ביום 19.11.07 התקבל בכנסת חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, אשר נכנס לתוקפו שישה חודשים מיום הפרסום. סעיף 78 לחוק קובע כי "הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י)". ס"ק (ג) קובע: "על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם". בספרה "דיני זכויות יוצרים" (כרמל ספרות משפטית בע"מ, תש"ס- 2000, כרך ג') מציינת ד"ר שרה פרזנטי כי "אם לדוגמא, אורגן מסוים גורם להעתקה וחיקוי של יצירה או מרשה את הצגתה בפומבי ללא הרשאת בעל הזכויות, מוטלת עליו אחריות בגין הפרת זכות יוצרים... כללי האחריות הרגילים מוחלים על הסיטואציה וחבות האורגן תקום מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין" (שם, עמ' 592). בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ו-3 אח', פ"ד מח(5), 661 נפסק כי אין מטילים אחריות אישית על אורגן רק בשל עצם מעמדו בחברה, אלא אך ורק בשל פעולותיו של אותו אורגן בנוגע לאותה עוולה הנטענת לפני בית המשפט. בע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח נ' מדינת ישראל, פד"י מה(4) 364, הגדיר כב' השופט א. ברק (כתוארו אז) מהו אורגן: "... גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהא בוודאי אורגן שלה. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או מקור נורמטיבי אחר, רואים את פעולתו ומחשבתו, כפעולת התאגיד עצמו" (סעיף 7 לפסק הדין). בימ"ש קמא קבע בפסק דינו כי "מחומר הראיות עולה בבירור כי הנתבעים שימשו כמנהלים בפועל של האולם אשר ידם בכל והינם שולטים ומפקחים על כל הקורה שם... אין ספק כי הנתבעים הציגו עצמם כלפי כולי עלמא כמנהלי האולם ומנהלים ישיבות עם לקוחות לשם הזמנת אירועים, הם אשר שולטים ביומן האירועים באולם, יודעים מה יש להציע ללקוחות וקובעים את התנהלות המקום" (עמ' 13 לפסה"ד, ס' 47).זכויות יוצרים (הפרת)