האם הבהרת פסק בורר חלק מפסק הבוררות עצמו ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור הבהרת פסק בוררות: תחילתו של הליך זה בבקשה לאישור פסק בוררות שניתן על ידי מוסד הבוררות בית דין צדק ובית הוראה "משפט וצדק" (להלן:-"הבורר") ביום 4.12.03 (להלן:-"פסק הבוררות"). המשיב לא התנגד לאישור פסק הבוררות, אך טען בתגובה שהגיש לבקשה לאישור פסק הבוררות כי לבקשת המבקש, ניתנה על ידי הבורר, ביום ג' אדר תשס"ד הבהרה (להלן:-"ההבהרה"), ויש לאשר את ההבהרה ביחד עם פסק הבוררות עצמו וכחלק בלתי נפרד ממנו. כתוצאה מכך, אושר פסק הבוררות על ידי וניתן לו תוקף של פסק-דין. ההבהרה נותרה שנויה במחלוקת. בישיבת יום 4.1.09 לפני, הסכימו הצדדים כי אישור פסק הבוררות יישאר על כנו, והמשיב יהיה רשאי להגיש בקשה לאישור ההבהרה כחלק מפסק הבוררות. בישיבה נוספת, ביום 13.5.09 הסכימו הצדדים לסכם בכתב בשאלת ההבהרה, דהיינו, אם יש לאשר אותה כחלק מספק הבוררות עצמו, אם לאו. הצדדים הגישו טיעוניהם בסוגיה זו, והגיעה העת למתן פסק דין. טרם דיון והכרעה בסוגיה שהונחה לפתחו של בית המשפט בהליך זה, אפרט קמעא את הרקע להליכים שבין הצדדים: המבקש והמשיב, אחים בשר ודם, רכשו בשנת 1997, בשותפות, זכות דיירות מוגנת בחנות טמבור ברמלה (להלן:-"חנות טמבור") ובשנת 1999 רכשו, גם הפעם בשותפות, זכות דיירות מוגנת בחנות נוספת, המשמשת כאטליז (להלן:-"חנות האטליז"). שתי החנויות נוהלו על ידי הצדדים בשותפות מלאה, כשבפועל, המבקש ניהל את חנות טמבור והמשיב ניהל את חנות האטליז. בשלב כלשהו, עלו יחסי האחים על שרטון, והם הגישו תביעות הדדיות למוסד הבוררות. המבקש תבע את חלקו ברווחים בחנות האטליז ואילו המשיב תבע דמי שכירות ראויים או תשלומי איזון בגין הפרש השווי בין שתי החנויות. בפסק הבוררות נקבע כדלקמן: "דעתנו היא שכל אחד יעמוד בשלו, התובע בחנות ה"טמבור" והנתבע בחנות ה"אטליזים", ומן השמיים יזמינו רווחים הגונים לשניהם. והאמת והשלום אהבו". בפסק הבוררות לא ניתנה כל התייחסות לתשלום דמי שכירות או דמי שימוש. המשיב הגיש בקשות לבית המשפט המחוזי בעניין ביטול פסק הבוררות ומינוי בורר חליף, ומשלא נענה מבוקשו, הגיש תביעה אזרחית בבית משפט השלום בראשון לציון, לתשלום דמי שכירות או תשלומי איזון. בקשת המבקש לסילוקה על הסף של התביעה נדחתה, והתיק עדיין תלוי ועומד. המבקש הגיש לבורר בקשה להבהרה, ובתשובה לבקשה זו קבע הבורר: "אם רוצים חלוקה וחשבון מחדש, יפנו לבית דין אחר ויחשבו הכול בדיוק נמרץ. כרגע אין אפשרות לעמוד על החשבון בדיוק". המשיב גורס כי מאחר שהמבקש הוא זה שהגיש את הבקשה להבהרה, ללא התנגדותו שלו, מהווה ההבהרה חלק אינטגרלי מפסק הבוררות ולא ניתן לאשר את פסק הבוררות ללא שתאושר גם ההבהרה. המשיב גורס אף כי ניתן לראות בפניית המבקש, ללא התנגדות המשיב, משום הסכם בוררות חדש. בפי המשיב טרוניה על כי המבקש גילה מראש בבקשתו לאישור פסק בוררות את עובדת קיומה של ההבהרה. לטענתו, לוקה המבקש בחוסר תום לב, שכן ההחלטה בבקשת ההבהרה הייתה נגדו. המשיב טוען עוד כי אין מדובר בתיקון טעות בפסק הבוררות אלא בהבהרה גרידא, אך אף אם היה מדובר בתיקון טעות, מוסמך היה הבורר לתקן הטעות כפי שהתבקש, במקרה דנן. המבקש, בתשובתו לטענות המשיב, מייחד תשומת לב רבה להבהרה, לתוכנה ולמשמעותה. אעיר כבר עתה, ואתייחס לכך עוד בהמשך, כי מן הראוי היה שהמבקש יתייחס להבהרה מראש בבקשתו לאישור פסק הבוררות ולא יתעלם מקיומה לחלוטין. לטענת המבקש, עיון בהבהרה מעלה כי הבורר קבע מפורשות שהצדדים רכשו את שתי החנויות לצורך שותפות ברווחים, ומאחר שהמשיב לא היה מוכן לערוך התחשבנות וחלוקת רווחים "כל אחד יעמוד בשלו. שלמה בחנות "טמבור" ואברהם בחנות האטליזים". בהמשך נכתב בהבהרה את האמור בס"ק (ה) לעיל. 5. (א) מהמקובץ עולה כי הבורר לא נדרש לשאלת ההתחשבנות בין הצדדים ולא הכריע בה. המשמעות היא שבין אם ניתנה ההבהרה ובין אם לא היתה ניתנת, בין אם התבקשה הבהרה ובין אם לא הייתה מתבקשת, התוצאה היא אחת. הבורר לא ערך התחשבנות כפי שגם לא הורה על חלוקה שונה של הזכויות המוגנות בחנויות (ואף לא היה יכול לעשות כן). כל שעשה הבורר בפסק הבוררות ובהבהרה היה צילום מצב קיים: כל אחד מהצדדים מנהל אחת מהחנויות כפי שהיה קודם לכן. (ב) עם זאת, משהונחה הסוגיה לפתחו של בית המשפט, יש לאשר ההבהרה כחלק מפסק הבוררות והתנגדותו של המבקש תמוהה, שהרי הוא זה אשר יזם את הליך ההבהרה. 6. אני מאשרת את ההבהרה כחלק מפסק הבוררות ונותנת לה תוקף של פסק-דין. איני עושה צו להוצאות מתוך כוונה שלא להגדיל המתח הקיים בין האחים.  יישוב סכסוכיםבורר