קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בטוהר המידות קיצור תקופת צינון: בקשה לקיצור תקופת הצינון הקבועה בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1959 (להלן: חוק הצינון). המבקש שימש כראש מחלקת מטוסים בלהק ציוד של חיל האוויר, עד ליום 1.3.09, עת יצא לחופשת פרישה, המסתיימת עם פרישתו לגמלאות מצה"ל ביום 31.10.09. המבקש מבקש היתר לפי סעיף 4(ד) לחוק הצינון, לשם התקשרות למתן שירותי ריטיינר לחברת "אלביט" (להלן: החברה), בהיקף של יום בשבוע. החברה מעוניינת בייעוץ בפרוייקטים בחו"ל, שהם: א. הקמת ביס"ט במקדוניה. ב. מכירת 16F לרומניה (המטרה היא למכור ניצים של חיל האוויר, שיושבחו ע"י אלביט). ג מכירת עודפים של משרד הביטחון. ד. השבחת קרנפי H. 3. על-פי העובדות שפורטו בבקשה ושאושרו על-ידי המשיבה, ניתן לומר כי למבקש היתה יכולת השפעה עקיפה, בעצמו ובעיקר באמצעות פקודיו, על הענקת זכויות לחברה בתחום אחזקת כלי טיס, בדרך של קביעת מדיניות אחזקה, כאשר החברה היא אחת מהחברות המספקות שירותים לחיל האוויר בתחום זה. המבקש ואנשי מחלקתו לא עסקו בהתקשרויות, אך היתה להם סמכות החלטה לגבי היקף ואיכות פעולות האחזקה הנדרשות בכלי טיס. החלטות אלו השפיעו על התקשרויות מגוונות, בין היתר עם החברה. אין מחלוקת שההתקשרויות האמורות נעשו ע"י גורמי רכישת השירותים במשרד הביטחון, לפי בקשתם של גורמים בחיל האוויר, שלא היו כפופים למבקש, תחת פיקוח ובקרה של גורמי התקציב בצה"ל ובמשרד הביטחון. 4. המשיבה מסכימה למתן היתר כמבוקש, ובכלל זה שחופשת הפרישה של המבקש, החל מיום 1.3.09 ועד ליום פרישתו ביום 31.10.09, תוכר כתקופת צינון, וכי תקופת הצינון הנדרשת על-פי החוק תקוצר בהתאם לשמונה חודשים, כך שהמבקש יוכל להתחיל במתן שירותי ייעוץ לחברה כמבוקש, ביום פרישתו. לשון אחר, לאחר שמונה חודשי צינון. 5. השיקולים שעמדו לנגד עיני המשיבה, שחלק מהם מעיד על הצורך בתקופת הצינון וחלקם האחר תומך בבקשה לקיצורה, הינם כדלקמן: א. יכולת ההשפעה של המבקש על הענקת זכויות לחברה היתה, כאמור, עקיפה בלבד ולא היתה חריגה במהותה, בהשוואה ליכולתו בעניינן של תעשיות ביטחוניות רבות. הקשר בין המבקש לחברה התקיים במסגרת הרגילה של שירותו, ללא כל חריגה משגרת העניינים, ובלא מעורבות יוצאת דופן העלולה לעורר חשש לפגיעה קונקרטית כלשהי בטוהר המידות (סעיף 14(ב)(3) לחוק הצינון). ב. אכן, היקפם הכספי ומשקלם של הפרוייקטים שבוצעו על-ידי החברה, לגביהם היתה למבקש יכולת השפעה הוא משמעותי (שוויים מוערך בעשרות מיליוני שקלים), אך עם זאת, היקף זה אינו חריג, בהשוואה לפרוייקטים רבים בהם היתה למבקש השפעה (סעיף 14(ב)(4) לחוק הצינון). ג. המבקש פורש על-פי תכנון שנעשה מראש וללא כל קשר לעיסוק המבוקש (סעיף 14(ב)(1) לחוק הצינון). ד. לא מתעורר חשש ממשי לפגיעה בתכלית תקופת הצינון על-פי חוק הצינון. מטרת החוק היא, בין היתר, למנוע ניצול קשרים, מעמד וידע שצבר הפורש, לשם מתן יתרון לא הוגן למעסיקו החדש, בפרט בכל הנוגע להתקשרויותיו של אותו המעסיק עם מערכת הביטחון(יתרון לא הוגן כלפי מערכת הביטחון או יתרון תחרותי לא הוגן מול חברות אחרות המתחרות על התקשרויות עם מערכת הביטחון) (ראו: ו"ע 1046/05 רכלבסקי יובל, החלטה מיום 28.12.05). לאור העניינים בהם מעוניין המבקש לייעץ לחברה, לא מתעורר חשש ממשי שמא בהעסקתו לאחר קיצור תקופת הצינון כמבוקש, יהיה כדי לאפשר לחברה לנצל באופן לא הוגן ידע, מעמד וקשרים שצבר המבקש בשירותו הצבאי. בתגובת המשיבה הודגש כי: בעניין מכירת מטוסי 16F - בעניין זה חלפו שלוש שנים מהיום בו חדל המבקש להיות מעורב בנושא. אי לכך, ניתן לאשר כי תמה תקופת הצינון בעניין לפי סעיף 4(2)(2) לחוק הצינון. בעניין השבחת קרנפי H - כפי שמסר המבקש עצמו וכן גורמי צה"ל הרלבנטיים, המבקש לא היה הגורם שקיבל או השפיע על קבלת החלטות בעניין זה. ה. חשש מפגיעה לא מידתית: כיוון שלמבקש היתה יכולת השפעה על הענקת זכויות לחברות ביטחוניות רבות, וכיוון שאת מומחיותו וניסיונו המקצועי צבר בתחום כלי הטיס, עולה כי משמעות אי-מתן ההיתר כמבוקש תהיה כי המבקש יהיה מנוע, משך כל תקופת הצינון שתיקבע לו, מקבלת משרה ההולמת את כישוריו ויכולותיו המקצועיות. לפיכך, דחיית בקשתו עלולה לפגוע באורח לא מידתי בחופש העיסוק וביכולת הפרנסה של המבקש. צה"ל רואה עניין בכך שכל פורשיו יוכלו לפתח קריירה שניה בתעשייה בתחום מומחיותם, ומכיר בכך כי תקופת צינון עלולה לפגוע קשות ביכולת זו. הדברים מתחדדים ביתר שאת, ככל שהם אמורים בבעלי המקצועות הטכנולוגיים, והמבקש בכללם, הנדרשים להיות מעודכנים בחזית העשייה הטכנולוגית המשתנה והמתפתחת ללא הרף. ו. המבקש הינו קצין בכיר, אשר פיקד בתפקידו האחרון על כ-215 פקודים המשרתים במחלקת מטוסים. אכן, לעניין הבכירות, קבעה הועדה בעניין ו"ע 6047/03 אוהד מראני, מנכ"ל משרד האוצר, דברים אלו: "רום התפקיד מהווה שיקול בעל חשיבות מרובה בהחלטה אם ליתן היתר אם לאו, שכן ככל שהמשרה רמה יותר ובעלת עוצמות השפעה בחזית רחבה יותר, כך גובר החשש כי מתן היתר יסכל את מטרת החוק ... ולפיכך, גם אם בפועל המבקש לא קיבל במסגרת תפקידו החלטות הנוגעות לבז"ן, הרי שבשל רום תפקידו, עלול מתן ההיתר למבקש לפגוע, ולו למראית עין, בטוהר המידות ובאמות הציבור במערכת הציבורית". ואולם, המשיבה סקרה בהרחבה את פסיקת הוועדות למתן היתרים בעניינם של בכירים, וציינה כי במקרים דומים מהיבט הבכירות, קוצרה תקופת הצינון בת השנה במספר חודשים, תוך כדי התחשבות בתקופת הפרישה בפועל, אשר במקרה זה תעמוד על שמונה חודשים (מיום 1.3.09 ועד 1.11.09). המשיבה סבורה, כי לא יהיה בעיסוק המבוקש, החל מהמועד האמור, משום חשש לפגיעה בטוהר המידות או למראית עין של פגיעה כזו. 7. שיקולי המשיבה מקובלים עלינו. אנו סבורים שלא יהיה בקיצור תקופת הצינון כמבוקש, דהיינו, לתקופה של שמונה חודשים, כדי לעורר חשש של פגיעה בטוהר המידות, שתכלית חוק הצינון באה להסירו. בכירותו של המבקש מתאזנת על ידי שורת שיקולים, ובכללם טיב יכולת ההשפעה שהיתה לו על תחום הפעילות הרלבנטי ונסיבות העיסוק העתידי. לאור האמור, המבקש רשאי לתת שירותי ייעוץ לחברה ביום פרישתו לאחר שמונה חודשי צינון. תשומת לב המבקש להוראות סעיף 2 ו-3 לחוק הצינון.תקופת צינון