פסק ביניים

בהעדר הגדרה מפורשת בחוק הבוררות למונח "פסק-ביניים" וכן לנוכח ניסוחו המפורש של סעיף י"ז של התוספת לחוק הבוררות, קבע בית המשפט העליון כי ראוי להתייחס אל "פסק הביניים" אשר ניתן על-ידי בורר במסגרת הליכי בוררות כאל מקבילו של פסק-דין חלקי הניתן בתובענה אזרחית (ראו: רע"א 300/89 ולקו חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ ואח' נ' החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ, פ"ד מה(5), 497, עמ' 510 (להלן: פסק-דין ולקו)). בפסק-דין ולקו הושווה מעמדו של "פסק הביניים" בהליכי בוררות למעמדו של פסק דין חלקי שניתן על-ידי בית המשפט בתובענה אזרחית רגילה, בהתאם להוראת תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי. סמכות הבורר המוגדרת בסעיף י"ז של התוספת לחוק הבוררות המקנה לו סמכות להכריע ב"חלקים-חלקים" במחלוקות נשוא הבוררות שלפניו, פורשה בפסיקה כסמכות לפסוק בדרך של מתן פסקי דין חלקיים לענין הסעדים המבוקשים, כאשר כל אחד מפסקי הבורר הניתנים באופן כזה מהווה פסק ביניים. סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר פסק בוררות באופן הבא: "פסק דין שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים". החוק אינו מגדיר מהו "פסק ביניים" אך סעיף י"ז של התוספת לחוק הבוררות קובע כי "הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים" סעיף זה של התוספת מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם הבוררות שבין הצדדים בעניינינו וזאת מחמת העדר כוונה אחרת המשתמעת מההסכם (סעיף 2 לחוק הבוררות), ובכלל זה אף לנוכח העובדה כי הצדדים לא מצאו לנכון להתנות לגבי אי החלתן של הוראות תוספת זו במסגרת הסכם הבוררות שביניהם. הלכה פסוקה היא כי החלטה המסיימת רק את השלב הראשון של הדיון היא "החלטה אחרת" והחלטה מסוג זה אינה מסיימת את הדיון בהליך ותכליתה לשמש "רק מנגנון, כדי להכין את בירור הסעד הסופי שיינתן בתובענה" (ע"א 226/61 (ע"א 226/61 (המ' 224/61) מ' דורון ואח' נ' שרה צחובל ואח', פ"ד טז מאידך, החלטה הניתנת במסגרת הליך התלוי בפני בית המשפט תיחשב לפסק-דין מקום בו סיים בית המשפט סופית את הדיון בעילה אחת או בסעד אחד מבין העילות או הסעדים הנתבעים. מן הראוי לצטט בקשר לכך מדברי כב' השופט זוסמן (כתוארו דאז) בע"א 609/78 משה קן-תור נ' אמנון גלבוע, פ"ד לד(1), 239, עמ' 249 (1979) המדברים בעד עצמם: "ואולם יכול כי בתביעה אחת יהא על בית-המשפט להכריע בשתיים או יותר עילות נפרדות, או בשני מיני סעד העומדים בנפרד בשל עילה אחת. אם סיים בית-המשפט סופית את הדיון בעילה אחת, או בענין הסעד האחד העומד בנפרד והחליט בהם, הרי לפניך פסק-דין חלקי; ואין בכך כלום כי בענין העילה האחרת או בענין הסעד הנוסף יהא עליו להמשיך לדון. המבחן עדיין יהא אם באותו ענין שבו נפלה ההכרעה נסגר הדיון. שלא כן בכל אותם המקרים בהם מפוצל הדיון שלא לצורך עילה נפרדת או סעד העומד בפני עצמו - אלא שהפלוגתות שבאו להכרעה משמשות רק מנגנון, כדי להכין את בירור הסעד הסופי שיינתן בתובענה; כגון הכרעה בשאלת האחריות והחבות בנזיקין, המהווה רק שלב לקראת ההכרעה מה שיעור הפיצוי לו זכאי התובע". בתי המשפט אימצו הגדרות אלו גם לצורך ההבחנה בין "החלטה אחרת" של בורר לבין "פסק ביניים" של בורר וכך נקבע כי החלטה של בורר שנטען לגביה שהיא "פסק ביניים" "תחשב לכזו רק כאשר הדיון במחלוקת נשוא ההחלטה הושלם, התיק נסגר בכל האמור למחלוקת זו, ובידי הצדדים נמצאת החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת, שלמה ובעלת קיום עצמאי משלה" (פסק-דין ולקו, שם, עמ' 497; וכן רע"א 1753/98 BIP CHEMICALS LTD נ' ג"ד כימיקלים בע"מ, פ"ד נב(3), 334, עמ' 335). מבחן זה הוכתר בפסיקה תחת השם "מבחן הסופיות". יחד עם זאת ראוי להדגיש כי נוסח הכותרת שניתנה להחלטה, כשלעצמו, אין בו כדי להעיד האם המדובר בפסק דין או בהחלטה אחרת (ע"א 897/79 בנק לאומי בע"מ נ' רם עבודות עפר בע"מ, פ"ד לה(1), 352, עמ' 356). בהמשך ל"מבחן הסופיות" אימצה הפסיקה מבחן עזר אשר עניינו בסעד המבוקש. מבחן זה מתמקד בהיבט הדיוני של ההחלטה (להבדיל מההיבט המהותי של מבחן הסופיות). לצורך יישומו של מבחן הסעד לנסיבות המקרה הקונקרטי יש לבחון האם ההחלטה מהווה סוף פסוק לעניין סעד או לעניין צד להתדיינות, או שמא מדובר בהכרעה בפלוגתא שבין הצדדים המהווה מעין מנגנון להמשך ההתדיינות ביניהם. במסגרת זו נבחנת גם השאלה האם הסעד בו מדובר הוא סעד עצמאי העומד על רגליו שלו או שמא מדובר בסעד המהווה שלב זמני בקביעת הסעד הסופי (ע"א 1386/02 חיים רבינוביץ נ' דוד כץ, פ"ד נו(5), 857, עמ' 861). כב' השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן עמד על הבחנה מסובכת זו בספרו "הבוררות" (תשס"א-2001), עמ' 215, באומרו: "הבחנה בין 'פסק ביניים' המכריע סופית (כפסק סופי) באחד או יותר מנושאי הבוררות ומשאיר להמשך הבוררות ולהכרעה בעניינם את הנושאים האחרים שנותרו במחלוקת לבין החלטת בורר הניתנת במהלך הבוררות בשאלה שבמחלוקת היא לפעמים הבחנה קשה ... הכותרת הניתנת ע"י הבורר להחלטה או לפסק הביניים איננה מחייבת את הגדרת המסמך שיצא מתחת ידו כאמור בכותרתו. תוכן המסמך הוא הקובע את מעמדו". פסק ביניים