מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית: לפני בקשה לסילוק על הסף של חלקים מכתב התביעה מחמת העדר סמכות עניינית, ולחילופין מהטעם שהמשיבה הגישה התובענה הכספית ולא עתרה טרם הגשתה לתקיפת החלטות המשיבה בקשר למכרזים שנכללו בכתב התביעה: מכרז השמירה החדש, מכרז חדרה ומכרז הגידור החדש (להלן:-"המכרזים"), שבעקבותיהם התקשרה המבקשת עם צדדים שלישיים (להלן:-"הבקשה"). 1. רקע (א) המשיבה היא חברה פרטית המתמחה במגוון שירותי אבטחה, מיגון ושמירה ועוסקת, בין היתר, בהתקנת מערכות אזעקה מתוחכמות, התקנת גדרות ביטחון ומערכות היקפיות לגילוי אש ועשן ובמתן שירותי שמירה למוסדות. המבקשת היא חברה ממשלתית. המשיבה העניקה למבקשת שירותי גידור ושמירה ושירותים נוספים משך למעלה מעשור, באתריה של המבקשת הפרוסים ברחבי הארץ. העובדים שעסקו במתן שירותים למבקשת הועסקו פורמלית על ידי המשיבה אך, לטענת המשיבה, בפועל היו כפופים ישירות לגורמים המוסמכים במבקשת שפיקחה על עבודתם, דהיינו, המשיבה שימשה כמעין חברת כוח אדם עבור המבקשת. (ב) ביום 28.6.06 פורסמה כתבת תחקיר בתכנית "עובדה" (להלן:-"הכתבה"), בה נראו עובדי המשיבה מבצעים עבודות פרטיות בחצר ביתו של סמנכ"ל בכיר במבקשת, מר שמואל אדם (להלן:-"מר אדם"), שעה ששעות עבודה פרטית אלו דווחו כשעות עבודה עבור המבקשת שחוייבה בתשלום בגינן. בעקבות פרסום הכתבה החלה המבקשת לנהל הליך בדיקה ולשיטת המשיבה, החלה להערים עליה ועל עובדיה קשיים ולהצר צעדיהם עד שלבסוף בחודש פברואר 2007 הודיעה המבקשת למשיבה שהחליטה להשעותה מכל התקשרות שנעשתה בין השתיים, בין בהתקשרויות קיימות בין אם עתידיות, וזאת למשך שנתיים ממועד קבלת ההחלטה או עד לסיום חקירת המשטרה בעניין (להלן:-"ההחלטה"). בעקבות ההחלטה הגישה המשיבה ביום 21.11.07 את התביעה דנן נגד המבקשת בטענה שההחלטה נתקבלה שלא כדין וגורמת לה נזקים והפסדים כבדים. כמו כן, נטען בכתב התביעה שלמבקשת חובות שלא נפרעו בגין עבודות שהעניקה לה המשיבה. (ג) בתביעה זו עותרת המשיבה לחיוב המבקשת בתשלום סך 4,486,498 ₪ המורכב מסכומי הפחתות שביצעה המבקשת מתשלומים המגיעים למשיבה, לטענתה, וכן מסכומי קנסות שהטילה עליה. בנוסף, כולל סכום התביעה הפסדי רווחים צפויים בגין ההתקשרויות באתרים השונים, הוצאות בגין עבודות פירוק והרכבה וכן תמורה עבור עבודות נוספות שבוצעו ולא שולם בגינן. (ד) המבקשת הגישה כתב הגנה בו טענה, בין היתר, שהעבודות שבוצעו בחצריו של מר אדם בוצעו דווקא מטעמה של המשיבה ועל ידי עובדיה ודווחו מטעמה של המשיבה כשעות עבודה במתקניה של המבקשת שחוייבה בתשלום בגינן, והכל ללא ידיעתה של המבקשת שגילתה את התנהלותה של המשיבה רק בעת פרסום הכתבה. כאמור, בעקבות הכתבה פתחה המבקשת בחקירה פנימית שממצאיה העלו חשד כבד לביצוע עבירות פליליות על ידי המשיבה שחייבו את המבקשת בהפסקת ההתקשרות עם המשיבה לאלתר ואף הגשת תלונה במשטרה נגדה, והכל לא לפני שבוצע שימוע למשיבה. בנוסף, לא הגיעו למבקשת כל חשבוניות או דרישות תשלום של חובות כספיים אותם חבה היא, כביכול, למשיבה. (ה) ביום 27.2.08 התקיים דיון לפני בו הסכימו הצדדים שייערך ניסיון גישור לפני עו"ד ארי גולן ובמקביל יתקדמו ההליכים המקדמיים בתיק. בפועל התנהל הגישור בפני מר אבנר יהודאי אך ביום 19.11.08 הודיעה המשיבה שהליך הגישור לא צלח. (ו) המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף נתמכת בתצהירו של מר ניר גבע, המשמש בתפקיד ראש מדור במחלקת המכרזים באגף האספקה והאחסנה במבקשת, זו הבקשה דנן, לה הוגשה תשובת המשיבה הנתמכת בתצהירו של מר עוזי אורלי, מנכ"ל המשיבה. המבקשת הגישה תשובה לתשובת המשיבה. (ז) להשלמת התמונה יצויין שהמשיבה הגישה גם בקשה לגילוי ולעיון במסמכים ומענה על שאלונים, לה הוגשו תגובות. כמו כן הגישה המבקשת בקשה למתן צו להשיב על שאלון, לגילוי ועיון במסמכים ולמתן פרטים נוספים, גם לה הוגשו תגובות, ובדיון שהתקיים לפני ביום 7.1.09 הסכימו המבקשת והמשיבה שיסדירו ביניהן את סוגיית השאלונים ואכן הודיעו מאוחר יותר שהגיעו להסכמות דיוניות המייתרות את הצורך במתן החלטות בכל הבקשות בקשר עם ההליכים המקדמיים אך נותרה הבקשה לסילוק על הסף, בה אכריע עתה. 2. טיעוני הצדדים טענות המבקשת: (א) המבקשת עותרת לסילוק על הסף של התובענה ככל שהיא נוגעת למכרזים, מחמת חוסר סמכות עניינית מהטעם שהסמכות הייחודית לדון בהם נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. ולחילופין, מהטעם שהמשיבה לא הגישה עתירות מנהליות לתקיפת החלטות המבקשת בכל הנוגע למכרזים שבעקבותיהם התקשרה המבקשת עם צדדים שלישיים. (ב) המבקשת טוענת שבכתב התביעה ציינה המשיבה שהצעתה היתה אמורה להיבחר כהצעה הזוכה במכרזים ואילו המבקשת מנעה ממנה שלא כדין לקחת חלק במכרזים או להשתתף במשא ומתן עם המציעים במכרזים, ובשל כך תובעת המשיבה את אובדן הרווחים, שכביכול, נמנעו ממנה. על כן עסקינן ב"תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" כאמור בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 (להלן:-"החוק"), כאשר מכרז מוגדר בחוק כ"ענייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 ..." (להלן:-"חוק המכרזים"). כידוע, חברת החשמל היא חברה ממשלתית העונה על הגדרת "תאגיד ממשלתי" כהגדרתו בחוק המכרזים ועל כן חל עליה סעיף 2 לחוק המסמיך באופן ייחודי את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בתובענה דנן. (ג) ממשיכה המבקשת וטוענת שאין חולק שישנם חלקים מכתב התביעה המצויים בסמכות בית משפט זה, אלו העוסקים בתמורה לה זכאית המשיבה, כביכול, בגין "עבודות פירוק והקמה", אך אין בכך כדי להקנות סמכות לבית המשפט לדון בחלקיה של התביעה נוגעים למכרזים. (ד) כאמור, המבקשת טוענת שיש לסלק התביעה על הסף גם מהטעם שהמשיבה נמנעה מלתקוף את החלטותיה בנוגע למכרזים ובחרה להגיש התובענה דנן, וזאת לאחר שחלפו חודשים רבים ממתן ההחלטות, ובפרק זמן זה התקשרה כבר המבקשת בחוזים במסגרת המכרזים עם צדדים שלישיים. על כן משעתרה המשיבה בתובענה שיפסקו לה פיצויים בגובה הסכומים אותם הייתה מרוויחה לו הייתה זוכה באותם המכרזים, אך לא תקפה, כמציעה במכרז ציבורי, במסגרת עתירה מנהלית את אותן ההחלטות הנוגעות למכרזים ואף לא עתרה למניעת הכרזה על הזוכים במכרזים - יש לסלק התובענה מהטעם שאם לא כן עלולה המשיבה למצוא עצמה מחוייבת בכפל תשלומים- הן לצדדים שלישיים עימם התקשרה זה מכבר הן למשיבה שהגישה התובענה דנן. טענות המשיבה: (ה) בתגובתה טוענת המשיבה שטענת העדר הסמכות העניינית לא הועלתה במסגרת כתב ההגנה, לא בישיבת קדם המשפט שהתקיימה לפני ואף לא בישיבות הגישור שהתקיימו בין המבקשת למשיבה, ומשנטענה טענה זו בשיהוי כה גדול אין מקום להיעתר לה עתה. (ו) ממשיכה המשיבה וטוענת שאין לטענת חוסר הסמכות כל משמעות פרט לסירבול ההליך ועיכובו שכן אם תתקבל הבקשה יהיה עליה להסיר חלקים מכתב התביעה ואותם תאלץ להגיש במסגרת כתב תביעה נפרד בבית המשפט לעניינים מנהליים. (ז) לגופה של טענת חוסר הסמכות העניינית סבורה המשיבה שעילתה של התובענה אינה נעוצה כלל במכרזים אלא בשלב שקדם למכרזים, בהחלטה להשעות או לבטל כל התקשרות עימה. ובמילים אחרות, המשיבה אינה מציעה במכרז שהפסידה ועתה תוקפת את חוקיות המכרז אלא טענותיה מופנות כלפי החלטת המבקשת בשלב הטרום מכרזי להשעותה מכל התקשרות עימה. (ח) לעניין טענת המבקשת שעל המשיבה היה להגיש עתירה מנהלית כתנאי מחייב על מנת לעתור לתשלום פיצויי כספי בגובה הכספים אותם הייתה עתידה להרוויח לו זכתה במכרזים בהם לא הותר לה להשתתף, היינו פיצויי קיום, עונה המשיבה שאין כל הלכה מחייבת בעניין זה המתנה את קבלת פיצויי הקיום בתקיפה מוקדמת של המכרז אלא יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ובכל אופן אף אם הייתה קיימת הלכה שכזו אין לה תחולה בעניינינו שהרי עילת התובענה מתמקדת בשלב הטרום מכרזי ולא במכרז עצמו. (ט) לבסוף, טוענת המשיבה שאף בטרם או בסמוך להחלטה, התקשרה המבקשת עם צדדים שלישיים, כך שלא נותר כל טעם בהגשת עתירה שעניינה תקיפת המכרזים, שכן הכרעה בשלב זו לא הייתה מתקבלת טרם כניסת התקשרויות אלו לתוקף. תשובת המבקשת: (י) המבקשת חוזרת על טענותיה שהסמכות לדון בטענות המשיבה בכל הנוגע למכרזים נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומדגישה שהחלטותיה לעניין מניעת ההתקשרות עם המשיבה, עליהן מבוססת התובענה, נתקבלו על ידי ועדת המכרזים ועל כן ודאי שעסקינן בתובענה שעילתה במכרז כאמור בתוספת השלישית לחוק המעניקה את הסמכות לדון בתובענות מסוג זה אך לבית המשפט לעניינים מנהליים. (יא) לעניין טענת המשיבה שהמבקשת העלתה את טענות העדר הסמכות העניינית באיחור, משיבה המבקשת שטענה זו ניתן להעלות בכל שלב של הדיון, קל וחומר בשלב של קדם המשפט טרם שהוחל בשמיעת הראיות. כמו כן, למשיבה לא ייגרם כל נזק מפיצולו של הדיון, שכן אין כל קושי להפריד את חלקה של התובענה העוסק במכרזים ולדון בו בבית המשפט לעניינים מנהליים, בעל המומחיות לדון במחלוקות העולות בחלק זה של התובענה, ובמקביל להמשיך ולדון בשאר התובענה לפני בית משפט זה. אף למעלה מכך, נקבע בפסיקה זה מכבר שחלוקת הסמכויות בין בתי המשפט השונים גוברת על האינטרס הציבורי במניעת פיצולם של הליכים. המבקשת מדגישה גם שתכלית החיוב בהגשת תובענה מנהלית בכדי לזכות בסעד של פיצויי קיום עניינה במניעת כפל תשלומים מצידה של רשות מנהלית, מצב שעלול להתעורר עתה עקב הימנעותה של המשיבה לאכוף זכויותיה הנטענות באמצעות הגשת עתירה מנהלית כנדרש. (יב) לבסוף טוענת המבקשת, שלא היתה כל הצדקה מצידה של המשיבה שלא להגיש עתירה מנהלית לתקיפת ההחלטות הנוגעות למכרזים או למניעת התקשרויות עם צדדים שלישיים בטענה שאין די זמן למתן הכרעה שיפוטית בעניינן, ומשבחרה שלא לעשות כן ואילו רק בחלוף כמעט שנה ממועד מתן ההחלטות הגישה התובענה דנן, מנועה היא עתה מלתבוע פיצויי קיום בגין המכרזים. 3. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיבה ובתשובת המבקשת לתשובה על נספחיהן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקתם על הסף של חלקים מכתב התביעה שהגישה המשיבה ככל שאלו נוגעים למכרזים, והכל כמפורט להלן: (א) תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות"), מורות באילו מקרים תסולק תובענה על הסף. הלכה פסוקה היא שהסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קשה שיש להפעילו בזהירות רבה, מהטעם שבהפעלתו נמנעת כניסתו של התובע בשערי בית המשפט (ראו ע"א 642/89 עזבון המנוח שניידר ז"ל נגד עיריית חיפה, פד"י מו(1) 470, 476-477 (1992); ה"פ (חי') 335/96 ויניק חברה לבנין בע"מ נ' סרביאן (לא פורסם, , ניתן ביום 8.6.98); ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז(4) 721 (1983); וכן י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, (תשנ"ה-1995) 387). ואולם, כפי שאבהיר בהמשך, סילוקם של חלקים מכתב התביעה על הסף לא יחסום את דרכה של המשיבה לפנות לערכאה השיפוטית המתאימה לבירורם- היא בית המשפט לעניינים מינהליים. (ב) כאמור, הועלתה לפני טענת חוסר סמכות עניינית לדון בתובענה זו על חלקיה השונים. טרם שאתן מענה לשאלה זו שומה עלי להתייחס לטענת המשיבה שלפיה משבחרה המבקשת שלא להעלות את סוגיית העדר הסמכות העניינית בכתב ההגנה מטעמה, בישיבת קדם המשפט או בישיבות הגישור השונות שהתקיימו, ואף ההליכים המקדמיים שנוהלו בין המבקשת למשיבה נסובו, בין היתר, סביב הטענות שהועלו בכתב התביעה לגביהן נטען עתה שיש לסלקן על הסף - אין לקבל עתה את טענת העדר הסמכות העניינית. טענה זו דינה להידחות שכן אין כל מניעה להעלות כעת את טענת היעדר הסמכות העניינית, אותה ניתן להעלות בכל שלבי הדיון המשפטי, ואיני סבורה שהעלאתה בשלב הנוכחי, טרם שנשמעו ראיות המבקשת והמשיבה, נגועה בחוסר תום לב (ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פ"ד לז(3)1 (1983)). אמנם, מקובלת עלי טענת המשיבה שלפיה בניגוד לעבר בו ניתן היה להעלות הטענה ללא כל הגבלה בכל שלב, כיום, קיימים מצבים בהם ידחה בית המשפט את הטענה אם הועלתה באיחור ובחוסר תום לב, אך אין ליישם גישה זו במקרה דנן שכן מצויים אנו עדיין בשלב קדם המשפט, שהוא שלב התחלתי מאוד של הדיון (4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2)669 (1997); ת"א (מחוזי- ת"א) 1143/04 צור נ' יעל תוכנה ומערכות בע"מ (לא פורסם, , ניתן ביום 23.7.06). (ג) סעיף 5 לחוק מגדיר את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים באלו המילים: "5. סמכות בית המשפט (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן- עתירה מינהלית); (2) ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן- ערעור מינהלי); (3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן- תובענה?מינהלית); (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק." (הדגשה שלי-ה.ג.) סעיף 5(3) לחוק מפנה לתוספת השלישית לחוק בה נכתב בפסקה הראשונה: "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור בפסקה 5 לתוספת הראשונה". הפסקה החמישית לתוספת הראשונה מגדירה מהו מכרז: "מכרזים - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין". ולבסוף, סעיף 2 לחוק המכרזים קובע: 2. חובת מכרז (א) המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית וקופת חולים, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. (ב) ... (ג) ... המשיבה טוענת שמאחר שעניינה של התביעה דנן אינו נובע מהמכרזים אלא מתמקד בהחלטות המבקשת שניתנו בשלב שקדם למכרזים, הרי שאין מדובר עוד ב"ענייני מכרזים" שהם בסמכותו של בתי המשפט לעניינים מנהליים, ואין מדובר בתובענה לפיצויים ש"עילתה במכרז". איני מקבלת גישה זו. (ד) השאלה האם תובענה היא "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז", כאמור בתוספת השלישית לחוק, המצוייה בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים מכוח סעיף 5 לחוק, נדונה בעע"מ 9660/03 עיריית רחובות נ' שבדרון, פ"ד נט (6) 241 (2005), וכדברי כב' השו' רובינשטיין: "עילת רשלנות נזיקית "רגילה" שחבה בה רשות מנהלית..., מקומה באולמי בית המשפט האזרחי, אך התרשלות ורשלנות בעניינים הנובעים ממכרזים יבואו בגדר התובענה המנהלית באותו מבט רחב. לטעמי, תהא בכך מלאכותיות אם יופרד- למשל- הדיון בעילות שונות הנובעות ממכרז אחד". לדבריו הצטרפה כב' השו' נאור באלו המילים: "המקרה של משתתף במכרז שלא שלא זכה אף שאמור היה לזכות הוא המקרה הטיפוסי של תובענה מנהלית שעילתה במכרז... הנה כי כן, נקבע כי במסגרת התוספת השלישית לחוק התרשלות בניסוח מכרז או באופן ניהולו עשויה לגרור חובת פיצוי מצד הרשות, וכי מדובר בתובענה לפיצויים ש"עילתה" במכרז". עינינו רואות, שתובענה שעניינה התרשלות של גוף ציבורי בעניינים הנובעים ממכרזים מקומה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים. המבקשת כחברה ממשלתית, כפופה לחובת המכרזים ועל כן כל התקשרות עימה תעשה במכרז, והחלטתה למנוע מהמשיבה כל התקשרות עימה, לבטל התקשרויות עימה ולמנוע התקשרויות חדשות- היא החלטה שעניינה במכרזים. נוכח האמור, החלקים בתובענה העוסקים במכרזים נכנסים בגדר "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" המצוי, מכוח סעיף 5 לחוק, בגדר סמכותו הבלעדית של בית המשפט לעניינים מינהליים, ואין כל רלוונטיות לעובדה שהחלטות אלו נתקבלו טרם פרסום המכרזים או שכלשונה של המשיבה, אינן "צמודות" למכרז ספציפי (רע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר, פ"ד נט(5)473 (2005)). (ה) זאת ועוד. עיון בכתב התביעה מעלה שהמשיבה עותרת למתן פיצוי כספי, בין היתר, בגין אובדן הרווחים שנגרמו לה בשל מניעת השתתפותה במכרזים שפרסמה המבקשת, היינו הסעד המבוקש הוא תשלום כספי בגובה הסכומים אותם הייתה עתידה להרוויח לו הורשתה להשתתף במכרז ואף הייתה זוכה בו (בש"א (ת"א) 32988/08 סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ נ' אגוד ערים אזור דן (ביוב) (לא פורסם, , ניתן ביום 14.1.09). המשיבה התמודדה במכרזים לגבי איזור חיפה והצפון וחדרה בתחום הגידור - אך לא זכתה, בכתב התביעה מפרטת המשיבה את העובדה שהגישה הצעות למכרזי השמירה בחיפה והצפון ובחדרה אך לא זכתה בשל התנהלות המבקשת, וכן נמנע ממנה להשתתף במכרז הגידור. החלטות המבקשת שמנעו ממנה השתתפות במכרזים הן החלטות שהתקבלו על ידי ועדת המכרזים של המבקשת. החלטות שניתנו על ידי ועדת מכרזים בגוף ציבורי ראויות לידון במסגרת הליך מינהלי ולא בבית משפט אזרחי, ואף אם החלטות אלו ניתנו בשלב שקדם למכרזים ואינן עוסקות במכרזים ספציפיים, הרי, כפי שציינתי, החלטות היוצאות תחת ידה של ועדת המכרזים עוסקות רובן ככולן במכרזים של חברה ממשלתית, ומשכך הסמכות לבחון האם החלטות אלו נתנו שלא כדין נתונה אך לבית המשפט לעניינים מינהליים. (ו) ממשיכה המשיבה וטוענת שאם תתקבל הבקשה ובעקבותיה תאלץ להסיר סעיפים מכתב התביעה ולהגיש בעניינם תובענה נפרדת, כך שהדיון יפוצל בין הערכאות השונות, ייגרם סירבול ההליך ועיכובו. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה, שלשיטתה, ינוהלו ההליכים על פי אותם סדרי דין. לסוגיית פיצול הדיון בין הערכאות השונות התייחסה כב' השו' נאור בע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, נט(3)497 (2004) באלו המילים: "והנה - לכאורה - פתרון פשוט ואלגנטי המאפשר השגה בו זמנית של שני יעדים, שנראה היה שסותרים זה את זה: כיבוד הסמכות הייחודית של כל ערכאה ומניעת פיצול הדיון. דא עקא, שפתרון זה מיועד למצב שבו ערכאה מתבקשת לפסוק בשאלות שאינן בסמכותה שעלו דרך אגב, הכל בכדי להכריע בענין שבסמכותה; פתרון זה אינו רלוונטי למצב שבו ההכרעה בעילה נתבעת או סעד נתבע אינה בסמכותה. הכרעת ערכאה בעילה שאינה בסמכותה או בסעד שאינו בסמכותה יכולה אמנם למנוע פיצול דיון, אך פוגעת בחלוקת הסמכויות בין ערכאות..." ובהמשך: "... התשובה לשאלה אם יש מקום לפרשנות רחבה שתאפשר את ריכוז הדיון בתביעה הכוללת הן עילות שבסמכות ייחודית של בית הדין האזורי לעבודה והן עילות שאינן בסמכותו, היא שלילית... אף אם נניח שאינטרס הציבור בריכוז תביעות גובר, לענין אחד, על זכות התובע לתבוע בנפרד עילות שבסמכות ערכאה משפטית אחד, רב המרחק עד למסקנה שהאינטרס הציבורי האמור גובר על חלוקת סמכויות שקבע המחוקק... אף בסדרי הדין של בתי משפט אזרחיים, ברור כי הסמכות שקבע המחוקק גוברת על צירוף עילות: "...כל אימת שהתקנות מתירות לצרף עילה לעילה, נקבע סייג לדבר: אין לצרף עילה לעילה ולתבען ביחד בכתב תביעה אחד, אלא אם היו שתי העילות נתונות לשיפוטו של אותו בית המשפט" (זוסמן, בע' 184; ראו גם גורן בע' 92). כך, כאשר מוגש לערכאה שיפוטית כתב תביעה הכולל עניינים שבסמכותה לצד עניינים כאמור שאינם בסמכותה, אין מנוס (בכפוף לסעיף 76 לחוק בית המשפט, במקרה של שאלה המתעוררת דרך אגב) אלא לפצל את ההליך: "פעמים נכרכים בכתב תביעה אחד שני ענינים ביחד, האחד הוא בסמכותו של בית המשפט והשני חורג מגדר סמכותו. במקרה כזה, יפצל בית המשפט את המשפט, יעביר את הענין שאינו בסמכותו לבית המשפט המוסמך וימשיך לדון בענין שבסמכותו" (זוסמן, בע' 91). דברים אלו נאמרו לעניין חלוקת הסמכויות בין בית המשפט האזרחי לבין בית הדין לעבודה, אך יפים גם לענייננו - אין בכוחו של שיקול יעילות הדיון להקנות סמכות לבית משפט בעת שסמכות זו נתונה באופן בלעדי לבית משפט אחר. שיקולי יעילות אינם יכולים לגבור, אף לא בנסיבות העניין, על האינטרס הציבורי בברור מחלוקות בפני בית המשפט לו המומחיות בתחום עת מדובר בנושא משדה המשפט המינהלי, שעניינו הדרך הראויה להעברת כספי חברה ממשלתית לגופים פרטיים (עע"מ 8582/05 מועצה מקומית סאג'ור נ' המרכז לטניס בישראל (לא פורסם, , ניתן ביום 13.12.06); עת"מ (י-ם) 996/06 העמותה למען קיסריה נ' רשות החברות הממשלתיות (לא פורסם, , ניתן ביום 8.8.07); ת"א (ת"א) 1295/05 גביש נ' עירית גבעתיים (לא פורסם, , ניתן ביום 10.6.08). עוד אוסיף שאין לסוגיית הפרוצדורה הנהוגה בבתי המשפט השונים כל נפקות לשאלה איזה בית משפט הוא בעל הסמכות להכריע במחלוקת. (ז) משקבעתי שבית המשפט לעניינים מינהליים הוא בעל הסמכות הייחודית לדון בחלקיה של התובענה הנוגעים למכרזים איני נדרשת עוד לדון בשאלה האם על המשיבה היה לתקוף החלטותיה של המבקשת בבית המשפט לעניינים מינהליים טרם הגשת התובענה הכספית בבית משפט זה. שאלה זו תוכרע במסגרת התובענה המינהלית. 4. סוף דבר הבקשה מתקבלת בהתאם לאמור לעיל כך שהסעיפים העוסקים בסוגיית המכרזים יימחקו מכתב התביעה. לא ניתן להעביר חלק מהתביעה, ולכן, יוגש כתב תביעה מתוקן המתייחס אך ורק לסעדים הכלולים בסמכות בית משפט זה תוך 30 יום מהיום. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום נוספים. המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בסך 5,000 ₪+מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כתב תביעהמחיקת סעיפיםסמכות ענייניתמסמכים