דעתו של מומחה מוסכם. דיון 4. מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן, כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) ). בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין-המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. 5. בענייננו, פסק הדין המשלים ניתן על ידי בית משפט קמא ביום 24.7.08. לפיכך, הערעור שהוגש ביום 7.7.09, הוגש באיחור. לטענת המבקש, פסק הדין המשלים מעולם לא הומצא לו כדין. ברם, המבקש העלה טענה זו בפני בית משפט קמא במסגרת בקשתו לביטול הפסיקתא, אולם טענה זו נדחתה, תוך שנקבע ממצא עובדתי הנסמך על אישור המסירה המצוי בתיק (צורף כנספח ט' לבקשה דנן), לפי פסק הדין המשלים הומצא לב"כ הקודם של המבקש, עוה"ד שמיר, אשר אישר את קבלת בקשת המשיבה למתן פסיקתא בעקבות פסק הדין המשלים (נספח ז' לבקשה). גם בהנחה כי נכונה טענתו של המבקש, לפיה פסק הדין המשלים לא הומצא לו, הרי שמדובר בעניין שבין המבקש לב"כ הקודם, שניתן היה להיערך אליו מבעוד מועד ובטרם החלפת היצוג המשפטי. 6. יתרה מזו, בנסיבות דנן, נראה כי הארכת המועד כמבוקש תביא לפגיעה בלתי מבוטלת באינטרס המשיבה לסופיות ההליכים ולהכרעה במחלוקת הנטושה בין הצדדים מזה שנים רבות והובאה להכרעת בית משפט קמא בשנת 1998. עם חלוף התקופה להגשת ערעור והגשת פסק הדין לביצוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, התגבשה צפיות המשיבה לסופיות ההכרעה במחלוקת. 7. לא-זו-אף-זו. בענייננו, לא שוכנעתי כי טובים סיכויי הערעור להתקבל. המבקש לא טען לעניין זה ואף לא פירט על מה יסוב ערעורו. התוצאה הבקשה נדחית. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעור