האם ניתן לקבל החזר היטל השבחה בגין עסקה שלא הושלמה ?

ההסדר הנורמטיבי בדבר היטלי השבחה מצוי בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. סעיף 2 לתוספת קושר בין החבות בהיטל לבין פעולה תכנונית משביחה של הרשות. על קשר זה עמדה הפסיקה בהסבירה, שתכלית ההיטל היא קידום עקרונות של צדק חברתי על דרך של חלוקת ההשבחה, ממנה נהנה בעל המקרקעין, עם הציבור כולו (ר' למשל ע"א 1321/02 נוה בנין ופיתוח בע"מ נ' הוועדה לבניה למגורים ולתעשיה מחוז מרכז, נז(4) 119 (2003), 128-129). אך מתבקש הוא, שצדה השני של המשוואה יהיה, ש"בהעדר התעשרות" אצל בעל הקרקע, אין חבות בהיטל. "היעדר התעשרות" - האם מלכתחילה, או גם מכאן והלאה ? חוקי המס השונים, והפרשנות להם זכו בפסיקה, נקטו בגישה לפיה יש להשיב לאזרח מס ששולם אם לאחר גבייתו התבטל אירוע המס שבגינו הוא שולם. כך, למשל, סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 קובע, ש"המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם מס". סעיף 49 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975 זכה בפסיקה לפרשנות המורה על השבת המס אם העסקה שבגינו הוא שולם לא הושלמה עקב כך שלעוסק לא שולמה בפועל תמורתה הואיל ומדובר ב"חוב רע" (רע"א 2112/95 אגף המכס ומע"מ נ' אלקה אחזקות בע"מ, פ"ד נג(5) 769. בדרך זו הלך גם בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפרשו את סעיף 27 לחוק מס קניה (סחורות ושירותים), תשי"ב-1952, וקבע, שאם טובין ששולם מס קניה על מכירתם לא נמכרו לבסוף, יוחזר המס ששולם עליהם (ע"ש (ב"ש) 1550/04 תדמור תעשיות עין צורים בע"מ נ' מע"מ באר שבע, , 16.2.06). גישה זו מצאה את ביטוייה, באמרת אגב אמנם, גם לגבי מס רווח הון לפי פקודת מס הכנסה במצב בו בוטלה העסקה שיצרה לנישום את רווח ההון שבגינו שולם מס (עמ"ה 1206/00 רפאל נ' פקיד שומה כפר-סבא. ניתן אם כן לקבוע, שבתי המשפט הכירו בכך שיש להשיב לנישום את המס ששלם כדין אם אירוע המס שבגינו שילם אותו, התבטל, ופסקו שתוצאה זו מתחייבת מתכלית החקיקה הפיסקאלית. בתי המשפט הגיעו לתוצאה זו גם כאשר לא היה בנמצא הסדר השבה חקוק, ואפילו כאשר על-פי התכלית הסובייקטיבית שביסוד דבר החקיקה הרלוונטי (העולה מדברי ההסבר, למשל) התוצאה היתה אמורה להיות שונה, כפי שהיה בפרשת אלקה. בית המשפט העדיף תוצאה זו על פני קביעה שמדובר בהסדר שלילי. מהפסיקה עולה, כי העדר ההסדרה בחוק נתפסה כלאקונה, ולא כהסדר שלילי, באופן שאיפשר לבית המשפט להשלים את החסר באמצעות עקרונות היסוד של השיטה שלאורם הוגדרה תכלית החקיקה. בפרשת אלקה נפסק, כי תכלית החקיקה הפיסקאלית היא להשיג צדק, להיות סבירה, לדור בהרמוניה חקיקתית עם דברי חקיקה אחרים, להגשים זכויות יסוד, ביניהן זכות הקניין, ולשמור על ניטרליות המאפיינת דיני מיסים ראויים. היטל השבחהשאלות משפטיות