קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלטת נאמן לא להגיש תביעת חוב: בקשת בועז יונה (בפשיטת רגל) (להלן: "החייב") להאריך המועד להגשת תביעת חוב כנגד החברות שבהקפאת הליכים, המפורטות בהחלטה מיום 31.3.09 בבשא 7228/09, לרבות החברות אי.בי.אס.אנ. ייזום בע"מ ואי.בי.אס.אנ. אירופה בע"מ, וזאת בהתאם לסעיף 21(ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002. לטענת החייב, חברות חפציבה חייבות לו כספים - הן בגין השקעות שהשקיע בחברות והן מכוח היותו עובד החברה, ועצם הרשעתו בפלילים אינה שוללת ממנו זכויות כספיות במישור האזרחי. לאור הימצאותו של החייב בכלא, ומכיוון שחומר החקירה בעניין החברות אינו זמין, אין בידי החייב הכלים להגיש תביעת חוב ולכן נדרשת הארכת מועד. בכוונת החייב לתת הכספים שיקבל לרוכשי הדירות, וזאת כדי להקטין את הנזקים שנגרמו להם מהפרשה. קיים ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו של עו"ד מולכו כמנהל המיוחד של חברות חפציבה, לבין תפקידו כאחד המנהלים המיוחדים של החייב, שאמור למכסם את קופת פשיטת הרגל שלו. הבקשה הוגשה לפני המועד האחרון להגשת תביעת החוב, ולכן לא התגבש אינטרס ההסתמכות ולא ייגרם נזק מהארכת המועד. לאור האמור, ולאור הצהרת המנהלים המיוחדים כי אינם מתכוונים להגיש תביעת חוב בשם החייב, ולאור המטרה לשמה פועל המבקש - סיוע לרוכשים, מבוקש להאריך המועד להגיש תביעת חוב. כן מבוקש להורות לעו"ד מולכו לאפשר לעורך דין או לרואה חשבון מטעם החייב לקבל את כל המידע הדרוש לשם הגשת תביעת חוב כאמור. המנהלים המיוחדים (עו"ד מולכו ועו"ד רוהר), הגישו תגובה ראשונית לבקשה ובה הסכימו עם החייב כי הבקשה מעוררת את סוגיית ניגוד העניינים בו מצוי עו"ד מולכו בכל הנוגע לתביעות הדדוית בין החברות לבין הנאמן בפשיטת רגל. על-כן, הוסדר על דעת שני המנהלים המיוחדים והכונס הרשמי כי הטיפול בתביעות הדדיות מטעם הנאמן בפשיטת רגל יופקד בידיו של עו"ד מיכאל רוהר, ועו"ד מולכו יטפל בתביעות אלו מטעם הנאמן הזמני בהליכי הקפאת ההליכים או הפירוק הזמני של החברות מקבוצת חפציבה. הסדר זה אושר על-ידי בית משפט זה ביום 19.7.09. לגופו של עניין טען עו"ד רוהר כי בקשת החייב הוגשה בהליך שגוי. תביעת חוב נגד מי מהחברות, לרבות בקשה להארכת מועד להגשתה, יש להגיש בתיק הפירוק של כל חברה אשר החייב טוען לנשיה בה, ולא בתיק פשיטת הרגל של החייב בו מוגשות תביעות כנגד החייב ולא לזכותו. בקשת החייב הינה למעשה להורות למנהל המיוחד להגיש תביעת חוב או להתיר לו, במעין תביעה נגזרת, להגיש בשמו את תביעות החוב. מדובר בהתערבות בשיקול דעת המנהל המיוחד, מבלי שהוקמה לכך תשתית עובדתית. לגופם של דברים, החייב לא העלה טעם המצדיק הארכת מועד, ושינוי בייצוג אינו יכול להוות נימוק טוב לכך. כמו כן, החייב לא ציין האם במסגרת ההליך הפלילי קיבל עורך דינו את חומר החקירה. בכל מקרה, סכום הנשייה של החייב זעום בגבולות הסכום המגיע בדין קדימה, ומכל מקום כל סכום המגיע בדין קדימה ישולם לקופת פשיטת הרגל ולא לחייב. ככל שלחברות חוב לחייב, החייב נושה נדחה כלפי החברות, הן בשל מימון דק של החברות והן בשל ניהול החברות במרמה. החייב נטל כספי החברות לכיסו, והצהרתו כי יעמיד הכספים שיקבל לטובת רוכשי הדירות לאחר שהוא גרם למצוקתם, אינה ראויה. דיון אכן, נראה כי הבקשה הוגשה בהליך שגוי, שכן, היה עליה להיות מוגשת בתיקי הפירוק של כל חברה אליה מתייחסת הבקשה תוך ציון המועד האחרון להגשת התביעה, ולא בתיק פשיטת הרגל של החייב. אולם גם לגופה של בקשה לא מצאתי מקום להיעתר לה. משהוכרז החייב "פושט רגל" מוקנים נכסיו לנאמן (סעיפים 42, 113 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980) (להלן: "הפקודה"), יהא מקורם אשר יהא, למעט הנכסים שהמחוקק בחר להגן עליהם (עא 5388/07 יורם גיל נ' עו"ד ד"ר יואב בן דרור, פיסקה 9). בהתאם, הסמכות להגיש תביעת חוב בשם פושט רגל מוקנית על-פי סעיף 124(3) לפקודה, לנאמן. החייב, אינו חולק על כך, אלא שלטענתו משהמנהלים המיוחדים לא פעלו ואינם מתכוונים לפעול לשם הגשת תביעת חוב בשמו, ומשקיים ניגוד עניינים מובנה בין פועלו של עו"ד מולכו בכובעו כמנהל חברות חפציבה לבין פועל בכובעו כמנהל החייב, לא נותרה לו ברירה אלא להגיש תביעות החוב בעצמו. ההסדר הנ"ל בין המנהלים המיוחדים, מנטרל למעשה ניגוד העניינים המובנה, עליו לא חלק עו"ד מולכו ואף דרש הסדרתו. לגופו של עניין, בקשת החייב אינה אלא ערעור על החלטת המנהל המיוחד שלא להגיש תביעת חוב בשמו, בגדרו הוא מבקש כי יותר לו להגיש תביעת חוב בעצמו. ערעור כאמור נדון במסגרת סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, על פיו: "נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק". החייב לא הצביע על החלטת המנהל המיוחד שלא להגיש תביעת חוב, אלא הסתמך על דברים בעל פה שמסר לו, לדבריו, עו"ד מולכו. גם אם היתה מתקבלת החלטה כאמור על ידי המנהל המיוחד, החייב לא הצביע על טעם המצדיק התערבות בה. מכוח הוראת סעיף 150 הנ"ל על החייב להצביע בבקשתו על כך ש"נפגע" עקב החלטת הנאמן (פש"ר (באר-שבע) 8121/08 בהמני (גהדר) יורם נ' הכונס הרשמי, , פיסקה 7). העובדה כי המנהל המיוחד בחר שלא להגיש תביעת חוב בשם החייב אינה בהכרח מצביעה על פגיעה בחייב. לשם הוכחת אותה פגיעה במקרה שלפנינו, היה על החייב להתמודד עם טענת המנהל המיוחד כי בנסיבות העניין החייב הינו נושה נדחה כלפי החברות, אך זאת לא עשה. משלא מצאתי טעם להתערב בפעולות המנהל המיוחד בתיק פשיטת הרגל של החייב, דין הבקשה להידחות. ככל שמדובר בנכסים שאינם מוקנים על-פי חוק לנאמן בפשיטת רגל, בידי החייב להגיש למנהלים המיוחדים בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תוך ציון החברה הספציפית כנגדה מופנית תביעתו (שהרי עם ההכרזה על פשיטת רגל אין החייב הופך לפסול דין (ש. לוין וא. גרוניס "פשיטת רגל" (מהדורה שניה), עמ' 175)), ובאם תידחה בקשתו בידו לערער לבית משפט זה. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.תביעת חובנאמנותחוב