קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיצור תקופת צינון עקב צינון פנימי: 1. לפנינו בקשה שהגישה המבקשת לקיצור תקופת הצינון הקבועה בסעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן - חוק הצינון או החוק). 2. המבקשת כיהנה כמנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר החל מיולי 2006. המבקשת הודיעה כי בכוונה לפרוש משירות המדינה ביום 4.3.09, אולם בפועל פרישתה נדחתה ליום 16.3.09. הרקע לפרישת המבקשת מן השירות הוא החלטה מיום 8.2.09 של הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל), לבחור בה לתפקיד מנכ"לית הקק"ל. הודעה על החלטה זו נמסרה למבקשת ביום 16.2.09. בקשת המבקשת מהוועדה היא להתיר לה לעבור לעבוד בתפקיד מנכ"ל הקק"ל, באופן מיידי וללא תקופת צינון. נימוקי הבקשה 3. המבקשת טוענת כי מעורבותה בעבודתה כמנכ"לית משרד החקלאות מול הקק"ל התרכזה ברמת המדיניות בלבד. לטענתה, עיקר העבודה השוטפת בין משרד החקלאות והקק"ל מתבצע על ידי הסמנכ"ל למימון והשקעות במשרד, ואילו הקצאת המשאבים והפנייה לקק"ל לשיתוף פעולה בפרוייקטים שונים נעשים על פי אמות המידה של מנהלת ההשקעות ששופטת ומאשרת את התכניות לביצוע. לטענתה, מעורבותה בקביעת סדרי העדיפויות המשרדיים היתה מוגבלת לבסיס שנתי ולא למסגרת אישור תכנית זו או אחרת או התקשרות ספציפית עם הקק"ל. אשר להתקשרויות עם הקק"ל בפטור ממכרז, המבקשת טוענת כי ההתקשרויות מבוצעות באישור החשב הכללי בלבד ואינן בסמכותה. לטענתה, במסגרת תפקידה, היתה לה סמכות רק להמליץ על התקשרות עם הקק"ל. המבקשת מדגישה כי היא לא הנהיגה סדרי עבודה חדשים עם קק"ל ורק המשיכה את מדיניות קודמיה בתפקיד, הכל למטרות ציבוריות התואמות את מטרות המשרד ובהתאם להחלטות הממשלה. לאור זאת, כך טוענת המבקשת, אין כל יסוד לחשש שניתנה על ידה עדיפות כלשהי לקק"ל מטעמים אישיים. 4. המבקשת טוענת כי היא הטילה על עצמה צינון פנימי כבר מחודש אוקטובר 2008 וכי עם קבלת החלטת ועדת האיתור של קק"ל על בחירתה כמועמדת יחידה בחודש ינואר 2009, היא הודיעה על כך באופן רשמי והחל ממועד זה לא עסקה כלל בעניינים הנוגעים לקק"ל במשרד החקלאות. 5. המבקשת טוענת כי אין כל חשש לפגיעה בטוהר המידות בעניינה ומפרטת את נסיבות פרישתה המיוחדות המעידות על-כך. המבקשת מצביעה על כך כי היא האישה הראשונה המתמנה לתפקיד מנכ"ל הקק"ל מיום הקמתה, עובדה המהווה הישג חשוב עבורה ועבור הציבור בכללותו. עוד מציינת המבקשת כי מומחיותה כמנכ"ל משרד החקלאות ובעבר כראש המועצה האזורית בקעת בית-שאן, עמדה לזכותה כאשר הומלצה כמועמדת יחידה ומוסכמת לתפקיד. 6. המבקשת טוענת כי במסגרת תפקידה היה לה אכן פוטנציאל הכרעה והמלצה נרחב בעניינים הנוגעים לעבודת המשרד עם הקק"ל. עם זאת, לטענתה, ההחלטות שהתקבלו בתקופת כהונתה לא חרגו מהשגרה ומעמדת המשרד לאורך השנים והמשיכו את מדיניות קודמיה בתפקיד. המבקשת מוסיפה וטוענת כי במסגרת תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים) היא היתה יכולה רק להמליץ על התקשרות עם הקק"ל בפטור ממכרז, כאמור. אשר ליישום פקודת היערות, המבקשת טוענת כי הסמכויות בעניין זה הן רק של שר החקלאות ולא של מנכ"ל המשרד. 7. המבקשת טוענת כי במסגרת ההחלטה של הוועדה יש להביא בחשבון את העובדה כי קק"ל, במהותה, היא גוף דו-מהותי, בעל צביון ציבורי ומטרות ציבוריות וכי קק"ל פועלת בהרמוניה עם ממשלת ישראל ומשרד החקלאות, על פי האמנה שנחתמה ביניהם. 8. המבקשת מבקשת להתחשב בתקופת הצינון הפנימי שקיבלה על עצמה בהודעה בעל-פה מאוקטובר 2008 ובתקופה של למעלה מחודש שחלף מאז שפרשה בפועל מתפקידה במשרד החקלאות. לטענתה, יש לראות בתקופה זו תקופת צינון ראויה וסבירה, בנסיבות המקרה, התואמת את תכליתו ומטרתו של חוק הצינון. עיקרי טענות המשיב 9. המשיבה טוענת כי לקק"ל אכן מעמד ציבורי מיוחד הבא לידי ביטוי בדברי חקיקה שונים ובתי המשפט הכירו בה כגוף דו מהותי הממלא גם תפקידים ציבוריים. עם זאת, בהיבטים מסוימים של פעולתה, יש לראות את הקק"ל כחברה פרטית שחובת הנאמנות שלה נתונה לעם היהודי בכללותו, בשונה מן הציבור בישראל. לפיכך, כך לטענת המשיבה, אין לראות בקק"ל גוף ציבורי לעניינים אלה. 10. המשיבה טוענת כי מתוקף תפקידה של המבקשת כמנכ"לית משרד היא היתה שותפה לשורה של החלטות שהתקבלו בנוגע לקק"ל. לטענתה, מדובר במערכת יחסי גומלין הדוקה ואינטנסיבית שקיימה המבקשת מול הקק"ל במיגוון של נושאים, לעיתים כחלק מפורום של מחליטים ולעיתים על תקן של ממליצה בלבד. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשת היתה גם ממונה על בעלי תפקידים אשר מתוקף תפקידם היו מעורבים בקבלת החלטות הנוגעות לקק"ל והיכולות להיחשב כהענקת זכות או המלצה על הענקת זכות לקק"ל במשמעות סעיף 4 לחוק הצינון. 11. המשיבה מפרטת את תחומי הפעילות השונים אותם ניהלה המבקשת מול הקק"ל, בתחום היעור ובכל הקשור להתקשרויות של המשרד עם קק"ל לביצוע פרויקטים של פיתוח הנעשים בפטור ממכרז לפי תקנות חובת המכרזים. בעניין זה מפרטת המשיבה כי בתקופת החשב הכללי הקודם הוחלט לבצע בדיקה כלל ממשלתית בנוגע לכדאיות הכלכלית של התקשרויות משרדי הממשלה עם הקק"ל, שבסופה הוצאה הנחייה לכלל משרדי הממשלה שמשמעותה החמרת התנאים להתקשרות עם הקק"ל בפטור ממכרז. המשיבה טוענת כי בעקבות פרסום אותה הנחיה, ועל פי בקשת הקק"ל, פנה המשרד - באמצעות המבקשת - אל החשב הכללי בבקשה לשנות את התנאים שנקבעו ולהחזיר את המצב לקדמותו. 12. המשיבה טוענת כי בנוסף לאמור לעיל, המבקשת היתה חברה במועצת מקרקעי ישראל הקובעת את המדיניות הקרקעית של ניהול מקרקעי ישראל, מפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל ומאשרת את תקציבו. המשיבה טוענת כי בדיקה שערכה מעלה שבישיבות מועצת מקרקעי ישראל בהן השתתפה המבקשת, לא נדונו נושאים הייחודיים לקק"ל. עם זאת, לטענת המשיבה, המועצה מוסמכת לקבוע קווי מדיניות הנוגעים לכלל בעלי המקרקעין שבניהולה - ובהם גם קק"ל - ולכן מטבע הדברים יש לכך השלכה על קק"ל. 13. המשיבה טוענת כי בהתחשב בתפקידה ובמעמדה הבכיר של המבקשת במשרד החקלאות ובשים לב למערכת היחסים האינטנסיבית של המשרד עם קק"ל ולפוטנציאל ההחלטות או ההמלצות שהיו לה או לכפופים לה כלפי קק"ל, מתחיבת המסקנה שעל טיפולה וטיפול הכפופים לה בנושאים הנוגעים לקק"ל חלה המגבלה שבסעיף 4 לחוק הצינון. 14. המשיבה טוענת כי נוכח השיקולים והתכליות העומדים בבסיסו של החוק ומאחר והעניין עליו מופקדת הוועדה מתייחס גם לפוטנציאל הפגיעה בטוהר המידות ולמראית הדברים העולים מנסיבות העניין, אין להתיר למבקשת להתמנות לתפקיד מנכ"לית קק"ל ללא תקופת צינון תוך הסתפקות בתקופת הצינון הפנימית. לטענתה, בנסיבות העניין מתקיים חשש לקיומה של מראית עין לפגיעה בטוהר המידות ולפיכך יש הצדקה למתן ההיתר רק לאחר חלוף תקופת צינון של ממש ממועד פרישתה של המבקשת מתפקידה כמנכ"לית במשרד החקלאות. 15. המשיבה מוסיפה וטוענת כי קיימת בעייתיות להכיר בתקופת "צינון פנימית" בכלל, במיוחד כשמדובר בעובד בכיר, דוגמת מנהל כללי של משרד. לטענת המשיבה, בעייתיות זו - במקרה של עובד בכיר דוגמת המבקשת - מציבה סימני שאלה אם הכרה "בצינון פנימי" אפשרית בכלל. המשיבה טוענת כי יש ספק אם מנהל כללי ממשיך כרגיל בתפקידו, על כל המשתמע מכך, יכול באמת לנתק עצמו מטיפול בנושא מסוים. במיוחד נכונים הדברים, לטענת המשיבה, כאשר מדובר בנושא הזוכה לנתח טיפול משמעותי כל כך בעבודת המשרד כמו הקשר של משרד החקלאות מול קק"ל, זאת גם אם הנושא מועבר לטיפולם של עובדים אחרים, הנשארים כפופים למנכ"ל. דיון והכרעה 16. המבקשת היא עובדת ציבור במובנו של חוק הצינון וכיהנה בתפקיד בכיר ביותר של מנכ"ל משרד ממשלתי - משרד החקלאות. המבקשת נבחרה לתפקיד של מנכ"ל הקק"ל לפי החלטה של הדירקטוריון של הקק"ל מיום 8.2.09. הבקשה שבפנינו היא לקצר את תקופת הצינון לחלוטין ולהתיר למבקשת לעבור לתפקידה החדש בקק"ל מיום פרישתה מן המשרד (16.3.09). 17. הקק"ל מאוגדת כחברה של ההסתדרות הציונית, אך אין ספק שבפעילותה בארץ היא בבחינת גוף ציבורי המשתתף בפיתוחה של מדינת ישראל. במעמדה זה לקק"ל יש תחומי פעילות המשיקים באופן מהותי לפעילות ממשלת ישראל ולפעילות המיוחדת של משרד החקלאות. תחומי ההשקה העיקריים הם שלושה: האחד, הקק"ל מפעילה את סמכויות הפיקוח של משרד החקלאות לפי פקודת היערות על פי הסדר מיוחד שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה. השני, הקק"ל מבצעת עבודות פיתוח של תשתיות חקלאיות מתקציב משרד החקלאות על פי הסדר של פטור ממכרז שאושר על ידי החשב הכללי; השלישי, הקק"ל היא שותפה למדינה במועצת מקרקעי ישראל הקובעת את מדיניות ניהול "מקרקעי ישראל" במובנם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, הכוללים גם את קרקעות הקק"ל עצמה. תחומי השקה אלה של הקק"ל עם משרד החקלאות יוצרים מערכת יחסים וזיקות שמשמעותם "הענקת זכות" מטעם משרד החקלאות לקק"ל, במובנו של חוק הצינון. ב"כ המבקשת בהגינותו, לא חלק על מצב דברים זה ואף הוא הבין והסכים כי הוראות חוק הצינון על המגבלות הקבועות בו חלות בעניינה של המבקשת. 18. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשל מעמדה הבכיר של המבקשת כמנכ"לית משרד החקלאות, אשר למעשה היתה אחראית על כלל פעילויות המשרד ובכלל זה על כל תחומי ההשקה האמורים. כבר נפסק בעבר שככל שבעל תפקיד נושא במשרה בכירה יותר והיקף האחריות שלו רחב יותר, כך יש להקפיד על יישום העקרונות שקבע חוק הצינון. 19. חוק הצינון נועד לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי ולמנוע מצב שבו עובד ציבור בתוקף תפקידו הציבורי, יכשיר לעצמו את הקרקע - בין במישרין ובין בעקיפין - לתפקידים שמחוץ לשירות הציבורי. החוק גם נועד לשמור על מראית עין של טוהר המידות וליצור תקופת ביניים בין השירות הציבורי לבין השירות החיצוני. מגבלת הזמן הקבועה בחוק (צינון של שנה אחת) אינה חמורה מדי וככלל יש מקום לראות תקופה זו כנקודת מוצא, במיוחד בנוגע לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי. 20. במרוצת השנים הכירה הוועדה, במסגרת שיקול דעתה ובנסיבות מיוחדות, בתקופת צינון שהחלה עוד לפני שעובד הציבור פרש מתפקידו, כשהוכח לה שעובד הציבור ניתק את עצמו מפעילות כלפי הגוף אליו ביקש לעבור (צינון פנימי). לעניין הצינון הפנימי יש לנקוט גישה זהירה, במיוחד כשמדובר בבעלי תפקידים בכירים. יש לזכור כי בתקופת "הצינון הפנימי" לא נשמרת המטרה של מראית עין שהיא חלק מהותי ממטרות החוק והצורך לשמור על אמון הציבור בטוהר המידות בשירות הציבור. ככלל, אנו סבורים כי, כשמדובר במשרה רמה של מנכ"ל משרד, קשה להכיר ב"צינון פנימי" שלמעשה בדרך כלל אינו אפקטיבי ומעצם טיבו אינו עונה על הצורך לשמור על מראית פני הדברים. בענייננו, תקופת ה"צינון הפנימי" האמיתית של המבקשת היתה למעשה קצרה וחלה מן המועד שבו היא הודיעה רשמית על החלטתה לפרוש מתפקידה במשרד החקלאות (29.1.09), לאור בחירתה הצפויה למנכ"לית הקק"ל שנעשתה ימים ספורים לאחר מכן. אנו סבורים שככל שיש הצדקה להתחשב ב"צינון פנימי" של המבקשת ניתן לעשות זאת מיום 29.1.09 בלבד. 21. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות עניינה של המבקשת כפי שהוצגו בפנינו, לטענות הצדדים, למטרות החוק ולמדיניות הנקוטה בידינו, אנו מקבלים את עמדת המדינה כי במקרה זה יש צורך בתקופת צינון משמעותית. בבואנו לקבוע את משך תקופת הצינון הבאנו בחשבון, בין היתר ובמיוחד, את עניין מעמדה היחודי של הקק"ל כגוף ציבורי המבצע תפקידים ציבוריים במדינת ישראל ופועל בדרך כלל תוך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הנוגעים לדבר וביניהם עם משרד החקלאות וכן את תקופת "הצינון הפנימי" כאמור בסעיף 20 להחלטה. לאור האמור החלטנו להעמיד את תקופת הצינון של המבקשת על תקופה של 6 חודשים החל מיום פרישתה של המבקשת משירות המדינה (16.3.09). תקופת צינון