קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הודעה לצד שלישי בחו''ל: בפני בקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי, וכן בקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום לצד השלישי. הבקשה הוגשה על ידי ד"ר ג'ורג בלינדר ומ.א.ר בע"מ (להלן:"המבקשים" או "נתבעים 2-3"), כנגד גיל ברונשטיין (להלן: "המשיב" או "התובע"), וכנגד הסתדרות מדיצינית הדסה ופרופ' אלידן יוסף (להלן: "המשיבים" או "נתבעים 3-4"), וכן כנגד מכבי שירותי בריאות (להלן: "המשיבה" או "הנתבעת"). העובדות הצריכות לעניין התובע יליד 1968 סובל מגידול ממאיר בבסיס לשונו ובשל "רשלנות בביצוע אבחנה של מחלת הסרטן", אובחנה מחלתו באיחור, וכפועל יוצא נגרם איחור בתחילת מתן טיפול רפואי במחלה "דבר אשר בהתאם לספרות הרלבנטית עתיד לגרום למותו ביסורים של התובע, ממחלת הסרטן הגרורתית שבה חלה" (סעיף 1 לכתב התביעה). לטענת התובע בכתב התביעה, הוא פנה במהלך שנת 1998 במשך שמונה חודשים לרופאי המשיבה (להלן: "מכבי") בסניף קופת חולים באילת, והתלונן על כאבים באיזור האוזן, מימין לצוואר וללשון. באוגוסט 1999 פנה התובע למחלקת א.א.ג. בבית חולים הדסה עין כרם, והופנה על ידי ד"ר גולדפרב לביצוע בדיקת C.T.. בדיקת ה - C.T. בוצעה ביום 7/10/99 אצל המשיבה 2 ופוענחה כתקינה על ידי ד"ר בלינדר- נתבע מס' 1, שאיבחן, בין היתר "קשירות לימפה קטנות". ד"ר בלינדר לא מצא לנכון, להפנות את התובע לבדיקת MRI. התובע המשיך להתלונן על כאבים במהלך השנים 1999-2000 אולם לא הופנה לביצוע בדיקות נוספות לגילוי מקור כאביו. לעומת זאת, הופנה על ידי פרופ' אלידן (נתבע 4) לטיפול פסיכולוגי בשל תלונותיו, והוא אף החל בקבלת טיפול פסיכולוגי, ואף המשיך אותו גם כאשר נסע למשפחתו בונצואלה. נוכח המשך הכאבים, ולאחר שאחד מרופאיו בונצואלה איבחן סטייה של הלשון, הוא נשלח לבצע בדיקת C.T. נוספת. בדיקה זו בוצעה ביום 14/11/01 בונצואלה, ובעקבותיה התגלה כי התובע סובל מגידול ממאיר בבסיס הלשון מצד ימין. בעקבות האבחנה התבצעה בחודש 11/01 בתובע כריתה נרחבת של הגידול ומבנים אנטומים סמוכים, בבית חולים בונצואלה. לאחר הניתוח סבל התובע מתופעות לוואי, וטופל בכימותרפיה ובהקרנות, וכתוצאה מהטיפולים הוגדר כמי שמצוי ברימסיה עד יום 8/11/04, מועד בו עבר ביופסיה בבית החולים "שערי צדק". תוצאת הביופסיה הדגימה חזרה מקומית של הגידול, ובבדיקת C.T. התגלו גרורות בשתי הריאות. בהמשך עבר התובע ניתוח נוסף בבית החולים "שערי צדק", ומאז ועד היום הוא מטופל במחלקה האונקולוגית בבית החולים "שערי צדק". התובע צירף לכתב התביעה את חוות דעתה של האונקולוגית, ד"ר נעה בן ברוך אשר קבעה באופן חד משמעי כי הן רופאי קופת חולים "מכבי", הן רופאי מרפאת א.א.ג. בבית חולים "הדסה", והן מכון ההדמייה (נתבע 1) טעו בפירוש בדיקת ה- C.T. הראשונה, וחרצו בכך את גורלו של התובע. זה המקום לציין כי התובענה הוגשה במקורה ביום 5/10/06 בבית משפט השלום בתל אביב. בשלב מסוים הועברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובתאריך 29/1/09 הוגש כתב תביעה מתוקן בשנית. עוד עולה מבדיקת התיק, כי רק הנתבעת 5 מימשה את זכותה להגשת כתב הגנה מתוקן לכתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 29/1/09, ונראה כי שאר הנתבעים-והמבקשים בתוכם- ויתרו על הגשת כתבי הגנה מתוקנים, ומכל מקום, לא מצאתי בתיק בית המשפט כתבי הגנה מתוקנים מטעמם. בתאריך 18/2/09 הוגשה בקשה להארכת מועדים להגשת הודעת צד שלישי כנגד בית החולים בונצואלה, וכן בקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום - היא הבקשה אשר בפני. טיעוני המבקשים באשר להארכת המועד למשלוח הודעת צד שלישי - המבקשים סומכים בקשתם על הוראות תקנה 217 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"התקנות") וכן על חוות דעתו של המומחה מטעמם- פרופ' קוטן, מיום 24/10/08 (אף על פי שתאריך הפקסימיליה המתנוסס על חוות הדעת הינו מיום 28/10/07) הקובעת כי "ללא צל של ספק, אחת הסיבות להתפתחותה של הישנות מקומית בלשון אצל התובע הן ההחלטות הטיפוליות בונצואלה- שילוב של כריתה בשוליים נגועים, ומנת קרינה בלתי מספקת!!!" באשר להיתר המצאה אל מחוץ לתחום - המבקשים סומכים בקשתם על הוראת תקנה 500 (10) לתקנות, וטוענים כי "היענות לבקשה לא תגרום לתובע כל נזק, אך דחייתה עלולה לגרום למבקשים נזק בלתי הפיך בהגנה על התיק", שכן בהמשך לקביעותיו של פרופ' קוטן ביחס להתנהלותו של בית החולים בונצואלה בטיפולו בתובע, מהווה בית החולים בונצואלה בעל דין דרוש ונכון. הנתבעים הנוספים הביעו הסכמתם למבוקש. תגובת התובע התובע מתנגד נחרצות לבקשות. התובע מבהיר כי לא היה מקום להגיש את הבקשה בהתאם לתקנה 217 לתקנות, אלא בהתאם לתקנה 216 לתקנות, היא התקנה הדנה בהגשת הודעת צד שלישי "בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה, והוגש בה כתב הגנה...". עוד טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה מחמת שהוגשה באיחור וללא טעמים מיוחדים המצדיקים את האיחור בהגשתה, וכן מחמת שהוגשה ללא תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה. התובע הבהיר כי עובדת ביצוע הניתוח בונצואלה היתה ידועה למבקשים לפחות ממועד הגשת התובענה המקורית ביום 5/10/06, ולא ברור מדוע הוגשה הבקשה למשלוח הודעת צד שלישי באיחור כה רב. זאת ועוד, התובע מבהיר כי עילת התביעה הינה הכישלון באבחון מחלתו ואילו חוות דעתו של פרופ' קוטן מתיחסת למתן טיפול רשלני לכאורה בבית החולים בונצואלה, אלא שטיפול זה אינו מהווה חלק מהתשתית העובדתית נשוא כתב התביעה, ואין בינו לבין הטענה בדבר הפרשנות השגויה של ממצאי בדיקת ה- C.T. ואי אבחון מחלתו של התובע דבר וחצי דבר, וממילא לא נדרשת נוכחותו של בית החולים בונצואלה כבעל דין נדרש לצורך בירור המחלוקת בתיק. התובע טוען כי מצבו הרפואי קשה ביותר, והיענות לבקשה תגרום לסירבול והתארכות ההליכים. תשובת המבקשים המבקשים טוענים כי הסתמכותם על תקנה 217 (א) לתקנות "היתה מחמת טעות סופר ונעשתה בתום לב, ואין ולא צריך להיות בטענה זו, עניין טכני גרידא, כדי לגרום לדחיית הבקשה". באשר לאי המצאת תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשה טוענים המבקשים כי הבקשה מבוססת רובה ככולה על טיעונים משפטיים ועל המסמכים שצורפו לה, כגון תצהיר התובע וחוות דעתו של פרופ' קוטן. המבקשים מבהירים כי היות וביום 21/1/09 הוגש כתב תביעה מתוקן, והיות ולמבקשים היתה זכות להגיש הודעת צד שלישי במועד הקבוע בתקנות להגשת כתב הגנה מתוקן, הרי שהם היו רשאים להגיש הודעת צד שלישי עד יום 5/2/09, ולפיכך האיחור שנוצר הינו בן 13 ימים בלבד. עוד טוענים המבקשים כי עילות התביעה הן איחור באיבחון (או אי איבחון) ופיענוח שגוי של תוצאות בדיקת C.T., ומשכך "אין כל מניעה להוסיף לכך פלוגתא נוספת שענינה "טיפול שגוי" (בבית החולים בונצואלה)" (סעיף 20 לתשובה), מה עוד שלצורך בירור חלקו של כל אחד מהנתבעים באחריות לנזקים הנטענים "מן הראוי לבחון גם את חלקו של הצד הנושא באחריות לטיפול..." (סעיף 22 לתשובה). דיון והכרעה הארכת מועדים להגשת הודעת צד שלישי תקנה 216 לתקנות מאפשרת משלוח הודעת צד שלישי "בתובענות מסויימות", והיא מבהירה כי ה"תובענות המסויימות" הן תובענות שנפתחו במסירת כתב תביעה והוגש בהן כתב הגנה, בשונה מהאמור בתקנה 217 לתקנות הדנה "בתובענה שלא כאמור בתקנה 216..." קרי: תובענה אשר אינה נפתחת במסירת כתב תביעה, ואשר לא הוגש בה כתב הגנה. אין חולק - והמבקשות אף מודות בכך בתגובתן - כי התובענה אשר בפני נפתחה בדרך של מסירת כתב תביעה, ואף הוגש בה כתב הגנה, קרי: האפשרות להגיש במסגרתה הודעת צד שלישי מוסדרת בתקנה 216 לתקנות, וכפועל יוצא - המועד להגשת הודעת צד שלישי הינו "בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו" (תקנה 220(ב) לתקנות). בעניין אשר בפני הוגש כתב תביעה מתוקן שני במספר ביום 21/1/09 ומשכך, ובהתאם לתקנה 94 לתקנות, היה על המבקשים להגיש את הודעת צד שלישי עד ליום 5/2/09, ומשלא עשו כן, לא נותרה בידם ברירה אלא להגיש בקשה להארכת מועדים להגשת הודעת צד שלישי, וזאת בצירוף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה, בהתאם לתקנה 241 לתקנות, ותוך פירוט הטעמים המיוחדים לאיחור בהגשתה. המבקשים הגישו את הבקשה ללא תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, בניגוד להוראת תקנה 241, ולמעשה תוך התעלמות מהוראות אלו. לא זו אף זו, היות והמועד להגשת הבקשה נקבע בחיקוק, הרי שעל פי תקנה 528 לתקנות אמורים היו המבקשים לפרט "טעמים מיוחדים" להגשת הבקשה באיחור, ואף זאת לא עשו, ודומה כי לא אטעה אם אקבע כי המבקשים לא הביאו למעשה כל טעם להגשת הבקשה באיחור, לא כל שכן "טעם מיוחד" ועל כך נאמר: "נכון הוא אמנם שאין בית-משפט זה נוטה לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי בלבד, ולעתים קרובות יתייחס לכן בליברליות לקיום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אולם, כפי שאמרתי זאת ב-ע"א 103/71 (יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר, ואח', פ"ד כו (325 ,320 (1), בע'מ 325, וחזרתי על כך ב-ע"א 430/74, (פרידה בסמן, ואח' נ' גזית תכנון שירותי אדריכלים והנדסה בע"מ, פ"ד כט (1) 234 ,228) אין בכך כדי להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, אינו רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצידורה ,'מיטת סדום', אבל גם מזרן סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי אפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן" (ר: ע"א 759/76 - צביה, רמי ו-משה פז נ' יצחק נוימן פ"ד לא(2), 169 ,עמ' 179-180). בעניין אשר בפני נהגו המבקשים תוך התעלמות מוחלטת מתקנות סדר הדין האזרחי, ויש להצר על כך מאוד. התנהגות זו אינה מכובדת ואינה יאה. המבקשים טוענים כי השיהוי בהגשת הבקשה ארע בשל האיחור הרב שחל בהעברת מסמכי בית החולים בונצואלה, לרבות מסמכי ההדמייה. טענה זו אינה משוללת יסוד שכן בקדם המשפט שהתקיים בפני ביום 12/3/09 התברר כי התובע טרם העביר לנתבעים את תוצאות בדיקת ה- C.T. המקורי, דבר אשר מנע מהנתבעים האחרים להמציא חוות דעת מטעמם, או לחילופין, הודעה בדבר אי המצאת חוות דעת. ככלל, הנני סבורה כי היה מקום לייעל את התנהלות התביעה בתיק זה, והעובדה שניהול התובענה נמשך מאז שנת 2006 הינה במידה רבה באחריות התובע דוקא. כפי שציינתי, תולים המבקשים את קולר האשם בהגשת הבקשה באיחור, בחסרונם של מסמכים אשר לא הומצאו על ידי התובע. אמנם אינני משוכנעת שהמבקשים לא היו מסוגלים להשיג את התיעוד החסר בכוחות עצמם, אלא שכפי שציינתי, נמשך ניהולה של תובענה זו זמן רב, בעיקר בשל מחדלי התובע דוקא, ולכן לא ניתן להתעלם מטענת המבקשות על פיה השיהוי בהגשת הבקשה הינו בן 13 ימים בלבד. זאת ועוד, התובע הגיש בקשה להקדים את מתן עדותו בשל מצבו הרפואי הקשה, והעדות הוקדמה ונשמעה ביום 12/3/09. לאחר מתן העדות, ולאחר שהתברר כי התובע טרם העביר לנתבעים את תקליטור ה- C.T. המקורי, וכן התברר כי לצדדים חסרים מסמכים ואף ניתנו צווים בעניין זה, נדחה הדיון לקדם משפט לצורך הגשת תחשיבי נזק ליום 5/7/09, קרי: היענות לבקשה להגשת הודעת צד שלישי אין בה כדי לעכב את הדיון, להאריכו או לסרבלו, ועל כן, ולמרות מחדליהם הרבים של המבקשים, ועל אף אופן הגשת הבקשה אשר בפני, הנני בדיעה כי תחושת הצדק תיפגע באם תידחה הבקשה להארכת מועדים להגשת הודעת צד שלישי. יש לזכור כי התובע תובע את נזקיו כתוצאה מאיבחון שגוי של בדיקתC.T. ואי אבחון מחלת הסרטן ממנה הוא סובל. כן נטען כי כתוצאה מהאיבחון המאוחר נגרם לתובע נזק רב. מאידך טוענים המבקשים כי הנזק או חלקו נגרמו גם ו/או רק בשל טיפול רשלני שניתן לתובע בבית החולים בונצואלה. טענה זו נתמכת בחוות דעת רפואית, ולא ניתן להתעלם מהאמור בה, ודומני כי לצורך מטרת עשיית משפט וצדק, יש מקום להיענות לבקשה על מנת לברר את חלקו של בית החולים - אם בכלל- באחריות לנזקי התובע, ומשכך, הנני מאריכה את המועד להגשת הודעת צד שלישי. המצאה מחוץ לתחום 10. המצאת כתב-תביעה אל מחוץ למדינה אינה אלא ביטוי דיוני להטלת מרות שיפוטית של בתי המשפט בישראל על הנתבע היושב מחוץ לתחום השיפוט (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 656; ע"א 837/87 הוידה נ' הינדי, פ"ד מד(4) 545, 550). במהלך השנים גיבשו בתי המשפט שלושה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום: שיקול דעת בית המשפט; עילת תביעה "טובה" ו"בת סיכויים"; מתקיימת אחת מ- 10 החלופות בתקנה 500 לתקנות. עילת תביעה "טובה" ו"בת סיכויים" - בשלב מקדמי זה של הגשת התובענה, אין על בית המשפט לקבוע מסמרות באשר לסיכוייו של התובע לזכות בתביעתו. כל שעל בית המשפט לעשות הוא, לקבוע במסגרת שיקול דעתו האם מדובר בתביעה "טובה" ו"בת סיכויים" (ראה ע"א 98/67 הנס ליבהר נ' "גזית שחם" חברה לבנין בע"מ, פ"ד כא(2) 243, 247 - 248); רע"א 3872/04 ד"ר נחמן וילנסקי נ' Metallurgique de Gerazat S.A. ואח'ד, פ"ד נט(1) 24, 30 - 31; רע"א 4501/05 Deluxe Laboratories Inc. נ' דה לקס הוליווד / ישראל - פילם אנד פרו (לא פורסם) ; ובאשר לשיקול דעתו של בית המשפט (ר: ע"א 98/67 הנס ליבהר נ' "גזית שחם" חברה לבנין בע"מ, פ"ד כא(2) 243, 250 - 152); ע"א 837/87 סרג'יו הוידה נ' דין הינדי ואח', פ"ד מד(4) 545, 550 - 551; ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd. ואח', פ"ד נח(2) 465, 473 - 474; רע"א 5150/02 ויינברג נ' ביילס, פ"ד נח(2) 205, 209; רע"א 749/05 Insught Venture Partners IV L.P. נ' טכנו הולד אחד בע"מ (לא פורסם) ). בענין אשר בפני טוענות המבקשות כי ביצוע הניתוח בבית החולים בונצואלה עם שוליים נגועים, והיקף וסוג הטיפול שניתנו לתובע לאחר מכן, הינם חלק מהגורמים להישנותו של הגידול. טענה זו נתמכת בחוות דעתו של האונקולוג פרופ' קוטן, והיא היא ההופכת את העילה שבבסיס הודעת צד שלישי לעילה "טובה" ו"בת סיכויים". ודוק: בשלב זה אינני מחווה דיעה באשר למשקלה של טענת המבקשים, אולם טרם בירורה לא ניתן לקבוע כי אין מדובר בטענה שאינה ראויה להתברר. יתכן כמובן שבסופו של יום תידחה הטענה, כולה או חלקה, אולם בשלב זה, נוכח המצאתה של חוות דעת, יש מקום לקבוע כי עילת התביעה הכלולה בהודעת צד שלישי הינה "טובה" ו"בת סיכויים". תקנה 500(10) 11. תקנה 500 (10) לתקנות. מאפשרות להתיר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה במקרה בו- "(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה" תקנה זו מאפשרת המצאת תובענה אל מחוץ לתחום, כדי לזמן בעל-דין "דרוש" או "נכון". במקרה זה נהוג לשקול את הבקשה בשני שלבים: בשלב הראשון, יש לבדוק האם התובענה הוגשה "כהלכה" לגבי הנתבע המקומי. אם התשובה היא חיובית, ייבחן המקרה בשלב השני "מתוך ראייה כוללת של כל הנסיבות" (ע"א 481/84 אטלנטיק חברה לדיג נ' Astilleros Y. Talleres, פ"ד מ"ב(3) 102, 108; רע"א 3872/04, שם). המבחן שעל-פיו נהוג לבחון בדרך כלל את השאלה האם בעל-הדין הנמצא בחו"ל הינו צד "נכון" לתביעה שהוגשה גם נגד בעל דין שמקום מושבו בארץ, הוא: בהנחה ששניהם היו יושבים בארץ, האם היו שניהם צדדים נכונים לתביעה (ע"א 98/67 ליבהר נ' גזית ושחם חברה לבנין, פ"ד כא(2)243 וגם ע"א 3872/04 וילנסקי נ' מטלורג'יק, פ"ד נט (1) 24 ). נשאלת השאלה מה דינו של נתבע זר, שהינו נתבע יחיד בהודעת צד שלישי? שאלה זו נענתה ברע"א 5150/02 ויינברג נ' ביילס, פ"ד נח (2) 205, בגידרה נקבע: "'נתבע' זר בהודעה לצד שלישי יכול להיחשב כבעל דין דרוש או נכון לצורך תובענה המתנהלת בישראל גם אם באותה הודעה אין בנמצא, נוסף על הנתבע הזר "נתבע" שבוצעה לו המצאה כדין" ולכן נקבע בהמשך, "מנקודת מבט רחבה זו די בכך שהצד השלישי הזר, עונה על הקרטריונים הקבועים בתקנה 216, לעניין הגשת הודעה לצד שלישי, על מנת שייחשב כ"בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה". במילים אחרות, ניתן להחיל על צד שלישי זר את אותו המבחן שהחילה הפסיקה לעניין נתבע זר בשינויים ולומר כי צד שלישי זר הינו "בעל דין דרוש, או בעל דין נכון בתובענה", אם היה בית המשפט מוסמך לברר את ההודעה לצד שלישי נגדו לו ישב בארץ". בענין אשר בפני מבוקש להגיש הודעת צד שלישי כנגד בית החולים, שמקום מושבו בחו"ל (ונצואלה) קרי - המבקשים הינם "הנתבעים המקומיים" לצורך הדיון בבקשה, ואם כך - יש לברר האם הוגשה התביעה "כהלכה" כנגד הנתבעים בתובענה העיקרית, שכן זהו התנאי בלעדיו אין, לצירוף הצדדים השלישיים הנוספים שהינם תושבי חוץ. מכתב התביעה ומהודעת צד שלישי עולה לכאורה, כי הנתבע 1 - ד"ר בלינדר, לא פענח נכונה את בדיקה ה-C.T. אשר ביצע התובע אצל הנתבעת 2, וכפועל יוצא נמנע ממשלוח התובע לביצוע בדיקות נוספות כגון רנטגן או MRI, דבר שעיכב מאד את הטיפול במחלתו הקשה של התובע. באם תתקבלנה טענותיו של התובע , כי אז קיים סיכוי שהתובענה שהוגשה כנגד הנתבעים או מי מהם תתקבל, ומכאן המסקנה , כי התובענה כנגד המבקשים הוגשה "כהלכה", וכפועל יוצא יש לדון בטענותיהם של המבקשים כלפי צד שלישי, טענות שאם תתקבלנה עשויות לאיין או להפחית את אחריותן של המבקשות לנזקי התובע. מעבר לצורך אציין כי אילו היה מדובר במוסד רפואי בתוך תחומי המדינה, כי אז לא היה ספק בסמכותו של בית משפט זה לדון בהודעת צד שלישי שהייתה מוגשת כנגדו. לאור כל האמור הנני קובעת כדלקמן: הנני מאריכה בזאת את המועד למשלוח הודעת צד שלישי ל-HOSPITAL DE CLINICAS CARACAS עד המועד בו הוגשה בפועל (18/2/09). הודעת צד שלישי תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה תוך שלושה ימים ממועד המצאת החלטה זו לב"כ המבקשים. שכר טירחת עו"ד בסך 5000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק יושת על המבקשים ביחד ולחוד לטובת המשיב 1 ( התובע ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. קדם המשפט הקבוע ליום 5/7/09 יתקיים במועדו, והדיון לא יידחה או יעוכב בגין הגשת הודעת צד שלישי. הודעה לצד שלישי