הוספת תובע

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוספת תובע: השאלה הניצבת לפתחי הינה האם יש להתיר לתובעת היא המבקשת לתקן את תביעתה על ידי צירוף תובע נוסף והוספת עילות תביעתה לאור הצירוף, והכל לאחר שכבר הוחל בשמיעת הראיות? עיקר העובדות הדרושות לעניין המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט לאכיפת הסכם מכר מקרקעין מיום 10.3.05, (להלן: "ההסכם"), לפיו רכשה מהמשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), יחידת מגורים במרינה בהרצליה (להלן: "הדירה"). לחלופין ביקשה המבקשת לחייב את המשיבה לשלם לה את הסך של 1,556,940 ₪. התביעה הוגשה גם נגד המשיב 2, עו"ד שחם, (להלן: "המשיב"), אשר נטען כי טיפל עבור שני הצדדים בעיסקת הרכישה. בהסכם נקבעה תמורת הדירה לסך של 958,000 ₪ אשר תשולם בשיק אחד כנגד מסירת החזקה בדירה. המשיבה התחייבה כי עד ליום 10.3.07 תסיר את המשכנתא הרובצת על הדירה לטובת בנק הפועלים בע"מ, על סך של 150,000 דולר וכפי שהוצהר על כך בהסכם. עוד נקבע בהסכם כי על מנת להבטיח את התחייבויות המשיבה להעביר את הזכויות בדירה על שמה של המבקשת תמציא המשיבה שתי בטוחות. האחת, מר רן רמו, נכדה של המשיבה יחתום על יפוי כוח המסמיך את המבקשת לקבל לידיה ולבעלותה נכס של מר רמו בתל אביב. השנייה, ניתן יפוי כוח של המשיב לפיו תוקנה לבעלות המשיבה נכס של המשיב בתל אביב, עליו רובצת משכנתא בסך 136,000 דולר וכפוף לפירעונה של המשכנתא (שתי אלה: להלן: "הבטוחות"). לעמדת המבקשת למרות שהתמורה שולמה במלואה, לא העבירה לה המשיבה את הזכויות בדירה. המשיבה אף לא סילקה את המשכנתא ואף לא עמדה בפירעון תשלומיה, עד שהבנק נקט בהליכים למימוש הדירה. בנוסף נטען כי התברר למבקשת בדיעבד כי הבטוחות דלעיל אינן ברות מימוש. בנסיבות אלה עתרה המבקשת למתן פסק דין לאכיפת ההסכם ולחלופין חיוב המשיבים בנזקיה, השבת התמורה ובנוסף פיצוים לרבות פיצויים עונשיים. המשיבים הכחישו את טענות המבקשת. לעמדת המשיבים משמשת המבקשת כ- "איש קש", היא אישה מבוגרת כבת 88 שאינה יודעת קרוא וכתוב, ולמעשה מי שעומד מאחוריה הוא נכדה מר מנור חסן (להלן: "חסן"), כדורגלן בעברו שעשה לו מנהג לרכוש נכסים תוך שמסתתר תחת קרובי משפחה. בדומה היא עסקת רכישת הדירה, כאשר המשאבים לרכישתה הם של חסן, הוא שניהל את המו"מ עם המשיבה בסיוע המשיב עד לכריתת ההסכם, וללא מעורבות ממשית של המבקשת. המשיב אף טוען כי הוא המליץ לחסן לא להתקשר בהסכם, מאחר שלא ניתן להבטיח את זכויותיו של חסן לפיו כמו גם שהכספים שישולמו על ידו לפי ההסכם יושבו במידת הצורך. לימים מימש הבנק את הדירה על מנת לכסות את חוב המשכנתא. למעשה הסעד שנותר הוא תביעה כספית שהגם שנופלת מסכום סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, דינה להתברר בבית המשפט המחוזי לאור ההלכה לפיה אם בעת הגשת התביעה היה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתובענה, אין בעובדה שמהלך בירורה הסעד המבוקש נופל בסמכות עניינית של בית משפט שלום, כדי להעבירה לבירור לפני ערכאה זו. לאחר קדם המשפט הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית כאשר מטעם המבקשת הוגש גם תצהיר של חסן. בתום חקירת המבקשת, עתר בא כוחה לאפשר לו להגיש בקשה לתיקון התביעה על ידי צירוף חסן כתובע נוסף והוספת עילות כמתחייב מהצירוף של התובע הנוסף, היא הבקשה שלפני. בבקשה הנתמכת בתצהירו של חסן נטען כי מאחר והאחרון היה "הרוח החיה" מאחורי העסקה, הוא ששילם את התמורה והוא שכלפיו ניתנו מצגי השווא מצד המשיבים, יש בידו עילת תביעה כנגד האחרונים. לפיכך יש מקום לדידה של המבקשת וחסן לצרף את חסן כתובע נוסף למקרה שבית המשפט לא יקבל את תביעת המבקשת. חסן מוסיף וטוען כי אם בית המשפט לא ייעתר לבקשת הצירוף, יגרם לו נזק ניכר בשים לב לכך שהוא שילם סכום ניכר עבור הדירה. המשיבים המתנגדים לבקשה צרפו תצהיר של המשיב התומך בהתנגדות. לדידם הבקשה לוקה בשיהוי ניכר מאחר וחסן היה מודע להליכים מאז הגשתם, לא כל שכן נחקר בעבר על תצהיר שנתן במסגרת דיון בבקשת ביניים, ולכן היה על המבקשת להגיש את בקשת הצירוף זה מכבר. קבלת הבקשה לפיכך, כך לעמדת המשיבים, תהווה פגיעה קשה בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים. המשיבים אף מפנים להלכה הפסוקה לפיה אין מקום לאפשר תיקון התביעה נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך, לאחר תחילת שמיעת הראיות ובמיוחד שחסן היה מודע להליך מראשיתו ויכול היה מלכתחילה להיות תובע בתובענה. מוסיפים וטוענים המשיבים כי אין בטענת חסן לפיה העובדות מצויות בידיעתו ולא בידיעת המבקשת, כדי לאפשר את תיקון התביעה וצירופו כבעל דין, שכן ניתן להסתפק בתצהיר מטעמו שיפרוס את התשתית העובדתית מטעם המבקשת, כמות שנעשה. לדידם של המשיבים, גם אין בעובדה שחסן שילם את התמורה כדי להצדיק צירופו כתובע, במיוחד שגם לדידו וכעולה מתשובה לשאלון שניתנה על ידו, אין לו זכויות בדירה ואלה מוקנות למבקשת ומכאן שהוא נעדר מעמד בתובענה. בנוסף נטען כי סכום התביעה שחסן מבקש להצטרף כתובע לה, אינו בסמכות בית המשפט המחוזי. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ונתתי דעתי להלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה כי מן הראוי להיעתר לבקשה. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד—1984 מאפשרת לבית המשפט להיעתר לבקשת בעל דין לצרף צד כתובע או כנתבע וזאת בתנאים כקבוע בתקנה שזו לשונה: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ינקוט גישה מקלה עם בעל דין המבקש לתקן את התביעה ובלבד שהתיקון דרוש לבירור התובענה ואין בכך כדי לפגוע יתר על המידה, בצד שכנגד כגון העלאת עילה שהתיישנה. לעניין זה נקבע ברע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח'ידה, פ"ד נב(3) 427, עמוד 430 (להלן: "פרשת דנגור"): "כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש." אם סבור בית המשפט כי נוכחותו של בעל דין נוסף דרושה לשם הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, הרי שניתן לצרף אותו כבעל דין, אם לבקשת אחד הצדדים ואם על פי שיקול דעתו, בכל אחד משלבי המשפט. ההלכה היא, כי אין מניעה לצרף בעל דין בכל אחד משלבי הדיון כולל בשלב הערעור והדיון הנוסף. (ראה לעניין זה ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' דני לוי ו - 3 אחרים, פ"ד מח(3), 45). עם זאת, המחוקק התנה את תיקון כתבי הטענות בחריגים, שעיקרם נעוץ בצד המתדיין המבקש את התיקון. ראה לעניין זה ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 וכן פרשת דנגור. מן הכלל אל הפרט; דומה שאין מחלוקת על כך שחסן שעמד מאחורי העסקה לרכישת הדירה, היה הגורם הדומיננטי במו"מ ועד כריתת החוזה, מימן את התמורה ואף בהמשך בביצוע החוזה בפועל. ממצא זה אף עולה מעמדת המשיבים וכאמור בין היתר בכתב ההגנה שבו נטען כחוט השני. כך, כבר בפתח כתב ההגנה טוענים המשיבים כי חסן עושה שימוש בבני משפחתו והמבקשת בכללם על מנת לקדם את עסקיו, ובסעיף 3 לכתב ההגנה נאמר כי: "היה זה חסן אשר רכש את הדירה בפועל". בהמשך נטען כי המשיב ניהל את המו"מ עם חסן ומבלי מעורבות של המבקשת, כי המשיב הצביע לפני חסן על הסיכונים הכרוכים בעסקה ועוד יחוס פעולות לחסן המצביעות על מעורבותו האישית בכל הנוגע לעסקה. מכאן המסקנה שחסן הוא בעל מעמד בתובענה, שכן כלפיו הוצגו המצגים השונים, שנטען כי הופרו, הוא זה שניהל את המו"מ לרכישת הדירה, הוא ששילם את תמורתה ואין בעובדה שהדירה נרכשה עבור סבתו, כדי לאיין את מעמדו ללא בחינה ובירור כדבעי. צירוף חסן כבעל דין לתובענה והוספת העילות שנטענות על ידו, יעמידו אפוא את הפלוגתאות הדרושות לבירור התובענה, דבר שיש בו כדי ליישם את ההלכה לעניין בחינת בקשה לצירוף בעל דין. בהקשר זה יפים דברי בית המשפט העליון ברע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) ואחר' נ' מדינת ישראל ואחר' (6.4.09), שאף בו נדונה בקשה לצרף בעל דין בשלבים מאוחרים של בירור התובענה. בית המשפט העליון לא ראה מקום שלא להיעתר לבקשת הצירוף באומרו: "...לא ניתן לחלוק על כך שצירופן של המבקשות, אשר צורפו לכתב התביעה המקורי ונמחקו בנסיבות המתוארות לעיל, נדרש על מנת לקיים בירור מקיף ומלא של המחלוקת הנדונה". טעם נוסף למסקנתי הינו, שהמשיב הגיש הודעת צד ג' נגד חסן ובמסגרתה נטען כי אם נגרם למבקשת נזק כלשהו, אזי האחריות רובצת לפתחו של חסן, בין היתר מאחר והמשיב גורס שחסן הוא שהיה מוסמך לטפל בכל דבר ועניין בקשר עם הדירה, ובחר לנקוט במדיניות של "שב ואל תעשה" ואף אסר על המשיב לעדכן את המבקשת בכל הנוגע לדירה, לרבות שתשלומי המשכנתא אינם משולמים. קרי, מהודעת צד ג' עצמה למדים אנו כי המשיבים מייחסים לחסן חבות בכל הנוגע לעסקת המכר, ולא בגדר צד בלתי קשור. מכאן, שמן הראוי שגם טענות חסן כנגד המשיבים יתבררו בעת ובעונה אחד עם הודעת צד ג' שלהם כנגדו. אוסיף כי בכתב ההגנה שהגיש חסן בהודעת צד ג' הוא מעלה טענות שבמהותן הן אלה המועלות על ידו בכתב התביעה המתוקן שמבוקש להגישו, נשוא הבקשה שלפניי. מן הראוי שטענותיו אלו ילובנו ויוכרעו גם בהיותו כתובע ולא רק כצד ג' ובכך טעם להתיר את הוספת העילות נשוא כתב התביעה המתוקן שכן פועל יוצא מצירוף בעלי דין, מחייב דרך כלל את תיקון כתבי הטענות, וכקבוע בתקנה 26 ותקנה 92 לתקנות: "בית המשפט או הרשם, רשאי, בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..." לא התעלמתי מטענת המשיבים לפיה אין סמכות עניינית לבית משפט המחוזי להיעתר לבקשה מחמת שסכום התביעה הינו בגבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום. דא עקא, התביעה הינה גם לאכיפת הסכם מכר ולכן מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. אמנם, הדירה כבר מומשה ולכן לא ניתן יהיה להיעתר לסעד האכיפה המבוקש גם אם המסקנה תהיה שהמבקשת זכאית לו, אך שעה שבעת שהתביעה הוגשה היא הייתה בסמכות בית משפט המחוזי, אין בעובדה שבמהלך בירורה, סעד האכיפה אינו רלבנטי כדי להורות כי דינה להמשיך ולהתברר בבית משפט השלום וראה לעניין זה רע"א 6132/09 עיריית טירת הכרמל נ' כלל השקעות בנדל"ן בע"מ ואחר' (14.10.09). זאת ועוד, אם תדחה הבקשה, לא תהיה כל מניעה בידי חסן להגיש תביעה עצמאית. אם אכן יגיש חסן תביעה נפרדת, יאלצו שתי ערכאות נפרדות לברר את אותה מסכת עובדתית, דבר שעלול לגרום לפסיקה סותרת וזאת בנוסף לעלויות מיותרות. לכן, גם מטעמי יעילות דיונית יש לקבל את הבקשה. נתתי דעתי גם לטענת ב"כ המשיבים באשר לעיתוי המאוחר של הגשת הבקשה, לאחר חקירת המבקשת ושל עו"ד שטרית ממשרדו של כונס הנכסים של הדירה. מקבל אני כי אכן ניתן היה להגיש את הבקשה בשלב מוקדם יותר ויתכן שהיה מקום לעשות כן כבר עם הגשת התביעה. עם זאת, לא ראיתי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה, שכן ניתן לפצות את המשיבים בהוצאות בגין האיחור שהינו סנקציה פחות חמורה מאשר דחיית הבקשה וזאת בנוסף לכל הטעמים התומכים בקבלת הבקשה. בחנתי את ההלכות אליהן הפנה ב"כ המשיבים בתגובתו ובכללן החלטה שניתנה על ידי בש"א (ת"א) 8199/06 חברת ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ נ' צאיג , אך לא ראיתי שיש מקום ליישמן במקרה שלפני שכן באותם מקרים הנסיבות היו שונות, בין היתר ששם לא דובר בצירוף צד כבעל דין נוסף בהבדל מהמקרה שלפניי, כמו גם מי שביקש את התיקון היה הנתבע שכנגד תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של התובע שציפה לבירור תביעתו, בהבדל מהמקרה שלפניי בו מבקש התיקון היא התובעת. לאור כל האמור אני נעתר לבקשה ומותיר את הצרוף של מר מנור חסן כתובע נוסף. כפועל יוצא, אני מתיר את תיקון כתב התביעה בנוסח שהוגש שיש בו כדי הוספת עילות כמתחייב מהתיקון. המשיבים יגישו כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מהיום. צירוף / החלפת בעלי דין