עיקול זמני בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול זמני בבקשה לאישור תביעה ייצוגית: האם ניתן להטיל עיקול זמני על נכסי נתבע לבקשת תובע, אשר הגיש בקשה להכרה בתביעתו כייצוגית? המבקש הגיש את התביעה בת"א 1942/08 וצירף לה בקשה לאישורה כתביעה ייצוגית (בש"א 16319/09; להלן: "בקשת האישור"). מטרת התביעה היא השבת כספים שנגנבו, על פי הנטען, בידי המשיב 1, ישראל פרי (להלן: "המשיב" או "פרי") ומשיבים אחרים. בקשת האישור מתבררת בפני כב' השופט דר' עמירם בנימיני וטרם ניתנה בה החלטה סופית (החלטתי זו התעכבה במידת מה הן על מנת לעקוב אחר התקדמות הדיון בבקשת האישור והן על מנת לאפשר לצדדים למצות ניסיון להגיע להסדר דיוני, ניסיון שטרם צלח). אציין, בתמצית, כי המבקש וחברי הקבוצה הנוספים התקשרו עם המשיב ועם הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל - מערב גרמניה) (להלן: "הארגון") לצורך ייצוגם בנוגע להצטרפותם לתכנית פנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה. הם שוכנעו על ידי המשיבים לכסות את התשלום החד פעמי הגבוה שנדרש מצד המוסד האמור לשם הצטרפות לתכנית, באמצעות הלוואות שניתנו על ידי חברות, שהתברר שהיו בשליטת פרי. בתביעה נטען כי מעשי הגניבה התבטאו בגביית פרמיות ביטוח מהלקוחות והעברתן לכיסו של פרי ובגביית החזרים "מנופחים" של סכומי ההלוואות הלא נחוצות. המבקש מפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל (5.2.09), שבו נדחה ערעורו של המשיב על הרשעתו בתרמית ובגניבת מאות מיליוני מרקים גרמניים ועל שליחתו למאסר בפועל של 10 שנים. עוד מפרט המבקש את השתלשלות האירועים שהובילה לביטול עיכוב הביצוע של גזר הדין ושליחתו המיידית של המשיב לתחילת ריצוי עונשו. המבקש מפרט את החשש הכבד להברחת נכסים. כאמור, יש להכריע תחילה בשאלה האם ישנה, כלל ועיקר, אפשרות להטיל עיקול זמני בתביעה ייצוגית, בשלב שבו בקשת האישור טרם הוכרעה. תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". בהוראה ספציפית הנוגעת לסעד זמני של עיקול, תקנה 374, נקבע כי "(א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע. (ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" (ההדגשה שלי - א.ז.). להשלמת התמונה נפנה לתקנה 1 לתקנות, שם מוגדרת "תובענה" כ: "תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט, באחת הדרכים שנקבעו לכך". שאלת האפשרות להידרש לסעד זמני בד בבד עם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נדונה במספר החלטות בבתי המשפט המחוזיים. בת"א (מחוזי חיפה) 1306/99 עמותת "קו חם לצרכן" נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (2000) קבע כב' הנשיא מיכה לינדנשטראוס, כי "השאלה המתעוררת היא האם יכולה המבקשת לעתור לצו עשה זמני בטרם אושרה הגשת התביעה הייצוגית. בעניין זה אומר כי הלכה היא כי סעד זמני הינו סעד טפל לתביעה העיקרית, ואין הוא בא, למעט במקרים חריגים, אלא לאחר שהוגשה כדין ובמסגרתה... אין מחלוקת כי בפנינו קיימת, בשלב זה, רק בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית... אין, לכן, לעניות דעתי, בשלב זה, לראות בבקשה עצמה ככתב תביעה בשם המלא על כל הכרוך בכך, ואין בפנינו בשלב זה כל תובענה... כל מה שקיים בפני בית המשפט בשלב זה, הוא כתב תביעה שהוגש לתיק בית המשפט, והוא בבחינת הצגת דוגמת התביעה שתוגש, אם וכאשר תאושר התובענה כייצוגית...". דעה דומה הובעה בבש"א (מחוזי תל אביב) 8615/06 ג'אן נ' אלטמן רוקחות (2008) מפי כב' השופט מגן אלטוביה. לשיטתו, "קבלת סעד זמני מותנית בהגשת תביעה עיקרית... אין מקום ליתן צו זמני או צו ביניים אחר אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת... החוק [חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 - א.ז.] קובע מודל הדרגתי לפיו כדי להגיש תביעה ייצוגית יש לעבור תחילה את משוכת אישור התובענה כייצוגית על פי התנאים בחוק... באין אישור של בית משפט לתובענה כתובענה ייצוגית, בשלב ביניים זה של הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובטרם ההחלטה בה, כאילו לא הוגשה התובענה. מבחינה זו, דברי כב' השופט לינדנשטראוס [בעניין פרטנר הנ"ל - א.ז.] לפיהם בשלב הבקשה לאישור התובענה הייצוגית אין בפני בית המשפט אלא דוגמת תביעה ולא תביעה ממש, שרירים וקיימים גם לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות...". יצויין, כי בהחלטה שניתנה בבש"א (מחוזי תל אביב) 17537/07 פרנק נ' אולסייל. קום בע"מ (2007) קבע סגן הנשיא, כב' השופט יהודה זפט, כי ניתן לעתור לקבלת צו מניעה זמני בטרם התקבלה הבקשה לאישור הואיל ויש לראות בבקשה לאישור בגדר "תובענה", כמשמעותה בתקנה 1 לתקנות. דעתי, בכל הכבוד, שונה. הגם שפורמלית עשויה הבקשה לאישור להיכנס לגדר הביטוי "תובענה" שבתקנה 1, דומה שלא לבקשה מסוג זה התכוון מתקין התקנות שעה שניסח את תקנה 362(א) הנ"ל. להשקפתי, לא בכל מקרה שבו מוגשת "בקשה" כלשהי לבית המשפט, ניתן יהיה לראותה כ"תובענה" לצורך מתן סעד זמני. בקשה, שהיא בעלת אופי מקדמי או זמני בעצמה, אינה יכולה להוות בכל מקרה בסיס לעתירה מקדימה אחרת לסעד זמני, אשר יהווה בעצם סעד "זמני לזמני" או "זמני למקדים". אני תמים דעים אפוא עם הגישה שהובעה בפרשות פרטנר וג'אן הנ"ל. בכל מקרה ניתן לומר, כי גם אם ניתן לראות בבקשת האישור "תובענה", אשר מאפשרת מתן סעדים זמניים מסוימים, בכל מקרה לא ניתן לראותה כ"תובענה לסכום כסף", כנדרש לפי תקנה 374(א); היא לכל היותר "מסדרון" שעשוי להוביל לאותה תובענה לסכום כסף, ולפיכך, גם לפי הפרשנות המרחיבה של הביטוי "תובענה", לא ניתן להורות על סעד זמני מסוג עיקול. עוד חשוב להבחין בין עתירה מקדמית שנועדה "לשרת" את הבקשה לבין כזו שמטרתה להבטיח את ביצוע פסק הדין, לכשיינתן. כך, למשל, ניתן להכיר בסעד של גילוי מסמכים, באופן מוגבל, עוד בשלב הבקשה לאישור, אך זאת למטרת בירור הבקשה בלבד (להבדיל מהתביעה). ראו: רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003); רע"א 7956/08 מעדניית האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן-צבי (2009) (ראו והשוו גם: רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי (2009) - היקף מצומצם של גילוי מסמכים בבקשה לאישור תביעה נגזרת). המבקש ביקש לגזור גזירה שווה בין העניין דנא לבין האפשרות לדון בבקשה לסעד זמני בתביעה "רגילה", שטרם הוכרע בה עניין ביטול היתר ההמצאה לחו"ל; ראו: רע"א 6657/05 מעבדות ים המלח בע"מ נ' AHAVA (2005). בהקשר זה נפסק זה מכבר, כי הגם שמדובר ב"תביעה על תנאי", ישנה אפשרות לתת סעד זמני, אלא שמתן הסעד הזמני כפוף לכך שבית המשפט או שיתיר פוזיטיבית את היתר ההמצאה או, למצער, שיתרשם כי קיימת אפשרות קרובה למדי להרשות את ההמצאה. ראו: ע"א 464/65 אונגר נ' פריס ישראל סרטים בע"מ, פ"ד כ(3) 6 (1966). אם כך הדבר שעה שבתביעה הכפופה עדיין להחלטה סופית בנוגע להיתר ההמצאה לחו"ל עסקינן, מדוע לא לקבוע כך גם שעה שמדובר בתביעה הממתינה לאישור המתאים בדבר סיווגה כתביעה ייצוגית? כידוע, על מבקש היתר המצאה מחוץ לתחום להראות הן כי עניינו בא בגדר עילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות, והן כי עומדת לו עילה לגופו של עניין. כאשר בוחן בית המשפט את עילות ההמצאה, עליו לבחון האם למבקש "תביעה הראויה לטיעון". בצד הבחינה של עילת ההמצאה, על בית המשפט לבחון את עילת התובענה גופה. על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE (2007)). אם כך, מדוע שלא לבצע בדיקה ראשונית-לכאורית ולבחון האם בידי המבקש "תביעה ראויה לטיעון" וכי הוא מעלה "שאלה רצינית", ולהעריך את סיכויי התביעה לעבור את משוכת האישור, ולו לכאורה? דומני כי מתבקשת אבחנה בין שני המצבים. שעה שבהיתר המצאה לחו"ל מדובר, יש תובע, יש תביעה, אלא שלא הוכרע עדיין אם יש נתבע, אשר ראוי להכפיפו לסמכות בית המשפט הישראלי. לעומת זאת, שעה שבבקשת אישור תביעה כייצוגית מדובר, אין תובע ואין (עדיין) תביעה. במצב נתון זה לא ניתן להעניק סעד זמני, בוודאי לא עיקול זמני, ולהקדים בדיקה לכאורית לבדיקה הלכאורית. הבקשה נמחקת על הסף. מובן כי אין בכך כדי לקבוע דבר בנוגע לסיכויי בקשת האישור או בנוגע לכל עניין אחר שהעלו הצדדים בפניי. הוצאות, בסך 7,500 ₪ + מע"מ - לפי התוצאה בבקשת האישור. עיקול זמניתביעה ייצוגיתעיקול